אנחנו כאן עבורך!

רישום פלילי?
ברצונך לבטלו?

הוזמנת לחקירה?
נעצרת?

קיבלת הודעה
על כתב אישום קרב?

ארכיון תגיות תום ההליכים

חקירה פלילית ומעצר

18 בנובמבר, 2009

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.


ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך.
  2. מעצר עד תום ההליכים מעצר המתבקש על ידי הגוף המשפטי שהגיש כנגד האדם את כתב האישום (תביעות המשטרה או הפרקליטות). מעצר זה יתבקש לאחר סיום החקירה ועם הגשת כתב האישום, כאשר בשל מסוכנותו של האדם או בכדי למנוע שיבוש מהלכי משפט, מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של אותו אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, קרי – עד למתן גזר הדין בתיק.

בניגוד להליך המעצר עד תום ההליכים, שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום ואז חומר החקירה המשטרתי חשוף בפני סנגורו של הנאשם שמעצרו מתבקש, בשלב מעצר הימים חומר החקירה עדיין חסוי, כך שסנגורו של האדם שמעצרו מתבקש מנהל, למעשה, מאבק אל מול גורמי המשטרה כשאינו מודע לחומר שבתיק אשר קושר את לקוחו לעבירה שמיוחסת לו, ולכן קיימת חשיבות מרובה לאיכות החקירה שאותה הוא מנהל בשלב זה לסנגור פלילי בעל ניסיון, המכיר את המערכת המשטרתית ודרך ניהול החקירות הוא בעל יתרון מובהק על פני האחרים.


מעצר כגורם לחץ בחקירה הפלילית

לצערנו, המשטרה משתמשת לעיתים ב"נשק" המעצר כאחד הכלים המרכזיים במסגרת החקירה הפלילית, וזאת למרות שאסור שיהיה כך.

אדם שנעצר לראשונה נתון ללחצים רבים, מה שעלול להביאו למצב שבו הוא מודה בעבירה שמיוחסת לו, אם מתוך פחד או פשוט בכדי לרצות את החוקר היושב מולו. אותו חוקר יכול להפעיל טקטיקות שונות של חקירה אשר בשילוב עם מעצרו של אותו אדם, שזה לו מעצרו הראשון, עלולות להביא את הנחקר-עצור לעשות דברים שיפגעו בהגנתו בהמשך הדרך.

מעצר גם יכול להיות לטובתך

מאידך, חשוב לדעת, כי המעצר יכול להוות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. לכן, חשוב להיערך לכך מראש על ידי ידיעה והבנה כיצד "להשתמש" במעצר לטובתך.

למשל: לעתים עדיף, תוך בקרת בית המשפט, להיות עצור למשך מספר ימים, כאשר הסנגור רותם את בית המשפט לעזרה וסיוע תוך קידום מטרותיו של העצור/נחקר בתיק החקירה הפלילי. יש להבין כי חקירה פלילית, שלא במסגרת מעצר, יכולה להימשך לתקופות ארוכות עד מאד, ולעתים אף שנים רבות (ראה החקירה כנגד שר החוץ דהיום, אביגדור ליברמן). בכך נגרמת לנחקר/חשוד עגמת נפש רבה, לא כל שכן, במידה ומדובר בחקירה מתוקשרת, נגרם נזק לשמו הטוב, נזק שאותו לא ניתן לתקן כל עוד החקירה נמשכת. לעומת זאת, חקירה פלילית המתנהלת בעוד החשוד/נחקר עצור, נוטה להיות קצרה בהרבה ומסתיימת, לרוב, תוך זמן קצר יותר. במהלך המעצר יוכל הסנגור להפנות את גורמי המשטרה לעדים ו/או ראיות העשויות להביא לתפנית בתיק החקירה ובכך גם למיצוי החקירה ולעתים לסגירת התיק כנגד העצור/נחקר תוך זמן קצר.

לפיכך, אסור לבחון את הדברים בדרך פשטנית של מספר ימי המעצר או קיצורם, אלא יש לבחנם בראיה מרחבית ומקצועית, הלוקחת בחשבון את אופי העבירות המיוחסות והגורמים המעורבים בעבירה ובחקירה.

שחרור אדם ממעצר

במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חירותו של אדם הינה זכות יסוד במדינתנו.

