ארכיון התגית 'עו"ד פלילי'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

אוג' 22 2010

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג


היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

אין תגובות

יולי 12 2010

מעצר לא חוקי שחרור חשוד בעבירת מין


השבוע פורסם מקרה שבו  פליט סודני, אשר נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בתושבת רמלה,  שוחחר בשל כשל של שוטרים , אשר הביאו אותו בפני שופט בחלוף יותר מ- 24 שעות ממועד מעצרו, שהיה שעות מספר לפני כניסת השבת.

פרקליטו טען בפני השופט כי מדובר במעצר בלתי חוקי, משום שהמשטרה הייתה מחוייבת לבקש את הארכת מעצרו עוד טרם כניסת השבת. השופט קבע כי "קיים חשד למעלה מהסביר כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו", אולם הורה על שחרורו המיידי לאחר שנזף בשוטרים על שלא הביאו את החשוד להארכת מעצר במועד.

ב- YNET פורסם כי לאחר שחרורו, עזב החשוד את המשטרה בדרכו לחבר המתגורר באום אל פחם, כפי שקבע בית המשפט. לחשוד אין כתובת מגורים קבועה או בני משפחה בישראל, ולכן תתקשה מאוד המשטרה לאתרו אם תהיה מעוניינת לעצור או לחקור אותו בשנית, הפעם לפי החוק.

כיצד קורה שאדם החשוד בעבירת מין, שבית המשפט, לאחר עיון בחומר הראיות, קבע כי קיימות ראיות לכאורה כי אכן ביצע העבירה בה הוא חשוד, משוחרר למרות שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו לשם סיום חקירתה? מה קובע החוק בעניין זה?  כיצד החוק מאזן בין האינטרסים השונים, בהם האינטרס להגן על הציבור מפני חשודים בביצוע עבירות והצורך לאפשר למשטרה לבצע את חקירתה לבין האינטרס של החשוד וזכותו לחירותו? האם ניתן היה למנוע את ה"פאשלה" של היחידה החוקרת במקרה זה?  על זאת  ועוד במאמר הבא.

ראשית, נתחיל עם הגדרות:

מהי ההגדרה של מעשה מגונה?

חוק העונשין מגדיר "מעשה מגונה" כמעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".  העונש המוטל בצד עבירה זו משתנה, בהתאם לחומרת נסיבות ביצוע העבירה, החל מעונש מקסימאלי של שנת מאסר אחת לאדם המבצע מעשה מגונה בפומבי ועד לעונש מקסימאלי של 15 שנות מאסר (מעשה מגונה בקטין בן משפחה).

מעצר בלתי חוקי מתי?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע בסעיף 29(א) כי מי שנעצר, יובא "בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 24 שעות, בפני שופט".
משמעות הסעיף הינה, כי ניתן להחזיק עצור לתקופה שלא עולה על 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט (כל דקה מעבר לכך, משמעותה החזקתו במעצר לא חוקי).  עם זאת, הסעיף מציין מפורשות, כי את העצור יש להביא בהקדם האפשרי בפני השופט – כלומר, להביא את העצור כמה שיותר מהר בפני השופט, אשר יבחן את הראיות כנגד העצור והאם יש להאריך את מעצרו או שמא לשחררו על אתר.

מה קורה במצב בו מועד ההתייצבות מול שופט היא בשבת או בחג?

סעיף 29(ב) לחוק המעצרים מתייחס למצב שבו מועד הבאת העצור בפני שופט חל בשבת או בחג, כפי שהיה במקרה זה (החשוד נעצר ביום שישי בשעות הצהריים, ומועד פקיעת 24 השעות חל בשבת).  במצב זה, קובע החוק, כי את העצור יש להביא בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. החוק הינו מפורש.

אין משמעות ל"הספיקו" או "לא הספיקו" חוקרי המשטרה לבצע פעולת חקירה זו או אחרת. את העצור, על פי חוק, יש להביא בפני השופט בטרם כניסת השבת או החג, זאת, כאמור, בכדי לוודא כי אכן קיימת עילה להשארתו במעצר וכי אין מדובר באדם, אשר בבחינת חומר החקירה בתיק ופעולות החקירה שאותן על המשטרה לבצע, אין מקום להשאירו כלל במעצר מיותר. מדובר בדרישה נוקשה, שלא ניתן  לפרשה לכאן או לכאן.

איך מונעים מצב בעייתי זה?

למרות דרישה נוקשה זו, דאג המחוקק, בהבינו כי יתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה להביא חשוד שנעצר זה מכבר בפני שופט להארכת מעצרו בטרם כניסת השבת או החג, לקבוע לכך חריג.  לפיכך, קובע סעיף 29(ג) לחוק המעצרים כי בנסיבות אלו (כלומר, יש להביא העצור בפני השופט לפני כניסת החג ובסמוך למעצרו), אם יאשר קצין בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביא את העצור בפני השופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, אז ניתן לדחות הבאתו בפני השופט.  במצב זה, יובא העצור בפני השופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג.

שני תנאים מצטברים יכולים להביא, למעשה, להארכת מעצרו של חשוד מעל 24 שעות בנסיבות כאמור, ללא הבאתו לשופט:

קיימים צורכי חקירה מיוחדים שמונעים הבאתו כאמור בפני השופט וזאת באישורו של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות. למשל: לא די בכך שהחוקרים לא הספיקו לגבות את הודעתו של החשוד-העצור בכדי להיכנס לגדר דרישות סעיף 29(ג).

בנוסף לחריג הנ"ל, המשיך וקבע המחוקק, במסגרת סעיף 29(ד) לחוק המעצרים, כי אם מעצרו של החשוד בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, אז יש להביא את העצור בפני שופט לא יאוחר מתוך ארבע שעות מצאת השבת או החג.  במידה ואדם נעצר במהלך כניסת השבת או החג, יש להביאו בפני השופט במוצאי השבת או החג, ולא יאוחר מ- 24 שעות ממועד מעצרו.

