ארכיון התגית 'עבריינות נוער'

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

מאי 17 2010

עבריינות נוער: על אחזקת סמים, שימוש עצמי וסחר בסמים


משרד עורך דין פלילי שביט-קנטור - סחר בסמים בני נוער

לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, לצערנו הרב, הסמים הם מנת חלקם  אף של בני נוער.

ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר.

בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לקוחות רבים פונים אלינו מודאגים ואובדי העצות, ומעוניינים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל

מהו סחר בסמים?

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה.

הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה.

האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ?

כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת  סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר.

חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית).

זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים.

משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט  את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים  ושווי העסקה.

מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים.

מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות  סחר בסמים בקרב בני נוער ?

בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס  לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר  בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום.

ביום 30.7.09 בוצע תיקון  לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  התיקון בחוק הנ"ל  נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין  – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום.

לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד.

בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש).

ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית?

לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים.

לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו .

הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן  בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.

תגובה אחת

מאי 10 2010

פרשת האונס הקבוצתי בבת-ים: גיל האחריות הפלילית ורישום פלילי לבני נוער


אחריות פלילית - רישום פלילי - עו"ד פליל שביט- קנטור

אתמול התבשרנו כי הוגש כתב אישום ראשון בפרשת האונס הקבוצתי בילדה בת ה- 12 בבת-ים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו מואשם נער בן 17 בביצוע שני מעשי אונס וכן מעשים מגונים. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה כי "הנאשם לא בחל לנצל ניצול ציני את תמימותה וחולשתה של הקטינה בת ה-12 ועשה בה כחפץ לשם סיפוק יצריו".

ע"פ YNET, כבר בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד שאר החשודים, שכולם בני פחות מ-14. עוד נודע כי יש בין החשודים כאלה שגילם אף פחות מ-12 ובמקרה שלהם לא ניתן יהיה להעמיד לדין בכל מקרה, משום שלא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.

מהי האחריות הפלילית?
אדם ייחשב כמבצע עבירה פלילית במידה והוא יהיה בעל אחריות פלילית לביצועה ואם עשה אותה במחשבה פלילית. זה נכון לכל המקרים, למעט עבירות מסויימות שאינן דורשות מחשבה פלילית, כמו עבירות של רשלנות ושל אחריות קפידה. גיל המינימום לאחריות הפלילית הינו 12 שנים.  מתחת לגיל זה לא ניתן לחקור קטין כחשוד, גם אם קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי.  קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בביצוע עבירה פלילית, יועבר לטיפול רשויות הסעד והרווחה.

מהי מחשבה פלילית?

מחשבה פלילית הינה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה (כל עבירה ועבירה על פי הגדרתה).  באירוע שבו גם נגרמו תוצאות, ישנן עבירות אשר דורשות אלמנט של כוונה לגרום לאותן תוצאות (למשל: בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה), ולעתים אף די באלמנט של פזיזות, כלומר אדישות, שיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות או קלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות לגרימת אותן תוצאות, מתוך תקווה להצליח ולהימנע מגרימתן.

מהי ההגדרה החוקית של קטין?
החוק מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.  קטין בטווח הגילאים שבין 12 ל- 18, אשר ביצע עבירה, ניתן להעמידו לדין בבית משפט לנוער והעניין ידון בכפוף להוראות חוק הנוער (שפיטה, טיפול וענישה). אין חשיבות, מבחינת הגדרתו של "קטין" על פי חוק, אם הוא הקורבן או החשוד בביצוע העבירה. חשוב להבין, כי כל אדם, כולל קטין, שנפתח כנגדו תיק חקירה פלילי ואשר הועמד לדין בגין תיק זה, יגרור הדבר רישום פלילי.

מתי יימחק לו הרישום הפלילי?
רק במקרה שבו יזוכה אותו אדם מן העבירות שיוחסו לו, ימחק התיק מהרישום הפלילי.  גם אם התיק יסגר, מסיבה זו או אחרת, מעילה של חוסר ראיות או אפילו אין עניין לציבור, ישאר רישום של תיק משטרה סגור במרשם הפלילי

מה יהיה לגבי הרישום הפלילי של החשוד בן ה- 14 בפרשת האונס?
במידה ובית המשפט יקבע, גם לגבי קטין בן 14, כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בין אם התיק מסתיים בדרך של הרשעה ובין אם בדרך של אי הרשעה, יגרור הדבר רישום פלילי, אשר יימחק רק לאחר התקופות הקבועות בחוק. לגבי קטין בן 14, אם התיק הסתיים ללא הרשעה, טווח הזמן ינוע בין 3 ל- 5 שנים עד למחיקה. במידה והתיק הסתיים בהרשעה פלילית מדובר בתקופה מינימאלית של 17 שנים לפחות עד למחיקת הרישום הפלילי.

