ארכיון התגית 'קטין'

מרץ 10 2010

פומביות הדיון בית משפט לנוער

מאת admin נושאים מאמרים

לשם ההגנה על קטין, (בין אם הוא נאשם ובין אם הוא עד בהליך פלילי), יתקיים הדיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות, כאשר נאסר לפרסם את פרטי הקטין וזהותו. 

רק לאחרונה נתקלנו בפרשיית האונס הקבוצתי בתל אביב, שבה קורבן הפרשייה הינה נערה קטינה ואילו רוב רובם של החשודים הינם קטינים (למעט חשוד אחד כבן 19).

שם  הנערה ו/או פרטים מזהים לגביה ושמותיהם ופרטיהם המזהים של הקטינים החשודים המעורבים אינם מתפרסמים וזאת בשל האיסור לפרסמם.  להבדיל מהקטינים, פרטיו של החשוד בן ה- 19 פורסמו במלואם, כך ששמו ומקום מגוריו ידועים לכל.

במסגרת מאמר זה נבדוק מהו כלל פומביות הדיון ומדוע בתיקי נוער קיים חריג לכלל זה.

מהו כלל פומביות הדיון

סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי (הגם שהם בדרך חשודים בלבד בשלב זה וטרם הוכרע דינם ו/או נקבע כי ביצעו העבירות שמיוחסות להם).

מחד, עקרון פומביות הדיון מביא לכך שבתי המשפט יתנהלו תוך שקיפות מלאה, וכך מאפשר לכל אזרח להכיר, ללמוד ולבקר את ההליך השיפוטי המתנהל . 

מאידך, פרסום כאמור עלול לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של אדם ו/או לגרום לחשוד ו/או לקורבן העבירה נזק בלתי הפיך.

דיון בדלתיים סגורות

המחוקק, אשר צפה פגיעה זו, ראה לנכון לאזן בין שני השיקולים כאמור, וקבע בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט חריגים לכלל פומביות הדיון.  במסגרת חריגים אלו, יכול לקבוע בית המשפט, לבקשת הצדדים, כי הדיון בתיק ספציפי זה או אחר יתנהל בדלתיים סגורות (סעיף 68 לחוק בתי המשפט).

כך, למשל, בסעיף 68(ב)(4) נקבע כי ניתן לחרוג מכלל פומביות הדיון "לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז – 1977."

משמעות הדיון בדלתיים סגורות

ראשית, משמעותה של החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, הינה כי כל דיון במסגרת התיק יתנהל ללא נוכחותו של קהל.  רק הצדדים המעורבים יוכלו לשהות באולם במהלך הדיון !!!

במהלך משפט פלילי המתנהל בדלתיים סגורות, יתירו גם לבני משפחה של הנאשם מקרבה ראשונה להיות נוכחית במהלך הדיונים. 

שנית, החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, תביא, באופן אוטומטי, לאיסור פרסום מידע ו/או פרטים לגבי הדיון כאמור, אלא אם הורה בית משפט אחרת, כלומר, למרות "הדלתיים הסגורות", הרשה בית המשפט לפרסם על הדיון הנ"ל.

איסור פרסום

כלל פומביות הדיון הביא, כאמור, לכך שככלל דיון משפטי יהיה פתוח לציבור וכן יותר לפרסם על הדיונים הנ"ל בכל דרך שהיא.

המחוקק, שזיהה את הבעייתיות בכלל נרחב זה, ראה לנכון לקבוע חריגים, שבמסגרתם ייאסר פרסום מידע לגבי דיונים משפטיים ו/או מידע לגבי זהות צדדים לדיון משפטי.  זאת עשה בסעיף 70 לחוק בתי המשפט.

סעיף 70 לחוק קובע רשימה של מקרים שבהם לא יתפרסם מידע על דיון שהתנהל/מתנהל בבית המשפט ו/או לא יתפרסמו פרטיו של אדם שמתנהל נגדו הליך משפטי.

למשל: סעיף 70(א) קובע באופן חד משמעי: "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". – כלומר, אין לפרסם מידע על הדיון או פרטים מזהים לגבי הצדדים לדיון.

האם חל כלל פומביות הדיון במסגרת ניהול תיק פלילי של קטין, בבית משפט לנוער?

מטרתו של המחוקק בכל הקשור לניהול משפט פלילי כנגד קטין הינה, בראש ובראשונה, שיקומו של הקטין. 

כל פרסום לגבי דיון פלילי של קטין ו/או מידע לגבי זהותו של קטין שנחשד או נאשם בפלילים תחשוף אותו לפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ובפרטיותו והטבעתו ב"אות קין".

בכדי להימנע מפגיעה זו ובכדי להקל על שיקומו של הקטין עם סיומו של ההליך הפלילי, ראה לנכון המחוקק לקבוע , במסגרת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (בסעיף 9 לחוק), כי במסגרת ניהול משפט בבית משפט לנוער, הכלל הינו כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות (בניגוד לכלל של פומביות הדיון), למעט נוכחותם של אחרים בהרשאת בית המשפט.

אי לכך, יחול סעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט, אשר גורר איסור פרסום של הדיונים בבית המשפט לנוער.

זאת ועוד, סעיף 70(ג) לחוק בתי המשפט אף הרחיב האיסור וקבע כי לא יפרסם אדם, ללא רשות בית המשפט, פרטיו המזהים של קטין (מתחת לגיל 18) שהוא נאשם או עד במשפט הפלילי.

 

אין תגובות

ינו' 27 2010

אלימות בקרב בני נוער בריונות

מאת admin נושאים הישגים

כתב אישום חמור ביותר שהוגש בבית המשפט לנוער בנצרת ייחס לארבעה קטינים פעילות במסגרת חבורת בני נוער שנהגה בדרכי אלימות לפתרון סכסוכים, באמצעות התנהלות בריונית ומטילת אימה כנגד בני נוער אותם סימנו להם למטרה.

