ארכיון התגית 'משפט פלילי'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

אוג' 19 2010

זכות השימוע במשפט הפלילי


הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי

מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.

רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .

מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק  .

להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:

"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".

האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

איך מתנהל השימוע?

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה,  3 עבירות ובמסגרת  השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם  תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו  או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש  חובת שימוע במקרה שלי?

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.

אין תגובות

אוג' 12 2010

אשפוז כפוי – משפט פלילי

מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות על אשפוז כפוי? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מהי התקופה המקסימאלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? ומהו תפקידו של עורך דין פלילי בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי של נאשם? על כך במאמר זה.

אשפוז כפוי

על פי חוק הטיפול בחולי נפש, ישנם שני מסלולי אשפוז בכפייה. המסלול האזרחי והמסלול הפלילי.האשפוז האזרחי מבוסס על החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד האדם החולה הוראת אשפוז, בין היתר, בשל העובדה כי האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת והוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי .

האשפוז הפלילי נקבע באמצעות צו של בית משפט אשר ניתן לאחר שהוגש כתב אישום כנגד אדם בגין עבירה פלילית שביצע.

שני מסלולי האשפוז הנ"ל מפוקחים ע"י אותו גוף – הוועדה הפסיכיאטרית.

תקופת אשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי

אשפוז כפוי של אדם מלווה בפיקוח מתמיד של הוועדה הפסיכיאטרית, אשר מחויבת לדון בעניינו לפחות אחת ל-6 חודשים. סעיף 28 לחוק קובע כדלקמן:

" חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בעניינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בעניינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל".

כלומר, הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת בעניינו של המאושפז לפחות אחת לשישה חודשים, בודקת את מצבו ובהתאם מחליטה האם ניתן להורות על שחרורו מהאשפוז.כתוצאה מכך, נאשמים שאושפזו עפ"י החלטת בית משפט, נותרו שנים רבות בבתי החולים לחולי נפש, ללא קשר לתקופת המאסר המרבית שניתן היה להטיל על אותם נאשמים במידה והיו הם מורשעים בדין.

כלומר, אדם שביצע עבירת איומים שהעונש בגינה בחוק הנו עד 3 שנות מאסר יכול להישאר באשפוז הכפוי הרבה מעבר ל-3 שנים בשל קביעת הוועדה כי מצבו הבריאותי / נפשי אינו מתיר שחרורו.

כב' השופט ברלינר מבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע בתיק ע"ו 18082-06-10 (חודש יוני 2010) כדלקמן :

" משך האשפוז לא יעלה אפוא, בשום מקרה, על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שיוחסה לחולה בכתב האישום. תקופת האשפוז אף תהא קצרה מכך, וראוי לה שלא תארך יותר מתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה הזה לו היה מורשע במיוחס לו, הכל על פי הנתונים והנסיבות הקשורים לנאשם עצמו, האישום, ונסיבותיו, כגון: הרשעות קודמות, אשפוזים קודמים מכוח צו, נסיבות אישיות, נסיבות ביצוע העבירה, וכד'."

בתיק הנ"ל הנאשם ביצע עבירת איומים שהעונש המרבי הקבוע בחוק בגינה הנו 3 שנות מאסר (בפועל תקופת המאסר המרבית אשר יכל בית המשפט להטיל על הנאשם יכולה הייתה להיות מעל ל-3 שנים, זאת במידה ולנאשם היה מאסר על תנאי שניתן היה להפעילו).

הלכה למעשה, שהה אותו נאשם בבית חולים פסיכיאטרי תקופה ארוכה של 29 שנים, לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית האריכה את אשפוזו אחת לשישה חודשים .

בית המשפט קבע כי אשפוז במסגרת משפט פלילי לא יימשך מעבר לתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה לו היה מורשע במיוחס לו ולכן הורה על הפסקת אשפוזו הכפוי של החולה.

האם לאחר שבוטל האשפוז הפלילי ניתן להחזיק החולה באשפוז אזרחי?

התשובה הינה חיובית. בית המשפט קבע שאין קשר בין אשפוז פלילי ואזרחי.

העניין האזרחי בסמכות הפסיכיאטר המחוזי והוא יחליט על המשך הטיפול בחולה , בין אם לפני שחרורו מאשפוז פלילי ובין אם אחרי שחרורו או תוך כדי האשפוז (ובכך לשמור על רצף אשפוזי).

