ארכיון התגית 'פרקליטות'

ינו' 06 2010

סכסוך שכנים ריב על פח זבל הביא להגשת כתב אישום!

מאת admin נושאים הישגים


מה קורה כשפח זבל יוצר חיץ בין שכנים? האם הדבר מצדיק הגשת כתב אישום?

סכסוך שכנים צץ לו על רקע הסגת גבול לפח הזבל .

סכסוך בין שכנים על רקע השימוש בפח זבל הוביל לאלימות בין שכנות ביישוב בצפון הארץ, ובשל כך נפתחה חקירה פלילית בגין האירוע.

בסיומה של החקירה, הוגש כנגד אחת השכנות בלבד כתב אישום בגין תקיפה חבלנית של שכנתה, איומים כלפיה והסגת גבול.  כתב האישום ייחס לשכנה אירוע נוסף של אלימות, תקיפה למחרת היום, כל זאת על פי תלונתה של השכנה.

השכנה שכנגדה הוגש כתב האישום הבינה כי מן הראוי שיעמוד לצידה עורך דין פלילי מנוסה ופנתה למשרדנו על מנת לייצגה במסגרת ההליך הפלילי.

משרדנו פנה באופן מיידי לנציגי התביעה המשטרתית ודרש את ביטולו של כתב האישום לאלתר.

למרות שסכסוך השכנים הוביל גם לתביעות אזרחיות בבית המשפט, הצלחנו לשכנע את נציגי התביעה בטיעונינו המשפטיים וכתב האישום  כנגד מרשתנו בוטל .
סכסוכי שכנים ביטול כתב אישום על אלימות בין שכנות

אין תגובות

דצמ' 22 2009

מחיקת רישום פלילי לקטין

מאת admin נושאים מאמרים

דרכי הטיפול בתיק חקירה כנגד קטין? האם התיק יירשם בפלט המרשם הפלילי? האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין? האם תיק פ"א כנגד קטין שנסגר ימחק מהמרשם הפלילי? מדוע חשוב לנהל את מחיקת הרישום הפלילי על ידי עורך דין פלילי מנוסה? על כך בגוף המאמר.

מהרגע שנפתחת חקירה פלילית כנגד אדם, נותר רישומו של התיק במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, אלא אם כן נקבע כי אותו אדם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.

לידיעתכם, גם קטין שנחקר בגין ביצוע עבירה פלילית צפוי לרישום פלילי!

תיק חקירה כנגד קטין דרכי הטיפול בו, האם הדבר יירשם בפלט המרשם הפלילי של הקטין?


עם סיום חקירתו של הקטין, קיימות מספר אופציות לגבי אופן סיומו של התיק:

  1. התיק ייסגר כתיק אי תביעה קטין.
  2. התיק ייסגר כתיק חקירה פ"א.
  3. התיק יועבר לגורמי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות פלילית) ושם יוכרע באם יש די ראיות ואם יש מקום להגשת כתב אישום כנגד הקטין.

רק במקרה הראשון, שבו תיק החקירה נסגר כתיק אי תביעה קטין, לא יוותר רישום במסגרת המרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. כשתיק חקירה כנגד קטין נסגר כתיק אי תביעה קטין, הדבר בא לידי ביטוי ברישום פנימי בלבד ביחידת הנוער החוקרת, ורק לעובדי הנוער ישנה גישה לרישום זה.

לעומת זאת, כאשר תיק חקירה נסגר מהעדר עניין לציבור או מחוסר ראיות, הגם שלא הוגש כתב אישום כנגד הקטין, יוותר במרשם הפלילי רישום של התיק הסגור.

גם לאחר שהוגש כתב האישום, במידה ונקבע כי הקטין ביצע את העבירה שיוחסה לו (עם או בלי הרשעה בצד קביעה זו), אזי ירשם הדבר ברישום הפלילי. (כאמור לעיל, אם זיכה בית המשפט את הקטין, לא ייוותר כל רישום פלילי נגדו בפלט המרשם הפלילי של משטרת ישראל).

האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

דצמ' 10 2009

כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים

חקירה פלילית כנגד קטין, זכות שימוע בתיקי נוער, כיצד להתנהל במקרה בו מוגש כתב אישום כנגד קטין? שירות המבחן לנוער, משמעותו וחלקו בהליך הפלילי כנגד קטין, כיצד מתנהלים ההליכים בבית המשפט לנוער?על כך ועוד בגוף המאמר.