במסגרת כתב האישום נטען כי אותה חבורה טמנה לאחרים פח ונקמה בו את נקמתם.
במסגרת כתב האישום יוחסו לאחת הנאשמות, מי שנחשבה כגורם המרכזי בחבורה (להלן: "הקטינה"), ארבעה מקרים במסגרתם קשרה הנאשמת עם האחרים קשר לתקוף קטין זה או אחר, דאגה לזימונם של הקטינים למקום ותקפה אותם (ביחד עם אחרים),  ואף גרמה להם  לחבלו של ממש (פעילות אלימה המכונה בפי העבריינים "כיפה אדומה").
במסגרת כתב האישום החמור יוחסו לקטינה מספר עבירות אלימות מסוג פשע.
משרדנו המתמחה בתחום הפלילי, ייצג את הקטינה והצליח במסגרת משא ומתן קשוח עם רשויות התביעה, להביא לתיקון משמעותי ביותר של כתב האישום, שהיה חמור ביותר וייחס מספר עבירות מסוג פשע, תוך ייחוס פרק מבוא חמור של התנהגות בריונית חוזרת של קבוצת בני נוער.
במסגרת התיקון נמחק פרק המבוא החמור ביותר, נמחק אישום של תקיפה בנסיבות מחמירות וסעיפי האישום שנשארו תוקנו וצומצמו באופן מהותי.
משרדנו אף שכנע את רשויות התביעה, אשר ביקשו תחילה להחמיר עם הקטינה, שהייתה מבחינתם המובילה בשורת העבירות שיוחסו בכתב האישום, לסיים את התיק מבחינת הענישה, באופן מקל במיוחד, כך שבסופו של דבר הסתיים התיק ללא הרשעתה של הקטינה !!!
העונש השיקומי שהוטל על הקטינה הסתכם  בשל"צ (מס' שעות התנדבות למען הציבור), צו מבחן, התחייבות עצמית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד הקרוב ופיצוי סמלי ביותר ע"ס 375 ₪ בלבד.
אלימות בקרב בני נוער בריונות שביט & קנטור עוד פלילי

אין תגובות

ינו' 15 2010

חקירה פלילית מעצר של קטינים

מאת admin נושאים מאמרים

אין תגובות

ינו' 10 2010

קטין בהליך הפלילי עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים


מהו בית משפט לנוער, מה מטרתו העיקרית, לאיזה בית משפט יוגש כתב אישום כנגד אדם שביום ביצוע העבירה טרם מלאו לו 18 , האם ניתן להגיש כתב אישום כנגד קטין ובגיר יחד? על כך בגוף המאמר.

מהו בית משפט לנוער

בית משפט לנוער הנו למעשה, בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי (הדבר תלוי בטיב העבירה שבוצעה ע"י הקטין וכן בהתאם לעונש שהחוק קובע לעבירה זו) ,שיושב בהם שופט אשר נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, הטיל עליו לתפקד גם כשופט נוער, ובלבד שאותו שופט עבר הכשרה מיוחדת בתחום הנוער.

מטרת בית המשפט לנוער

בית המשפט לנוער מטרתו, שיקומו של הקטין בראש וראשונה.

במסגרת תיקי נוער, מעורב שירות המבחן לנוער, שמטרתו אף היא שיקומו של הקטין שביצע את העבירה. שירות המבחן  מדווח לבית המשפט, בין היתר, אודות הנסיבות שהביאו את הקטין לבצע את העבירה וכיצד ניתן לסייע לו.

לעיתים, חרף רצונם של שירות המבחן ובית המשפט לסייע לקטין , הקטין עצמו אינו מעוניין בסיוע ועושה ככל האפשר להרחיק ממנו את העזרה המוגשת לו, דבר שפוגע בעתידו.

לכן, חשוב מאוד, כי עורך דין פלילי מנוסה ובקיא בתחום הנוער, אשר מייצג את הקטין ינהל עמו מפגשים ושיחות רבות במטרה להבהיר לו את חשיבות העניין ואת משמעות אי שיתוף הפעולה שיש בו כדי להביא לפגיעה משמעותית בקטין, בחייו המקצועיים, לעיתים, עד כדי ישיבה מאחורי סורג ובריח .

יודגש, תפקידו של עו"ד פלילי אינו מתמצה בדיונים בבית המשפט בלבד. תפקיד עורך דין פלילי , בין היתר, לוודא כי הקטין מתייצב לדיונים, כי הקטין מתייצב למפגשים בשירות המבחן.

זאת ועוד, תפקידו לשמור על קשר קבוע עם הקטין והוריו, לשוחח עמו, להיפגש עמו במהלך התיק הפלילי המתנהל נגדו, כדי לוודא שהקטין מבין את חשיבות העניין ובמידה וישנה בעיה מסוימת בהתנהלות הקטין, לגלותה בהקדם האפשרי ולמצוא פתרון לכך במטרה להימנע מפגיעה בעתידו של הקטין.

בית המשפט אליו יוגש כתב האישום כנגד קטין שביצע עבירה

התשובה לסוגיה זו נחלקת לשניים, כדלקמן:

  1. אם ביום הגשת כתב האישום מלאו לקטין 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין, אזי כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער.
  2. אם ביום הגשת כתב האישום מלאו לקטין 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין , כתב האישום לא יוגש לבית המשפט לנוער, אלא לבית המשפט הרגיל, לבגירים (בית משפט השלום או המחוזי בהתאם לטיב העבירה שבוצעה ).

האם ניתן להגיש כתב אישום משותף כנגד בגיר וקטין יחדיו?

לא יועמדו לדין קטין ובגיר יחדיו אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

יחד עם זאת, תיקון מס' 14 לחוק הנוער, בשנת 2008, קבע כי, אם קטין ובגיר הואשמו יחדיו באותו כתב אישום, בית המשפט ישמע את טיעוני הצדדים (כלומר את טיעוני ב"כ המדינה וכן טיעוני עו"ד פלילי מטעם הנאשמים) בעניין זה.