תפקידו של עורך הדין הפלילי בסוגיית האשפוז הכפוי

עורך דין פלילי הנו בעל חשיבות מרבית בנושא זה של אשפוז כפוי (פלילי), שכן עליו להיות בפיקוח מלא ותדיר על משך אשפוזו של החולה , לוודא כי הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת לדיון בעניינו כמחויב על פי החוק, לייצגו בפני הוועדה הפסיכיאטרית ולוודא כי ישנה מידתיות בתקופת אשפוזו ביחס לעבירה שביצע ושבכל מקרה תקופת האשפוז לא תחרוג מתקופת המאסר המרבית  שהייתה צפויה לחולה, לו היה מורשע במיוחס לו במסגרת כתב האישום במשפט פלילי.

עורך דין פלילי הנו הגורם המקצועי המלווה את החולה המאושפז ולו הכלים המקצועיים להתמודד עם החלטות לא סבירות /מוטעות של הוועדה הפסיכיאטרית.

אין תגובות

יולי 26 2010

בעקבות רצח הילדים בנתניה על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין


שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו?

היום התבשרנו ב"הארץ" כי איתי בן דרור הודה ברצח ילדיו ואף שחזר את המעשה וזאת מבלי להביע חרטה. מצאנו לנכון ליידעכם אודות מס' מושגים מקצועיים במשפט פלילי, בין היתר, אי שפיות הדעת, כשרות משפטית ורצח.

כמו כן, מה תפקידו של עורך דין פלילי כשמרשו סובל מבעיות נפשיות ולסיום חווינו דעתנו בדבר קו ההגנה במשפטו של איתי בן דרור.

מהי ההגדרה של "אחריות פלילית"?

כל אדם מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית, לא היה חולה במחלה שפגעה ברוחו או בעל ליקוי בשכלו וידע להבחין בין טוב לרע ולשלוט במעשיו, יישא באחריות פלילית למעשיו.

לכלל זה ישנם חריגים בחוק במסגרת ההגנות השונות, כגון הגנה עצמית, צורך, כורח צידוק ועוד. כלומר, אדם לא יישא באחריות פלילית, אם בית משפט יקבע כי פעל מתוך הגנה עצמית.

מהי ההגדרה המשפטית של אי שפיות הדעת?

אדם אשר בשעת המעשה הפלילי היה חולה במחלה שפגעה ברוחו (מחלה נפשית) או בעל ליקוי שכלי ובשל כך היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה, או את הפסול במעשהו, או לחילופין לא יכול היה להימנע מעשיית המעשה, הנו אדם שהגנת אי שפיות הדעת חלה במקרהו ולכן לא יישא באחריות פלילית למעשיו.

מהי ההגדרה לעבירת רצח?

סעיף 300 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת רצח: (א) "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו.

(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.

(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה.

(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות  מעונש.

מה משמעות  המונח "במזיד" ?

במזיד הנו מונח שמשמעותו היסוד הנפשי של העבירה הספציפית. לפיכך היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה לפי סעיף 300(א)(1) , קרי רצח של אם/אב /סב /סבתא הנו של מודעות כלפי המעשה שעשוי לגרום למוות (גם אם בפועל לא הייתה כוונה להמית אלא רק לפגוע, אך אפשרות המוות נלקחה בחשבון).

מה משמעות המונח בכוונה תחילה?

משמעות המושג בכוונה תחילה הינה שהייתה כוונה מלכתחילה להביא למות אדם .קרי, כוונת קטילה של אדם, מדובר ברמה הגבוהה ביותר של הלך נפש (היסוד הנפשי בעבירה).

מהי כשרות משפטית?

באופן כללי מדובר במסוגלותו של אדם לעמוד לדין ולהבין את הליכי משפט, כמו גם לסייע לסנגורו לנהל את הגנתו.

כאשר אדם עומד לדין ועולה חשד כי הוא סובל מבעיה נפשית או שכלית ,עורך דין פלילי המייצג את החשוד/נאשם יידע את בית המשפט אודות המצב הנפשי של מרשו, בית המשפט יורה על  עריכת בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה , האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מי ההגדרה של אי שפיות הדעת?

ישנם שני מצבים שונים :

  1. כשירותו המשפטית של אדם לעמוד לדין  .
  2. מצבו הנפשי של האדם בעת ביצוע העבירה.

ישנם מקרים במסגרתם ישנה חפיפה מבחינת זמנים בין שני המצבים, כלומר, העבירה בוצעה בסמוך למועד הגשת כתב האישום  ולכן הזמנים חופפים, בניגוד למצב שהעבירה בוצעה לפני מס' חודשים או שנים וכתב האישום מוגש כעת .

