ארכיון התגית 'תקיפה'

פבר' 28 2010

מהי עבירת תקיפה ? מה ההגדרה של אלימות פיזית ?

מאת admin נושאים מאמרים

תקיפה מהי?

סעיף 378 לחוק העונשין, קובע את הגדרתה של עבירת התקיפה:

 "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

הסעיף אף קובע כי, "הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

המדובר בהגדרה כללית ובסיסית של עבירת התקיפה, כאשר החוק מוסיף ומחלק עבירות אלו למספר עבירות על פי רמת החומרה. 

עבירה של  תקיפה סתם (כפי שיוסבר בהמשך) הינה ברף הנמוך ביותר של עבירות אלו, ואילו עבירת התקיפה בכוונה מחמירה הינה החמורה שבעבירות התקיפה השונות (העונש בצידה הינו של 20 שנות מאסר).

במאמר זה נפרט לגבי מספר עבירות תקיפה / אלימות פיזית.

תקיפה סתם

כקבוע בסעיף 379 לחוק העונשין, אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים. 

עבירה זו של תקיפה סתם הינה ברף הנמוך ביותר של החומרה בסדרת עבירות התקיפה.

לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

תקיפה חבלנית (תקיפה הגורמת חבלה של ממש)

סעיף 380 לחוק העונשין קובע שמי שתוקף את אדם וגורם לו חבלה של ממש, דינו מאסר שלוש שנים.

מהי חבלה?

לפי חוק העונשין, חבלה מוגדרת כ: "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים".

למשל, סטירה בפניו של אדם וגרימת המטומה (סימן כחול), תיחשב, בין היתר, כעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

תקיפות שונות

סעיף 381 מפרט מספר תקיפות שונות, שהעונש בצידן הינו עד שלוש שנות מאסר.  בתקיפות אלו אין נדרשת גרימת החבלה, חומרתן נמדדת על פי הנסיבות הנלוות לתקיפה:

  1. תקיפה לשם ביצוע פשע;
  2. תקיפה לשם גניבת דבר;
  3. תקיפה לשם התנגדות למעצר או ללכידה כדין, של התוקף או זולתו, בשל כל עבירה או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

תקיפת עובד ציבור

במסגרת סעיף 381 (ב) מוגדרת גם עבירת תקיפת עובד ציבור.

המחוקק קבע כי מי שהינו עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, זכאי להגנה מיוחדת מצד החוק ויש לראות בחומרה כל תקיפה שלו, כשהתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של המותקף.  לכן, נקבע לצד עבירה זו עונש גבוה יחסית, של 5 שנות מאסר !!!

לדוגמא , תקיפת רופאים/ות ואחים/ות במסגרת הליך טיפולי, תקיפת עובדי עירייה בהקשר של עבודתם וכו'.

עבירות אלימות בתוך המשפחה , אף הן נכללות במסגרת עבירות אלימות.

על עבירות אלו ועל עבירות תקיפה / אלימות חמורות נוספות, כגון פציעה וחבלה חמורה נרחיב בהמשך.

האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?

כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא תביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.

יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

 

אין תגובות

ינו' 17 2010

אלימות – תקיפת שוטר

מאת admin נושאים כתבו עלינו

האם יש עניין לציבור כי מח"ש תחקור שוטר שתקף שוטר אחר?

מח"ש סבורה שלא !!!

שוטר מג"ב לשעבר התלונן במחלקה לחקירות שוטרים כי הותקף ע"י שוטרים אחרים.

מח"ש החליטה לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור".

שוטר המג"ב לשעבר בחר להשיב מלחמה במובן המשפטי, עניינו מתנהל בשני מישורים, הן בבית המשפט והן בפרקליטות המדינה.

הקלק על הכתבה על מנת להגדיל אותה.


אין תגובות

ינו' 13 2010

תקיפת שוטר – איומים על שוטר – ביטול כתב אישום

מאת admin נושאים הישגים, מאמרים

האם ביטול כתב אישום בגין תקיפת שוטר ואיומים אפשרי ? מה חשיבותו של עו"ד פלילי מנוסה בהליך הפלילי?

