ארכיון התגית 'כתב אישום'

אוג' 22 2010

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג


היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

אין תגובות

אוג' 19 2010

זכות השימוע במשפט הפלילי


הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי

מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.

רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .

מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק  .

להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:

"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".

האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

איך מתנהל השימוע?

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה,  3 עבירות ובמסגרת  השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם  תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו  או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש  חובת שימוע במקרה שלי?

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.

אין תגובות

ינו' 27 2010

אלימות בקרב בני נוער בריונות

מאת admin נושאים הישגים

כתב אישום חמור ביותר שהוגש בבית המשפט לנוער בנצרת ייחס לארבעה קטינים פעילות במסגרת חבורת בני נוער שנהגה בדרכי אלימות לפתרון סכסוכים, באמצעות התנהלות בריונית ומטילת אימה כנגד בני נוער אותם סימנו להם למטרה.

במסגרת כתב האישום נטען כי אותה חבורה טמנה לאחרים פח ונקמה בו את נקמתם.
במסגרת כתב האישום יוחסו לאחת הנאשמות, מי שנחשבה כגורם המרכזי בחבורה (להלן: "הקטינה"), ארבעה מקרים במסגרתם קשרה הנאשמת עם האחרים קשר לתקוף קטין זה או אחר, דאגה לזימונם של הקטינים למקום ותקפה אותם (ביחד עם אחרים),  ואף גרמה להם  לחבלו של ממש (פעילות אלימה המכונה בפי העבריינים "כיפה אדומה").
במסגרת כתב האישום החמור יוחסו לקטינה מספר עבירות אלימות מסוג פשע.
משרדנו המתמחה בתחום הפלילי, ייצג את הקטינה והצליח במסגרת משא ומתן קשוח עם רשויות התביעה, להביא לתיקון משמעותי ביותר של כתב האישום, שהיה חמור ביותר וייחס מספר עבירות מסוג פשע, תוך ייחוס פרק מבוא חמור של התנהגות בריונית חוזרת של קבוצת בני נוער.
במסגרת התיקון נמחק פרק המבוא החמור ביותר, נמחק אישום של תקיפה בנסיבות מחמירות וסעיפי האישום שנשארו תוקנו וצומצמו באופן מהותי.
משרדנו אף שכנע את רשויות התביעה, אשר ביקשו תחילה להחמיר עם הקטינה, שהייתה מבחינתם המובילה בשורת העבירות שיוחסו בכתב האישום, לסיים את התיק מבחינת הענישה, באופן מקל במיוחד, כך שבסופו של דבר הסתיים התיק ללא הרשעתה של הקטינה !!!
העונש השיקומי שהוטל על הקטינה הסתכם  בשל"צ (מס' שעות התנדבות למען הציבור), צו מבחן, התחייבות עצמית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד הקרוב ופיצוי סמלי ביותר ע"ס 375 ₪ בלבד.
אלימות בקרב בני נוער בריונות שביט & קנטור עוד פלילי

אין תגובות

ינו' 18 2010

כתב אישום ביטול כתב אישום

מאת admin נושאים הישגים, כתבו עלינו

לשכת תביעות תעבורה של המשטרה החליטה על ביטול כתב אישום כנגד נהג בשכרות שסירב להוראת שוטר לבדיקת אלכוהול.

להגדלת הכתבה ניתן להקליק עליה.

אין תגובות

ינו' 03 2010

הונאה בכרטיס אשראי – גניבה

מאת admin נושאים הישגים

גניבה, הונאה בכרטיס חיוב ואהבה, כיצד הדברים משתלבים יחד?

כתב אישום הוגש כנגד בחור צעיר, שייחס לו מספר רב של עבירות (למעלה מ-60 עבירות) , גניבת כרטיס אשראי, הונאה בכרטיס אשראי, קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף ושימוש במסמך מזויף.

כיצד התנהלו העניינים אצל הנאשם הרומנטיקן?

הנאשם, שייחל לפגוש את אהבת חייו, פתח לעצמו כרטיס באתר היכרויות ידוע, וניסה לרכוש מנוי במרמה כשהוא מוסר פרטים כוזבים של זהותו וכן מספרי כרטיסי אשראי כוזבים.

הוא לא הסתפק בכך, וגנב מתיק של חברתו לעבודה כרטיס אשראי ותעודת זהות והשתמש בהם כדי לרכוש לעצמו מנוי לאתר היכרויות.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הבחור ייחס לו מעל 60 מקרים של הונאה בכרטיס אשראי כמו גם עבירות של גניבת כרטיס אשראי ועוד כאמור לעיל.

העונש שלו היה צפוי מרשנו על פי כתב האישום המקורי היה עונש מאסר בפועל, זה העונש המוטל כיום על ידי בתי המשפט בתיקים של הונאה בכרטיס חיוב , גניבת כרטיס אשראי ועוד, זאת במטרה ברורה להרתיע את הציבור מפני ביצוע עבירות מרמה שבמהותן הינן עבירות הקלות לביצוע.

