ארכיון התגית 'מעצר ימים'

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

ינו' 05 2010

אלימות במשפחה – שחרור ממעצר עד תום ההליכים

מאת admin נושאים הישגים


משרדנו שכנע את בית המשפט כי לא כל עבירת אלימות במשפחה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים !!!

אלימות במשפחה

משפחתו של אדם שנעצר בגין אלימות כנגד אשתו, פנתה למשרדנו לשם ייצוג התוקף על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

עם הגשת התלונה ע"י אשת התוקף, הנ"ל נעצר מעצר ימים, לשם ניהול החקירה הפלילית.

המשטרה ביקשה לצורך ניהול החקירה סה"כ 12 ימי מעצר כשבפועל בית המשפט שוכנע לאחר ששמע את טיעוננו המשפטיים, כי אין להאריך את המעצר מעבר ל-3 ימים בלבד!

לאחר שלב מעצר ימים שלעיל, הוגשו  כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.

בו ביום טענו לשחרורו המיידי של מרשנו העצור, זאת למרות שכתב האישום ייחס לו מספר מקרים של אלימות כנגד בת זוגו לחיים, לאורך חייהם המשותפים והשמעת איומים חמורים כלפיה.

לאחר שפרסנו בפני בית המשפט את טענותינו המשפטיות, קיבל בית המשפט את נכונות הטיעונים והורה על שחרור מרשנו בו במקום.

לא כל עבירת אלימות במשפחה = מעצר עד תום ההליכים !

אין תגובות

נוב' 18 2009

חקירה פלילית ומעצר

מאת admin נושאים מאמרים

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.


ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך.
  2. מעצר עד תום ההליכים מעצר המתבקש על ידי הגוף המשפטי שהגיש כנגד האדם את כתב האישום (תביעות המשטרה או הפרקליטות). מעצר זה יתבקש לאחר סיום החקירה ועם הגשת כתב האישום, כאשר בשל מסוכנותו של האדם או בכדי למנוע שיבוש מהלכי משפט, מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של אותו אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, קרי – עד למתן גזר הדין בתיק.

בניגוד להליך המעצר עד תום ההליכים, שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום ואז חומר החקירה המשטרתי חשוף בפני סנגורו של הנאשם שמעצרו מתבקש, בשלב מעצר הימים חומר החקירה עדיין חסוי, כך שסנגורו של האדם שמעצרו מתבקש מנהל, למעשה, מאבק אל מול גורמי המשטרה כשאינו מודע לחומר שבתיק אשר קושר את לקוחו לעבירה שמיוחסת לו, ולכן קיימת חשיבות מרובה לאיכות החקירה שאותה הוא מנהל בשלב זה לסנגור פלילי בעל ניסיון, המכיר את המערכת המשטרתית ודרך ניהול החקירות הוא בעל יתרון מובהק על פני האחרים.


מעצר כגורם לחץ בחקירה הפלילית

לצערנו, המשטרה משתמשת לעיתים ב"נשק" המעצר כאחד הכלים המרכזיים במסגרת החקירה הפלילית, וזאת למרות שאסור שיהיה כך.

אדם שנעצר לראשונה נתון ללחצים רבים, מה שעלול להביאו למצב שבו הוא מודה בעבירה שמיוחסת לו, אם מתוך פחד או פשוט בכדי לרצות את החוקר היושב מולו. אותו חוקר יכול להפעיל טקטיקות שונות של חקירה אשר בשילוב עם מעצרו של אותו אדם, שזה לו מעצרו הראשון, עלולות להביא את הנחקר-עצור לעשות דברים שיפגעו בהגנתו בהמשך הדרך.

מעצר גם יכול להיות לטובתך

מאידך, חשוב לדעת, כי המעצר יכול להוות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. לכן, חשוב להיערך לכך מראש על ידי ידיעה והבנה כיצד "להשתמש" במעצר לטובתך.

למשל: לעתים עדיף, תוך בקרת בית המשפט, להיות עצור למשך מספר ימים, כאשר הסנגור רותם את בית המשפט לעזרה וסיוע תוך קידום מטרותיו של העצור/נחקר בתיק החקירה הפלילי. יש להבין כי חקירה פלילית, שלא במסגרת מעצר, יכולה להימשך לתקופות ארוכות עד מאד, ולעתים אף שנים רבות (ראה החקירה כנגד שר החוץ דהיום, אביגדור ליברמן). בכך נגרמת לנחקר/חשוד עגמת נפש רבה, לא כל שכן, במידה ומדובר בחקירה מתוקשרת, נגרם נזק לשמו הטוב, נזק שאותו לא ניתן לתקן כל עוד החקירה נמשכת. לעומת זאת, חקירה פלילית המתנהלת בעוד החשוד/נחקר עצור, נוטה להיות קצרה בהרבה ומסתיימת, לרוב, תוך זמן קצר יותר. במהלך המעצר יוכל הסנגור להפנות את גורמי המשטרה לעדים ו/או ראיות העשויות להביא לתפנית בתיק החקירה ובכך גם למיצוי החקירה ולעתים לסגירת התיק כנגד העצור/נחקר תוך זמן קצר.