בכך, הכיר המחוקק בקושי הרב המצוי בפתחה של היחידה החוקרת להספיק ולהביא עצור שנעצר שעות בודדות לפני כניסת השבת או החג, בפני שופט ולמעשה מתיר למשטרה להחזיק אותו עצור במעצר מעבר ל- 24 השעות הנקובות בחוק.

האם הייתה פאשלה של המשטרה?

נסיבות מקרה זה אינן ידועות. עם זאת, מהחלטת השופט בבית המשפט ברמלה ניתן להבין כי החשוד-עצור, נעצר ביום שישי, בטרם כניסת השבת, וככל הנראה למעלה מארבע שעות לפני כניסת השבת. לכן, היה על השוטרים להביאו בפני שופט עוד לפני כניסת השבת.

עוד ניתן להבין, כי במקרה זה לא הוגש לבית המשפט אישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן היה להביא את העצור בפני שופט בשל צורכי חקירה מיוחדים.
לפיכך, כל דקה שבה הוחזק העצור במעצר מעבר לאותן 24 שעות, כפי שנקבע בחוק, הוא הוחזק במעצר לא חוקי.

אין מדובר כאן ב"תקלה טכנית" כפי שנכתב בכתבה.  מדובר בעניין מהותי ביותר – זכות יסוד חירותו של אדם. המחוקק קבע כללים לפיהם ניתן לשלול חירות זו ואף הגדיל ועשה, בקובעו חריגים, במסגרתם תוכל המשטרה להחזיק את העצור בנסיבות דומות מעבר לתקופה של 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט.

במקרה זה, ככל הנראה, היה בידי המשטרה די והותר זמן להביא את העצור בפני שופט בטרם כניסת השבת, ומשלא עשו כן ואף לא נכנסו בגדר החריגים המותרים בחוק, אזי מעצרו היה לא חוקי וחובה היה לשחררו באופן מיידי.

מדוע השופט החליט לשחרר במיידי את החשוד, למרות שהיה יכול להורות לעוצרו?

אכן, יכול בית המשפט במסגרת הבקשה להארכת מעצרו של חשוד להורות על מעצרו (מאחר והמעצר שלו לא חוקי, למעשה בית המשפט יעצור אותו מחדש).  בתי המשפט אינם נוהגים להרבות לעשות כן, מאחר וכפי שציינו, החזקתו של אדם במעצר לא חוקי הינו פגיעה בזכות יסוד של אדם והיא זכותו לחירות.

בית המשפט במצב זה ישקול מצד אחד את אותה פגיעה בזכות היסוד של החשוד, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי במידה ולא ייעצר מחדש. ברי הוא כי ככל שהעבירה חמורה יותר, בית המשפט יתקשה יותר לשחרר את החשוד, הגם וקיים פגם בבקשה למעצרו.

במסגרת מאזן השיקולים, יבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה כנגד החשוד שמעצרו מתבקש, אך מעבר לכך, יבחן את חומרת העבירה המיוחסת לו וכן את עברו הפלילי.  רק במקרה שבו כף המאזניים תיטה לעבר השמירה על האינטרס הציבורי, כלומר מדובר בעבירה חמורה ו/או חשוד מסוכן לציבור, יורה בית המשפט על מעצרו של החשוד הנ"ל.

לצערנו, אותן "תקלות טכניות" קורות לעתים קרובות מדי.  ההחלטה לשחרר באופן מיידי את העצור המוחזק שלא כדין הינה מעין אקט חינוכי למשטרת ישראל – זאת כל עוד בוחן בית המשפט את נסיבות התיק ומגיע למסקנה כי זכותו של החשוד לחירותו גוברת על האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי.

תגובה אחת

יולי 08 2010

תקיפה בנסיבות מחמירות

מהי תקיפה בנסיבות מחמירות, מה העונש בצידה, מהן הנסיבות המחמירות? על כך במאמר זה.


תקיפה בנסיבות מחמירות – הגדרת החוק
סעיף 382 (א) מגדיר תקיפה בנסיבות מחמירות באופן הבא:

" נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381 (א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה".

(ב) "העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה"
(ג) "העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה".

סעיף 379 – עוסק בתקיפה סתם, העונש עד 2 שנות מאסר.
סעיף 380 – עוסק בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש עד 3 שנות מאסר.
סעיף 381 -  עוסק בתקיפות שונות (תקיפה לשם בצוע פשע, כדי לגנוב או כדי להתנגד למעצר או לשם מניעת מעצר או תקיפת עובד ציבור), העונש עד 3 שנות מאסר, למעט תקיפת עובד ציבור שהעונש בצידה  עד 5 שנות מאסר.

נוכחות  של "שניים או יותר" , בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות
הדעות חלוקות בנקודה זו. ישנם כאלה הגורסים כי יש צורך בנוכחות אל מול עיני האדם המותקף, כלומר שהמותקף יראה בעיניו את כל התוקפים ויש כאלה הסבורים כי די בהימצאות במקום התקיפה.

הדעה השלטת במקרה זה היא כי די בנוכחות בזירת העבירה כדי לענות על היסוד של "שניים או יותר".

מה הכוונה ביסוד " שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם" ?
הכוונה ביסוד זה הינה כי התוקפים דיברו ביניהם וקבעו כי יבצעו תקיפה של אדם זה או אחר, כלומר שבוצע תכנון מוקדם על ידם לבצוע התקיפה.

האם תכנון מוקדם יכול להתקיים רגעים ספורים לפני התקיפה?

התשובה הינה חיובית. ניתן לבצע את התכנון המוקדם של התקיפה ממש בסמוך לפני התקיפה ואף ממש בצמוד לה.