אם בית המשפט החליט, לאחר שמיעת הטיעונים, להמשיך לדון בתיק , אזי, הוא יתנהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער.

אם בית המשפט החליט, לאחר שמיעת הטיעונים, שלא לדון בתיק ,הוא יורה על הפרדת המשפט של הקטין מהבגיר ויעביר את כתב האישום כנגד הקטין בלבד, לבית המשפט לנוער.

אין תגובות

ינו' 07 2010

כתב אישום כנגד קטין

מאת admin נושאים מאמרים


תיקון חוק הנוער, התיישנות בתחום הנוער, מה חשיבותה והשפעתה של ההתיישנות על התיק הפלילי נגד הקטין ומה חשיבותו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, על כך במאמר זה.

לאחרונה ( ביום 30.7.09) נכנס לתוקף תיקון משמעותי ביותר לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער").

במסגרת התיקון לחוק הנוער שולבו, כללי המשטרה המתייחסים לאופן הטיפול בקטין במסגרת חקירתו במשטרה בגין עבירה פלילית וכן במסגרת מעצרו של קטין, מה שלא קיבל ביטוי עד כה בחוק.

שינוי משמעותי נוסף במסגרת התיקון לחוק הנוער הינו בתקופת ההתיישנות.

במה דברים אמורים?

עד לתיקון חוק הנוער, הכלל היה כי: "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

המשמעות של סעיף זה הייתה כי לעבירה שביצע קטין מתחת לגיל 17, למעט במקרים יוצאי דופן שבהם התקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, חלה תקופת התיישנות של שנה ולא ניתן היה להגיש כתב אישום כנגדו בחלוף השנה בגין אותו אירוע.

אם החוק מגדיר קטין עד גיל 18, מדוע אם כך, בעבר, ההתיישנות חלה עד גיל 17 בלבד ?

עד לתיקון חוק הנוער , סעיף ההתיישנות בחוק קבע כי, לא יועמד קטין לדין בשל עבירה שעברה שנה מביצועה. כלומר, אם הוא בגיר כבר, קרי מעל גיל 18, אזי ניתן להעמידו לדין ואין התיישנות בחלוף השנה.

אי לכך, נוצר מצב שבו אם הקטין היה מעל גיל 17 במועד ביצוע העבירה, בחלוף השנה הוא כבר אינו קטין ולכן לא חל כלל ההתיישנות לגביו.

בשל כך, נוצר מצב שבו קטין מעל לגיל 17 ביצע עבירה, ובשל החוק הישן העבירה לא התיישנה (במסגרת השנה) ואז הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום (לא לבית משפט לנוער) והוא נדון כבגיר, על כל המשתמע מכך.

לעתים, בשל תקלה, היה מוגש כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות. במקרה כזה, עורך דין פלילי מנוסה, אשר מתמחה בתחום הנוער, היה טוען בבית המשפט טענת התיישנות ובכך מביא לידי ביטול כתב האישום.

המצב המשפטי כיום לאחר תיקון חוק הנוער

כיום, סעיף 14 לחוק הנוער קובע לגבי תקופת ההעמדה לדין כדלקמן:

"אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

מדובר בשינוי משמעותי לחוק !!!

כיום, כל עוד נעברה עבירה על ידי קטין, הגם שהוא התבגר במהלך שנת ההתיישנות, לא ניתן להעמידו לדין. כלומר, גם קטין קרוב לגיל 18, שעבר עבירה, חלה לגביו תקופת ההתיישנות ולא ניתן להגיש נגדו כתב אישום בחלוף השנה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

בנוסף, כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער והוא יישפט כקטין, למרות שכבר התבגר מבחינת החוק. (על החשיבות בכך ראה מאמרנו "כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער" )

רבים אינם מודעים לשינוי משמעותי זה ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שקטין ייוצג על ידי עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ואשר מודע ומבין את משמעות השינויים בחוק.

אין תגובות

דצמ' 26 2009

מילון מונחים לחוק העונשין

מאת admin נושאים מדריכים


מרבית האנשים אינם בקיאים בהגדרות ,בין היתר, של  תיאור עבירה כזו או אחרת עפ"י חוק העונשין או כל חוק במסגרתו ישנם סעיפי ענישה.

לכן מצאנו לנכון להעניק לאלו הזקוקים לכך, סיוע מיידי, בהבנת חלק מהמונחים המשפטיים של הגדרות חוק שונות ועבירות שונות.

מכיוון שהחוק מכיל מונחים רבים והיריעה קצרה מלהכיל, משרדנו מתחייב לפעול להעשרת  מילון המונחים שלכם  בשלבים ובהקדם.

מילון זה אינו מכיל סדר מסוים בהגדרות, זאת במטרה ברורה לסייע לכל אדם שחפץ בהבנה מיידית ללא הצורך בהמתנה רבה עד להגעה לנושא הקשור אליו.

קטינות/גיל האחריות הפלילית = אדם לא יישא באחריות פלילית בטרם מלאו לו 12 שנים.

קטין =  אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

הגנה עצמית = אדם לא יישא באחריות פלילית לפעולה לא חוקית שעשה, למשל אלימות, אם עשה כן במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו , בחירותו (חופש התנועה למשל), בין אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו וכן אם התקיפה כוונה כלפי אדם אחר.

יש לציין כי הגנה זו לא תחול על אדם  שבעצם הוא זה שגרם לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה.

כורח = אדם לא יישא באחריות פלילית אם הוכרח באמצעות איום לפגיעה בחייו, ברכושו, בחירותו בין אם בגופו שלו, או בגופו של אדם אחר, לבצע פעולה לא חוקית , ואותה פעולה ממש נכפתה עליו ולא הייתה לו ברירה אחרת.

