ארכיון התגית 'של"צ'

דצמ' 26 2009

מילון מונחים לחוק העונשין

מאת עו"ד פלילי נושאים מדריכים


מרבית האנשים אינם בקיאים בהגדרות ,בין היתר, של  תיאור עבירה כזו או אחרת עפ"י חוק העונשין או כל חוק במסגרתו ישנם סעיפי ענישה.

לכן מצאנו לנכון להעניק לאלו הזקוקים לכך, סיוע מיידי, בהבנת חלק מהמונחים המשפטיים של הגדרות חוק שונות ועבירות שונות.

מכיוון שהחוק מכיל מונחים רבים והיריעה קצרה מלהכיל, משרדנו מתחייב לפעול להעשרת  מילון המונחים שלכם  בשלבים ובהקדם.

מילון זה אינו מכיל סדר מסוים בהגדרות, זאת במטרה ברורה לסייע לכל אדם שחפץ בהבנה מיידית ללא הצורך בהמתנה רבה עד להגעה לנושא הקשור אליו.

קטינות/גיל האחריות הפלילית = אדם לא יישא באחריות פלילית בטרם מלאו לו 12 שנים.

קטין =  אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

הגנה עצמית = אדם לא יישא באחריות פלילית לפעולה לא חוקית שעשה, למשל אלימות, אם עשה כן במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו , בחירותו (חופש התנועה למשל), בין אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו וכן אם התקיפה כוונה כלפי אדם אחר.

יש לציין כי הגנה זו לא תחול על אדם  שבעצם הוא זה שגרם לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה.

כורח = אדם לא יישא באחריות פלילית אם הוכרח באמצעות איום לפגיעה בחייו, ברכושו, בחירותו בין אם בגופו שלו, או בגופו של אדם אחר, לבצע פעולה לא חוקית , ואותה פעולה ממש נכפתה עליו ולא הייתה לו ברירה אחרת.

גם במקרה זה לא תחול הגנת הכורח אם האדם נכנס למצב הזה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

גזענות = גילוי איבה, עוינות, אלימות, השפלה כלפי ציבור מסוים או חלקים של אוכלוסייה כשהמניע והגורם לכך הנו השתייכות לגזע מסוים, למוצא לאומי-אתני או גוון העור.

חבלה =  חבלה מוגדרת, בין היתר, כמכאוב, מחלה או ליקוי גופני, בין אם קבועים ובין אם חולפים ו/או זמניים.

חבלה חמורה = באופן כללי, מדובר בחבלה המגיעה עד לכדי חבלה מסוכנת או כזו העלולה לפגוע באופן קשה או לתמיד בבריאות האדם שנחבל, בנוחותו, או כזו שגרמה למום קבוע.

פצע =  חתך או דקירה המבתרים קרום חיצוני בגופנו.  קרום חיצוני משמעותו, קרום שניתן באמצעות ידנו בקלות לגעת בו .

מקום פומבי = ל"מקום פומבי" 2 הגדרות תחליפיות:

  1. מדובר על מקום ציבורי שאדם המצוי בו יכול לצפות בכל מעשה שנעשה במקום מכל נקודה בו.
  2. מקום שאינו נחשב לציבורי, אך אדם שנמצא במקום ציבורי יכול לצפות במעשה כלשהו שנעשה באותו מקום.

סכין = כלי בעל להב או כל כלי אחר (גם ללא להב) שניתן באמצעותו לדקור או לחתוך.

אולר = סכין מתקפלת שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ ושלא ניתן להופכה בעזרת כל אמצעי (קפיץ, למשל) , לסכין שלהבה קבוע (לא מתקפל).

מאסר על תנאי – זוהי למעשה אזהרה לאדם שאם יבצע בעתיד עבירה פלילית כזו או אחרת , הוא צפוי להיכנס לבית הסוהר.

עפ"י החוק מאסר על תנאי הנו מוגבל  מבחינת זמן, בית המשפט רשאי להטיל מאסר כזה לתקופות שבין שנה ועד 3 שנים בלבד. כל תקופה אחרת בין אם מתחת לשנה או מעל ל-3 שנים אינה חוקית.