האם תקיפה ע"י שניים או יותר ללא תכנון מוקדם, תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות?

לא. מדובר בתנאים מצטברים ולא די בקיומו של  רכיב אחד כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.
כלומר, חובה כי ייעשה תכנון מוקדם וגם כי נכחו שניים או יותר לשם בצוע התקיפה !

האם בכתב האישום צריך לציין את ה"נסיבות המחמירות" או שדי בציון התקיפה?
הפסיקה קבעה כי יש לציין באופן מפורש בכתב האישום את כלל העובדות, לרבות רכיב התכנון המוקדם, שכן יש להוכיחן בטרם בית משפט יקבע כי בוצעה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

האם נשיאת נשק חם או קר מהווה נסיבה מחמירה לעבירה זו של תקיפה בנסיבות מחמירות?

לא. ישנם סעיפי חוק אחרים במסגרתם נשיאה של נשק חם או קר מהווה רכיב להחמרה, אך בעבירה זו, שהמאמר עוסק בה, אין נשיאת נשק מהווה רכיב של החמרה.

מיהו בן משפחה ?
ישנן 2 חלופות ל"בן משפחה", האחת מדובר בבן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, כולל מי שבעבר היה בן זוג. החלופה השנייה הינה קטין או חסר ישע שמבצע העבירה אחראי עליו.

האם גם ב"תקיפת בן זוג" , חובה שיהיו שניים יותר לשם עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ?
התשובה הינה שלילית. די בתקיפה בן/ת זוג או קטין כאמור לעיל, כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. אין צורך בחבירה של מס' אנשים ותכנון מוקדם ביניהם .
רכיב "בן משפחה" , הנו הרכיב המהווה את הנסיבות המחמירות.

אין תגובות

יולי 01 2010

מהי תקיפה בהיבט הפלילי?


  • מהי תקיפה?
  • אילו סוגי תקיפה קיימים עפ"י חוק העונשין?
  • מהי האבחנה בין תקיפה "קלה" לחמורה?
  • מהי התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה וחשיבותו של עורך דין פלילי בעבירת תקיפה?

על כך במאמר זה

תקיפה מהי
?

סעיף 378 לחוק העונשין, מגדיר עבירת תקיפה כדלקמן:

" המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין  או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית- הרי זו תקיפה: ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

מהאמור לעיל עולה, כי ניתן לבצע תקיפה בשני אופנים, במישרין ובעקיפין. תקיפה באופן ישיר תתבצע ע"י מגע פיזי בגופו של אדם אחר וללא הסכמתו (נגיעה, דחיפה, הכאה), תקיפה בעקיפין תתבצע ע"י הפעלת כוח בדרך אחרת (השונה מזו של תקיפה ישירה) ובמידה כזו שיש בה כדי לגרום נזק לאדם או אי נוחות (הפסיקה נוטה לפרש מושג זה באופן נרחב).

במישרין או בעקיפין, מה הכוונה?

האבחנה בין תקיפה במישרין לבין תקיפה בעקיפין מטרתה להראות כי אין חובה שיד אדם תיגע באופן לא ראוי בגוף אדם אחר וכי גם שימוש בחפץ כלשהו, כגון מכשיר או כלי שנוגעים בגוף אדם אחר באופן לא ראוי שיש בהם כדי לגרום לנזק או לאי נוחות מהווה תקיפה .

סוגי עבירות תקיפה

החוק מתייחס למספר רב של עבירות תקיפה. המטרה בהבחנה בין סוגי התקיפה הינה להחמיר עם אדם שביצע עבירת תקיפה בנסיבות מסוימות חמורות יותר (למשל, כשיש התארגנות של מס' אנשים לתקיפה או כשהנזק מהתקיפה הנו חמור).

להלן חלק מסוגי התקיפות (בסדר עולה מבחינת חומרתן) והעונש בצידן :

-    תקיפה סתם- תקיפה הנחשבת לקלה ביותר בין עבירות התקיפה, העונש בצידה הנו עד 2 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש- העונש בצידה עד 3 שנות מאסר.
-    התוקף את חברו לשם בצוע עבירה מסוג פשע- עד 3 שנות מאסר
-    תוקף את חברו כדי לגנוב דבר- עד 3 שנות מאסר.
-    תוקף את חברו כדי להתנגד ל- מעצר או ללכידה כדין (ע"י שוטר למשל) או כדי למנוע לכידה או מעצר- עד 3 שנות מאסר.
-    תקיפת עובד ציבור או מי שממלא חובתו עפ"י דין או מי שנותן שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי תפקידו – עד 5 שנות מאסר
-    תקיפה סתם כששניים נכחו או יותר (בין אם אדם אחד ביצע התקיפה או כולם), כלומר תקיפה בנסיבות מחמירות, עד 4 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש כששניים נכחו או יותר – עד 6 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה – תקיפה של אדם באופן שנגרמה לו חבלה חמורה (מדובר בחבלה העולה עד כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד מאיברי גוף האדם, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים), העונש יגיע עד 7 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה כשהתוקף נשא נשק חם או קר או כשנכחו שניים או יותר עד 14 שנות מאסר.

התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה

עבירות אלימות פיזית / תקיפה בישראל הולכות ומתרבות עם הזמן . בשל כך בתי המשפט כמדיניות יחמירו עם אדם הלוקח החוק לידיו ונוקט באלימות פיזית כלפי אדם אחר מכל סיבה שהיא. ככל שנסיבות התקיפה חמורות יותר הרי שהעונש יהיה חמור יותר.

למשל כשאדם מארגן שני אנשים או יותר ויחד תוקפים אדם אחר או כשנעשה שימוש בנשק חם או קר או כשתוצאת התקיפה חמורה מאוד.  בדר"כ עבירות תקיפה כאלו תגרורנה יד קשה מצד התביעה שתטה להגיש כתב אישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד התוקפים. עבירות תקיפה כאלו יגררו אף ענישה קשה יותר מצד בתי המשפט.