שימו לב למקרה הבא

מעקלי הוצאה לפועל מלווים בשוטרים, הגיעו לביתו של צעיר, בכפר בצפון הארץ, בשל חוב לחברת פלאפון תקשורת בע"מ , במטרה לבצע עיקול.

השוטרים והמעקלים, טענו כי אחיו של בעל החוב הכשיל את העיקול, תקף שוטרים, הפריע לשוטרים בעת מילוי תפקידם ואיים לפגוע בשוטרים.

עוד טענו השוטרים והמעקלים, כי אחיו של בעל החוב, נשא על גופו אקדח והראה סימנים לקראת שימוש באקדח, דבר שגרם לקצין המשטרה שהיה במקום להשתלט עליו במטרה להימנע מפגיעה בשוטרים ובמעקלים .

אחיו של בעל החוב עוכב לתחנת המשטרה לחקירה ואקדחו נלקח ממנו.

זאת ועוד, האח, איבד את מקום עבודתו נוכח טענות המדינה נגדו בדבר תקיפת שוטרים, איומים על שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

המדינה, באמצעות לשכת תביעות חדרה, הגישה כנגד האח, כתב אישום בגין עבירות חמורות של תקיפת שוטר, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

האח שהפך לנאשם, הכחיש את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום באמצעות עורך דין פלילי שייצג אותו בתחילת הדרך ודרש כי הליך הוכחות יתנהל בבית המשפט.

לאחר מס' דיונים בבית המשפט השלום בחדרה, החליט הנאשם כי אינו מרוצה מתפקודו של עורך הדין שייצג אותו והחליט להחליפו ולשכור שירותיו של עורך דין פלילי אחר.

הנאשם פנה למשרדנו, בבקשה לייצגו בתיק המתנהל נגדו בבית המשפט השלום בחדרה.

לאחר בדיקת התיק הפלילי, פנינו ללשכת תביעות חדרה ושטחנו בפניהם את טיעונינו המשפטיים / מקצועיים, המצדיקים לעניות דעתנו, ביטול כתב אישום.

בסיומו של מו"מ ארוך, נאותה המדינה לקבל את טיעונינו והוחלט על ביטול כתב אישום במקרה זה.

בהמשך התייצבה נציגת המדינה בבית משפט השלום בחדרה והודיעה לכב' השופט, אביהו גופמן, כי היא חוזרת בה ומודיעה על ביטול כתב אישום בתיק פלילי זה כנגד הנאשם.

נוכח ביטול כתב האישום החמור נגד הנאשם שהכיל עבירות של תקיפת שוטר, איומים על שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חזר הוא לשגרת חייו לאחר שאבן נגולה מליבו ושמו הטוב לא יוכתם בעבירה פלילית.

המסר העולה מהאמור לעיל הנו שכירת שירותיו של עורך דין פלילי מנוסה, הנו דבר מהותי בהליך הפלילי.

אין להקל ראש, יש לשכור עו"ד פלילי עם יכולות מוכחות שינהל לכם את התיק הפלילי ויביא לתוצאה הטובה ביותר עבורכם.

ביטול כתב אישום אפשרי בהחלט !!!

ביטול כתב אישום בגין תקיפת שוטר, איומים על שוטר והכשלת שוטר במילוי תפקידו עורך דין פלילי זה לא לוקסוס

אין תגובות

דצמ' 01 2009

שוד עבירת רכוש המשולבת בעבירת אלימות

מאת admin נושאים מאמרים


שוד נחשב לעבירת רכוש המשולבת בעבירת אלימות לצורך הוצאתה אל הפועל.

עבירת שוד נחלקת לשני סוגים: "שוד סתם" ו"שוד חמור" .

מה ההבדל בין "שוד סתם" ל"שוד חמור" ?

סעיף 402 (א) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד סתם"

הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד

סעיף 402 (ב) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד חמור":

היה השודד מזוין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו

מהאמור לעיל עולה, כי ההבדל בין שוד סתם לשוד חמור נעוץ ב- 3 גורמים שונים:

  1. בשימוש בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע
  2. ביצוע שוד בחבורה.
  3. פציעת אדם הכאתו או שימוש באלימות כלשהי כלפיו.