חקירה פלילית נגד קטין יכולה להסתיים באחת משלוש האופציות שלהלן:

  1. סגירת התיק כתיק אי תביעה קטין.
  2. סגירת התיק כתיק פ"א (תיק חקירה משטרתי) סגור.
  3. העברת התיק עם המלצה לרשויות התביעה לשם הגשת כתב אישום כנגד הקטין.

אכן, שתי האפשרויות הראשונות דינן סגירת התיק, אך קיים הבדל משמעותי ומהותי בין שתי אופציות הסגירה, שכן סגירתו של תיק כתיק אי תביעה קטין משמעותו רישום פנימי בתחנה בלבד (רישום פנימי במשרד הנוער בתחנה, רישום שאינו חשוף לאיש מלבד עובדי משרד הנוער) ואילו תיק פ"א משטרתי סגור מופיע במרשם הפלילי והינו חשוף לכל מי שיש לו גישה למרשם זה!

נבהיר כי תיק המועבר לרשויות התביעה הפלילית, שהן התביעה המשטרתית הפלילית או הפרקליטות הפלילית (על כל מחוזותיה), מועבר עם המלצה בלבד להגשת כתב אישום. רק הגורם המקצועי בתביעות/פרקליטות יכריע, לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה, באם להגיש כתב אישום, או שמא להביא לסגירתו של התיק.

במאמר זה נפרט לגבי הליכים בטרם הגשת כתב אישום, הגשת כתב האישום, ההתנהלות בבית המשפט, שירות המבחן לנוער והענישה האפשרית.

האם גם לקטין עומדת זכות השימוע?

גם בתיק חקירה פלילי של קטין (בעבירה מסוג פשע כמפורט בחוק) עומדת לזכות הקטין זכות שימוע!

מאחר ועל פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער") עומדת תקופת ההתיישנות לעבירות שבוצעו על ידי קטין  על שנה בלבד מיום ביצוע העבירה (אלא במקרים חריגים בהם ניתנת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה), על הרשות החוקרת לדאוג לסיום מהיר של החקירה והעברת החומר לרשויות התביעה.

לעתים, בשל קוצר הזמן, קורות תקלות ותקופת ההתיישנות עוברת, דבר שהקטין עשוי לצאת נשכר ממנו. (עו"ד פלילי הבקיא בתחום חוק הנוער וזכויות קטינים במשפט הפלילי ידע לאתר נקודה זו לטובת מרשו, הקטין, ולהביא לביטול כתב האישום).

הוגש כתב אישום פלילי כנגד קטין, מה לעשות?



זה הזמן לדאוג להגנה משפטית פלילית לילדכם הקטין, אם הדבר לא נעשה עד להגשת כתב האישום.

לידיעתכם הורים יקרים, אם הקטין יימצא אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום,  ההליך הפלילי יסתיים בדרך של רישום פלילי כנגד בנכם הקטין.

בשל כך קיימת חשיבות מהמעלה הראשונה לאופן סיום התיק בדרך של אי הרשעה במשפט הפלילי כנגד הקטין.

גם הליך המסתיים בבית המשפט לנוער יכול להותיר כתם לשנים רבות, דבר שיכול למנוע מהקטין גיוס לצה"ל, קבלה לעבודה ו/או לימודים.

מי שאינו מתמצא בתחום הנוער אינו מבין מהם הדגשים עליהם נותן בית המשפט לנוער דעתו. לעתים קרובות, הורים לוחמניים שכל רצונם הוא לגונן על ילדם כמיטב יכולתם, שאינם מצטיידים בעורך דין פלילי, שתחום הנוער הינו תחום התמחותו, מביאים לכדי גרימת נזק בלתי הפיך לילדם, זאת, כמובן, מבלי שהתכוונו לכך.

עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ידע כיצד להנחות את הקטין ואת הוריו בכל שלב בהליך הפלילי ויוכל למזער ככל האפשר את הפגיעה העתידית בקטין.

עו"ד פלילי הבקיא בזכויות קטינים / נוער, יבחן בקפידה את חומר החקירה והראיות, ובהתאם יפעל לתיקון כתב האישום, ינהל את התיק בבית המשפט לנוער באופן המקצועי ביותר  ויביא לסיומו של ההליך באופן המטיב ביותר עם לקוחו הקטין, כך שהפגיעה בעתידו תהא מינימאלית ביותר, אם בכלל.