חשוב לזכור בנקודה זו כי במסגרת שיקולי הענישה בית המשפט ישקול את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה וכאן ישנה חשיבות מכרעת לתפקודו של עורך דין פלילי. עורך דין פלילי חייב לשטוח בפני בית המשפט את כלל הנסיבות המקלות ביחס למבצע העבירה, ובין היתר, נסיבות חייו הקשות, התמכרותו לאלכוהול או סמים , בריאותו, מצבו הנפשי וכו'.

חשוב לציין כי במקרים לא מעטים מוגש כתב אישום בגין עבירת תקיפה חמורה מאוד. יחד עם זאת, בחינת הראיות בתיק החקירה ע"י עורך דין פלילי מנוסה ומציאת פגמים כאלה ואחרים יש בה כדי להביא לשינוי עבירת התקיפה לעבירה קלה יותר ובהתאם לכך לענישה קלה יותר ובמקרים מסוימים לאחר בחינת הראיות ע"י עורך דין פלילי מקצועי, יתנהל משפט הוכחות שיביא לזיכוי הנאשם.

חשיבות נוספת במאבק עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה נובעת מהנושא של רישום פלילי. הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות בקשת חנינה לנשיא המדינה. ככל שהעבירה חמורה יותר הרי שסיכויי בקשת חנינה פוחתים (לא מבוטלים כליל שכן ישנם שיקולים נוספים במסגרת בקשת חנינה).

רישום פלילי הנו נושא משמעותי עבור כל אחד ואחת מאיתנו שכן יש לו חשיבות במקרים רבים, כגון קבלה לעבודה, קבלת רישיון לעסוק במקצוע מסוים או אפילו הגירה לחו"ל.

לכן , אין להשלים מראש עם הנטען בכתב האישום ויש לנהל מאבק עיקש עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה או לחילופין על ביטול כתב האישום.

אין תגובות

יוני 27 2010

רישום פלילי על עבירות מתקופת השירות הצבאי

תחום הרישום הפלילי הוא רחב מאוד ולמשרדנו מופנות שאלות רבות לגביו. אחת הסוגיות החשובות בתחום היא רישום פלילי של עבירות שבוצעו במהלך השירות הצבאי.


עבירות שונות שבוצעו במהלך השירות הצבאי ונדונו בבית הדין הצבאי אשר הרשיע את החייל בבצוע העבירה, ירשמו בפלט המרשם הפלילי של החייל ,יותירו "כתם" על שמו ובמידה רבה ישפיעו על חייו המקצועיים.

רישום פלילי כאמור, הנו בעל השלכות קשות על חיי אדם, השלכות שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב, במוניטין, בסיכויי קבלה למקום עבודה (אשר מן הסתם פוחתים כאשר על אותו תפקיד מתמודד אדם שעברו הפלילי נקי לחלוטין) לרבות חסימת האפשרות להתקבל למקומות עבודה ציבוריים ועוד.

התקופה המינימאלית לרישום פלילי צבאי הינה 17 שנים.

העבירות הצבאיות המובילות לרישום פלילי
העבירות הצבאיות הנפוצות המובילות לרישום פלילי  הן לרוב עבירות של החזקת סמים ,שימוש בסמים במהלך השירות הצבאי, שימוש בנשק שלא כדין וכן עבירות מין, אלו העבירות הצבאיות ה"כבדות יותר"  שבאופן עקרוני אף אזרח רגיל יועמד לדין פלילי בגינן, יחד עם זאת, ישנן עבירות נוספות שהן במהותן עבירות הרלוונטיות רק למהלך השירות הצבאי כגון נפקדות , עריקות שאף הן עשויות להוביל לרישום פלילי.
נכון הדבר שעבירות כגון עריקות רלוונטיות רק לצבא ולכאורה אין בעבירה זו כדי להשליך על החיים האזרחיים, אך חשוב להדגיש את המילה "לכאורה". ומדוע? משום שאדם הרוצה להעסיק אדם אחר לארגונו, יביט בפלט המרשם הפלילי ויראה אדם שבחר לערוק מהצבא.

האם אותו מעסיק לא יחשוב שקשה לסמוך על אותו אדם שערק מהצבא? האם כשמול אותו "עריק" יתמודד אדם אחר שפלט המרשם הפלילי שלו נקי לחלוטין, המעסיק לא יעדיפו? אם נהיה כנים עם עצמנו נודה שאותו מעסיק יעדיף את הבחור שלא ערק מהצבא.

התמודדות עם רישום פלילי צבאי
הגורם המוסמך למחיקת רישום פלילי צבאי הנו נשיא המדינה, למעשה מדובר בבקשת חנינה לנשיא המדינה בדיוק כפי שקורה במישור האזרחי הפלילי.

כיצד מתבצע התהליך
בקשה למחיקת רישום פלילי / חנינה  מוגשת ישירות לנשיא המדינה.
נשיא המדינה יבחן בקשה זו לאחר שיקבל התייחסות הגורמים הצבאיים הרלוונטיים, למשל,  רמ"ד חנינות בפרקליטות הצבאית (רמ"ד חנינות יגבש המלצתו הסופית לאחר שייוועץ בראש אכ"א ומשרד הרמטכ"ל, בין היתר).

