אנחנו כאן עבורך!

רישום פלילי?
ברצונך לבטלו?

הוזמנת לחקירה?
נעצרת?

קיבלת הודעה
על כתב אישום קרב?

ארכיון תגיות תרגילי חקירה

חקירה פלילית ומעצר

18 בנובמבר, 2009

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.


ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך.
  2. מעצר עד תום ההליכים מעצר המתבקש על ידי הגוף המשפטי שהגיש כנגד האדם את כתב האישום (תביעות המשטרה או הפרקליטות). מעצר זה יתבקש לאחר סיום החקירה ועם הגשת כתב האישום, כאשר בשל מסוכנותו של האדם או בכדי למנוע שיבוש מהלכי משפט, מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של אותו אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, קרי – עד למתן גזר הדין בתיק.

בניגוד להליך המעצר עד תום ההליכים, שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום ואז חומר החקירה המשטרתי חשוף בפני סנגורו של הנאשם שמעצרו מתבקש, בשלב מעצר הימים חומר החקירה עדיין חסוי, כך שסנגורו של האדם שמעצרו מתבקש מנהל, למעשה, מאבק אל מול גורמי המשטרה כשאינו מודע לחומר שבתיק אשר קושר את לקוחו לעבירה שמיוחסת לו, ולכן קיימת חשיבות מרובה לאיכות החקירה שאותה הוא מנהל בשלב זה לסנגור פלילי בעל ניסיון, המכיר את המערכת המשטרתית ודרך ניהול החקירות הוא בעל יתרון מובהק על פני האחרים.


מעצר כגורם לחץ בחקירה הפלילית

לצערנו, המשטרה משתמשת לעיתים ב"נשק" המעצר כאחד הכלים המרכזיים במסגרת החקירה הפלילית, וזאת למרות שאסור שיהיה כך.

אדם שנעצר לראשונה נתון ללחצים רבים, מה שעלול להביאו למצב שבו הוא מודה בעבירה שמיוחסת לו, אם מתוך פחד או פשוט בכדי לרצות את החוקר היושב מולו. אותו חוקר יכול להפעיל טקטיקות שונות של חקירה אשר בשילוב עם מעצרו של אותו אדם, שזה לו מעצרו הראשון, עלולות להביא את הנחקר-עצור לעשות דברים שיפגעו בהגנתו בהמשך הדרך.

מעצר גם יכול להיות לטובתך

מאידך, חשוב לדעת, כי המעצר יכול להוות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. לכן, חשוב להיערך לכך מראש על ידי ידיעה והבנה כיצד "להשתמש" במעצר לטובתך.

למשל: לעתים עדיף, תוך בקרת בית המשפט, להיות עצור למשך מספר ימים, כאשר הסנגור רותם את בית המשפט לעזרה וסיוע תוך קידום מטרותיו של העצור/נחקר בתיק החקירה הפלילי. יש להבין כי חקירה פלילית, שלא במסגרת מעצר, יכולה להימשך לתקופות ארוכות עד מאד, ולעתים אף שנים רבות (ראה החקירה כנגד שר החוץ דהיום, אביגדור ליברמן). בכך נגרמת לנחקר/חשוד עגמת נפש רבה, לא כל שכן, במידה ומדובר בחקירה מתוקשרת, נגרם נזק לשמו הטוב, נזק שאותו לא ניתן לתקן כל עוד החקירה נמשכת. לעומת זאת, חקירה פלילית המתנהלת בעוד החשוד/נחקר עצור, נוטה להיות קצרה בהרבה ומסתיימת, לרוב, תוך זמן קצר יותר. במהלך המעצר יוכל הסנגור להפנות את גורמי המשטרה לעדים ו/או ראיות העשויות להביא לתפנית בתיק החקירה ובכך גם למיצוי החקירה ולעתים לסגירת התיק כנגד העצור/נחקר תוך זמן קצר.

לפיכך, אסור לבחון את הדברים בדרך פשטנית של מספר ימי המעצר או קיצורם, אלא יש לבחנם בראיה מרחבית ומקצועית, הלוקחת בחשבון את אופי העבירות המיוחסות והגורמים המעורבים בעבירה ובחקירה.

שחרור אדם ממעצר

במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חירותו של אדם הינה זכות יסוד במדינתנו.

סעיף 5 לחוק קובע:

"אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

בהסתמך על זכות יסוד זו, כשאדם נעצר ומובא בפני השופט לצורך הארכת המעצר, חובתו של השופט הינה מתן משקל רב ומכריע לזכות האדם לחירות ואין לשלול את חירותו אלא אם אין אפשרות אחרת.