די בשימוש בנשק תוך כדי בצוע שוד כדי שהשוד יוגדר כשוד חמור!

כאשר התביעה מגישה כתב אישום כנגד אדם בגין בצוע שוד עליה לציין באופן מפורש בכתב האישום כי מדובר בשוד סתם או בשוד חמור, שכן מדובר בשתי עבירות נפרדות ועל הנאשם לדעת באופן מדויק במה מאשימים אותו, זאת כדי שיוכל להכין הגנתו כראוי ולהתמודד עם טענות התביעה.

מה העונש על בצוע עבירת שוד?

העונש בגין בצוע "שוד סתם" הנו עד 14 שנות מאסר !

העונש בגין בצוע "שוד חמור" הנו עד 20 שנות מאסר !

האם רכיב הגניבה חייב להתקיים במלואו כדי שאדם יורשע בעבירת שוד?

התשובה לכך חיובית. בהיעדר בצוע מושלם של גניבה לא תתקיים עבירה מושלמת של שוד, שהרי שוד משמעותו גניבה תוך שימוש באלימות כלשהי.

האם צריך להיות קשר סיבתי בין הגניבה לאלימות בעבירת שוד?

התשובה לכך חיובית. סעיף החוק המתייחס לעבירת שוד מחייב הוכחת קשר סיבתי בין האלימות לבין הגניבה וכשלא מוכח קשר כזה לא ניתן לייחס או להרשיע נאשם בבצוע עבירת שוד.

האם האלימות בעבירת שוד חייבת להתרחש יחד עם גניבת החפץ?

התשובה לכך שלילית. אין הכרח שהאלימות תתרחש יחד עם גניבת החפץ, די שהאלימות התרחשה במהלך פרק זמן קצר לפני או אחרי בצוע הגניבה.

האם מדובר באלימות פיזית בלבד לשם התקיימות עבירת שוד ?

התשובה הינה שלילית. המונח "מאיים" בחוק בהקשר של עבירת השוד משמעה גם איום מילולי בין אם איום מפורש ובין אם איום משתמע, כלומר איום המשתמע מהתנהגות מסוימת.

האיום נבחן באופן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, על האיום להטיל פחד בלב האדם הממוצע ברמה כזו המאלצת אותו להיפרד מרכושו ללא שרצה בכך, כלומר לא מרצונו החופשי.

מה קורה במצב שהתקיפה/אלימות לא בוצעה כדי לבצע גניבה?

במצב כזה לא ניתן לדבר על שוד. בית המשפט לא ירשיע נאשם בעבירת שוד !

במצב כזה בו בוצעה עבירת אלימות אך לא במטרה לגנוב דבר ובהמשך נגנב דבר, בית המשפט ירשיע את הנאשם בשתי עבירות נפרדות , כ"א עומדת בפני עצמה, אלימות וגניבה, בית המשפט לא ירשיע בעבירת שוד שחמורה עשרות מונים מהעבירות הנפרדות הנ"ל של גניבה ואלימות.

על התביעה להוכיח כי התקיפה נועדה לשם השגת הדבר שנגנב אם ברצונה שנאשם יורשע בעבירת שוד.

מתי כוונת הגניבה צריכה להתבצע לשם הרשעת נאשם בשוד ?

המטרה לגנוב דבר צריכה באופן עקרוני להתגבש אצל הנאשם לפני בצוע התקיפה או בזמן בצוע האלימות (בין אם פיזית ובין אם מילולית), אם הכוונה לגנוב לא תוכח באחד מהמועדים הללו אזי לא ניתן יהיה להרשיע נאשם בעבירת שוד וגם במקרה זה כל עבירה תעמוד בפני עצמה.

האם איום באמצעות אקדח צעצוע נחשב איום לצורך עבירת השוד?

התשובה לכך עפ"י הפסיקה הינה חיובית. זאת משום שהמבחן הנו כוחו האובייקטיבי של האיום להטיל אימה ופחד על האדם ולא יכולתו של המאיים לממש את האיום בפועל באמצעות האקדח.