לכן, קיימת חשיבות עליונה בהגעה לבית המשפט לנוער כשהקטין מלווה בסנגור הבקיא בחוק הנוער, בזכויות קטינים במשפט הפלילי ובהתנהלות מול גורמי אכיפת החוק השונים.

מהו שירות המבחן לנוער ?

שירות המבחן לנוער הוא  שירות טיפולי סוציאלי השייך למשרד הרווחה.
שירות המבחן לנוער מטפל, בין השאר, בקטינים שהופנו אליו, לאחר שנחקרו בחשד לביצוע עבירות, לרבות בקטינים שנעצרו לחקירה וכעת יש לבדוק אפשרות שחרור הקטין ממעצר.
קצין המבחן לנוער, הנפגש עם הקטין ולעתים גם עם הוריו, עורך חקירה לגבי מצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי והחינוכי.  באם הקטין משתף פעולה עם קצין המבחן לנוער, יבחן הנ"ל גם אופציות טיפוליות (אם הדבר נדרש) המתאימות לקטין.

את חקירתו והמלצותיו מגיש קצין המבחן לנוער לשופט הנוער.

המלצת קצין הנוער משמעותית ביותר בהחלטת שופט הנוער בעניינו של הקטין – אולם, יש לזכור, כי מדובר בגורם ממליץ בלבד, ובית המשפט יכול בהחלטתו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לנוער בעניינו של הקטין העומד בפניו.

כיצד מתנהל ההליך הפלילי כנגד קטין בבית המשפט לנוער?

הקטין יכול להודות או לכפור בעבירות המיוחסות  לו בכתב האישום.

אם לאחר הכוונה מקצועית של עו"ד פלילי, הקטין בחר לכפור בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, התיק ידחה לשם שמיעת הראיות.

במסגרת הליך שמיעת הראיות, הרשות התובעת (יחידת התביעות של משטרת ישראל או פרקליטות המחוז הרלוונטי)  תביא את עדיה לבית המשפט, שם יהיה עליהם לספר אודות האירועים נושא כתב האישום.

לאחר שהתביעה תסיים להשמיע את עדיה, תתחיל במלאכה ההגנה, במסגרת עדי ההגנה יעיד הקטין, כמו גם יתר עדיו שיבחרו בקפידה ע"י עורך הדין הפלילי של הקטין.

לתשומת לב ההורים, במשפט הפלילי (בפרט בתחום הנוער), הפתגם המוכר : "כל המרבה הרי זה משובח" , אינו אפקטיבי, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל עד רואה וחווה אירועים בצורה שונה, ריבוי עדים מביא לריבוי גרסאות, דבר שעשוי להוביל למסקנה כי לא ניתן להבין את גרסת ההגנה ועדיה ויש להעדיף את גרסת עדי התביעה.

בשלב הסופי לאחר שמיעת העדים, יסכמו הצדדים את טיעוניהם, ולאחר מכן בית המשפט יצטרך להכריע האם הקטין ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אם לאו.

הודאה בעבירות המיוחסות בכתב האישום

אם הודה הקטין כי ביצע את שיוחס לו בכתב האישום (ניתן להודות בכתב האישום המקורי ומאידך, ניתן , רצוי והכרחי לנהל משא ומתן לתיקון כתב האישום וצמצומו ככל האפשר – זהו תפקידו של הסנגור!), יקבע בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירה, אך לא ירשיעו!

בית המשפט יפנה את הקטין לשירות המבחן לנוער לעריכת תסקיר לגביו, רק לאחר שיקבל את תסקיר שירות המבחן לידיו וישקול את כלל השיקולים הרלבנטיים בתיק שבפניו, יחליט אחד מאלו:

  1. להרשיע את הקטין ובהתאם לגזור את דינו ( לאחר ההרשעה, עורך הדין הפלילי של הקטין יטען בפני בית המשפט לעונש במטרה לשכנע את בית המשפט להקל ככל האפשר בעונשו, במסגרת טיעוניו יפרט את נסיבות חייו של הקטין, מצב סוציאלי, כלכלי, בעיות רגשיות/רפואיות ועוד).
  2. לא ירשיע את הקטין ויצווה על אחד או יותר מאמצעי הטיפול העומדים לרשותו, כפי שהם מפורטים בחוק הנוער.  בין השאר, מדובר בהעמדת הקטין במבחן, חיוב בקנס או פיצוי למתלוננים, התחייבות עצמית של הקטין שלא לבצע את העבירות בעתיד, שהייה של הקטין במעון ועוד.
  3. האופציה השלישית העומדת לרשות שופט הנוער הינה לפטור את הקטין ללא צו, זאת במידה וסבר בית המשפט לנוער, כי נסיבות המקרה אינן כה חמורות ובהתחשב בכלל השיקולים, יהיה זה ראוי וצודק לסיים את התיק הפלילי כנגד הקטין בדרך זו .