לכן, המשטרה חייבת להוכיח, בשלב הארכת המעצר, כי המשך המעצר הכרחי לחקירה (אם לביצוע פעולות חקירה ואם לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט – העלמת ראיות, השפעה על עדים וכדומה).

על הסנגור המייצג את החשוד שמבקשים את הארכת מעצרו להצביע בפני השופט על דרכים אלטרנטיביות בהן תוכל המשטרה להמשיך בחקירתה, מבלי שתשובש, זאת כשהחשוד משוחרר ואינו עצור (למשל: מעצר בית לתקופה קצובה, הטלת ערבויות כספיות למנוע הפרת תנאי השחרור, הגבלת תנועות, איסור קשר עם חשודים או עדים ועוד).

במהלכו של הדיון בהארכת המעצר המתבקשת, הסנגור יחקור את נציג המשטרה בחקירה נגדית, תוך שהוא מקשה בשאלות שונות לגבי מצב התקדמות החקירה, פעולות החקירה, חלקו של החשוד וכדומה. בהתאם לתשובות נציג המשטרה יטען הסנגור בפני בית המשפט מדוע אין, למעשה, עילה למעצרו של לקוחו וכן, כאמור, אילו אפשרויות אחרות נתונות בפני בית המשפט.

תרגילי חקירה

במהלך חקירה פלילית יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שמטרתם ערעור בטחונו של הנחקר או הבאתו של הנחקר להתנהג באופן חשוד ו/או תפיסתו בניסיון לשבש את החקירה.

חקירה פלילית עשויה להיות קשה ואף רגשית והיא מביאה את הנחקר , לא אחת, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו, זאת מבלי שהנחקר מבין כי המידע שהעביר עשוי להפלילו ופוגע בהגנתו.

יש לזכור, כי הודייתו של הנחקר יכולה להיחשב לראיה האולטימטיבית ובכדי להשיגה ינקטו החוקרים בשיטות רבות ושונות.

ישנם תרגילי חקירה רבים ושונים, רק חלק קטן מהם יסקר במסגרת זו.

ככלל, מטרת התרגילים הינה ערעורו של הנחקר, פגיעה ביכולתו להסתמך על מה שהוא יודע ומכיר עד כה כגון חבריו וגרסאותיהם, להביא את הנחקר לנסות ולשבש את החקירה ועוד.

דוגמאות לתרגילים שננקטו עד עתה:

  1. עימותים בעיקר בתיקי אלימות ומין – עימות ישיר בין הקרבן לחשוד, תוך ניסיון לערער את בטחונו של החשוד ולהביאו להודות במעשיו כשהקרבן מטיח בו את האשמותיו חובה להתכונן לעימות כהלכה .
  2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי – הדבר נעשה במגוון של מיקומים, כמו הפגשה מקרית ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד. המטרה הינה לבחון ולהקליט את האינטראקציה שבין החשודים/מעורבים וניסיונם לתאם גרסאות.
  3. הובלת הנחקר למקום האירוע.
  4. זיוף פרוטוקולים של מעורבים אחרים באמצעותם מנסים לשכנע את הנחקר כי המעורבים האחרים נלכדו או הודו או הפלילו את הנחקר עצמו בעבירות המיוחסות.
  5. זיוף חקירות משטרתיות של מעורבים אחרים.
  6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

יש להדגיש אחת ממטרותיה של החקירה הינה ערעור אמונתו של הנחקר בייעוץ המשפטי אותו קיבל טרם חקירתו. בכך, להביאו לפעול בניגוד לעצת סנגורו ולפגוע בעצמו ובהגנתו.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, המכיר את הדין ואת הגורמים המעורבים, כל זאת בטרם החקירה במשטרה.

נחקר, שקיבל יעוץ כראוי יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב לשם מסירת גרסתו ותוך כך להביא לשינויים כאלה ואחרים בקו החקירה המשטרתי.

מתי להתייעץ עם עורך דין פלילי?

חובה להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בטרם ההגעה לחקירה במשטרה, שכן יעוץ בדיעבד עשוי במקרים מסוימים לתקן טעויות שנעשו במהלך החקירה, אך עדיפה מניעתן מאשר תיקונם בדיעבד.

חשוב !!!

נבהיר, כי קבלת יעוץ משפטי נכון והתנהלות הגנתית נכונה במהלך החקירה, יכולים להפוך גם תיק חמור ועב כרס לאירוע קטן ומינורי, אשר עשוי אף להסתיים, בסופו של דבר, בסגירתו של התיק עוד בטרם הגשת כתב אישום.