לפיכך, אסור לבחון את הדברים בדרך פשטנית של מספר ימי המעצר או קיצורם, אלא יש לבחנם בראיה מרחבית ומקצועית, הלוקחת בחשבון את אופי העבירות המיוחסות והגורמים המעורבים בעבירה ובחקירה.

שחרור אדם ממעצר

במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חירותו של אדם הינה זכות יסוד במדינתנו.

סעיף 5 לחוק קובע:

"אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

בהסתמך על זכות יסוד זו, כשאדם נעצר ומובא בפני השופט לצורך הארכת המעצר, חובתו של השופט הינה מתן משקל רב ומכריע לזכות האדם לחירות ואין לשלול את חירותו אלא אם אין אפשרות אחרת.

לכן, המשטרה חייבת להוכיח, בשלב הארכת המעצר, כי המשך המעצר הכרחי לחקירה (אם לביצוע פעולות חקירה ואם לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט – העלמת ראיות, השפעה על עדים וכדומה).

על הסנגור המייצג את החשוד שמבקשים את הארכת מעצרו להצביע בפני השופט על דרכים אלטרנטיביות בהן תוכל המשטרה להמשיך בחקירתה, מבלי שתשובש, זאת כשהחשוד משוחרר ואינו עצור (למשל: מעצר בית לתקופה קצובה, הטלת ערבויות כספיות למנוע הפרת תנאי השחרור, הגבלת תנועות, איסור קשר עם חשודים או עדים ועוד).

במהלכו של הדיון בהארכת המעצר המתבקשת, הסנגור יחקור את נציג המשטרה בחקירה נגדית, תוך שהוא מקשה בשאלות שונות לגבי מצב התקדמות החקירה, פעולות החקירה, חלקו של החשוד וכדומה. בהתאם לתשובות נציג המשטרה יטען הסנגור בפני בית המשפט מדוע אין, למעשה, עילה למעצרו של לקוחו וכן, כאמור, אילו אפשרויות אחרות נתונות בפני בית המשפט.

תרגילי חקירה

במהלך חקירה פלילית יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שמטרתם ערעור בטחונו של הנחקר או הבאתו של הנחקר להתנהג באופן חשוד ו/או תפיסתו בניסיון לשבש את החקירה.

חקירה פלילית עשויה להיות קשה ואף רגשית והיא מביאה את הנחקר , לא אחת, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו, זאת מבלי שהנחקר מבין כי המידע שהעביר עשוי להפלילו ופוגע בהגנתו.

יש לזכור, כי הודייתו של הנחקר יכולה להיחשב לראיה האולטימטיבית ובכדי להשיגה ינקטו החוקרים בשיטות רבות ושונות.

ישנם תרגילי חקירה רבים ושונים, רק חלק קטן מהם יסקר במסגרת זו.

ככלל, מטרת התרגילים הינה ערעורו של הנחקר, פגיעה ביכולתו להסתמך על מה שהוא יודע ומכיר עד כה כגון חבריו וגרסאותיהם, להביא את הנחקר לנסות ולשבש את החקירה ועוד.

דוגמאות לתרגילים שננקטו עד עתה:

  1. עימותים בעיקר בתיקי אלימות ומין – עימות ישיר בין הקרבן לחשוד, תוך ניסיון לערער את בטחונו של החשוד ולהביאו להודות במעשיו כשהקרבן מטיח בו את האשמותיו חובה להתכונן לעימות כהלכה .
  2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי – הדבר נעשה במגוון של מיקומים, כמו הפגשה מקרית ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד. המטרה הינה לבחון ולהקליט את האינטראקציה שבין החשודים/מעורבים וניסיונם לתאם גרסאות.
  3. הובלת הנחקר למקום האירוע.
  4. זיוף פרוטוקולים של מעורבים אחרים באמצעותם מנסים לשכנע את הנחקר כי המעורבים האחרים נלכדו או הודו או הפלילו את הנחקר עצמו בעבירות המיוחסות.
  5. זיוף חקירות משטרתיות של מעורבים אחרים.
  6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

יש להדגיש אחת ממטרותיה של החקירה הינה ערעור אמונתו של הנחקר בייעוץ המשפטי אותו קיבל טרם חקירתו. בכך, להביאו לפעול בניגוד לעצת סנגורו ולפגוע בעצמו ובהגנתו.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, המכיר את הדין ואת הגורמים המעורבים, כל זאת בטרם החקירה במשטרה.

נחקר, שקיבל יעוץ כראוי יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב לשם מסירת גרסתו ותוך כך להביא לשינויים כאלה ואחרים בקו החקירה המשטרתי.

מתי להתייעץ עם עורך דין פלילי?

חובה להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בטרם ההגעה לחקירה במשטרה, שכן יעוץ בדיעבד עשוי במקרים מסוימים לתקן טעויות שנעשו במהלך החקירה, אך עדיפה מניעתן מאשר תיקונם בדיעבד.

חשוב !!!

נבהיר, כי קבלת יעוץ משפטי נכון והתנהלות הגנתית נכונה במהלך החקירה, יכולים להפוך גם תיק חמור ועב כרס לאירוע קטן ומינורי, אשר עשוי אף להסתיים, בסופו של דבר, בסגירתו של התיק עוד בטרם הגשת כתב אישום.

תגובה אחת