השיקולים בקבלת החלטה בבקשת חנינה / מחיקת רישום פלילי צבאי
להלן חלק מהשיקולים שנשיא המדינה יבחן בבואו לקבל החלטה בבקשת חנינה / מחיקת רישום פלילי:
- חומרת העבירה והישנותה .
-  התנהלות החייל במהלך שירותו הצבאי הכולל והתנהגותו.
- משך השירות הצבאי.
- פרק הזמן שחלף ממועד בצוע העבירה.
- קבלת אחריות והבעת חרטה.
- רקע אישי של החייל ונסיבות חייו.
- עבירות אחרות /נוספות שבוצעו, לרבות בחיים האזרחיים .
- עבירות משמעת במהלך השירות.
- גיל תחילת השירות הצבאי

הדין הצבאי ידוע בנוקשותו כלפי חיילים שהורשעו בבצוע עבירה כזו או אחרת. יחד עם זאת, בהמשך, כשמוגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ישנו לכאורה "יתרון"  לבקשת חנינה על עבירה צבאית (כמובן ככל שחומרתה נמוכה במדרג חומרת העבירה) ביחס לאדם שביצע עבירה במהלך חייו האזרחיים, זאת בהתחשב בגיל הצעיר בו בוצעה העבירה וכן בשל קיום החובה למדינה בעצם השירות הצבאי ולקיחת חלק בהגנה על המולדת.

הצורך בשינוי החוק הצבאי
ישנה דרישה הולכת וגוברת לשינוי החוק הצבאי כך שהשופטים יוכלו להימנע מהרשעת חייל בבצוע עבירה הגם כי ביצעה. בדיוק כפי שקיים במסגרת ההליך הפלילי האזרחי הקרוי "אי הרשעה". משנת 2005 לשופטי בתי הדין הצבאיים הסמכות למחיקת סעיפים מסוימים מכתב האישום נגד החייל במטרה להימנע מהכתמתו בחייו האזרחיים בהמשך הדרך.

הקולות הרבים קוראים לאפשר שיקול דעת לשופטים לקבל החלטה כי עבירה לא תישא רישום פלילי או שתישא רישום פלילי "מופחת" תוך מתן עדיפות לשיקול השיקום של החייל ומניעת פגיעה בעתידו.

לצערנו הרב, יחלוף זמן רב עד שיתחולל שינוי בעניין זה ולכן יש להתמקד במצב הנוכחי המאפשר הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, דבר שיביא למחיקת רישום פלילי ומניעת פגיעה בעתיד החייל שהורשע בבצוע העבירה.

כדי שבקשת חנינה זו תתקבל יש לעורכה בקפידה. רצוי להיעזר בעורך דין פלילי שזהו תחום התמחותו. בקשת חנינה שונה מכל בקשה אחרת ועליה להכיל טיעונים שונים, בין היתר, מאלו שנטענו בשבחו של החייל בבית הדין הצבאי.

עו"ד פלילי הבקיא בתחום זה, ידע לייעץ כיאות לאדם המבקש להגיש בקשת חנינה הן באשר למועד הבקשה , נסיבותיה והן באשר לסיכויי הצלחתה.

רק לאחר שישקלו כלל השיקולים הרלוונטיים על ידי עו"ד פלילי הבקיא בתחום זה, ניתן יהיה להעריך את סיכויי הבקשה ולהפיק את המיטב עבור הלקוח המייחל לדף פלילי נקי בחייו שיאפשר לו להתקבל למקום עבודה ואף חיים מקצועיים משגשגים.

אל תרימו ידיים, מחיקת רישום פלילי אפשרית !!!

אין תגובות

יוני 13 2010

עבירת תעבורה חמורה נהיגה ללא רישיון

בשישי האחרון עצרה המשטרה נהג אמבולנס שנהג במהירות מופרזת ליד צומת יגור. לאחר בדיקת רשיונות שגרתית, התברר לשוטרים המופתעים כי האיש מעולם לא הוציא רשיון נהיגה, וכי במשך השנים האחרונות  הוא מועסק כנהג בחברת אמבולנסים פרטית.


עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה מבין העבירות החמורות שבפקודת התעבורה. הסעיף הדן בעבירה זו הינו סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה .

במסגרת  זו יש להפריד בין שתי אפשרויות:

1.  נהיגה במצב של אי חידוש רישיון הנהיגה - כלומר, נהג שהיה לו רישיון נהיגה, אך מסיבה זו או אחרת לא חודש רישיונו.
2.  נהיגה ללא רישיון נהיגה - נהג בלתי מורשה מי שמעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה.

מבין השניים העבירה של נהג בלתי מורשה היא החמורה.

אי חידוש רישיון

העבירה של אי-חידוש הרישיון נחשבת יותר כעבירה טכנית (לעתים קרובות, הרישיון לא  מחודש בשל קושי כלכלי אי תשלום קנסות המביא לאי חידוש רישיון הנהיגה במשרד הרישוי, או היסח הדעת).  לכן, הענישה שבצד עבירה זו של נהיגה ללא רישיון בשל אי חידושו תהה, בדרך כלל, בדרך של הטלת קנס.  במצב כזה, באם יסדיר הנהג ה"עבריין" את חידוש רישיונו בטרם הדיון המשפטי, הרי שבית המשפט יתחשב בו ברמת העונש, שכן, כאמור, רואים בעבירה זו עבירה טכנית.

נהיגה ללא רישיון

לעומת זאת, הנהיגה ברכב ללא רישיון של אדם אשר מעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו רישיון נהיגה, כלומר כלומר, נהג בלתי מורשה, הינה עבירה חמורה  ביותר, אשר בצידה ענישת מינימום הכוללת מאסר בפועל של עד שנתיים, מאסר מותנה ופסילה בפועל מינימאלית של רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים.

הסיבה לגישה השונה בין שתי האפשרויות נעוצה ב"רמת הסיכון" הצפוייה מהעבריין.  הראייה הינה כי אדם שבעבר הונפק לו רישיון ולפיכך עבר את דרישות המדינה בקבלת רישיון הנהיגה, חזקה עליו שהינו פחות מסוכן מנהג שלא עמד בדרישות המדינה, שלא עבר את הבחינות הנדרשות לשם קבלת רישיון הנהיגה (תיאוריה וטסט מעשי).