של"צ = המדובר בענישה חינוכית לכאורה, שפירושה שירות למען הציבור, קרי בית המשפט מחייב אדם שביצע עבירה לבצע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים כגון בתי חולים, מתנסים, משטרה, ישיבות וכו').

התקהלות אסורה = מדובר בחבירה של 3 אנשים לפחות, לשם בצוע עבירה או שחברו למטרה  משותפת,  לרבות מטרה חיובית וכשרה, אך התנהגותם גורמת לאנשים שבסביבתם לחשוב  שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום/ההתנהגות התקינה במקום, או שעצם ההתקהלות תעורר אנשים אחרים, ללא צורך וללא סיבה מספקת, להפר את השלום באותו מקום.

התפרעות = הינה התקהלות אסורה שהחלה בה הפרת השלום ושיש בכך כדי להטיל אימה על הציבור.

אין תגובות

דצמ' 17 2009

אי הרשעה במשפט פלילי, מה המשמעות של אי הרשעה?

מאת עו"ד פלילי נושאים מאמרים

מהי אי הרשעה במשפט הפלילי? מה משמעותה? מתי ניתן לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה? מיהו הגוף הציבורי שממליץ לבית המשפט בנושא אי הרשעה? על כך ועוד במאמר זה.


הכלל במשפט הפלילי הוא כי בית המשפט מרשיע אדם שהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום שהוגש כנגדו (או שבית משפט שמע ראיות בתיק וקבע כי הנאשם ביצע את העבירות בכתב האישום) אך עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם מחליט בית המשפט, לבקשת הנאשם, שלא להרשיעו.

במסגרת זו ננסה להבהיר מהם התנאים בהם בית המשפט, לבקשת הנאשם, ימצא לנכון לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה ובהתאמה, אילו עונשים יכול בית המשפט להטיל על נאשם שלא הורשע בדין.

מהם השלבים עד להודאה בכתב האישום?

המלצתנו הינה לא להגיע להקראת כתב האישום ולהודות מיד בעובדות כתב האישום. עד לשלב זה, קרי ההודאה, ישנה מלאכה מרובה.

להמשך קריאה

תגובה אחת

נוב' 24 2009

רישום פלילי – האם מחיקת רישום פלילי אפשרית?

מאת עו"ד פלילי נושאים מאמרים

מחיקת רישום פלילי


רבים פונים אלינו, זמן מה לאחר שהסתיים כנגדם הליך פלילי בבית המשפט, בבקשה לסייע להם להיפטר מאותו כתם שדבק בהם והמכונה רישום פלילי, כתם שעתה עשוי ללוותם שנים רבות אם לא יפעלו בעניין. המדובר בכתם אשר פוגע באופן משמעותי ביכולתם להשתקם ולשוב ולחיות חיים נורמטיביים.

השאלה הנשאלת, על פי רוב, הינה כיצד ניתן להביא למצב של מחיקת רישום פלילי, ועל כך נפרט במסגרת מאמר זה.

במה שונה רישום פלילי ממרשם פלילי?

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי") הוא שקובע את הכללים לגבי ניהולם של המרשם הפלילי והרישום הפלילי על ידי משטרת ישראל.

רישום פלילי הינו רישום המנוהל, כאמור, על ידי משטרת ישראל ובו מפורטים תיקים שלגביהם ניתנה הרשעה או החלטה אחרת בהליך פלילי המתנהל בבית משפט או בית דין פלילי.

המדובר ברישום שבמסגרתו יצוין, לגבי אותו אדם, מספר תיק בית המשפט או בית הדין, העבירות אותן נקבע כי ביצע וכיצד הסתיים ההליך – אם בהרשעה ובגזר דין ואם באי הרשעה של אדם והטלת צו מבחן או צו של"צ או החלטה אחרת (למשל: התחייבות שלא לבצע עבירה במסגרת גמר דין בבית משפט לנוער).

ואילו מרשם פלילי כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם ובנוסף לכך, מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

מחיקת רישום פלילי, מתי הדבר אפשרי ?

חוק המרשם הפלילי מתייחס למחיקת רישום פלילי בחלוף שתי תקופות מצטברות – תקופת ההתיישנות בצירוף עם תקופת המחיקה.