אין תגובות

מאי 06 2010

חוק הנוער (תיקון מס' 14) – תחילתו של עידן חדש


התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: חוק הנוער), נכנס לתוקף ביום 30.7.09. מדובר בשינוי מהותי ביותר לגישה שהייתה נהוגה עד כה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  אמנם בעבר ניתן דגש על הגישה של שיקום בני נוער המעורבים בפלילים, וחוק הנוער טרם תיקונו עסק בכך, כך גם הייתה גישתם של בתי המשפט לנוער. עם זאת, התיקון החדש לחוק הנוער דואג ליתן תוקף חוקי לגישה זו ואף קובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער גם במסגרת החקירה הפלילית הקודמת להגשת כתב האישום והטיפול בבית המשפט לנוער.

טרם התיקון לחוק הנוער, כל הליכי החקירה והמעצר של קטין לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער.  המשטרה נהגה בקטינים בהתאם להנחיות פנימיות של המשטרה והדבר לא קיבל ביטוי בחוק.  בשל כך, פעמים רבות לא כובדו ולא קוימו ההנחיות הנ"ל.

כיום, עם כניסת התיקון לתוקף, רוב ההנחיות המשטרתיות קיבלו ביטוי חוקי, והן מחייבות !!!

כאמור, התיקון לחוק הביא עמו מספר שינויים מהותיים בגישה לחקירת קטין חשוד.

להלן מספר דוגמאות:

ראשית, המחוקק ראה לנכון להכניס לחוק הנוער סעיף עקרונות, הקובע:

"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

המחוקק הוסיף וציין כי החוק בא להוסיף על זכויותיו של קטין לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

מדובר בסעיף מפתח, אשר מבסס באופן חוקי את הגישה הטיפולית בבני הנוער, תוך האמונה כי יש לטפל בעבריינות הנוער באופן שונה מעבריינות בגירים, יש להעדיף את הפן השיקומי של הקטינים, שאין להשוות בין שיקול דעתם, הגם שיש להם אחריות פלילית על פי חוק.

שינוי דרמטי בא לידי ביטוי בחלקו האחרון של הסעיף הנ"ל, המבקש להתחשב בגילו ובמידת בגרותו של כל קטין וקטין.

לאור השינוי הנ"ל אומצה הגישה לפיה, הגם שגיל האחריות הפלילית הינו 12, אין לראות מעשיו של קטין בן 13 או 14 כפי שיראו מעשיו של קטין בן 17.

כמן כן, יש למדוד מעשיו של כל קטין על פי מידת בגרותו.  בכך, אימץ המחוקק הישראלי את הגישה הנהוגה בארצות רבות בעולם, הלוקחת בחשבון את השינויים העוברים על הקטין המתבגר בין גילאים 12 ועד 18, בהתחשב בהתפתחותו הפיסיולוגית והנפשית.

כמובן, שיהיו מקרים בהם יראה בית המשפט לנכון להעניש את הקטין על ידי הרשעתו והטלת עונשים, לעתים אף מאסר בפועל, אך גם אז יהיה עליו לשקול את המעשים לאור גילו ובגורתו של הקטין ולעולם ישקול אף את אפשרות שיקומו, גם לאחר ריצוי העונשים שהוטלו.

הליכי מעצר נגד קטין

עד כה הליכי מעצר לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער!!!

התיקון לחוק הנוער קבע כללים ברורים למעצר, חיפוש וחקירתו של קטין.

למרות הכללים הברורים הקבועים בחוק ישנם גם חריגים לכללים הנ"ל,  נסיבות שבהם ניתן יהיה לחרוג מהקבוע בחוק (למשל:  לבצע חקירת קטין בשעות הלילה, בניגוד לקבוע בחוק), אך כל סטייה מהכלל צריך שתעמוד בדרישות החוק וצריך שתפורט בכתב בתיק החקירה ותאושר, כמובן, על ידי הדרג הפיקודי כנדרש.

נוכחות הורה בחקירת קטין

דוגמא לשינוי מהותי נוסף ניתן למצוא בנושא חקירתו של הקטין – נוכחותו של הורה בחקירה.  בעבר, קטין שלא היה עצור אך הגיע לתחנה לשם חקירתו כחשוד, אם היה מעל גיל 14, לא הייתה חובה לאשר נוכחות הוריו בחקירתו.

כיום, קטין שאינו עצור, זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירתו ואף יוכל להיוועץ במי מהם לפני תחילתה של החקירה.  בכל מקרה, קובע החוק כי החקירה תעוכב עד להגעתו של ההורה !!!

לצערנו הרב, התיקון לחוק הנוער טרם חילחל כראוי ברשויות החקירה, כולל משרדי הנוער במשטרת ישראל.

למרות שחלפו חודשים רבים מאז כניסתו לתוקף של החוק, משטרת ישראל עדיין אינה נוהגת על פיו

במקרים לא מעטים קטינים נחקרים בשעות אסורות על פי חוק ללא הסבר או סיבה ראויה, קטינים ממשיכים להיחקר במשטרה ללא יידוע הוריהם, ללא כל סיבה, וכשמודיעים להורה, אין מתירים את כניסתו לחקירה ו/או אין מתירים לקטין להיוועץ בו בטרם חקירתו.  כל זאת, מבלי שתהיה לכך הצדקה על פי הכללים הקבועים בחוק הנוער.