מהאמור לעיל עולה חשיבותו ונחיצותו של עו"ד פלילי מנוסה ובקיא בתחום , עבודה יעילה ונכונה של עו"ד פלילי עשויה להשמיט את הקרקע מתחת לרכיבי עבירת השוד , משמעות הדבר הינה הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם ולעיתים עד כדי ביטול כתב אישום.

אין תגובות

נוב' 29 2009

תקיפה מינית עבירת מין

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים



במהלך סוף השבוע פורסמה ידיעה אודות קצין צה"ל המשרת ביחידה לאבטחת אישים בצה"ל, שתקף על רקע מיני ובמטרה לבצע עבירת מין בצעירה מאזור המרכז.

מה קרה שם באותו לילה ?

נכון לרגע זה, טרם נודע האם ניסיון האונס הושלם או שמא נותר בגדר ניסיון בלבד.

כל שאנו יודעים בשלב זה הוא, כי הצעירה הוכתה וספגה חבטות וכי היא מצויה בטראומה נפשית נוכח התקיפה המינית שחוותה.

כפי הנראה, הצעירה (כך לטענתה) הותקפה על ידי החשוד אשר הבחין בה, ניגש אליה והחל לגרור אותה בכוח לאורך מטרים לעבר השיחים שעל גדות הירקון, היכה אותה בגופה והפשיטה .

הצעירה שנלחמה על גופה ונפשה נאבקה בו בכל כוחה, הכתה אותו תוך שהיא זועקת לעזרה.

בשל צעקותיה נרתע הקצין החשוד בבצוע המעשה וברח מהמקום.

מה הראיות שהביאו למעצרו של הקצין כחשוד בבצוע תקיפה מינית?

בשלב זה מדובר בראיות נסיבתיות . הצעירה נמצאה כשהיא זועקת לעזרה, חבולה ועירומה. מצב זה מחזק את גרסתה כי בוצעה תקיפה מינית כנגד גופה.

הקצין החשוד בבצוע המעשה נתפס כשהוא מסתתר, חבול , ככל הנראה ממאבק הצעירה שנלחמה על חייה והכתה בו .מכנסיו היו מופשלים וכן תיאורו תאם את תיאור הצעירה.

מהן ראיות נסיבתיות?

ראיה נסיבתית היא ראיה שאינה קושרת באופן ישיר את החשוד/נאשם בבצוע העבירה. למשל כמו במקרה של הקצין החשוד בתקיפה מינית, הוא נתפס מסתתר, כשמכנסיו מופשלים והוא חבול . לכאורה המצב הפיזי בו היה שרוי כשנתפס יכול ללמד על סיטואציות אחרות ולאו דווקא על תקיפה מינית.

כשעסקינן בראיות נסיבתיות יש לבחון האם מצירוף כלל הראיות הנסיבתיות יחד עולה המסקנה המפלילה את הנאשם בבצוע העבירה שמייחסים לו בכתב האישום וזאת ברמה של מעבר לכל ספק סביר.

מה משמעות המונח "מעבר לכל ספק סביר" ?

המשמעות היא כי אין כל תיאוריה חלופית סבירה אחרת שיכולה להסביר את הנסיבות העולות מהראיות באופן כזה המתיישב עם חפותו של הנאשם.

כיצד הליך בחינת הראיות הנסיבתיות מתבצע ע"י בית המשפט?

הליך הסקת המסקנה כי כלל הראיות הנסיבתיות מצביע מעבר לכל ספק סביר על אשמת הנאשם, נעשה בשלושה שלבים:

  1. בחינת כל ראיה בפני עצמה לצורך בדיקה האם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי כלשהו.
  2. בחינת כלל הראיות יחד לצורך בדיקה וקביעה האם הן מערבות לכאורה את הנאשם בבצוע העבירה.
  3. בדיקת הסבר הנאשם לראיות הנסיבתיות המפלילות שהוכחו לכאורה ע"י התביעה. למעשה הסבר הגיוני,סביר, מתקבל על הדעת ורציני של נאשם לראיות נסיבתיות, יש בו כדי לחלצו ממסקנה מרשיעה כי הוא זה שביצע את העבירה.

האם מסדר זיהוי נחשב לראיה ישירה?