תקופת ההתיישנות משתנה ממקרה למקרה ולמעשה מושפעת מהעונש שהוטל על אותו אדם המבקש למחוק רישום פלילי, למשל:

  1. אם אדם הורשע ולא הוטל עליו עונש מאסר בפועל, אלא מאסר על תנאי או קנס בלבד – תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים.
  2. אדם שהוטל עליו עונש של מאסר עד שנה אחת – תקופת ההתיישנות הינה תקופת המאסר + 7 שנים.
  3. אדם שהוטל עליו מאסר מעל שנה ועד 5 שנים – תקופת ההתיישנות הינה תקופת המאסר בפועל שהוטלה + כפל התקופה, אך לא יותר מ- 15 שנים; ועוד

בחלוף תקופה של 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות המתאימה לכל אדם על פי נסיבותיו, תימחק ההרשעה מפלט הרישום הפלילי.

יש להדגיש, כי אם אותו אדם הורשע בעבירה נוספת, מתחילה הספירה מחדש.

האם קיים הבדל בין הרשעה לאי הרשעה לעניין מחיקת רישום פלילי?

אכן, קיים יתרון משמעותי בסיום הליך פלילי בדרך של אי הרשעה.

במקרה שבו הסתיים ההליך באי הרשעה ובהטלת צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של"צ), חוק המרשם הפלילי קובע תקופת מחיקה של 5 שנים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה.

קיימת אף תקופה קצרה עוד יותר למחיקת רישום פלילי, כאשר מבצע העבירה היה קטין מתחת לגיל 16 והעבירה שנקבע כי ביצע היא עבירה מסוג עוון. בהתקיים אלו, התקופה של מחיקת רישום פלילי מתקצרת ל- 3 שנים בלבד.

בכך, למעשה, ניצל אותו אדם שסיים את ההליך ללא הרשעתו בפלילים מרישום פלילי אשר מכתימו למשך שנים רבות, כשתקופת המחיקה המינימאלית הינה 17 שנה .

לתשומת ליבכם, גם בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה, אל לכם לסמוך על משטרת ישראל למחיקה אוטומאטית של הרישום שלכם. לא פעם, ולמרות שעברה תקופת המחיקה, לא נמחק הרישום הפלילי ולפיכך נדרשת הגשת בקשה מנומקת ומקצועית למשטרת ישראל למחיקת רישום פלילי.

האם ניתן לקצר את התקופה של מחיקת רישום פלילי מהפלט?

התשובה לכך הינה חיובית בהחלט.

רוב הציבור מודע לסמכותו של נשיא המדינה לטפל בבקשות חנינה קלאסיות, שעניינן הקלה בעונשו של אדם או קציבת מאסר עולם והעמדתו על תקופה מוגדרת.

עם זאת, חוק יסוד: נשיא המדינה בצירוף עם חוק המרשם הפלילי מקנים לנשיא המדינה, במסגרת סמכותו למתן חנינה, סמכות לקצר את התקופה של מחיקת רישום פלילי, כך שניתן להגיש בקשה לחנינה, במסגרתה יבקש אותו אדם שהורשע בפלילים ואשר ריצה את עונשו, למחוק את רישומו הפלילי ובכך להימנע מהכתמתו לתקופה ארוכה ביותר ופגיעה בעתידו ושיקומו.

קיימת חשיבות רמת מעלה להגשת בקשה מקצועית המתייחסת ומדגישה את הפרמטרים הרלבנטיים לאותו מקרה, כל זאת בכדי להשיג את המטרה הנכספת של מחיקת רישום פלילי.

לכן, רק עורך דין מקצועי שזהו תחום התמחותו ידע בדיוק כיצד להכין בקשה ראויה ומקצועית שיהיה בה כדי לעזור ללקוח בהשגת היעד של מחיקת רישום פלילי, אילו דגשים לשים במסגרת בקשת חנינה, אילו מסמכים וראיות לצרף לבקשה למחיקת רישום פלילי, וכיצד לייצג את לקוחו נאמנה, כל זאת בכדי להביא לתוצאה המיוחלת.

ניסיון ומקצועיות = הישגים = מחיקת רישום פלילי !

תגובה אחת