ארכיון התגית 'מעצר'

אוג' 19 2010

זכות השימוע במשפט הפלילי


הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי

מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.

רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .

מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק  .

להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:

"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".

האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

איך מתנהל השימוע?

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה,  3 עבירות ובמסגרת  השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם  תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו  או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש  חובת שימוע במקרה שלי?

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.

אין תגובות

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

ינו' 05 2010

אלימות במשפחה – שחרור ממעצר עד תום ההליכים

מאת admin נושאים הישגים


משרדנו שכנע את בית המשפט כי לא כל עבירת אלימות במשפחה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים !!!

אלימות במשפחה

משפחתו של אדם שנעצר בגין אלימות כנגד אשתו, פנתה למשרדנו לשם ייצוג התוקף על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

עם הגשת התלונה ע"י אשת התוקף, הנ"ל נעצר מעצר ימים, לשם ניהול החקירה הפלילית.

המשטרה ביקשה לצורך ניהול החקירה סה"כ 12 ימי מעצר כשבפועל בית המשפט שוכנע לאחר ששמע את טיעוננו המשפטיים, כי אין להאריך את המעצר מעבר ל-3 ימים בלבד!

לאחר שלב מעצר ימים שלעיל, הוגשו  כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.

בו ביום טענו לשחרורו המיידי של מרשנו העצור, זאת למרות שכתב האישום ייחס לו מספר מקרים של אלימות כנגד בת זוגו לחיים, לאורך חייהם המשותפים והשמעת איומים חמורים כלפיה.

לאחר שפרסנו בפני בית המשפט את טענותינו המשפטיות, קיבל בית המשפט את נכונות הטיעונים והורה על שחרור מרשנו בו במקום.

לא כל עבירת אלימות במשפחה = מעצר עד תום ההליכים !

אין תגובות

נוב' 26 2009

מעצר מעצר חוקי ומעצר לא חוקי

מאת admin נושאים מאמרים

מקור סמכות מעצר

סמכות מעצר הינה סמכות להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה
בחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה
מפורשת בחוק.

לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק !
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מירבית על כבודו ועל זכויותיו !


חוק יסוד כבוד האדם וחירותו השפיע רבות על הפרשנות של דיני המעצרים בישראל ולמעשה חיזק את ההגנה על זכויות הפרט, כך שבין היתר, הוגבלו סמכויותיהם של גורמי אכיפת החוק בכל הקשור למעצר אדם.

איזה בית משפט ידון במעצר ?

התשובה לכך נחלקת בהתאם לשתי קטגוריות. האחת, סמכות עניינית והשנייה סמכות מקומית.

סמכות עניינית הינה סמכות המציינת האם בית משפט שלום או מחוזי יטפל בנושא מעצר אדם שהובא לפתחו.

ולהלן החלוקה בקטגוריית הסמכות העניינית:

  1. כל עוד לא הוגש כתב אישום, כלומר כשמדובר באדם שעדיין בסטאטוס של חשוד, אזי הסמכות תהא נתונה לבית המשפט השלום ומדובר במעצר ימים לצורכי חקירה, בין היתר.
  2. לאחר הגשת כתב אישום – כאשר מדובר באדם בסטאטוס של נאשם והוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו, במצב זה יש לבחון את העבירה המיוחסת בכתב האישום ואם העונש בצידה מעל 7 שנות מאסר אזי הסמכות לבית המשפט המחוזי, ומתחת לתקופה זו לבית המשפט השלום, למעט החריגים הקבועים בחוק.
  3. בשלב הערעור על פסק הדין – סמכות הדיון תהא נתונה לערכאה הגבוהה יותר בין אם בית המשפט המחוזי ובין אם בית המשפט העליון.

סמכות מקומית:

סמכות מקומית פירושה, באיזה איזור בארץ בו קיים בית משפט, יתנהל הדיון.