גם במקרה זה לא תחול הגנת הכורח אם האדם נכנס למצב הזה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

גזענות = גילוי איבה, עוינות, אלימות, השפלה כלפי ציבור מסוים או חלקים של אוכלוסייה כשהמניע והגורם לכך הנו השתייכות לגזע מסוים, למוצא לאומי-אתני או גוון העור.

חבלה =  חבלה מוגדרת, בין היתר, כמכאוב, מחלה או ליקוי גופני, בין אם קבועים ובין אם חולפים ו/או זמניים.

חבלה חמורה = באופן כללי, מדובר בחבלה המגיעה עד לכדי חבלה מסוכנת או כזו העלולה לפגוע באופן קשה או לתמיד בבריאות האדם שנחבל, בנוחותו, או כזו שגרמה למום קבוע.

פצע =  חתך או דקירה המבתרים קרום חיצוני בגופנו.  קרום חיצוני משמעותו, קרום שניתן באמצעות ידנו בקלות לגעת בו .

מקום פומבי = ל"מקום פומבי" 2 הגדרות תחליפיות:

  1. מדובר על מקום ציבורי שאדם המצוי בו יכול לצפות בכל מעשה שנעשה במקום מכל נקודה בו.
  2. מקום שאינו נחשב לציבורי, אך אדם שנמצא במקום ציבורי יכול לצפות במעשה כלשהו שנעשה באותו מקום.

סכין = כלי בעל להב או כל כלי אחר (גם ללא להב) שניתן באמצעותו לדקור או לחתוך.

אולר = סכין מתקפלת שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ ושלא ניתן להופכה בעזרת כל אמצעי (קפיץ, למשל) , לסכין שלהבה קבוע (לא מתקפל).

מאסר על תנאי – זוהי למעשה אזהרה לאדם שאם יבצע בעתיד עבירה פלילית כזו או אחרת , הוא צפוי להיכנס לבית הסוהר.

עפ"י החוק מאסר על תנאי הנו מוגבל  מבחינת זמן, בית המשפט רשאי להטיל מאסר כזה לתקופות שבין שנה ועד 3 שנים בלבד. כל תקופה אחרת בין אם מתחת לשנה או מעל ל-3 שנים אינה חוקית.

של"צ = המדובר בענישה חינוכית לכאורה, שפירושה שירות למען הציבור, קרי בית המשפט מחייב אדם שביצע עבירה לבצע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים כגון בתי חולים, מתנסים, משטרה, ישיבות וכו').

התקהלות אסורה = מדובר בחבירה של 3 אנשים לפחות, לשם בצוע עבירה או שחברו למטרה  משותפת,  לרבות מטרה חיובית וכשרה, אך התנהגותם גורמת לאנשים שבסביבתם לחשוב  שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום/ההתנהגות התקינה במקום, או שעצם ההתקהלות תעורר אנשים אחרים, ללא צורך וללא סיבה מספקת, להפר את השלום באותו מקום.

התפרעות = הינה התקהלות אסורה שהחלה בה הפרת השלום ושיש בכך כדי להטיל אימה על הציבור.

אין תגובות

דצמ' 22 2009

מחיקת רישום פלילי לקטין

מאת admin נושאים מאמרים

דרכי הטיפול בתיק חקירה כנגד קטין? האם התיק יירשם בפלט המרשם הפלילי? האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין? האם תיק פ"א כנגד קטין שנסגר ימחק מהמרשם הפלילי? מדוע חשוב לנהל את מחיקת הרישום הפלילי על ידי עורך דין פלילי מנוסה? על כך בגוף המאמר.

מהרגע שנפתחת חקירה פלילית כנגד אדם, נותר רישומו של התיק במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, אלא אם כן נקבע כי אותו אדם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.

לידיעתכם, גם קטין שנחקר בגין ביצוע עבירה פלילית צפוי לרישום פלילי!

תיק חקירה כנגד קטין דרכי הטיפול בו, האם הדבר יירשם בפלט המרשם הפלילי של הקטין?


עם סיום חקירתו של הקטין, קיימות מספר אופציות לגבי אופן סיומו של התיק:

  1. התיק ייסגר כתיק אי תביעה קטין.
  2. התיק ייסגר כתיק חקירה פ"א.
  3. התיק יועבר לגורמי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות פלילית) ושם יוכרע באם יש די ראיות ואם יש מקום להגשת כתב אישום כנגד הקטין.

רק במקרה הראשון, שבו תיק החקירה נסגר כתיק אי תביעה קטין, לא יוותר רישום במסגרת המרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. כשתיק חקירה כנגד קטין נסגר כתיק אי תביעה קטין, הדבר בא לידי ביטוי ברישום פנימי בלבד ביחידת הנוער החוקרת, ורק לעובדי הנוער ישנה גישה לרישום זה.

לעומת זאת, כאשר תיק חקירה נסגר מהעדר עניין לציבור או מחוסר ראיות, הגם שלא הוגש כתב אישום כנגד הקטין, יוותר במרשם הפלילי רישום של התיק הסגור.

גם לאחר שהוגש כתב האישום, במידה ונקבע כי הקטין ביצע את העבירה שיוחסה לו (עם או בלי הרשעה בצד קביעה זו), אזי ירשם הדבר ברישום הפלילי. (כאמור לעיל, אם זיכה בית המשפט את הקטין, לא ייוותר כל רישום פלילי נגדו בפלט המרשם הפלילי של משטרת ישראל).

האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

דצמ' 20 2009

שימוש בסמים בקרב בני נוער

מאת admin נושאים מאמרים

מה מביא בני נוער להתנסות לראשונה בסם? האם שימוש חד פעמי בסמים יביא אחריו התמכרות? מה החוק אומר על שימוש בסמים? איך המשטרה מתייחסת לקטין שלראשונה בחייו נתפס כשהוא מחזיק בסמים? על כך ועוד בגוף המאמר.

