ארכיון התגית 'מעצר קטין'

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

ינו' 07 2010

כתב אישום כנגד קטין

מאת admin נושאים מאמרים


תיקון חוק הנוער, התיישנות בתחום הנוער, מה חשיבותה והשפעתה של ההתיישנות על התיק הפלילי נגד הקטין ומה חשיבותו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, על כך במאמר זה.

לאחרונה ( ביום 30.7.09) נכנס לתוקף תיקון משמעותי ביותר לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער").

במסגרת התיקון לחוק הנוער שולבו, כללי המשטרה המתייחסים לאופן הטיפול בקטין במסגרת חקירתו במשטרה בגין עבירה פלילית וכן במסגרת מעצרו של קטין, מה שלא קיבל ביטוי עד כה בחוק.

שינוי משמעותי נוסף במסגרת התיקון לחוק הנוער הינו בתקופת ההתיישנות.

במה דברים אמורים?

עד לתיקון חוק הנוער, הכלל היה כי: "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

המשמעות של סעיף זה הייתה כי לעבירה שביצע קטין מתחת לגיל 17, למעט במקרים יוצאי דופן שבהם התקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, חלה תקופת התיישנות של שנה ולא ניתן היה להגיש כתב אישום כנגדו בחלוף השנה בגין אותו אירוע.

אם החוק מגדיר קטין עד גיל 18, מדוע אם כך, בעבר, ההתיישנות חלה עד גיל 17 בלבד ?

עד לתיקון חוק הנוער , סעיף ההתיישנות בחוק קבע כי, לא יועמד קטין לדין בשל עבירה שעברה שנה מביצועה. כלומר, אם הוא בגיר כבר, קרי מעל גיל 18, אזי ניתן להעמידו לדין ואין התיישנות בחלוף השנה.

אי לכך, נוצר מצב שבו אם הקטין היה מעל גיל 17 במועד ביצוע העבירה, בחלוף השנה הוא כבר אינו קטין ולכן לא חל כלל ההתיישנות לגביו.

בשל כך, נוצר מצב שבו קטין מעל לגיל 17 ביצע עבירה, ובשל החוק הישן העבירה לא התיישנה (במסגרת השנה) ואז הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום (לא לבית משפט לנוער) והוא נדון כבגיר, על כל המשתמע מכך.

לעתים, בשל תקלה, היה מוגש כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות. במקרה כזה, עורך דין פלילי מנוסה, אשר מתמחה בתחום הנוער, היה טוען בבית המשפט טענת התיישנות ובכך מביא לידי ביטול כתב האישום.

המצב המשפטי כיום לאחר תיקון חוק הנוער

כיום, סעיף 14 לחוק הנוער קובע לגבי תקופת ההעמדה לדין כדלקמן:

"אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

מדובר בשינוי משמעותי לחוק !!!

כיום, כל עוד נעברה עבירה על ידי קטין, הגם שהוא התבגר במהלך שנת ההתיישנות, לא ניתן להעמידו לדין. כלומר, גם קטין קרוב לגיל 18, שעבר עבירה, חלה לגביו תקופת ההתיישנות ולא ניתן להגיש נגדו כתב אישום בחלוף השנה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

בנוסף, כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער והוא יישפט כקטין, למרות שכבר התבגר מבחינת החוק. (על החשיבות בכך ראה מאמרנו "כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער" )

רבים אינם מודעים לשינוי משמעותי זה ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שקטין ייוצג על ידי עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ואשר מודע ומבין את משמעות השינויים בחוק.

אין תגובות

נוב' 11 2009

חקירה פלילית ומעצר קטין

מאת admin נושאים מאמרים

בנכם נעצר? הילד הוזמן לחקירה? נתקלתם במקרה של מעצר קטין? החוק עומד לצידכם וכדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול במעצר וחקירת קטינים שיגן על זכויות הקטין.

עם מי יבוא הקטין במגע לאחר בצוע העבירה?

קטין שהינו חשוד בביצוע עבירה פלילית יבוא במגע ראשון עם משטרת ישראל, אשר מטפלת בחקירה של עבירות פליליות והפנייה עבריינים לשם העמדתם לדין.

בעבר, כשלא הייתה התייחסות בחוק ולא נקבעו כללים מפורשים לגבי הטיפול במעצר וחקירה פלילית של קטינים, פעלה משטרת ישראל על פי הנחיות פנימיות שנקבעו.