הסמכות המקומית תהיה נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו התקיים אחד מאלה:

  1. נעברה העבירה נושא הפנייה לבית המשפט (כולה או חלקה).
  2. מיקום היחידה החוקרת הממונה על החקירה, שבקשר אליה הוגשה הפנייה לבית המשפט.
  3. אדם מוחזק במעצר ובשל נסיבות מיוחדות לא ניתן להגיע לבית המשפט הממוקם באזורים שצוינו בסעיף 1 ו- 2 לעיל, בקטגוריה זו.

האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?

התשובה הינה חד משמעית כן ! הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט שמטרתה מעצר אדם, הרי שבית המשפט בוחן את הבקשה, את הנסיבות בגינן מעצר האדם מתבקש ובהתאם מקבל החלטה, כלומר מדובר בביקורת שיפוטית, בעין בוחנת המבקרת ולעיתים אף מסננת .

הדבר בא לידי ביטוי גם בחוק הקובע כי "מעצר אדם יהיה בצו של שופט אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו".

סמכות מעצר ללא צו שופט

סמכות מעצר מכוונת כלפי אדם החשוד בבצוע עבירה מסוג עוון או פשע (כלומר, עבירה בת מעצר).

עבירה מסוג חטא (שהעונש בצידה עד 3 חודשי מאסר) אינה מקימה סמכות מעצר לשוטר.

התנאי הבסיסי למעצר אדם ללא צו הנו, כי ישנו "יסוד סביר לחשד" שאדם ביצע עבירה בת מעצר.

לחשד זה יש עילות מעצר מצטברות, השילוב בין החשד לעילות, יש בו כדי להקים סמכות מעצר כלפי אדם .

להלן עילות המעצר :

  1. שהעבירה בביצועה נחשד האדם נעברה בפניו של העוצר או שנעברה "זה מקרוב" (הפסיקה פירשה ביטוי זה באופן שהעבירה בוצעה במהלך מספר שעות ועד 24 שעות שקדמו למעצר ללא צו).
  2. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש שהאדם/ החשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  3. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי המשפט.
  4. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
  5. האדם שנעצר חשוד בביצוע אחת מהעבירות הבאות: עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה, עבירת בטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותה בחוק למניעת אלימות במשפחה.
  6. אם אדם משוחרר בערובה ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר את תנאי שחרורו, או כי הוא עומד להימלט מן הדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

סמכות נוספת למעצר אדם ללא צו הינה, כשאדם מתנגד לסמכות עיכוב המופעלת ע"י שוטר או כשאדם מפריע לשוטר להפעיל סמכות עיכוב כלפי אחר.

למען הסר ספק נחזור ונבהיר כי יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים למעצר אדם ללא צו, החשד הבסיסי כי בוצעה עבירה בת מעצר וקיומה של אחת מהעילות שצוינו לעיל.

זאת ועוד, החוק אף קובע כי לא ייעצר אדם ללא צו אם ניתן להסתפק בסמכות עיכוב !

"טעות במעצר"

לעיתים קורים מצבים ששוטר עוצר אדם בטעות. מהי טעות? טעות יכולה להיווצר בשני מישורים, המישור העובדתי והמישור המשפטי.

המישור העובדתי עוסק בשאלה אם המעשה המיוחס לאדם, לפי המידע שברשות השוטר אכן התרחש בפועל, אם החשוד אכן הוא זה שביצע את המעשה ואם המעשה עצמו מהווה עבירה לעניין סמכות מעצר.

באופן עקרוני די בכך שעל פני הדברים תמונת המצב מבטאת ביצוע של עבירה.

למשל: אדם יצא מחלון דירה באמצע הלילה ושוטר הבחין בכך ועוצר אותו.

בפועל בעל הדירה עשה מעשה קונדס והוא זה שיצא מחלון הדירה ולא פורץ, אך השוטר עצר אותו. האם השוטר טעה? התשובה כן, האם המעצר לא חוקי? התשובה לא, זאת משום שכל הקריטריונים למעצר התקיימו. כמובן שבעל הדירה ישוחרר מהמעצר ברגע שיודע לשוטר מעמדו הרשמי.