נוכח סכנת שלילת חירותו של הנאשם, הנ"ל פנה למשרדנו בהקדם, תוך שהוא נתון בלחץ נפשי קשה מאוד, וביקש כי נייצגו בהליך הפלילי ונמנע את מאסרו.

המלאכה לא הייתה פשוטה, שכן מרשנו הודה בחקירתו במשטרה בכלל העבירות בגינן נחקר ואשר בהמשך צוינו אף בכתב האישום נגדו.

חרף זאת ,נוכח התמחותנו בתחום הפלילי וניסיוננו רב השנים, הושג הסדר טיעון מקל ביותר ובמסגרתו נמחקו עבירות רבות, כך שבפועל נותרו בכתב האישום 8 עבירות בלבד !!!

באשר לעונש, סוכם כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי בלבד וכן קנס ופיצוי סמליים ע"ס 1000 ₪ בלבד.

תיק זה שטופל על ידי משרדנו, זכה לסיקור נרחב בתקשורת, נוכח הסדר הטיעון המקל ביותר ביחס לעבירות מרמה חמורות שבתי המשפט מטילים עונשי מאסר ממושכים בגינן !!!

אין תגובות

דצמ' 22 2009

מחיקת רישום פלילי לקטין

מאת admin נושאים מאמרים

דרכי הטיפול בתיק חקירה כנגד קטין? האם התיק יירשם בפלט המרשם הפלילי? האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין? האם תיק פ"א כנגד קטין שנסגר ימחק מהמרשם הפלילי? מדוע חשוב לנהל את מחיקת הרישום הפלילי על ידי עורך דין פלילי מנוסה? על כך בגוף המאמר.

מהרגע שנפתחת חקירה פלילית כנגד אדם, נותר רישומו של התיק במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, אלא אם כן נקבע כי אותו אדם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.

לידיעתכם, גם קטין שנחקר בגין ביצוע עבירה פלילית צפוי לרישום פלילי!

תיק חקירה כנגד קטין דרכי הטיפול בו, האם הדבר יירשם בפלט המרשם הפלילי של הקטין?


עם סיום חקירתו של הקטין, קיימות מספר אופציות לגבי אופן סיומו של התיק:

  1. התיק ייסגר כתיק אי תביעה קטין.
  2. התיק ייסגר כתיק חקירה פ"א.
  3. התיק יועבר לגורמי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות פלילית) ושם יוכרע באם יש די ראיות ואם יש מקום להגשת כתב אישום כנגד הקטין.

רק במקרה הראשון, שבו תיק החקירה נסגר כתיק אי תביעה קטין, לא יוותר רישום במסגרת המרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. כשתיק חקירה כנגד קטין נסגר כתיק אי תביעה קטין, הדבר בא לידי ביטוי ברישום פנימי בלבד ביחידת הנוער החוקרת, ורק לעובדי הנוער ישנה גישה לרישום זה.

לעומת זאת, כאשר תיק חקירה נסגר מהעדר עניין לציבור או מחוסר ראיות, הגם שלא הוגש כתב אישום כנגד הקטין, יוותר במרשם הפלילי רישום של התיק הסגור.

גם לאחר שהוגש כתב האישום, במידה ונקבע כי הקטין ביצע את העבירה שיוחסה לו (עם או בלי הרשעה בצד קביעה זו), אזי ירשם הדבר ברישום הפלילי. (כאמור לעיל, אם זיכה בית המשפט את הקטין, לא ייוותר כל רישום פלילי נגדו בפלט המרשם הפלילי של משטרת ישראל).

האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

דצמ' 10 2009

כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים

חקירה פלילית כנגד קטין, זכות שימוע בתיקי נוער, כיצד להתנהל במקרה בו מוגש כתב אישום כנגד קטין? שירות המבחן לנוער, משמעותו וחלקו בהליך הפלילי כנגד קטין, כיצד מתנהלים ההליכים בבית המשפט לנוער?על כך ועוד בגוף המאמר.


חקירה פלילית נגד קטין יכולה להסתיים באחת משלוש האופציות שלהלן:

  1. סגירת התיק כתיק אי תביעה קטין.
  2. סגירת התיק כתיק פ"א (תיק חקירה משטרתי) סגור.
  3. העברת התיק עם המלצה לרשויות התביעה לשם הגשת כתב אישום כנגד הקטין.

אכן, שתי האפשרויות הראשונות דינן סגירת התיק, אך קיים הבדל משמעותי ומהותי בין שתי אופציות הסגירה, שכן סגירתו של תיק כתיק אי תביעה קטין משמעותו רישום פנימי בתחנה בלבד (רישום פנימי במשרד הנוער בתחנה, רישום שאינו חשוף לאיש מלבד עובדי משרד הנוער) ואילו תיק פ"א משטרתי סגור מופיע במרשם הפלילי והינו חשוף לכל מי שיש לו גישה למרשם זה!