חקירה פלילית – כיצד להתנהג?

13 בנובמבר, 2009

זומנת לחקירה פלילית כחשוד? אל תזלזל, שכן אין מדובר בעניין של מה בכך.

חשוד אשר נחקר במשטרה מבלי שהתייעץ עם עו"ד פלילי בטרם חקירתו, מגיע לחקירה כשאינו מוכן וחושף את עצמו למצבים שאינו מכיר ולא נערך להם, כך שמהמילה הראשונה שהוא מוציא מפיו, הוא יכול, במרבית המקרים, להכריע את גורלו ולגרום לעצמו נזק בלתי הפיך.

להלן 5 העצות המעשיות והחשובות כיצד יש להתנהג במהלכה של חקירה פלילית:

  1. ידע הוא כוח עם זימונך לחקירה צור קשר מיידי עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי! מהלך הפגישה עם עורך דין פלילי, תקבל הסבר לגבי מצבך המשפטי, מהו הליך החקירה, יינתן לך הסבר מקיף לגבי תרגילי חקירה אפשריים ואף יפרט בפניך כיצד עליך להתנהל במהלכה של החקירה. ככל שתקבל יותר מידע לגבי ההליך העומד בפניך, כך רמת החששות והלחץ הנפשי ירדו ותהיה ערוך ומוכן לכל סיטואציה אפשרית בפני החוקר.
  2. לא לאבד עשתונות – הגעת לתחנת המשטרה, נלקחת לחדר החקירות והחוקר מתחיל בחקירתך. הישאר רגוע , הקשב לחשדות נגדך בטרם תפצה פיך.
  3. זכות השתיקה – עם השמעת החשדות נגדך, חייב החוקר להבהיר כי קיימת לך הזכות לשמור על שתיקה. המדובר בזכות אישית שלא להפליל את עצמך ואינה עומדת לאדם בשעה שדבריו עלולים להפליל אחרים. יש לזכור כי זכות השתיקה עלולה להוות חרב פיפיות בהליך המשפטי ולפיכך, בטרם תבחר לממש את זכותך לשתוק במהלך החקירה הפלילית, המלצתי הינה כי תתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, אשר יסביר לך את המשמעויות הנלוות לניצול זכות זו. בכל מקרה, דע כי שתיקתך במהלך החקירה הפלילית אינה עומדת כראייה עצמאית כנגדך, אלא רק כחיזוק לראיות נוספות שיש בידי המשטרה בעניינך.
  4. קרא את חקירתך – במהלך חקירתך שים לב שהחוקר רושם את דבריך, כפי שנאמרו מפיך (לא תרגום ולא פרשנותו לדבריך). לעתים, החוקר לא ישאל שאלות שהינן רלבנטיות מבחינתך (ולאחר שהתייעצת לגבי העניין עם עורך דין פלילי). זכותך לבקש להוסיף נתונים לחקירה, על החוקר לרשום דבריך, כאמור !!! עם סיומה של החקירה, הקפד לקרוא בעיון רב את מה שנרשם, וודא כי כל מה שאמרת אכן נרשם. אם קיימות טעויות תוכל לתקנם בכתב ידך ולחתום ליד! במידה והחוקר מסרב לרשום דבריך ו/או אינו מוכן לתת לך לתקן את הכתוב, הקפד לרשום בכתב ידך את השגותיך לגבי החקירה בטרם תחתום עליה.
  5. תרגילי חקירה – קיימים תרגילי חקירה רבים אשר מטרתם לערער את ביטחון החשוד הנחקר ו/או להביאו לידי מהלך מוטעה אשר יפלילו בחשדות נגדו.

דוגמאות לתרגילי חקירה:

  1. החוקר בהתאם לאישיות הנחקר, עשוי מחד להתנהג כחברו או מאידך להתנהג באגרסיביות , כל זאת בכדי להביאו לכדי הודאה.
  2. עימות מול "הודאה" של שותף, זאת כשהשותף כלל לא הודה ולא הפליל את הנחקר.
  3. אזכור מסמכים "מפלילים" במהלך החקירה – מסמכים שכלל אינם קיימים !
  4. ביצוע מעכב וצילום של החשוד בנסיבות שונות, כגון: צילום שני חשודים במסגרת אותו התיק בחדר לבד, לשם תיעוד האינטראקציה ביניהם, כמו גם תיעוד ניסיונותיהם לתאם גרסאות ולשבש מהלכי משפט.