אמנם, אין בתי המשפט נוהגים למהר ולהטיל עונשי מאסר בפועל ממשיים בשל עבירה זו, אך בנסיבות מסויימות אכן הדבר נעשה.  במקרה זה, בו מדובר באדם הנוהג ברכב מזה 16 שנים ללא רישיון נהיגה, כשהוא נוהג באמבולנס רכב שמסיע אחרים ובעל אחריות אף גדולה משל נהג רכב רגיל אזי קרוב לוודאי שבית המשפט יחמיר בעניינו ואף יטיל עונש מאסר בפועל ממשי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ביותר.

איזו משמעות יש לפסילת רישיון נהיגה למי שאינו בעל רישיון נהיגה במועד הטלת הפסילה?
המשמעות הינה שביום שבו אותו עבריין תנועה יוציא רישיון נהיגה, תכנס לתוקף אותה תקופת פסילה.  אך חשוב לדעת, כי הפסילה לא תתחיל באופן אוטומטי מיום הוצאת הרישיון, אלא רק לאחר הוצאתו והפקדתו של הרישיון החדש בבית המשפט.

כפי שציינתי, סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה מתייחס למי שנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה.

בהמשך לסעיף זה  סעיף 10 (ב) לפקודה דן במי שהעמיד לרשותו של אותו נהג ללא רישיון את רכבו.   הסעיף קובע כי חל איסור על בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו להרשות למי שאין בידיו רישיון נהיגה לנהוג ברכבו.  הסיפא לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב.

במקרה זה, היה על בעל חברת האמבולנסים ומעסיקו של הנהג העבריין, אשר הינו בעל הרכבים ולכל הפחות בעל השליטה ברכבים, לוודא שאכן נהג האמבולנס מטעמו מחזיק ברישיון נהיגה ומשלא עשה כן, הינו בעל אחריות מתוקף סעיף 10 (ב) כאמור.

מבחינת החוק, העבירה לפי סעיף 10 (ב) לפקודה, קרי, התרה לאחר לנהוג ברכב בידיעה כי אינו מורשה לנהוג, הינה עבירה עוד חמורה יותר מהעבירה של נהיגה ללא רישיון, כאשר העונש הצפוי בחוק למי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים.

אין תגובות

יוני 06 2010

בעקבות (עוד) מעצר של דרור אלפרון: על בריחה משוטר ואי ציות לשוטר


משרד עו"ד פלילי שביט קנטור - דרור אלפרון בריחה משוטר, אי ציות לשוטר

לצערינו, תאונות של פגע וברח הפכו לשכיחות במחוזותינו, אבל מסתבר שנהגים פרועים נמלטים, גם כשידי החוק קרובות אליהם. בסוף השבוע התבשרנו על כך שהמשטרה עצרה את דרור אלפרון (בנו של יעקב אלפרון ז"ל) בחשד שניסה להימלט לאחר שקראו לו לעצור בעת שרכב על אופנוע וביצע מספר רב של עבירות תנועה.

ב- NRG דווח כי אלפרון הצליח להימלט מהשוטרים, אך לבסוף נעצר כשהגיע לתחנת משטרת כפר סבא כדי להתלונן על כך שגנבו לו את האופנוע. לטענת השוטרים הם הורו לו לעצור כשראו אותו משתולל על כבישי רעננה, אך במקום זאת אלפרון האיץ עוד יותר את מהירות נסיעתו וניסה להימלט. השוטרים לא "קנו" את הסיפור על גניבת האופנוע וביקשו מבית משפט השלום בפתח תקווה להאריך את מעצרו.

בוודאי גם אתם נתקלתם לא פעם בשוטר המורה לכם לעצור במהלך נסיעתכם, אפילו אם מדובר בבדיקה שגרתית מבלי שביצעתם כל עבירה. מה יקרה אם לא תעצרו ותצייתו לו ? בואו נגיד שממש לא מומלץ לנסות. החוק מגדיר מפורשות עבירות כמו אי ציות לשוטר או הימלטות משוטר, ורואה אותן בחומרה רבה. נתחיל בהגדרות.

בריחה משוטר

יש לעשות אבחנה  בין אדם הנמלט משוטרים לאחר שהיה במשמורת  חוקית שלהם, למשל במעצר, לבין אדם שלא היה במשמורת חוקית וכעת לא שועה להוראת שוטר. כאשר אדם נתון במשמורת חוקית ובורח משוטר, אזי  מעשה העבירה נכנס בגדר סעיף 257 לחוק העונשין  שכותרתו בריחה. על פי החוק:

"הבורח  ממשמורת חוקית  שהוא נתון בה  בשל עבירה פלילית,  דינו-

1. אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים.
2. בכל מקרה אחר-  מאסר שלוש שנים. "

הבחנה בין עבירה תעבורתית לעבירה פלילית

כאשר אדם  בורח משוטר המסמן לו לעצור אך קודם לבריחה לא היה במשמורת חוקית , בידי המשטרה, אזי מעשה העבירה ייכנס בגדר  אחת משתי האפשרויות הבאות:

  • תקנות התעבורה כשמדובר בעובר דרך (למשל נהג)
  • הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עפ"י חוק העונשין, אם לא מדובר בעובר דרך ו/או כשנלווית למעשה עבירה פלילית

דרור אלפרון, ככל הנראה לא היה במשמורת חוקית של המשטרה ולכן לא ניתן לייחס לו עבירה של בריחה ממשמורת חוקית.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או אי ציות לשוטר

מעשיו של דרור אלפון נכנסים למעשה לקטגוריה השנייה שאף היא נחלקת לשתיים , האחת לפי סעיף 275 לחוק העונשין שכותרתו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, או המקבילה בתקנות התעבורה שכותרתה אי ציות לשוטר.
חשוב לציין כי כששוטר מסמן לנהג לעצור את רכבו ובקשתו לא נענית, העבירה שתיוחס לנהג הבורח ,תהיה לפי סעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה ובלבד שלא מעורבת עבירה פלילית כלשהי (בין אם לפני הבריחה מהשוטר ובין אם אחריה).