סמים מסוכנים, מהם?


סם מסוכן עפ"י ההגדרה הקבועה בפקודת הסמים המסוכנים הנו:

חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה (של פקודת הסמים המסוכנים) לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם.

התוספת הראשונה כאמור לעיל, הינה למעשה רשימה ארוכה מאוד של סוגי סמים וכן ציון כמות הסם הנחשבת ככמות לשם צריכה עצמית ומעבר לכך, ככמות למטרה מסחרית (ראו לעניין זה המאמר בנושא שימוש בסמים)

מה גורם לבני נוער להתנסות לראשונה בסמים?

בדיקות ומחקרים שונים מצביעים על כך כי ישנם גורמים שונים שיש בהם כדי להביא את בני הנוער לעשות שימוש בסמים.

סדר ציון הגורמים הנו אקראי .

חסכים רגשיים- בחברתנו, בה ההורים כמעט ואינם נמצאים בבית עם ילדיהם, עקב הצורך לדאוג לפרנסת המשפחה , אינם נוהגים לשוחח עימם בתדירות קבועה ו/או גבוהה, מתפתח לו חסך רגשי שהילדים אינם יודעים כיצד להתמודד עמו. כתוצאה מכך, הילדים פועלים באופן מסוים כגון שימוש בסמים כדי "לעורר את הוריהם" ,בין היתר, זו דרכם לקרוא לעזרת ההורים.

גירויים גורם נוסף , יותר מבעבר, חשים בני הנוער צורך עז בגירויים , בהתנסויות חדשות, יש בהם יצר הרפתקנות , לעיתים בלתי נשלט ורצון אף לקחת סיכונים שאין הם יודעים את השפעתם על חייהם.

חשיפת בני הנוער לתכנים הרבים, הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא פיקוח על כך, מביא את בני הנוער לכדי מחשבה על שימוש בסמים, שכן לדעתם יש בכך כדי להביא להתרוממות רוח ולתחושת כיף. אותם תכנים בעייתיים לא חושפים כי השימוש בסמים יש בו כדי להביא לבעיות תפקודיות וחמור מכך, אף למוות, לעיתים אף מועבר מידע מוטעה לבני הנוער.

תקופת ההתבגרות - תקופה שמגבירה בקרב בני הנוער את הרצון ליטול סיכונים. שימוש בסמים בעיקר קשים כגון קוקאין או הרואין, לעיתים נחשב בקרב בני הנוער כסיכון מוגבר שיש בו אף כדי ריגוש. לכך נצרף גורם נוסף וחשוב והוא הגורם הנורמטיבי.

גורם נורמטיבי / נורמה חברתית השימוש בסמים בחברתנו גובר עם הזמן והדבר , לצערנו, הפך לסוג של נורמה חברתית, נורמה שמביאה את הקטינים להשתמש בסמים או להתנסות לראשונה בסמים כדי להיות מקובל וחלק מאותה נורמה.

בעיות חברתיות לעיתים, בני הנוער מחליטים להתחיל להשתמש בסמים בשל כישורים בינאישיים ו/או קשרים חברתיים בעייתיים. השימוש בסמים הנו למעשה אמצעי להתמודד עם הבעיות הללו כמו גם סוג של כניעה ללחץ חברתי/קבוצתי.

גורמים נוספים המשפיעים על צריכת סמים בקרב בני נוער הינם בעיות במשפחה, הורות בעייתית, שימוש בסמים ע"י אדם אחר במשפחה המהווה "דוגמא" לקטין וכן בעיות נפשיות שונות.

האם שימוש ראשוני בסמים יביא בהכרח להתמכרות הקטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

דצמ' 10 2009

כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים

חקירה פלילית כנגד קטין, זכות שימוע בתיקי נוער, כיצד להתנהל במקרה בו מוגש כתב אישום כנגד קטין? שירות המבחן לנוער, משמעותו וחלקו בהליך הפלילי כנגד קטין, כיצד מתנהלים ההליכים בבית המשפט לנוער?על כך ועוד בגוף המאמר.


חקירה פלילית נגד קטין יכולה להסתיים באחת משלוש האופציות שלהלן:

  1. סגירת התיק כתיק אי תביעה קטין.
  2. סגירת התיק כתיק פ"א (תיק חקירה משטרתי) סגור.
  3. העברת התיק עם המלצה לרשויות התביעה לשם הגשת כתב אישום כנגד הקטין.

אכן, שתי האפשרויות הראשונות דינן סגירת התיק, אך קיים הבדל משמעותי ומהותי בין שתי אופציות הסגירה, שכן סגירתו של תיק כתיק אי תביעה קטין משמעותו רישום פנימי בתחנה בלבד (רישום פנימי במשרד הנוער בתחנה, רישום שאינו חשוף לאיש מלבד עובדי משרד הנוער) ואילו תיק פ"א משטרתי סגור מופיע במרשם הפלילי והינו חשוף לכל מי שיש לו גישה למרשם זה!

נבהיר כי תיק המועבר לרשויות התביעה הפלילית, שהן התביעה המשטרתית הפלילית או הפרקליטות הפלילית (על כל מחוזותיה), מועבר עם המלצה בלבד להגשת כתב אישום. רק הגורם המקצועי בתביעות/פרקליטות יכריע, לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה, באם להגיש כתב אישום, או שמא להביא לסגירתו של התיק.

במאמר זה נפרט לגבי הליכים בטרם הגשת כתב אישום, הגשת כתב האישום, ההתנהלות בבית המשפט, שירות המבחן לנוער והענישה האפשרית.

האם גם לקטין עומדת זכות השימוע?

גם בתיק חקירה פלילי של קטין (בעבירה מסוג פשע כמפורט בחוק) עומדת לזכות הקטין זכות שימוע!