ישנם מצבים שהמועדים אינם חופפים, כלומר, העבירה בוצעה תקופה מסוימת לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט. במצבים כאלו יש לבחון את המצב הנפשי  של הנאשם בעת הגשת כתב האישום כדי לראות האם הוא כשיר לעמוד לדין  וכן יש לבדוק האם במועד ביצוע העבירה סבל הנאשם ממחלת נפש מסוימת או ליקוי שכלי אשר מנעו ממנו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה האסור.

מה קורה עם ההליכים המשפטיים כנגד מי שנמצא כי אינו כשיר לעמוד לדין?

אם יקבע לאחר בדיקה פסיכיאטרית כי נאשם אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך,  יופסקו ההליכים המשפטיים הפליליים נגדו ויוצא צו המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול אמבולטורי במרפאה פסיכיאטרית (ללא אשפוז).

חשוב לציין, כי בהמשך, לאחר שהנאשם יבריא ויהיה כשיר לעמוד לדין, התביעה תוכל לחדש את ההליכים הפליליים נגדו, זאת כמובן אם לא נקבע כי במועד ביצוע העבירה מחלה נפשית מנעה ממנו, בין היתר, להבין את אשר עשה.

הנאשם ביצע את העבירה בהיותו חולה נפש-  מה משמעות הדבר?

שימו לב: אדם אשר ביצע עבירה פלילית בהיותו חולה נפש ובשל המחלה לא הבין את אשר עשה או לא יכול היה להימנע מכך, לא יישא באחריות פלילית למעשיו !!!

הבדיקה הפסיכיאטרית

עורך דין פלילי המייצג נאשם, נדרש ליידע את בית המשפט בדבר הרקע הפסיכיאטרי של מרשו, בית המשפט יעיין בראיות בדבר מצבו הנפשי של החשוד/נאשם ובהתאם יורה על שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית. במרבית המקרים יהיה צורך כי הבדיקה תתבצע במהלך אשפוז , קרי הסתכלות.

במהלך ההסתכלות, הצוות הרפואי בוחן במשך כל שעות היממה את התנהגותו ומצבו של החשוד/נאשם (בפרט ברגעים בהם הנבדק סבור (בטעות) שלא מסתכלים עליו)  .  לאחר מכן  נערכת חוו"ד פסיכיאטרית, הקובעת האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מה יהיה קו ההגנה של עורכי הדין המייצגים את האב שרצח את ילדיו

ככל הנראה, בשל בעיותיו הפסיכיאטריות של האב שרצח את ילדיו, קו ההגנה יהיה מצבו הנפשי. ההגנה תטען כי איתי בן דרור, הביא למות ילדיו בשל מחלה שפגעה ברוחו ומנעה ממנו להבין את מעשיו.

האם ניתן לאשפז אדם נגד רצונו בבית חולים לחולי נפש?

לבית משפט, במסגרת משפט פלילי, סמכות להורות על אשפוזו של אדם בניגוד לרצונו.

אין תגובות

יולי 08 2010

תקיפה בנסיבות מחמירות

מהי תקיפה בנסיבות מחמירות, מה העונש בצידה, מהן הנסיבות המחמירות? על כך במאמר זה.


תקיפה בנסיבות מחמירות – הגדרת החוק
סעיף 382 (א) מגדיר תקיפה בנסיבות מחמירות באופן הבא:

" נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381 (א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה".

(ב) "העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה"
(ג) "העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה".

סעיף 379 – עוסק בתקיפה סתם, העונש עד 2 שנות מאסר.
סעיף 380 – עוסק בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש עד 3 שנות מאסר.
סעיף 381 -  עוסק בתקיפות שונות (תקיפה לשם בצוע פשע, כדי לגנוב או כדי להתנגד למעצר או לשם מניעת מעצר או תקיפת עובד ציבור), העונש עד 3 שנות מאסר, למעט תקיפת עובד ציבור שהעונש בצידה  עד 5 שנות מאסר.

נוכחות  של "שניים או יותר" , בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות
הדעות חלוקות בנקודה זו. ישנם כאלה הגורסים כי יש צורך בנוכחות אל מול עיני האדם המותקף, כלומר שהמותקף יראה בעיניו את כל התוקפים ויש כאלה הסבורים כי די בהימצאות במקום התקיפה.

הדעה השלטת במקרה זה היא כי די בנוכחות בזירת העבירה כדי לענות על היסוד של "שניים או יותר".