כתב האישום בגין עבירה זו יוגש לבית המשפט לתעבורה. עבירת  תנועה זו מחייבת עפ"י החוק הזמנה לדין ולא ניתן לשלם קנס ולהימנע מהופעה בבית המשפט. מאידך, אם לבריחה מהשוטר נלווית עבירה פלילית כלשהי, הרי שהעבירה שתיוחס לנהג הבורח תהיה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו + העבירה הפלילית הנוספת, כתב האישום יוגש לבית משפט השלום או המחוזי (תלוי בטיב העבירה הנוספת).

אי ציות לשוטר עפ"י תקנות התעבורה

מדובר בעבירת שמבצע עובר דרך לאחר שבחר לא לציית להוראת השוטר. עבירה זו תתממש עת הנהג הבחין בשוטר המסמן לו לעצור ובחר שלא לבצע את הוראת השוטר. חשוב לציין כי על השוטר להיות במדים ו/או להזדהות בתעודת מינוי (תעודת שוטר). שוטר שאינו במדי משטרה, ולא הזדהה,  אין כל חובה לציית להוראתו שכן לנהג / עובר הדרך אין אפשרות לדעת כי מדובר בשוטר.

זאת ועוד, על ההוראה שניתנה להיות ברורה, במטרה להימנע ממחלוקת בדבר הבנת הנהג את משמעותה.

העונש

מדובר בעבירה אשר בצידה הזמנה לדין. עפ"י החוק, אין חובה להטיל על הנהג עונש של פסילה בפועל, יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים לראות נהג שלא ציית להוראה של שוטר, כנהג  המזלזל בחוקי התעבורה ובנציגי החוק. לכן נהג שביצע עבירה זו ,באופן עקרוני, צפוי לעונש של פסילה בפועל.

הפרעה לשוטר עפ"י חוק העונשין– הגדרה

חוק העונשין קובע כי : "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו-  מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

איך קובעים אם קריאת השוטר לנהג לעצור מספיק ברורה?

התביעה תצטרך להוכיח בבית המשפט כי הקריאה ו/או הסימון לנהג הבורח היו ברורים דיים. בית המשפט יבדוק, בין היתר, את מצב התאורה במקום העבירה ובהתאם לשעת ביצוע העבירה, האם השוטר היה לבוש במדים כך שבנקל ניתן היה להבחין בו, מרחק הסימון, האם היו מס' שוטרים במקום, האם הופעלה סירנה, האם השוטר השתמש בכריזה ועוד.

הבחינה לא נעשית מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנהג כי אם מנקדות מבטו של אדם סביר בהתאם לנתונים שצוינו לעיל.

האם יש חובה לעצור , גם אם זה מסכן את המשתמשים בדרך?

התשובה הינה שלילית, יחד עם זאת ברגע שהסכנה חולפת יש מייד לעצור ולא להמשיך בנסיעה. אם שוטר מורה לנהג להתקדם קדימה, והנהג פוגע בהולך רגל, אזי הנהג אשר פגע בהולך רגל, לא יוכל להתגונן בטענה כי ציית להוראת שוטר. חובת הזהירות קודמת, על הנהגים לנהוג בעירנות ולהפעיל שיקול דעת בעת נהיגה.

האם חובה לעצור כששוטר מורה זאת והדבר  נוגד תמרור המוצב במקום?

התשובה הינה חיובית. הוראת שוטר גוברת על כל תמרור.

כתב האישום כנגד דרור אלפרון

מכיוון שדרור אלפרון הגיע לתחנת המשטרה וטען טענה כוזבת (לטענת המשטרה) לפיה אופנועו נגנב, הרי שאם יורשע בביצוע עבירה פלילית של מסירת הודעה כוזבת לפי סעיף 243 לחוק העונשין, העונש בגין עבירה זו נחלק לשניים:

1. אם העבירה המדווחת הינה מסוג פשע הרי שהעונש על פי החוק הינו 5 שנות מאסר.

2. כל עבירה אחרת, העונש הינו 3 שנות מאסר.

באשר לדרור אלפרון, מכיוון שהעונש  בגין ביצוע עבירה של גניבת אופנוע הינו 7 שנות מאסר ומדובר בעבירה מסוג פשע, הרי שהעונש עפ"י החוק על מסירת הודעה כוזבת בדבר גניבת אופנוע הינו של 5 שנות מאסר.

אין תגובות

מאי 31 2010

בעקבות התאבדותו של שי אברהמוף: מהו אסיר/עציר "טעון השגחה"?


שי אברהמוף (וואלה) - מתוך הבלוג של משרד עו"ד פלילי שביט קנטור

זו כבר תופעה: התאבדות בבתי מעצר הפכה לאירוע שכיח. אחרי דודו טופז, אסף גולדרינג ועוד עשרות עצורים ידועים פחות, השבוע הצטרף שם נוסף לרשימה שי אברהמוף, שנעצר רק לפני מספר ימים בחשד שהנהיג כת והתעלל בילדים.

מאז מעצרו שהה אברמוב בכלא הדרים ובליל שישי שלף את השרוך ממכנסי הטרנינג שלו, קשר אותו לסורגים ותלה את עצמו, בזמן ששני חבריו לתא ישנים. מנהל המשמרת שהבחין באברהמוף התלוי חתך את השרוך, והחל לבצע בו פעולות החייאה.

לאחר ניסיונות החייאה ממושכים קבע רופא את מותו. ב"הארץ" נכתב כי עם מעצרו נערכה לאברהמוף אבחנה פסיכיאטרית בנוגע למצבו, שקבעה כי אין הוא אסיר עם נטיות אובדניות ואינו "טעון השגחה". בשב"ס מסרו כי יבדקו את הנושא.