מאחר ועל פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער") עומדת תקופת ההתיישנות לעבירות שבוצעו על ידי קטין  על שנה בלבד מיום ביצוע העבירה (אלא במקרים חריגים בהם ניתנת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה), על הרשות החוקרת לדאוג לסיום מהיר של החקירה והעברת החומר לרשויות התביעה.

לעתים, בשל קוצר הזמן, קורות תקלות ותקופת ההתיישנות עוברת, דבר שהקטין עשוי לצאת נשכר ממנו. (עו"ד פלילי הבקיא בתחום חוק הנוער וזכויות קטינים במשפט הפלילי ידע לאתר נקודה זו לטובת מרשו, הקטין, ולהביא לביטול כתב האישום).

הוגש כתב אישום פלילי כנגד קטין, מה לעשות?



זה הזמן לדאוג להגנה משפטית פלילית לילדכם הקטין, אם הדבר לא נעשה עד להגשת כתב האישום.

לידיעתכם הורים יקרים, אם הקטין יימצא אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום,  ההליך הפלילי יסתיים בדרך של רישום פלילי כנגד בנכם הקטין.

בשל כך קיימת חשיבות מהמעלה הראשונה לאופן סיום התיק בדרך של אי הרשעה במשפט הפלילי כנגד הקטין.

גם הליך המסתיים בבית המשפט לנוער יכול להותיר כתם לשנים רבות, דבר שיכול למנוע מהקטין גיוס לצה"ל, קבלה לעבודה ו/או לימודים.

מי שאינו מתמצא בתחום הנוער אינו מבין מהם הדגשים עליהם נותן בית המשפט לנוער דעתו. לעתים קרובות, הורים לוחמניים שכל רצונם הוא לגונן על ילדם כמיטב יכולתם, שאינם מצטיידים בעורך דין פלילי, שתחום הנוער הינו תחום התמחותו, מביאים לכדי גרימת נזק בלתי הפיך לילדם, זאת, כמובן, מבלי שהתכוונו לכך.

עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ידע כיצד להנחות את הקטין ואת הוריו בכל שלב בהליך הפלילי ויוכל למזער ככל האפשר את הפגיעה העתידית בקטין.

עו"ד פלילי הבקיא בזכויות קטינים / נוער, יבחן בקפידה את חומר החקירה והראיות, ובהתאם יפעל לתיקון כתב האישום, ינהל את התיק בבית המשפט לנוער באופן המקצועי ביותר  ויביא לסיומו של ההליך באופן המטיב ביותר עם לקוחו הקטין, כך שהפגיעה בעתידו תהא מינימאלית ביותר, אם בכלל.

לכן, קיימת חשיבות עליונה בהגעה לבית המשפט לנוער כשהקטין מלווה בסנגור הבקיא בחוק הנוער, בזכויות קטינים במשפט הפלילי ובהתנהלות מול גורמי אכיפת החוק השונים.

מהו שירות המבחן לנוער ?

שירות המבחן לנוער הוא  שירות טיפולי סוציאלי השייך למשרד הרווחה.
שירות המבחן לנוער מטפל, בין השאר, בקטינים שהופנו אליו, לאחר שנחקרו בחשד לביצוע עבירות, לרבות בקטינים שנעצרו לחקירה וכעת יש לבדוק אפשרות שחרור הקטין ממעצר.
קצין המבחן לנוער, הנפגש עם הקטין ולעתים גם עם הוריו, עורך חקירה לגבי מצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי והחינוכי.  באם הקטין משתף פעולה עם קצין המבחן לנוער, יבחן הנ"ל גם אופציות טיפוליות (אם הדבר נדרש) המתאימות לקטין.

את חקירתו והמלצותיו מגיש קצין המבחן לנוער לשופט הנוער.

המלצת קצין הנוער משמעותית ביותר בהחלטת שופט הנוער בעניינו של הקטין – אולם, יש לזכור, כי מדובר בגורם ממליץ בלבד, ובית המשפט יכול בהחלטתו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לנוער בעניינו של הקטין העומד בפניו.

כיצד מתנהל ההליך הפלילי כנגד קטין בבית המשפט לנוער?

הקטין יכול להודות או לכפור בעבירות המיוחסות  לו בכתב האישום.

אם לאחר הכוונה מקצועית של עו"ד פלילי, הקטין בחר לכפור בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, התיק ידחה לשם שמיעת הראיות.

במסגרת הליך שמיעת הראיות, הרשות התובעת (יחידת התביעות של משטרת ישראל או פרקליטות המחוז הרלוונטי)  תביא את עדיה לבית המשפט, שם יהיה עליהם לספר אודות האירועים נושא כתב האישום.

לאחר שהתביעה תסיים להשמיע את עדיה, תתחיל במלאכה ההגנה, במסגרת עדי ההגנה יעיד הקטין, כמו גם יתר עדיו שיבחרו בקפידה ע"י עורך הדין הפלילי של הקטין.

לתשומת לב ההורים, במשפט הפלילי (בפרט בתחום הנוער), הפתגם המוכר : "כל המרבה הרי זה משובח" , אינו אפקטיבי, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל עד רואה וחווה אירועים בצורה שונה, ריבוי עדים מביא לריבוי גרסאות, דבר שעשוי להוביל למסקנה כי לא ניתן להבין את גרסת ההגנה ועדיה ויש להעדיף את גרסת עדי התביעה.

בשלב הסופי לאחר שמיעת העדים, יסכמו הצדדים את טיעוניהם, ולאחר מכן בית המשפט יצטרך להכריע האם הקטין ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אם לאו.

הודאה בעבירות המיוחסות בכתב האישום

אם הודה הקטין כי ביצע את שיוחס לו בכתב האישום (ניתן להודות בכתב האישום המקורי ומאידך, ניתן , רצוי והכרחי לנהל משא ומתן לתיקון כתב האישום וצמצומו ככל האפשר – זהו תפקידו של הסנגור!), יקבע בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירה, אך לא ירשיעו!