לצערנו, למרות ההנחיות הפנימיות המפורשות, פעמים רבות, מסיבות אלו ואחרות, הייתה פגיעה משמעותית וקשה בזכויותיהם של הקטינים שהובלו לתחנה לשם מעצר ו/או חקירה. בשל כך, ראה לנכון המחוקק לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 במסגרת תיקון מס' 14 לחוק, ועיגן את אותם כללים, שמטרתם להגן על כבודו וזכויותיו של הקטין, בחוק.

מאיזה גיל ניתן להעמיד קטין לדין?

ניתן להעמיד לדין קטין, כלומר, להגיש נגדו כתב אישום החל מגיל 12, שזהו למעשה גיל האחריות הפלילית.

מהו אופן הטיפול בחקירת קטין?

קטין בר עונשין (גילאים 12-18), החשוד בביצוע עבירה, יופנה ליחידת הנוער בתחנת המשטרה אליה הגיע לשם חקירתו.

כיצד מורכבת יחידת הנוער במשטרה?

יחידה זו מורכבת מקצין וחוקרים שעברו הכשרה ספציפית בתחום עבריינות הנוער והטיפול בבני נוער (עובדי נוער). הם אשר אמורים לחקור אותו באזהרה בגין החשדות כלפיו.

בנוסף, קטינים מתחת לגיל 14 החשודים במעורבות בביצוע עבירות בעלות חומרה מיוחדת (כגון: עבירות כנגד המוסר), נחקרים על ידי חוקרי ילדים, שהינם עובדים סוציאליים (לא שוטרים) והשייכים לשירות המבחן לנוער.

האם ייתכן כי חוקר רגיל יטפל בקטין?

למרות זאת, במספר רב של מקרים, מגעו הראשוני של הקטין החשוד עם גורמי המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שלא עברו הכשרה של טיפול בבני נוער, כגון: שוטרי הסיור, בלשים, מתנדבים וכדומה. שוטרים אלו הינם בעלי סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והם מחליטים על כך, מועברים התיק והקטין להמשך טיפול ביחידת הנוער.

זאת ועוד, במקרים דחופים יכולות להיעשות פעולות חקירה נוספות (כגון: חקירת הקטין החשוד) על ידי חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבני נוער (כשאין בתחנה עובד נוער).

מדובר, כמובן, בנקודות חיכוך בעייתיות ביותר שיכולות ואף בפועל פוגעות בזכויותיו של הקטין.

מהן זכויות הקטין שביצע עבירה פלילית?

חשוב לדעת מהן זכויותיו של הקטין במהלך מעצר ו/או חקירה כחשוד בביצוע עבירה. לסטייה ופגיעה בזכויות אלו עשויה להיות השפעה על המשך הליך החקירה או ההליך המשפטי שיתנהל כנגדו:

  1. חשוד קטין ייחקר בגין ביצוע עבירה במהלך שעות היום, כשאינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. ניתן, לעיתים, לסטות מהנחיה זו (למשל: כשמדובר בנסיבות בהן יש צורך לחקור את הקטין בדחיפות לשם הגנה על קרבן עבירה ו/או על הקטין עצמו).
  2. עובדי נוער יהיו בלבוש אזרחי וניידות המשמשות אותם גם הן תהיינה ללא כל סממן משטרתי.
  3. יש להזמין קטין לחקירה באמצעות הוריו ו/או אפוטרופסיו . עד גיל 14 חובה לאפשר בחקירה נוכחות הורה או אפוטרופוס של הקטין.
  4. יש לקיים חקירתו של קטין בנפרד מחדרי חקירות בהם נחקרים בגירים.
  5. מעצר קטין (הכוונה למעצר יזום) החשוד בביצוע עבירה יעשה בידי עובד נוער בלבוש אזרחי, בשעות היום, בניידת ללא סממנים משטרתיים ובדרך שלא מעוררת את תשומת ליבם של הסובבים. רק בנסיבות שבהן דחיית המעצר עשויה להכשיל את החקירה ניתן לסטות מכלל זה.
  6. אין לעצור את הקטין בשטח בית ספר, מקום עבודה או מקום אחר שמשמש בני נוער לשם מפגש. אם לא ניתן לדחות את המעצר, יש לתאם את ההגעה למקום וביצוע המעצר עם מנהל המקום.
  7. חל איסור לכבול קטין, למעט במקרים חריגים.
  8. הובלתו של הקטין, במידה ונעצר, אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר!!!
  9. חיפוש משטרתי יערך על ידי עובד נוער. יש להשתדל להימנע מלעורר תשומת לב לחיפוש וכן להימנע מעריכתו במקום לימודיו או עבודתו של הקטין.
  10. חיפוש בביתו של קטין יערך בשעות היום בלבד. במהלך חיפוש בביתו של הקטין, לפחות אחד מהוריו חייב להיות במקום.