סוף דבר  בכדי להשיג את התוצאה האופטימאלית ביותר עבור הקטין, קרי, זו הפוגעת בעתידו באופן מינימאלי ביותר (אם בכלל), יש להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום הנוער.
פנייה מוקדמת ככל הניתן לסנגור וליווי מקצועי צמוד שלו, לאורך כל שלבי ההליך הפלילי כנגד הקטין, כולל השלבים הקודמים להגשת כתב האישום ובהם גם חקירתו במשטרה, תסייע לקטין ולהוריו בהתמודדותם עם ההליך הפלילי, שהינו הליך טעון ביותר מבחינה רגשית, ובסלילת עתידו של הקטין מחדש, קרי, החזרתו לדרך המלך.

אין תגובות

דצמ' 08 2009

תיווך סמים עבירה שוות ערך בחומרתה לסחר בסמים!

מאת admin נושאים מאמרים

מהו תיווך בסמים? כיצד הדבר מתבצע? האם מדובר בעבירה חמורה יותר מסחר בסמים?


סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, קובע את האיסור שבפעולת תיווך בסם :

" לא יתווך אדם בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

להלן דברי ההסבר לתיקון החוק באשר להוספת עבירת התיווך : " התיווך אינו אסור במפורש, ואף אינו בגדר סיוע או שידול לדבר עבירה, מה גם שלא תמיד העסקה יוצאת לפועל מוצע לאסור את התיווך כשלעצמו, בין שהוא נעשה בתמורה ובין שאינו בתמורה" .

עבירת תיווך בסמים אף היא נחשבת לעבירה התנהגותית של מחשבה פלילית (להגדרת מחשבה פלילית קראו את המאמר על עבירת הסחר בסמים).

היסוד הנפשי לשם הוכחת עבירת התיווך בסמים בא על סיפוקו בעצם הוכחת מודעות כלפי המעשה עצמו של תיווך בין שני אנשים לצורך בצוע עבירת סחר בסמים או עבירת סמים אחרת. כלומר על האדם הנוקט בפעולת התיווך בסמים לדעת כי החיבור שהוא מבצע בין שני האנשים נועד לשם בצוע עבירת סמים כלשהי.

מעשה התיווך

כאשר אנו מדברים על פעולת תיווך הרי ישנו המתווך הרגיל והקלאסי שפעילותו מתמקדת בחיבור בין שני צדדים לצורך הוצאה אל הפועל של עסקת הסמים.

על פי הפסיקה ישנו תנאי בסיסי ומהותי כדי שאדם ייחשב כמתווך גרידא והוא כי באף שלב של העסקה הכוללת לא הועברו הסמים מידי הבעלים לבעלותו ושליטתו של המתווך.

מתווך הסמים הקלאסי הנו אדם שפעילותו מתחילה ונגמרת בקשירת הקשר , בחיבור בין שני הצדדים וזאת מבלי להגיע למצב של מגע עם הסמים המסוכנים.

מה יקרה אם המתווך בא במגע עם הסמים ?

במצב כזה לפיו המתווך בא במגע עם הסמים אזי אין הוא נחשב למתווך גרידא אלא חושף עצמו לעבירות אחרות ו/או נוספות כגון שידול לעבירת סחר בסמים ו/או מבצע בצוותא של עבירת סחר בסמים או מסייע לעבירת סחר בסמים או כל עבירת סמים אחרת שעניינה מעבר של סם .

האם עבירת תיווך בסמים מחייבת השלמת עסקת נושא התיווך?

התשובה לשאלה זו הינה שלילית. הפסיקה קבעה כי קיומה של עבירת התיווך אינו מותנה בבצוע העבירה המלאה של העברת סם ו/או השלמת העסקה נושא התיווך.

בע"פ 628/97 ליזרוביץ נ. מדינת ישראל נקבע כי

מעשה של תיווך מושלם בהפגשת הצדדים לעסקה ואין נפקא מינה, אם בסופו של דבר נקשרה עסקה אם לאו הביא להפגשת הצדדים לעסקה, ולעובדה כי לא נקשרה עסקה אין השלכה על השתכללותו של מעשה התיווך שהושלם קודם לכן.