התשובה לשאלה זו נחלקת . אם נערך מסדר זיהוי ובו זוהה אדם כמבצע עבירה , אזי מדובר בראיה ישירה הקושרת אדם לכאורה למעשה ומפלילה אותו.

אם במסגרת מסדר הזיהוי זוהה אדם שברח למשל, ממקום מסויים , אזי מדובר בראיה נסיבתית שלא קושרת את החשוד/נאשם ישירות לבצוע המעשה אלא רק לעצם הבריחה שנחשבת כשלעצמה כראיה נסיבתית בלבד, שלבדה אין בה כדי להביא להרשעת נאשם בבצוע מעשה עבירה.

האם ניתן להרשיע נאשם בבצוע עבירה מינית / תקיפה מינית, עפ"י עדות יחידה של הקורבן?

בעבר התשובה לשאלה זו הייתה שלילית. הכלל המסורתי בעבר היה כי אין מרשיעים אדם בעבירת מין עפ"י עדות יחידה של קורבן העבירה, אלא אם לעדות זו נלוותה ראיה נוספת כלשהי המכונה ראיית סיוע.

ההיגיון בכך היה נעוץ בעובדה כי בדר"כ בעבירות מין אין עדים וקל מאוד לטפול עלילות שווא על אדם והן משום שמאוד קשה להתגונן בפני טענה שקרית של בצוע עבירה מינית בין שני יחידים.

דרישת הסיוע בעבר לעדות יחידה של קורבן עבירה מטרתה הייתה להבטיח כי ההרשעה לא תתבסס על התרשמותו של בית המשפט מהאופן שבה נמסרה העדות לבדה.

לאחר התיקון שבא לידי ביטוי בסעיף 54א(ב) לפקודת הראיות, בית המשפט רשאי לסמוך על עדות יחידה של קורבן לעבירת מין ובלבד שיפרט את הנסיבות והמסקנות וסמך אותן על נסיבות אובייקטיביות וחיצוניות.

ההנמקה של בית המשפט חייבת להיות ממשית וככל שהעדות היחידה קלה וחלשה יותר על ההנמקה להיות ממשית יותר ומהותית יותר.

ההנמקה חייבת להיות הגיונית ובשכל ישר, הנמקה שיש בה להסביר מדוע בית המשפט מצא לנכון להרשיע אדם על סמך אותה עדות יחידה על אף הסיכונים הכרוכים בכך (מאסר ממושך למשל).

הלכה למעשה, אותן ראיות סיוע מהעבר, יש בהן כדי לעמוד בדרישת ההנמקה, הן למעשה יכולות להיות אותה הנמקה שבית המשפט מחויב בה בכדי להרשיע אדם בבצוע עבירה כה חמורה.

למען הסר ספק נחזור ונציין כי חובת ההנמקה מחליפה את ראיית הסיוע ולכן יש צורך בהנמקה רצינית ומהותית שיש בה כדי לסלק את כלל החששות המלווים עדות יחידה של קורבן בעבירת מין, קרי סילוק החשש שמא הנאשם לא ביצע את העבירה, דבר שיוביל לזיכויו.

מה קורה כעת עם הקצין שנעצר כחשוד בתקיפה מינית?

הקצין מצוי כעת במעצר ימים שמטרתו חקירת המקרה בטרם יועבר התיק לפרקליטות לשקילת הגשת כתב אישום נגדו ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

בשלב זה של חקירה פלילית, ייערך ככל הנראה גם מסדר זיהוי במסגרתו תנסה הצעירה לזהות את הקצין כמבצע העבירה נגדה וכן ממתינים לתוצאות הבדיקה שנערכה לצעירה בבית החולים, בדיקה שמטרתה לגלות חומרים ביולוגיים של החשוד בגופה של הצעירה (כגון, שיער, זרע וכו'),קרי ראיה שקושרת את החשוד באופן ישיר לבצוע העבירה המינית / התקיפה המינית, אלא אם יטען הקצין כי היה מגע מיני בין השניים, דבר שיש בו כדי להסביר הימצאות אותם חומרים ביולוגים בגוף הצעירה .

אין תגובות