ע"פ הנתונים מתחילת השנה התאבדו ארבעה אסירים בבתי המעצר ובבתי הכלא ו- 200 ביצעו נסיונות התאבדות. את הסיבות לנתונים אלה נשאיר לדיונים, אבל כאן רצינו להתמקד בתהליך קליטת אסיר בשירות בתי הסוהר והאם הוא מאפשר מניעה של הישנות מקרים מסוג אלה.

קליטת  אסיר בשירות בתי הסוהר

אדם שנשפט בבית המשפט ונדון למאסר בפועל , מגיע לשירות בתי הסוהר ומתחיל הליך אבחון ומיון, שבעקבותיו תתקבל החלטה לאיזה בית סוהר הוא יופנה ובהמשך תתבצע קליטתו בבית הסוהר המתאים לו עפ"י נהלי שב"ס. למשל, אסירים פליליים מאזור המרכז, שגילם מעל 18, יעברו אבחון ומיון ארצי בבית מעצר ניצן. במרכז האבחון ייערך תהליך אבחון הכולל איסוף מידע אודות האסיר, ניתוח והערכה לגביו כמו גם תהליך מיון שיקבע את זהות בית הסוהר אליו יועבר האסיר לריצוי מאסרו.

ישנם נהלים ספציפיים בפקודת הנציבות המתייחסים לכל  סוג של אסיר, בין אם גבר או אישה, קטין או בגיר, מכור לסמים אם לאו, אדם  בעל תחלואה כפולה, אסירים בטחוניים וכו'.

ניתן לחלק זאת  ל-4 שלבים:

1. קליטה
2. אבחון
3. מיון
4. הצבה

מהו אסיר טעון פקוח / השגחה?

אוכלוסיית האסירים  הינה אוכלוסייה מגוונת המכילה בקרבה  אף אסירים הזקוקים להשגחה והתייחסות  שונה במובן הטיפולי. ככלל עצורים ו/או אסירים טעוני פיקוח יחולקו לשתי רמות כדלקמן:

1. רמה א' -  במסגרת זו יכללו אסירים שרמת התפקוד שלהם מינימאלית וכן קשיי התנהגות מהותיים מאפיינים אותם באופן כזה שהם זקוקים להשגחה של צוות רב מקצועי ולאחר שנעשה ניסיון לשלבם באגף רגיל.

למשל, אסירים המוגדרים חולי נפש (שאינם זקוקים לאשפוז), הפרעות אישיות קשות, אובדניים, נכויות קשות, פיגור  שכלי ועוד.

2. רמה ב' – מדובר באסירים המתפקדים ברמה סבירה והם בעלי יכולת השתלבות באגף רגיל עם ליווי ותמיכה של צוות טיפולי.

כיצד נקבע כי עצור / אסיר הנו טעון השגחה?

בשירות בתי הסוהר ישנה וועדה המכילה, בין היתר, אנשי מקצוע שונים והיא זו המוסמכת להגדיר עצור /אסיר כטעון השגחה ולסווגו לרמה א' או ב'. בסמכות הוועדה לשנות הגדרת אסיר ואף להמליץ על מקום החזקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

הוועדה תזמין  כל גורם רלוונטי שנמצא בקשר עם האסיר / עצור שברשותו מידע שיש בו כדי לסייע לוועדה לגבש החלטתה בעניין האסיר / עצור ודרך הטיפול בו.

אסיר טעון השגחה – מה אופן הטיפול בו?

אסיר שהוגדר ע"י  הוועדה כטעון פיקוח / השגחה יטופל  באופן שונה מאסיר רגיל. הוועדה אשר קבעה כי אסיר טעון השגחה, תקבע את דרך החזקתו בשב"ס, אופן הטיפול בו כמו גם את תוכנית הטיפולים באסיר והכל בהתאם למגבלותיו.

למשל, אסיר שהנו חולה נפש, תקבע רמת המוגבלות שלו ובהתאם יוחלט אם לשלבו באגף רגיל עם פיקוח וליווי או שיש לשבצו באגף ספציפי ומיוחד בכלא שייתן מענה למגבלותיו.

האם ישנו מעקב קבוע של הוועדה על האסיר ודרך הטיפול בו?

התשובה הינה חיובית. וועדת טעוני פיקוח מחויבת לדון אחת לשישה חודשים לפחות או במועד  אחר מוקדם יותר, בכל עצור / אסיר שהוגדר טעון פיקוח ומחובתה אף לקיים  מעקב אחר דרך הטיפול בעצור /אסיר.

האם השב"ס הוא אחראי בלעדי להתאבדויות בבתי מעצר?

שב"ס מחויב לנהלים ספציפיים וקפדניים. במידה ושב"ס לא מילא אחר ההנחיות והנהלים, הרי שאין חולק כי האחריות להתאבדות אסיר הינה שלו ועליו ליתן הדין על כך.

אין תגובות

מאי 17 2010

עבריינות נוער: על אחזקת סמים, שימוש עצמי וסחר בסמים


משרד עורך דין פלילי שביט-קנטור - סחר בסמים בני נוער

לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, לצערנו הרב, הסמים הם מנת חלקם  אף של בני נוער.

ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר.

בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לקוחות רבים פונים אלינו מודאגים ואובדי העצות, ומעוניינים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל

מהו סחר בסמים?

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה.

הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה.

האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ?

כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת  סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר.

חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית).

זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים.

משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט  את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים  ושווי העסקה.

מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים.

מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות  סחר בסמים בקרב בני נוער ?

בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס  לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר  בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום.

ביום 30.7.09 בוצע תיקון  לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  התיקון בחוק הנ"ל  נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין  – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום.

לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד.

בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש).

ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית?

לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים.

לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו .

הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן  בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.

תגובה אחת

הבא