מה הכוונה ביסוד " שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם" ?
הכוונה ביסוד זה הינה כי התוקפים דיברו ביניהם וקבעו כי יבצעו תקיפה של אדם זה או אחר, כלומר שבוצע תכנון מוקדם על ידם לבצוע התקיפה.

האם תכנון מוקדם יכול להתקיים רגעים ספורים לפני התקיפה?

התשובה הינה חיובית. ניתן לבצע את התכנון המוקדם של התקיפה ממש בסמוך לפני התקיפה ואף ממש בצמוד לה.

האם תקיפה ע"י שניים או יותר ללא תכנון מוקדם, תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות?

לא. מדובר בתנאים מצטברים ולא די בקיומו של  רכיב אחד כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.
כלומר, חובה כי ייעשה תכנון מוקדם וגם כי נכחו שניים או יותר לשם בצוע התקיפה !

האם בכתב האישום צריך לציין את ה"נסיבות המחמירות" או שדי בציון התקיפה?
הפסיקה קבעה כי יש לציין באופן מפורש בכתב האישום את כלל העובדות, לרבות רכיב התכנון המוקדם, שכן יש להוכיחן בטרם בית משפט יקבע כי בוצעה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

האם נשיאת נשק חם או קר מהווה נסיבה מחמירה לעבירה זו של תקיפה בנסיבות מחמירות?

לא. ישנם סעיפי חוק אחרים במסגרתם נשיאה של נשק חם או קר מהווה רכיב להחמרה, אך בעבירה זו, שהמאמר עוסק בה, אין נשיאת נשק מהווה רכיב של החמרה.

מיהו בן משפחה ?
ישנן 2 חלופות ל"בן משפחה", האחת מדובר בבן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, כולל מי שבעבר היה בן זוג. החלופה השנייה הינה קטין או חסר ישע שמבצע העבירה אחראי עליו.

האם גם ב"תקיפת בן זוג" , חובה שיהיו שניים יותר לשם עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ?
התשובה הינה שלילית. די בתקיפה בן/ת זוג או קטין כאמור לעיל, כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. אין צורך בחבירה של מס' אנשים ותכנון מוקדם ביניהם .
רכיב "בן משפחה" , הנו הרכיב המהווה את הנסיבות המחמירות.

אין תגובות

יולי 01 2010

מהי תקיפה בהיבט הפלילי?


  • מהי תקיפה?
  • אילו סוגי תקיפה קיימים עפ"י חוק העונשין?
  • מהי האבחנה בין תקיפה "קלה" לחמורה?
  • מהי התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה וחשיבותו של עורך דין פלילי בעבירת תקיפה?

על כך במאמר זה

תקיפה מהי
?

סעיף 378 לחוק העונשין, מגדיר עבירת תקיפה כדלקמן:

" המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין  או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית- הרי זו תקיפה: ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

מהאמור לעיל עולה, כי ניתן לבצע תקיפה בשני אופנים, במישרין ובעקיפין. תקיפה באופן ישיר תתבצע ע"י מגע פיזי בגופו של אדם אחר וללא הסכמתו (נגיעה, דחיפה, הכאה), תקיפה בעקיפין תתבצע ע"י הפעלת כוח בדרך אחרת (השונה מזו של תקיפה ישירה) ובמידה כזו שיש בה כדי לגרום נזק לאדם או אי נוחות (הפסיקה נוטה לפרש מושג זה באופן נרחב).

במישרין או בעקיפין, מה הכוונה?

האבחנה בין תקיפה במישרין לבין תקיפה בעקיפין מטרתה להראות כי אין חובה שיד אדם תיגע באופן לא ראוי בגוף אדם אחר וכי גם שימוש בחפץ כלשהו, כגון מכשיר או כלי שנוגעים בגוף אדם אחר באופן לא ראוי שיש בהם כדי לגרום לנזק או לאי נוחות מהווה תקיפה .

סוגי עבירות תקיפה

החוק מתייחס למספר רב של עבירות תקיפה. המטרה בהבחנה בין סוגי התקיפה הינה להחמיר עם אדם שביצע עבירת תקיפה בנסיבות מסוימות חמורות יותר (למשל, כשיש התארגנות של מס' אנשים לתקיפה או כשהנזק מהתקיפה הנו חמור).