המישור המשפטי עוסק בשאלה האם התקיימו התנאים המשפטיים לקיומה של סמכות מעצר או הדרישות המשפטיות המכונות עילות המעצר (שצוינו לעיל).

למשל: טעות באשר למעמד של האדם שביצע את המעצר בתחנת המשטרה, קצין סבר בטעות שהוא הקצין הממונה בתחנה ונתן הוראה לכלוא אדם שנעצר, במקרה זה הקצין עצר באפן לא חוקי , אמונתו כי הוא בעל סמכות בתחנה באותו רגע נתון, אין בה כדי להכשיר את המעצר.

מעצר חוקי הנו מעצר המבוסס הן על המישור העובדתי והן על המישור המשפטי.

ככלל טעות במישור העובדתי לא תפגע בחוקיות המעצר בעוד שטעות במישור המשפטי (למעט טעות סבירה שהמעשה מהווה עבירה), יש בה כדי לפגוע בחוקיות המעצר.

דוגמא למעצר חוקי:

שוטר קיבל מידע שבוצע שוד ע"י אדם מסוים בסניף דואר ובהתאם עוצר את האדם החשוד בשוד. בהמשך התברר כי המודיע טעה בזיהוי החשוד. מדובר בטעות עובדתית שאין בה כדי לפגוע בחוקיות המעצר ללא צו.

דוגמא למעצר לא חוקי:

שוטר מקבל מידע אמין שאדם ביצע עבירה שדינה מאסר עולם והוא עוצר את החשוד ללא צו, בהמשך מתברר שהחשוד ביצע עבירה שעונשה 8 שנות מאסר. השוטר טעה משפטית שכן לא מדובר בטעות סבירה והמעצר אינו חוקי !

מה המשמעות של מעצר לא חוקי?

במידה ואדם נעצר באופן לא חוקי הוא רשאי להתנגד למעצרו ולעזוב את "מקום מעצרו" .

אין תגובות

נוב' 18 2009

חקירה פלילית ומעצר

מאת admin נושאים מאמרים

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.


ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך.
  2. מעצר עד תום ההליכים מעצר המתבקש על ידי הגוף המשפטי שהגיש כנגד האדם את כתב האישום (תביעות המשטרה או הפרקליטות). מעצר זה יתבקש לאחר סיום החקירה ועם הגשת כתב האישום, כאשר בשל מסוכנותו של האדם או בכדי למנוע שיבוש מהלכי משפט, מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של אותו אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, קרי – עד למתן גזר הדין בתיק.

בניגוד להליך המעצר עד תום ההליכים, שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום ואז חומר החקירה המשטרתי חשוף בפני סנגורו של הנאשם שמעצרו מתבקש, בשלב מעצר הימים חומר החקירה עדיין חסוי, כך שסנגורו של האדם שמעצרו מתבקש מנהל, למעשה, מאבק אל מול גורמי המשטרה כשאינו מודע לחומר שבתיק אשר קושר את לקוחו לעבירה שמיוחסת לו, ולכן קיימת חשיבות מרובה לאיכות החקירה שאותה הוא מנהל בשלב זה לסנגור פלילי בעל ניסיון, המכיר את המערכת המשטרתית ודרך ניהול החקירות הוא בעל יתרון מובהק על פני האחרים.


מעצר כגורם לחץ בחקירה הפלילית

לצערנו, המשטרה משתמשת לעיתים ב"נשק" המעצר כאחד הכלים המרכזיים במסגרת החקירה הפלילית, וזאת למרות שאסור שיהיה כך.

אדם שנעצר לראשונה נתון ללחצים רבים, מה שעלול להביאו למצב שבו הוא מודה בעבירה שמיוחסת לו, אם מתוך פחד או פשוט בכדי לרצות את החוקר היושב מולו. אותו חוקר יכול להפעיל טקטיקות שונות של חקירה אשר בשילוב עם מעצרו של אותו אדם, שזה לו מעצרו הראשון, עלולות להביא את הנחקר-עצור לעשות דברים שיפגעו בהגנתו בהמשך הדרך.