לאור האמור לעיל, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי המתמחה בעבריינות נוער.  גם מקום שבו סטתה המשטרה מהקבוע בחוק, ניתן להילחם בכך במסגרת בתי המשפט ולהביא לשמירה על זכויותיו וכבודו של קטין בפני רשויות החקירה ואכיפת החוק.

בנסיבות מסוימות הדבר עשוי לגרור אף ביטול כתב אישום  או הגעה להסדר טיעון מקל ביותר עם הקטין, אך לשם כך יש להתמחות בתחום הנוער ולהיאבק בהתאם בבית המשפט.

אין תגובות

אפר' 29 2010

עבריינות נוער האם קטינות מהווה שיקול בעת גזירת העונש?


עבריינות נוער - עו"ד פלילי שביט-קנטור

ב- 30 יולי 2009 נכנס לתוקף התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער"). מדובר בתיקון מהותי ביותר לחוק הנוער, אשר, בין השאר, עיגן בחוק את העיקרון לפיו כל הפעלה של סמכות ו/או נקיטת הליכים כלפי קטין, "יעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ומידת בגרותו." (סעיף 1א לחוק הנוער).

בימים אלו מתחילים אנו להבחין בניצני התייחסויות בפסיקה למשמעותו של התיקון לחוק הנוער והשפעתו של התיקון הנ"ל על שיקולי הענישה בתחום של עבריינות נוער.

במסגרת ע"פ 5048/09 פלוני נ' מ.י. (ניתן ביום 14.2.10), ניתח בית המשפט העליון (הרכב ג'ובראן, דנציגר והנדל) את השאלה מדוע קטינותו של נאשם בפלילים מהווה שיקול כה רלבנטי בעת גזירת עונשו של זה – זאת בכפוף ולאור השינויים שנעשו בחוק הנוער ואשר נכנסו לתוקף בסוף יולי 2009.

השופט הנדל, במסגרת החלטתו, מציין שלושה נימוקים עיקריים לאותה גישה עונשית אשר מבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר:

1. אחריות מופחתת – (האחריות לעבירה – בראי העבר) אמנם הקטין (מעל גיל 12) אחראי על פי חוק למעשיו, אך אין הוא אחראי במובן המלא כפי שהיה בגיר. הבדל זה נובע מהתפתחות פיזיולוגית, היעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר.ידוע הוא כי עבריינות של קטין הינה מאופיינת בהתנהגות פזיזה ולא בוגרת. הקטין הבוחן את גבולותיו לא יכול להימצא אחראי למעשיו כפי שאחראי הפושע הבגיר למעשיו.
אי לכך, יש להקל עם ענישתו של הקטין לעומת הבגיר .

2. השפעת העונש על הנענש (העונש המוטל – בראי ההווה) מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש, אותו עונש יהיה יותר משמעותי עבור הקטין מאשר עבור הבגיר.השופט הנדל מציין בהחלטתו, כי מיצוי חומרת הדין עם קטין באותו אופן שימוצה עם בגיר עלול ליצור אי צדק – כך הן לגבי שאלת הרשעתו או אי הרשעתו של הקטין והן לגבי חומרת העונש שיוטל עליו.

3. שיקולי שיקום (ראיית פני עתיד) חוק הנוער על מבנהו יוצא מנקודת ההנחה שראוי וניתן יהיה לשקם קטין בקלות רבה יותר מאשר בגיר.

שיקומו של הקטין הוא מטרה בפני עצמה

במסגרת ההחלטה נקבע כי אין שיקומו של הקטין מהווה עוד שיקול בבואו של בית המשפט בגזירת עונשו של קטין, אלא מדובר במטרה כשלעצמה. מטרת ההליך הפלילי כנגד קטין הינה בראש ובראשונה טיפול ושיקום, זאת במובחן ממערכת בתי המשפט הפליליים הרגילים, שתכליתם הינה הרתעה ותגמול.

למרות האמור לעיל, יהיו מקרים שבהם, חומרת העניין תחייב הטלת ענישה מחמירה גם על קטין שבחר להיכנס למעגל של עבריינות נוער.

לשם כך העניק המחוקק לבתי המשפט לנוער את הכלים הנדרשים, מחד, לשים הדגש על שיקום ודרכי טיפול בקטין (וכך גם נהוג במקרים רבים) ומאידך, במקרה שבו חומרת העניין מחייבת, להטיל דרכי ענישה ובהם גם מאסרים בפועל, כולל תקופות מאסר ארוכות.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי לא דינו של קטין נאשם כדינו של בגיר נאשם בבוא בית המשפט לגזור את דינו של כל אחד מהם. – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת עונשו של זה.

לסיכום: עבריינות נוער – מחייבת טיפול והתייחסות שונים

אין תגובות

ינו' 15 2010

חקירה פלילית מעצר של קטינים

מאת admin נושאים מאמרים

אין תגובות