כיצד תנהג התביעה אם המתווך קיבל לידיו את הסם לצורך העברתו לקונה ?

התשובה אינה חד משמעית ולמעשה בפועל ההחלטה נתונה לשקול דעת הפרקליט ו/או התובע המטפל בתיק. נציג המדינה יבדוק את חומר החקירה ויצטרך לקבל החלטה האם להגיש כנגד האדם כתב אישום המייחס לו עבירה של תיווך בסמים בלבד או לייחס עבירה נוספת בשל ההחזקה הממשית של סמים והעברתו לאחר .

למען הסר ספק יובהר, כי אין מניעה לייחס לאותו אדם עבירות של החזקת סמים והספקת סמים מסוכנים ו/או עבירה של סיוע לסחר בסמים או עבירה אחרת הקיימת בארסנל עבירות הסמים.

האם אדם שקונה לעצמו סמים וחלק מכמות הסמים שברשותו מועברת לאחר, ייחשב למתווך?

באופן עקרוני אין מניעה כי תיוחס לאותו אדם עבירה של תיווך בסמים, משום שקישר בין שני צדדים לשם העברת סם, אך אין מדובר בעבירת התיווך הקלאסית בסמים, במקרה כזה סביר יהיה להניח כי התביעה תבחר לייחס לאותו אדם עבירה של הספקת סם לאחר או סחר בסמים .

הנחה זו נשענת, בין היתר, גם על עברי כתובעת פלילית במשטרת ישראל, שהכינה אינספור כתבי אישום, בין היתר, בעבירות סמים, העדפתי האישית הייתה לייחס לנאשם עבירות של החזקת סמים והספקת סמים לאחר, זאת במקרה בו לא הועברה תמורה עבור הסם, ובמקרה בו הועברה תמורה כלשהי עבור הסם, בחרתי לייחס לנאשם בכתב האישום, עבירה של סחר בסמים מסוכנים.

האם חייבת להיות תמורה כדי שתתקיים עבירת התיווך בסמים?

התשובה לכך הינה שלילית. עבירת התיווך בסמים תורמת להפצת סמים בקרב הציבור וככזו כוונת המחוקק לאסור אותה לחלוטין כחלק ממלחמתו בנגע הסמים. לכן אין כל חשיבות ומשמעות אם תמורת החיבור והקישור בין שני צדדים לעסקת סמים קיבל המתווך שכר כלשהו עבור עמלו.

חומרת עבירת התיווך

העונש המקסימאלי עפ"י החוק עבור עבירת תיווך בסמים הנו 20 שנות מאסר.

עונש זה זהה לעונש עפ"י החוק של עבירת סחר בסמים, הספקת סמים או עבור עסקה אחרת בסם.

בתי המשפט נוהגים להשית עונשים שונים בגין עבירות סמים מסוג פשע, זאת בהתייחס לעבר הפלילי של הנאשם, בריבוי המקרים בהם הודה , בסוג הסם, במשקל הסם וכן בנתונים אישיים של הנאשם עצמו.

ייתכנו מקרים שבית המשפט יטיל עונש חמור יותר על עבירת תיווך בסמים מאשר על עבירת סחר בסמים, הדבר תלוי בנסיבות המקרה, בטיב העסקה, בכמות הסם וסוגו וכן בנתונים האישיים של הנאשם עצמו , בנכונותו לקבל טיפול (אם זקוק לכך) בלקיחת אחריות וכן בגורמים נוספים.

במקרים כאלו אין שחור ולבן בפסיקה, כל מקרה יבחן לגופו ובהתאם לכך יושת העונש.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה (!) כי חומר החקירה ייבדק על ידי עורך דין פלילי מנוסה, שכן לעיתים קרובות התביעה מייחסת עבירות סמים מסוימות בכתב האישום ובמסגרת משא ומתן רציני ועיקש ניתן להגיע לתיקון כתב האישום ומחיקת עבירות מסוימות, דבר שהנו מהותי ביותר להגנת הנאשם, ואשר עשוי להוות את ההבדל בין ריצוי עונש מאסר ממושך לעונש שלא יכלול רכיב של מאסר בפועל כלל. כלומר, חירותו של הנאשם לא תפגע והוא יישאר אדם חופשי.

אין תגובות