מעצר גם יכול להיות לטובתך

מאידך, חשוב לדעת, כי המעצר יכול להוות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. לכן, חשוב להיערך לכך מראש על ידי ידיעה והבנה כיצד "להשתמש" במעצר לטובתך.

למשל: לעתים עדיף, תוך בקרת בית המשפט, להיות עצור למשך מספר ימים, כאשר הסנגור רותם את בית המשפט לעזרה וסיוע תוך קידום מטרותיו של העצור/נחקר בתיק החקירה הפלילי. יש להבין כי חקירה פלילית, שלא במסגרת מעצר, יכולה להימשך לתקופות ארוכות עד מאד, ולעתים אף שנים רבות (ראה החקירה כנגד שר החוץ דהיום, אביגדור ליברמן). בכך נגרמת לנחקר/חשוד עגמת נפש רבה, לא כל שכן, במידה ומדובר בחקירה מתוקשרת, נגרם נזק לשמו הטוב, נזק שאותו לא ניתן לתקן כל עוד החקירה נמשכת. לעומת זאת, חקירה פלילית המתנהלת בעוד החשוד/נחקר עצור, נוטה להיות קצרה בהרבה ומסתיימת, לרוב, תוך זמן קצר יותר. במהלך המעצר יוכל הסנגור להפנות את גורמי המשטרה לעדים ו/או ראיות העשויות להביא לתפנית בתיק החקירה ובכך גם למיצוי החקירה ולעתים לסגירת התיק כנגד העצור/נחקר תוך זמן קצר.

לפיכך, אסור לבחון את הדברים בדרך פשטנית של מספר ימי המעצר או קיצורם, אלא יש לבחנם בראיה מרחבית ומקצועית, הלוקחת בחשבון את אופי העבירות המיוחסות והגורמים המעורבים בעבירה ובחקירה.

שחרור אדם ממעצר

במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חירותו של אדם הינה זכות יסוד במדינתנו.

סעיף 5 לחוק קובע:

"אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

בהסתמך על זכות יסוד זו, כשאדם נעצר ומובא בפני השופט לצורך הארכת המעצר, חובתו של השופט הינה מתן משקל רב ומכריע לזכות האדם לחירות ואין לשלול את חירותו אלא אם אין אפשרות אחרת.

לכן, המשטרה חייבת להוכיח, בשלב הארכת המעצר, כי המשך המעצר הכרחי לחקירה (אם לביצוע פעולות חקירה ואם לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט – העלמת ראיות, השפעה על עדים וכדומה).

על הסנגור המייצג את החשוד שמבקשים את הארכת מעצרו להצביע בפני השופט על דרכים אלטרנטיביות בהן תוכל המשטרה להמשיך בחקירתה, מבלי שתשובש, זאת כשהחשוד משוחרר ואינו עצור (למשל: מעצר בית לתקופה קצובה, הטלת ערבויות כספיות למנוע הפרת תנאי השחרור, הגבלת תנועות, איסור קשר עם חשודים או עדים ועוד).

במהלכו של הדיון בהארכת המעצר המתבקשת, הסנגור יחקור את נציג המשטרה בחקירה נגדית, תוך שהוא מקשה בשאלות שונות לגבי מצב התקדמות החקירה, פעולות החקירה, חלקו של החשוד וכדומה. בהתאם לתשובות נציג המשטרה יטען הסנגור בפני בית המשפט מדוע אין, למעשה, עילה למעצרו של לקוחו וכן, כאמור, אילו אפשרויות אחרות נתונות בפני בית המשפט.

תרגילי חקירה

במהלך חקירה פלילית יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שמטרתם ערעור בטחונו של הנחקר או הבאתו של הנחקר להתנהג באופן חשוד ו/או תפיסתו בניסיון לשבש את החקירה.