להלן חלק מסוגי התקיפות (בסדר עולה מבחינת חומרתן) והעונש בצידן :

-    תקיפה סתם- תקיפה הנחשבת לקלה ביותר בין עבירות התקיפה, העונש בצידה הנו עד 2 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש- העונש בצידה עד 3 שנות מאסר.
-    התוקף את חברו לשם בצוע עבירה מסוג פשע- עד 3 שנות מאסר
-    תוקף את חברו כדי לגנוב דבר- עד 3 שנות מאסר.
-    תוקף את חברו כדי להתנגד ל- מעצר או ללכידה כדין (ע"י שוטר למשל) או כדי למנוע לכידה או מעצר- עד 3 שנות מאסר.
-    תקיפת עובד ציבור או מי שממלא חובתו עפ"י דין או מי שנותן שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי תפקידו – עד 5 שנות מאסר
-    תקיפה סתם כששניים נכחו או יותר (בין אם אדם אחד ביצע התקיפה או כולם), כלומר תקיפה בנסיבות מחמירות, עד 4 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש כששניים נכחו או יותר – עד 6 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה – תקיפה של אדם באופן שנגרמה לו חבלה חמורה (מדובר בחבלה העולה עד כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד מאיברי גוף האדם, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים), העונש יגיע עד 7 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה כשהתוקף נשא נשק חם או קר או כשנכחו שניים או יותר עד 14 שנות מאסר.

התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה

עבירות אלימות פיזית / תקיפה בישראל הולכות ומתרבות עם הזמן . בשל כך בתי המשפט כמדיניות יחמירו עם אדם הלוקח החוק לידיו ונוקט באלימות פיזית כלפי אדם אחר מכל סיבה שהיא. ככל שנסיבות התקיפה חמורות יותר הרי שהעונש יהיה חמור יותר.

למשל כשאדם מארגן שני אנשים או יותר ויחד תוקפים אדם אחר או כשנעשה שימוש בנשק חם או קר או כשתוצאת התקיפה חמורה מאוד.  בדר"כ עבירות תקיפה כאלו תגרורנה יד קשה מצד התביעה שתטה להגיש כתב אישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד התוקפים. עבירות תקיפה כאלו יגררו אף ענישה קשה יותר מצד בתי המשפט.

חשוב לזכור בנקודה זו כי במסגרת שיקולי הענישה בית המשפט ישקול את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה וכאן ישנה חשיבות מכרעת לתפקודו של עורך דין פלילי. עורך דין פלילי חייב לשטוח בפני בית המשפט את כלל הנסיבות המקלות ביחס למבצע העבירה, ובין היתר, נסיבות חייו הקשות, התמכרותו לאלכוהול או סמים , בריאותו, מצבו הנפשי וכו'.

חשוב לציין כי במקרים לא מעטים מוגש כתב אישום בגין עבירת תקיפה חמורה מאוד. יחד עם זאת, בחינת הראיות בתיק החקירה ע"י עורך דין פלילי מנוסה ומציאת פגמים כאלה ואחרים יש בה כדי להביא לשינוי עבירת התקיפה לעבירה קלה יותר ובהתאם לכך לענישה קלה יותר ובמקרים מסוימים לאחר בחינת הראיות ע"י עורך דין פלילי מקצועי, יתנהל משפט הוכחות שיביא לזיכוי הנאשם.

חשיבות נוספת במאבק עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה נובעת מהנושא של רישום פלילי. הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות בקשת חנינה לנשיא המדינה. ככל שהעבירה חמורה יותר הרי שסיכויי בקשת חנינה פוחתים (לא מבוטלים כליל שכן ישנם שיקולים נוספים במסגרת בקשת חנינה).

רישום פלילי הנו נושא משמעותי עבור כל אחד ואחת מאיתנו שכן יש לו חשיבות במקרים רבים, כגון קבלה לעבודה, קבלת רישיון לעסוק במקצוע מסוים או אפילו הגירה לחו"ל.

לכן , אין להשלים מראש עם הנטען בכתב האישום ויש לנהל מאבק עיקש עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה או לחילופין על ביטול כתב האישום.

אין תגובות

מאי 17 2010

עבריינות נוער: על אחזקת סמים, שימוש עצמי וסחר בסמים


משרד עורך דין פלילי שביט-קנטור - סחר בסמים בני נוער

לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, לצערנו הרב, הסמים הם מנת חלקם  אף של בני נוער.

ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר.

בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לקוחות רבים פונים אלינו מודאגים ואובדי העצות, ומעוניינים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל

מהו סחר בסמים?

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה.

הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה.

האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ?

כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת  סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר.

חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית).

זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים.

משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט  את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים  ושווי העסקה.

מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים.

מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות  סחר בסמים בקרב בני נוער ?

בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס  לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר  בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום.

ביום 30.7.09 בוצע תיקון  לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  התיקון בחוק הנ"ל  נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין  – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום.

לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד.

בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש).

ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית?

לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים.

לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו .

הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן  בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.

תגובה אחת

ינו' 09 2010

אלימות פיזית בכנסיה – שימוע לפני הגשת כתב אישום

מאת admin נושאים הישגים


קטטה / אלימות פיזית בכנסיה בנצרת,  ארעה במהלך טקס דתי, זאת על רקע סכסוך בין חברי הכנסייה.

מהתלונה עלה כי איש דת בכיר בכנסייה טען שנעשה ניסיון לאלימות פיזית נגדו וכן איומים כלפיו.

המשטרה הוזעקה למקום האלימות ועצרה שני חשודים לחקירה.

החשודים נעצרו מייד לאחר התלונה !

בהמשך ולאחר ששוחררו מהמעצר, קיבלו החשודים הודעת שימוע לפני הגשת כתב אישום נגדם, המייחס להם עבירות אלימות ואיומים כנגד בכיר הכנסייה וכומר נוסף ששהה במקום, בעת אירועי האלימות.

משרדנו שייצג את החשודים מנע הגשת כתב אישום נגדם, זאת למרות שמספר עדי ראייה הפלילו את מרשינו, ביניהם גם בכיר הכנסייה וכומר נוסף.

ניסיוננו רב השנים והשירות המשפטי המקצועי שמשרדנו יעניק לכם = שקט נפשי וניצחון משפטי !

כי עורך דין פלילי מנוסה זה לא לוקסוס!

אין תגובות

דצמ' 17 2009

אי הרשעה במשפט פלילי, מה המשמעות של אי הרשעה?

מאת admin נושאים מאמרים

מהי אי הרשעה במשפט הפלילי? מה משמעותה? מתי ניתן לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה? מיהו הגוף הציבורי שממליץ לבית המשפט בנושא אי הרשעה? על כך ועוד במאמר זה.


הכלל במשפט הפלילי הוא כי בית המשפט מרשיע אדם שהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום שהוגש כנגדו (או שבית משפט שמע ראיות בתיק וקבע כי הנאשם ביצע את העבירות בכתב האישום) אך עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם מחליט בית המשפט, לבקשת הנאשם, שלא להרשיעו.

במסגרת זו ננסה להבהיר מהם התנאים בהם בית המשפט, לבקשת הנאשם, ימצא לנכון לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה ובהתאמה, אילו עונשים יכול בית המשפט להטיל על נאשם שלא הורשע בדין.

מהם השלבים עד להודאה בכתב האישום?

המלצתנו הינה לא להגיע להקראת כתב האישום ולהודות מיד בעובדות כתב האישום. עד לשלב זה, קרי ההודאה, ישנה מלאכה מרובה.

להמשך קריאה

תגובה אחת

דצמ' 13 2009

המדריך המלא לבחירת עורך דין פלילי

מאת admin נושאים מאמרים, מדריכים


אין להקל ראש בבחירת עורך דין פלילי שייצג אתכם. התיק הפלילי המתנהל נגדכם הינו מהותי ביותר ובעל השלכות כבדות משקל על המשך פועלכם בתחומים שונים של חייכם לרבות תחום הקריירה. לכן, מצאנו לנכון לרכז עבורכם את 11 השיקולים העיקריים והמרכזיים שיש להיצמד אליהם בטרם תתקבל ההחלטה איזה עורך דין פלילי מתאים לכם ולמקרה שלכם .

11 שיקולים לבחירת עורך דין פלילי

לדעתינו אלו הם השיקולים הנבחרים:

  1. מומלץ להקליד את שמו של עורך הדין ו/או שם משרדו/ה במנועי החיפוש באינטרנט ולבדוק את תוצאות החיפוש, האם פורסמו על ידו/ה מאמרים שונים בתחום הפלילי, האם ישנם הישגים משפטיים בתחום הפלילי על שמו/ה, האם דווחו ההישגים השונים.
  2. האם מדובר בעורך דין שבעברו היה חלק ממערכת אכיפת החוק? (משטרה , פרקליטות וכו'), אם כן, הדבר עשוי לתרום עד מאוד לניהול תיקכם הפלילי, נוכח הידע הרב שברשותו וכן הקשרים עם הגורמים המשפטיים הרלוונטיים לתיק שלכם.
  3. להמשך קריאה

תגובה אחת

הבא