סעיף 5 לחוק קובע:

"אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

בהסתמך על זכות יסוד זו, כשאדם נעצר ומובא בפני השופט לצורך הארכת המעצר, חובתו של השופט הינה מתן משקל רב ומכריע לזכות האדם לחירות ואין לשלול את חירותו אלא אם אין אפשרות אחרת.

לכן, המשטרה חייבת להוכיח, בשלב הארכת המעצר, כי המשך המעצר הכרחי לחקירה (אם לביצוע פעולות חקירה ואם לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט – העלמת ראיות, השפעה על עדים וכדומה).

על הסנגור המייצג את החשוד שמבקשים את הארכת מעצרו להצביע בפני השופט על דרכים אלטרנטיביות בהן תוכל המשטרה להמשיך בחקירתה, מבלי שתשובש, זאת כשהחשוד משוחרר ואינו עצור (למשל: מעצר בית לתקופה קצובה, הטלת ערבויות כספיות למנוע הפרת תנאי השחרור, הגבלת תנועות, איסור קשר עם חשודים או עדים ועוד).

במהלכו של הדיון בהארכת המעצר המתבקשת, הסנגור יחקור את נציג המשטרה בחקירה נגדית, תוך שהוא מקשה בשאלות שונות לגבי מצב התקדמות החקירה, פעולות החקירה, חלקו של החשוד וכדומה. בהתאם לתשובות נציג המשטרה יטען הסנגור בפני בית המשפט מדוע אין, למעשה, עילה למעצרו של לקוחו וכן, כאמור, אילו אפשרויות אחרות נתונות בפני בית המשפט.

תרגילי חקירה

במהלך חקירה פלילית יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שמטרתם ערעור בטחונו של הנחקר או הבאתו של הנחקר להתנהג באופן חשוד ו/או תפיסתו בניסיון לשבש את החקירה.

חקירה פלילית עשויה להיות קשה ואף רגשית והיא מביאה את הנחקר , לא אחת, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו, זאת מבלי שהנחקר מבין כי המידע שהעביר עשוי להפלילו ופוגע בהגנתו.

יש לזכור, כי הודייתו של הנחקר יכולה להיחשב לראיה האולטימטיבית ובכדי להשיגה ינקטו החוקרים בשיטות רבות ושונות.

ישנם תרגילי חקירה רבים ושונים, רק חלק קטן מהם יסקר במסגרת זו.

ככלל, מטרת התרגילים הינה ערעורו של הנחקר, פגיעה ביכולתו להסתמך על מה שהוא יודע ומכיר עד כה כגון חבריו וגרסאותיהם, להביא את הנחקר לנסות ולשבש את החקירה ועוד.

דוגמאות לתרגילים שננקטו עד עתה:

  1. עימותים בעיקר בתיקי אלימות ומין – עימות ישיר בין הקרבן לחשוד, תוך ניסיון לערער את בטחונו של החשוד ולהביאו להודות במעשיו כשהקרבן מטיח בו את האשמותיו חובה להתכונן לעימות כהלכה .
  2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי – הדבר נעשה במגוון של מיקומים, כמו הפגשה מקרית ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד. המטרה הינה לבחון ולהקליט את האינטראקציה שבין החשודים/מעורבים וניסיונם לתאם גרסאות.
  3. הובלת הנחקר למקום האירוע.
  4. זיוף פרוטוקולים של מעורבים אחרים באמצעותם מנסים לשכנע את הנחקר כי המעורבים האחרים נלכדו או הודו או הפלילו את הנחקר עצמו בעבירות המיוחסות.
  5. זיוף חקירות משטרתיות של מעורבים אחרים.
  6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

יש להדגיש אחת ממטרותיה של החקירה הינה ערעור אמונתו של הנחקר בייעוץ המשפטי אותו קיבל טרם חקירתו. בכך, להביאו לפעול בניגוד לעצת סנגורו ולפגוע בעצמו ובהגנתו.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, המכיר את הדין ואת הגורמים המעורבים, כל זאת בטרם החקירה במשטרה.

נחקר, שקיבל יעוץ כראוי יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב לשם מסירת גרסתו ותוך כך להביא לשינויים כאלה ואחרים בקו החקירה המשטרתי.

מתי להתייעץ עם עורך דין פלילי?

חובה להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בטרם ההגעה לחקירה במשטרה, שכן יעוץ בדיעבד עשוי במקרים מסוימים לתקן טעויות שנעשו במהלך החקירה, אך עדיפה מניעתן מאשר תיקונם בדיעבד.

חשוב !!!