חקירה פלילית עשויה להיות קשה ואף רגשית והיא מביאה את הנחקר , לא אחת, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו, זאת מבלי שהנחקר מבין כי המידע שהעביר עשוי להפלילו ופוגע בהגנתו.

יש לזכור, כי הודייתו של הנחקר יכולה להיחשב לראיה האולטימטיבית ובכדי להשיגה ינקטו החוקרים בשיטות רבות ושונות.

ישנם תרגילי חקירה רבים ושונים, רק חלק קטן מהם יסקר במסגרת זו.

ככלל, מטרת התרגילים הינה ערעורו של הנחקר, פגיעה ביכולתו להסתמך על מה שהוא יודע ומכיר עד כה כגון חבריו וגרסאותיהם, להביא את הנחקר לנסות ולשבש את החקירה ועוד.

דוגמאות לתרגילים שננקטו עד עתה:

  1. עימותים בעיקר בתיקי אלימות ומין – עימות ישיר בין הקרבן לחשוד, תוך ניסיון לערער את בטחונו של החשוד ולהביאו להודות במעשיו כשהקרבן מטיח בו את האשמותיו חובה להתכונן לעימות כהלכה .
  2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי – הדבר נעשה במגוון של מיקומים, כמו הפגשה מקרית ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד. המטרה הינה לבחון ולהקליט את האינטראקציה שבין החשודים/מעורבים וניסיונם לתאם גרסאות.
  3. הובלת הנחקר למקום האירוע.
  4. זיוף פרוטוקולים של מעורבים אחרים באמצעותם מנסים לשכנע את הנחקר כי המעורבים האחרים נלכדו או הודו או הפלילו את הנחקר עצמו בעבירות המיוחסות.
  5. זיוף חקירות משטרתיות של מעורבים אחרים.
  6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

יש להדגיש אחת ממטרותיה של החקירה הינה ערעור אמונתו של הנחקר בייעוץ המשפטי אותו קיבל טרם חקירתו. בכך, להביאו לפעול בניגוד לעצת סנגורו ולפגוע בעצמו ובהגנתו.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, המכיר את הדין ואת הגורמים המעורבים, כל זאת בטרם החקירה במשטרה.

נחקר, שקיבל יעוץ כראוי יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב לשם מסירת גרסתו ותוך כך להביא לשינויים כאלה ואחרים בקו החקירה המשטרתי.

מתי להתייעץ עם עורך דין פלילי?

חובה להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בטרם ההגעה לחקירה במשטרה, שכן יעוץ בדיעבד עשוי במקרים מסוימים לתקן טעויות שנעשו במהלך החקירה, אך עדיפה מניעתן מאשר תיקונם בדיעבד.

חשוב !!!

נבהיר, כי קבלת יעוץ משפטי נכון והתנהלות הגנתית נכונה במהלך החקירה, יכולים להפוך גם תיק חמור ועב כרס לאירוע קטן ומינורי, אשר עשוי אף להסתיים, בסופו של דבר, בסגירתו של התיק עוד בטרם הגשת כתב אישום.

תגובה אחת

פבר' 17 2009

נעצרת? הוזמנת לחקירה? צור איתנו קשר בדחיפות!

מאת admin נושאים מאמרים

צור קשר באופן מיידי עם עו"ד פלילי !!!

עורך הדין יפעל עבורך בשני מישורים:

  1. יפעל להביא לשחרורך מהמעצר.
  2. יפעל כבר משלב זה, לסגירת תיק החקירה נגדך.

ייעוץ מקצועי של עו"ד פלילי יש בו כדי לסייע לך בחקירה, שכן תקבל מידע חשוב כיצד להתנהל בחקירה על כל שלביה .

הייעוץ המקצועי יעניק לך תחושת ביטחון רבה וייתן לך את הכוח להתמודד עם חוקרי המשטרה !

צור קשר מיידית!

(נדרש)
(נדרש)

 

סגור לתגובות