בית המשפט יפנה את הקטין לשירות המבחן לנוער לעריכת תסקיר לגביו, רק לאחר שיקבל את תסקיר שירות המבחן לידיו וישקול את כלל השיקולים הרלבנטיים בתיק שבפניו, יחליט אחד מאלו:

  1. להרשיע את הקטין ובהתאם לגזור את דינו ( לאחר ההרשעה, עורך הדין הפלילי של הקטין יטען בפני בית המשפט לעונש במטרה לשכנע את בית המשפט להקל ככל האפשר בעונשו, במסגרת טיעוניו יפרט את נסיבות חייו של הקטין, מצב סוציאלי, כלכלי, בעיות רגשיות/רפואיות ועוד).
  2. לא ירשיע את הקטין ויצווה על אחד או יותר מאמצעי הטיפול העומדים לרשותו, כפי שהם מפורטים בחוק הנוער.  בין השאר, מדובר בהעמדת הקטין במבחן, חיוב בקנס או פיצוי למתלוננים, התחייבות עצמית של הקטין שלא לבצע את העבירות בעתיד, שהייה של הקטין במעון ועוד.
  3. האופציה השלישית העומדת לרשות שופט הנוער הינה לפטור את הקטין ללא צו, זאת במידה וסבר בית המשפט לנוער, כי נסיבות המקרה אינן כה חמורות ובהתחשב בכלל השיקולים, יהיה זה ראוי וצודק לסיים את התיק הפלילי כנגד הקטין בדרך זו .

סוף דבר  בכדי להשיג את התוצאה האופטימאלית ביותר עבור הקטין, קרי, זו הפוגעת בעתידו באופן מינימאלי ביותר (אם בכלל), יש להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום הנוער.
פנייה מוקדמת ככל הניתן לסנגור וליווי מקצועי צמוד שלו, לאורך כל שלבי ההליך הפלילי כנגד הקטין, כולל השלבים הקודמים להגשת כתב האישום ובהם גם חקירתו במשטרה, תסייע לקטין ולהוריו בהתמודדותם עם ההליך הפלילי, שהינו הליך טעון ביותר מבחינה רגשית, ובסלילת עתידו של הקטין מחדש, קרי, החזרתו לדרך המלך.

אין תגובות

נוב' 11 2009

חקירה פלילית ומעצר קטין

מאת admin נושאים מאמרים

בנכם נעצר? הילד הוזמן לחקירה? נתקלתם במקרה של מעצר קטין? החוק עומד לצידכם וכדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול במעצר וחקירת קטינים שיגן על זכויות הקטין.

עם מי יבוא הקטין במגע לאחר בצוע העבירה?

קטין שהינו חשוד בביצוע עבירה פלילית יבוא במגע ראשון עם משטרת ישראל, אשר מטפלת בחקירה של עבירות פליליות והפנייה עבריינים לשם העמדתם לדין.

בעבר, כשלא הייתה התייחסות בחוק ולא נקבעו כללים מפורשים לגבי הטיפול במעצר וחקירה פלילית של קטינים, פעלה משטרת ישראל על פי הנחיות פנימיות שנקבעו.

לצערנו, למרות ההנחיות הפנימיות המפורשות, פעמים רבות, מסיבות אלו ואחרות, הייתה פגיעה משמעותית וקשה בזכויותיהם של הקטינים שהובלו לתחנה לשם מעצר ו/או חקירה. בשל כך, ראה לנכון המחוקק לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 במסגרת תיקון מס' 14 לחוק, ועיגן את אותם כללים, שמטרתם להגן על כבודו וזכויותיו של הקטין, בחוק.

מאיזה גיל ניתן להעמיד קטין לדין?

ניתן להעמיד לדין קטין, כלומר, להגיש נגדו כתב אישום החל מגיל 12, שזהו למעשה גיל האחריות הפלילית.

מהו אופן הטיפול בחקירת קטין?

קטין בר עונשין (גילאים 12-18), החשוד בביצוע עבירה, יופנה ליחידת הנוער בתחנת המשטרה אליה הגיע לשם חקירתו.

כיצד מורכבת יחידת הנוער במשטרה?

יחידה זו מורכבת מקצין וחוקרים שעברו הכשרה ספציפית בתחום עבריינות הנוער והטיפול בבני נוער (עובדי נוער). הם אשר אמורים לחקור אותו באזהרה בגין החשדות כלפיו.

בנוסף, קטינים מתחת לגיל 14 החשודים במעורבות בביצוע עבירות בעלות חומרה מיוחדת (כגון: עבירות כנגד המוסר), נחקרים על ידי חוקרי ילדים, שהינם עובדים סוציאליים (לא שוטרים) והשייכים לשירות המבחן לנוער.

האם ייתכן כי חוקר רגיל יטפל בקטין?

למרות זאת, במספר רב של מקרים, מגעו הראשוני של הקטין החשוד עם גורמי המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שלא עברו הכשרה של טיפול בבני נוער, כגון: שוטרי הסיור, בלשים, מתנדבים וכדומה. שוטרים אלו הינם בעלי סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והם מחליטים על כך, מועברים התיק והקטין להמשך טיפול ביחידת הנוער.

זאת ועוד, במקרים דחופים יכולות להיעשות פעולות חקירה נוספות (כגון: חקירת הקטין החשוד) על ידי חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבני נוער (כשאין בתחנה עובד נוער).

מדובר, כמובן, בנקודות חיכוך בעייתיות ביותר שיכולות ואף בפועל פוגעות בזכויותיו של הקטין.

מהן זכויות הקטין שביצע עבירה פלילית?