נבהיר, כי קבלת יעוץ משפטי נכון והתנהלות הגנתית נכונה במהלך החקירה, יכולים להפוך גם תיק חמור ועב כרס לאירוע קטן ומינורי, אשר עשוי אף להסתיים, בסופו של דבר, בסגירתו של התיק עוד בטרם הגשת כתב אישום.

יעקב טייטל כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים

12 בנובמבר, 2009

היום בבוקר הוגש כתב אישום חמור במיוחד כנגד יעקב טייטל, שכונה "המחבל היהודי" מההתנחלות שבות רחל.

במסגרת כתב האישום מואשם יעקב טייטל בשני מקרי רצח בכוונה תחילה, שלושה מקרים של ניסיונות לרצח, הצתה, החזקה ויצור נשק וכן הסתה חמורה לגזענות.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים גם בקשה למעצרו של יעקב טייטל עד לתום ההליכים כנגדו ולעת עתה הוארך מעצרו ליום 16 לדצמבר 2009, עד לקיום הדיון בבקשת הפרקליטות.

מהי בקשה למעצר עד לתום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם, במקרה זה
יעקב טייטל, עד לתום ההליכים כנגדו מוגשת לבית המשפט ביחד עם כתב האישום
כנגדו.
במסגרת בקשה זו מבקשים גורמי התביעה, במקרה זה – פרקליטות ירושלים, מבית
המשפט אליו הוגש כתב האישום, להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים,
כלומר, עד לסיום ההליך המשפטי .

מדוע מבקשים לעצור נאשם עד תום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו, אינה לשם הענשתו.

המדינה מבקשת את מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים לאור מסוכנותו של הנאשם או לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט.

כיצד נקבעת מסוכנותו של נאשם?

מדובר בהליך שמטרתו להגן, למעשה, על הציבור, מפניו של הנאשם, אשר לו מיוחסת עבירה פלילית.

השופט בוחן את רמת הסכנה הנשקפת מפניו של הנאשם , כשהוא לוקח בחשבון מספר גורמים:

  1. חומרתה של העבירה/ות המיוחסת/ות לו.
  2. המסוכנות שנובעת מהנאשם עצמו, אם בשל מעשיו ואם בשל עברו הפלילי.

מתי חומרת העבירה בלבד יכולה להביא למעצר עד תום ההליכים?

ישנן מספר עבירות, המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), אשר יכולות להביא למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו כשהן עומדות בפני עצמן , אפילו אם הנאשם עצמו אינו בעל עבר פלילי ואפילו אם נתפס בעיני בריות כאדם נורמטיבי לחלוטין.

מדובר בעבירות שהמחוקק רואה את מבצען כמסוכן לציבור רק בשל אופייה של העבירה, בהן:

  • עבירה שדינה מוות או מאסר עולם (למשל: עבירת רצח).
  • עבירות ביטחון מסוימות.
  • עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שאינן לשם צריכה עצמית.
  • עבירות שנעשו באלימות חמורה, באכזריות או כשהעבריין ביצען כשהוא משתמש בנשק קר או חם.
  • עבירות אלימות במשפחה.

האם ביצוע עבירה מהמפורטות לעיל תמיד תביא למעצר עד תום ההליכים?

התשובה לכך הינה שלילית. זאת חרף קביעת המחוקק כי עבירות חמורות אלו מקימות חזקה כי מדובר בנאשם המסוכן לציבור, מה שלכאורה עפ"י החוק, מצדיק מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

משמעותה של חזקה זו הינה, כי במקרה שבו מואשם נאשם בעבירות שברשימה לעיל, יוצאים מנקודת ההנחה שהוא מסוכן והמדינה אינה צריכה עוד להוכיח זאת.

במצב זה, חובת ההוכחה היא על הנאשם וסנגורו, להוכיח לבית המשפט כי אינו מסוכן לציבור וכי ניתן לשחררו מהמעצר בתנאים מגבילים.

מה משמעות המונח "תנאים מגבילים" ?

מדובר בתנאים שבית המשפט מטיל על הנאשם כתנאי לשחרורו מן המעצר.

הנאשם צריך למלא בקפידה אחר התנאים הללו וזאת עד לסיום ההליך המשפטי.

תנאים אלו יכולים לכלול מעצר בית מלא או חלקי, הפקדת כספים, חתימה על ערבויות, אזוק אלקטרוני ועוד.

מה יקרה אם הנאשם יפר את תנאי השחרור / התנאים המגבילים?