למצער, לאורך השנים, למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, חלק רב מהן לא יושם הלכה למעשה, לעתים גם בשל מחסור בכוח אדם.

דוגמא לאי קיום הנחיות המשטרה:

למרות ההנחיה לקיים חקירה פלילית של קטין בשעות היום, נערכות חקירות רבות בשעות הלילה ואף שעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה. גרוע מכך, לעתים אף ייחקר הקטין על ידי בלש או סייר בתחנה, הגם שבמקום נוכח חוקר תורן. אמנם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן ניתן לחקור קטין בשעות הלילה ושלא על ידי עובד נוער, אך השימוש באפשרות זו נעשה גם כשלא נדרש הדבר ובניגוד לחוק, לנהלים ותוך פגיעה בוטה בזכויותיו של הקטין.

האם המועצה הלאומית לשלום הילד מעורבת בהליך הפלילי?

המועצה הלאומית לשלום הילד עורכת בדיקות תקופתיות בעניין ולאורך השנים התקבלו תלונות רבות בנוגע להפרת הנהלים, פגיעה בזכויות הקטינים, בכבודם ואף התעללות בקטינים במהלך חקירה משטרתית.

ההפרה מתבטאת בחקירות ליליות, חקירת קטינים ללא נוכחות הוריהם, למרות דרישת ההורים להיות נוכחים בחקירה, איומים ולחצים על הקטינים (כגון: איום להשאיר הקטין במעצר אם לא יודה במיוחס לו).

רוב התלונות שהגיעו למועצה הלאומית לשלום הילד מתמקדות בשוטרים נעדרי הסמכה לטיפול בנוער (לא עובדי הנוער), אותם השוטרים שעמם בא הקטין במגע ראשוני.

חקירה פלילית של קטין מה מטרתה?

יש לזכור כי המטרה הראשונה של ההליך החקירתי בכל הקשור לנוער ועבריינות נוער הינה שיקום הקטין.

עם זאת, לעתים קרובות, בשל טיפול משטרתי לקוי (שלא על ידי עובדי נוער) או בשל רצונם של גורמי המשטרה להביא לפענוח המקרה, נפגעות זכויותיו של הקטין החשוד בביצוע העבירה.

למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, רוב הקטינים לא היו מודעים לזכויותיהם והחמור מכך, שוטרים רבים, למרות שבאו במגע כמעט יומיומי עם קטינים, לא היו מודעים לנהלים ולכללים לטיפול בקטינים.

כיום, עם עיגון זכויותיו של הקטין במסגרת תיקון מס' 14 לחוק הנוער אנו מקווים כי הדבר יביא לשינוי מן הבסיס בגישה ובטיפול המשטרתיים.

מה על הורי הקטין לעשות לאחר בצוע עבירה פלילית ו/או מעצר קטין?

לאור כל האמור לעיל, למודעות ההורים לזכויותיו של הקטין בטיפול בו במהלך החקירה, המעצר והחיפוש, חשיבות רבה ביותר, לשם הגנה על הקטין, על זכויותיו ועל כבודו במהלך החיכוך עם גורמי המשטרה.

יתר על כן, מומלץ ביותר כי ההורים יהיו בקשר עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי במהלך חקירתו ו/או מעצרו של בנם/ביתם, זאת לשם עמידה על זכויות בנם/ביתם במסגרת החקירה ו/או המעצר, כמו גם סיום החקירה בסגירת התיק במסגרת אי תביעה קטין.

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור הקטין בהקדם האפשרי , על כן יש לפעול במהרה ,

צרו קשר בהקדם עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, שיפעל לשחרור הקטין ממעצר ויגן על האינטרסים והזכויות של הקטין !!!

2 תגובות