חשוב לדעת מהן זכויותיו של הקטין במהלך מעצר ו/או חקירה כחשוד בביצוע עבירה. לסטייה ופגיעה בזכויות אלו עשויה להיות השפעה על המשך הליך החקירה או ההליך המשפטי שיתנהל כנגדו:

  1. חשוד קטין ייחקר בגין ביצוע עבירה במהלך שעות היום, כשאינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. ניתן, לעיתים, לסטות מהנחיה זו (למשל: כשמדובר בנסיבות בהן יש צורך לחקור את הקטין בדחיפות לשם הגנה על קרבן עבירה ו/או על הקטין עצמו).
  2. עובדי נוער יהיו בלבוש אזרחי וניידות המשמשות אותם גם הן תהיינה ללא כל סממן משטרתי.
  3. יש להזמין קטין לחקירה באמצעות הוריו ו/או אפוטרופסיו . עד גיל 14 חובה לאפשר בחקירה נוכחות הורה או אפוטרופוס של הקטין.
  4. יש לקיים חקירתו של קטין בנפרד מחדרי חקירות בהם נחקרים בגירים.
  5. מעצר קטין (הכוונה למעצר יזום) החשוד בביצוע עבירה יעשה בידי עובד נוער בלבוש אזרחי, בשעות היום, בניידת ללא סממנים משטרתיים ובדרך שלא מעוררת את תשומת ליבם של הסובבים. רק בנסיבות שבהן דחיית המעצר עשויה להכשיל את החקירה ניתן לסטות מכלל זה.
  6. אין לעצור את הקטין בשטח בית ספר, מקום עבודה או מקום אחר שמשמש בני נוער לשם מפגש. אם לא ניתן לדחות את המעצר, יש לתאם את ההגעה למקום וביצוע המעצר עם מנהל המקום.
  7. חל איסור לכבול קטין, למעט במקרים חריגים.
  8. הובלתו של הקטין, במידה ונעצר, אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר!!!
  9. חיפוש משטרתי יערך על ידי עובד נוער. יש להשתדל להימנע מלעורר תשומת לב לחיפוש וכן להימנע מעריכתו במקום לימודיו או עבודתו של הקטין.
  10. חיפוש בביתו של קטין יערך בשעות היום בלבד. במהלך חיפוש בביתו של הקטין, לפחות אחד מהוריו חייב להיות במקום.

למצער, לאורך השנים, למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, חלק רב מהן לא יושם הלכה למעשה, לעתים גם בשל מחסור בכוח אדם.

דוגמא לאי קיום הנחיות המשטרה:

למרות ההנחיה לקיים חקירה פלילית של קטין בשעות היום, נערכות חקירות רבות בשעות הלילה ואף שעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה. גרוע מכך, לעתים אף ייחקר הקטין על ידי בלש או סייר בתחנה, הגם שבמקום נוכח חוקר תורן. אמנם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן ניתן לחקור קטין בשעות הלילה ושלא על ידי עובד נוער, אך השימוש באפשרות זו נעשה גם כשלא נדרש הדבר ובניגוד לחוק, לנהלים ותוך פגיעה בוטה בזכויותיו של הקטין.

האם המועצה הלאומית לשלום הילד מעורבת בהליך הפלילי?

המועצה הלאומית לשלום הילד עורכת בדיקות תקופתיות בעניין ולאורך השנים התקבלו תלונות רבות בנוגע להפרת הנהלים, פגיעה בזכויות הקטינים, בכבודם ואף התעללות בקטינים במהלך חקירה משטרתית.

ההפרה מתבטאת בחקירות ליליות, חקירת קטינים ללא נוכחות הוריהם, למרות דרישת ההורים להיות נוכחים בחקירה, איומים ולחצים על הקטינים (כגון: איום להשאיר הקטין במעצר אם לא יודה במיוחס לו).

רוב התלונות שהגיעו למועצה הלאומית לשלום הילד מתמקדות בשוטרים נעדרי הסמכה לטיפול בנוער (לא עובדי הנוער), אותם השוטרים שעמם בא הקטין במגע ראשוני.

חקירה פלילית של קטין מה מטרתה?

יש לזכור כי המטרה הראשונה של ההליך החקירתי בכל הקשור לנוער ועבריינות נוער הינה שיקום הקטין.

עם זאת, לעתים קרובות, בשל טיפול משטרתי לקוי (שלא על ידי עובדי נוער) או בשל רצונם של גורמי המשטרה להביא לפענוח המקרה, נפגעות זכויותיו של הקטין החשוד בביצוע העבירה.

למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, רוב הקטינים לא היו מודעים לזכויותיהם והחמור מכך, שוטרים רבים, למרות שבאו במגע כמעט יומיומי עם קטינים, לא היו מודעים לנהלים ולכללים לטיפול בקטינים.

כיום, עם עיגון זכויותיו של הקטין במסגרת תיקון מס' 14 לחוק הנוער אנו מקווים כי הדבר יביא לשינוי מן הבסיס בגישה ובטיפול המשטרתיים.

מה על הורי הקטין לעשות לאחר בצוע עבירה פלילית ו/או מעצר קטין?

לאור כל האמור לעיל, למודעות ההורים לזכויותיו של הקטין בטיפול בו במהלך החקירה, המעצר והחיפוש, חשיבות רבה ביותר, לשם הגנה על הקטין, על זכויותיו ועל כבודו במהלך החיכוך עם גורמי המשטרה.

יתר על כן, מומלץ ביותר כי ההורים יהיו בקשר עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי במהלך חקירתו ו/או מעצרו של בנם/ביתם, זאת לשם עמידה על זכויות בנם/ביתם במסגרת החקירה ו/או המעצר, כמו גם סיום החקירה בסגירת התיק במסגרת אי תביעה קטין.

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור הקטין בהקדם האפשרי , על כן יש לפעול במהרה ,

צרו קשר בהקדם עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, שיפעל לשחרור הקטין ממעצר ויגן על האינטרסים והזכויות של הקטין !!!

2 תגובות