אם הנאשם בהיותו משוחרר יפר את התנאים המגבילים, התביעה תגיש בקשה לבית המשפט, להחזיר את הנאשם למעצר.

כיצד עוד ניתן ללמוד על מסוכנותו של נאשם?

במקרים בהם לא בוצעה עבירה שמקימה חזקה למסוכנותו של הנאשם, כפי שפורט לעיל, אזי המדינה יכולה להוכיח את מסוכנותו של הנאשם באמצעות עברו הפלילי , טיב העבירה שביצע – גם אם אינה מופיעה ברשימה מקימת החזקה – ונסיבות ביצוע העבירה.

למשל: אדם שמיוחסת לו עבירה של החזקת סכין. מדובר בעבירה שהעונש המרבי בצידה הינו חמש שנות מאסר, והיא אינה מקימה חזקת מסוכנות.

עם זאת, נסיבות החזקת הסכין כמו גם רישומים קודמים של הנאשם, יכולים להביא למעצרו עד תום ההליכים, גם בגין עבירה זו.

האם ניתן לבקש מעצר עד תום ההליכים גם כשאין מסוכנות?

כן. ניתן לבקש מעצר של נאשם עד לתום ההליכים גם בשל עילה של שיבוש הליכי משפט.

במסגרת עילה זו, חייבת המדינה להוכיח כי קיים יסוד סביר לחשש כי אם לא ייעצר הנאשם עד לתום ההליכים , הדבר יכול לשבש הליכי משפט.

המטרה הינה למנוע השפעה על עדי תביעה, פגיעה בראיות, העלמת רכוש או התחמקות מאימת הדין. ראו לעניין זה: הימלטותו של השופט בדימוס דן כהן מהארץ.

האם מעצר עד תום ההליכים הוא לתקופה בלתי מוגבלת?

חוק המעצרים מגביל את תקופת המעצר עד תום ההליכים לתקופה של תשעה חודשים בלבד !.

הכוונה הינה כי מיום הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין בעניינו של הנאשם העצור (לא גזר הדין) לא תעבור תקופה של למעלה מ- 9 חודשים.

בכך, חייב המחוקק את המדינה ואת בית המשפט לזרז את ניהולו של תיק פלילי, במסגרתו אדם עצור עד תום ההליכים המשפטיים.

האם בתום התקופה של 9 חודשים ישוחרר העצור באופן אוטומאטי?

התשובה הינה שלילית. כמובן, שבחלוף התקופה על סנגורו של העצור להעלות הטענה בפני בית המשפט.

זאת ועוד, ניתן להאריך התקופה האמורה על ידי הגשת בקשה, מבעוד מועד, לבית המשפט העליון.

כך, גם אם מוארכת התקופה, והדבר אינו ניתן כדבר של מה בכך, בית המשפט העליון מפקח על התקדמות התיק הפלילי.

פעמים רבות לא ייעתר בית המשפט העליון לבקשה להארכת מועד והעצור ישוחרר בחלוף התקופה.

האם "המחבל היהודי", יעקב טייטל, ייעצר עד תום ההליכים?

להערכתנו המקצועית, במקרה זה, בסופו של יום, ייעצר יעקב טייטל,  "המחבל היהודי", עד לתום ההליכים כנגדו.

ראשית, מיוחסות לו עבירות חמורות רבות, ביניהן עבירות שמקימות חזקת מסוכנות : שתי עבירות רצח, ניסיונות לרצח וכו'.

כמו כן, מדובר במספר רב ביותר של אישומים, בעבירות חמורות ביותר, גם אלו שאינן מקימות את חזקת המסוכנות, עבירות שנעברו לאורך שנים רבות, כלפי מגוון רחב של מטרות.

לכל אלו נוסיף את התנהגותו של טייטל לאחר הגשת כתב האישום, הערותיו בריש גלי כי אינו מתחרט על מעשיו, הערות אשר מעידות על העדר חרטה ומסוכנותו הרבה לציבור.

בנוסף למסוכנותו של טייטל, יבחן בית המשפט את הסכנה כי שחרורו עלול להביא לשיבוש מהלכי משפט.

במקרה זה, בהתחשב בכלל הנסיבות ובכך כי מדובר באזרח אמריקאי, קיימת סכנה ברורה, כי מר יעקב טייטל ינסה להימלט מן הארץ, די בכך בכדי להביא למעצרו עד תום ההליכים!!!