נבהיר כי תיק המועבר לרשויות התביעה הפלילית, שהן התביעה המשטרתית הפלילית או הפרקליטות הפלילית (על כל מחוזותיה), מועבר עם המלצה בלבד להגשת כתב אישום. רק הגורם המקצועי בתביעות/פרקליטות יכריע, לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה, באם להגיש כתב אישום, או שמא להביא לסגירתו של התיק.

במאמר זה נפרט לגבי הליכים בטרם הגשת כתב אישום, הגשת כתב האישום, ההתנהלות בבית המשפט, שירות המבחן לנוער והענישה האפשרית.

האם גם לקטין עומדת זכות השימוע?

גם בתיק חקירה פלילי של קטין (בעבירה מסוג פשע כמפורט בחוק) עומדת לזכות הקטין זכות שימוע!

מאחר ועל פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער") עומדת תקופת ההתיישנות לעבירות שבוצעו על ידי קטין  על שנה בלבד מיום ביצוע העבירה (אלא במקרים חריגים בהם ניתנת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה), על הרשות החוקרת לדאוג לסיום מהיר של החקירה והעברת החומר לרשויות התביעה.

לעתים, בשל קוצר הזמן, קורות תקלות ותקופת ההתיישנות עוברת, דבר שהקטין עשוי לצאת נשכר ממנו. (עו"ד פלילי הבקיא בתחום חוק הנוער וזכויות קטינים במשפט הפלילי ידע לאתר נקודה זו לטובת מרשו, הקטין, ולהביא לביטול כתב האישום).

הוגש כתב אישום פלילי כנגד קטין, מה לעשות?



זה הזמן לדאוג להגנה משפטית פלילית לילדכם הקטין, אם הדבר לא נעשה עד להגשת כתב האישום.

לידיעתכם הורים יקרים, אם הקטין יימצא אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום,  ההליך הפלילי יסתיים בדרך של רישום פלילי כנגד בנכם הקטין.

בשל כך קיימת חשיבות מהמעלה הראשונה לאופן סיום התיק בדרך של אי הרשעה במשפט הפלילי כנגד הקטין.

גם הליך המסתיים בבית המשפט לנוער יכול להותיר כתם לשנים רבות, דבר שיכול למנוע מהקטין גיוס לצה"ל, קבלה לעבודה ו/או לימודים.

מי שאינו מתמצא בתחום הנוער אינו מבין מהם הדגשים עליהם נותן בית המשפט לנוער דעתו. לעתים קרובות, הורים לוחמניים שכל רצונם הוא לגונן על ילדם כמיטב יכולתם, שאינם מצטיידים בעורך דין פלילי, שתחום הנוער הינו תחום התמחותו, מביאים לכדי גרימת נזק בלתי הפיך לילדם, זאת, כמובן, מבלי שהתכוונו לכך.

עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ידע כיצד להנחות את הקטין ואת הוריו בכל שלב בהליך הפלילי ויוכל למזער ככל האפשר את הפגיעה העתידית בקטין.

עו"ד פלילי הבקיא בזכויות קטינים / נוער, יבחן בקפידה את חומר החקירה והראיות, ובהתאם יפעל לתיקון כתב האישום, ינהל את התיק בבית המשפט לנוער באופן המקצועי ביותר  ויביא לסיומו של ההליך באופן המטיב ביותר עם לקוחו הקטין, כך שהפגיעה בעתידו תהא מינימאלית ביותר, אם בכלל.

לכן, קיימת חשיבות עליונה בהגעה לבית המשפט לנוער כשהקטין מלווה בסנגור הבקיא בחוק הנוער, בזכויות קטינים במשפט הפלילי ובהתנהלות מול גורמי אכיפת החוק השונים.

מהו שירות המבחן לנוער ?

שירות המבחן לנוער הוא  שירות טיפולי סוציאלי השייך למשרד הרווחה.
שירות המבחן לנוער מטפל, בין השאר, בקטינים שהופנו אליו, לאחר שנחקרו בחשד לביצוע עבירות, לרבות בקטינים שנעצרו לחקירה וכעת יש לבדוק אפשרות שחרור הקטין ממעצר.
קצין המבחן לנוער, הנפגש עם הקטין ולעתים גם עם הוריו, עורך חקירה לגבי מצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי והחינוכי.  באם הקטין משתף פעולה עם קצין המבחן לנוער, יבחן הנ"ל גם אופציות טיפוליות (אם הדבר נדרש) המתאימות לקטין.

את חקירתו והמלצותיו מגיש קצין המבחן לנוער לשופט הנוער.

המלצת קצין הנוער משמעותית ביותר בהחלטת שופט הנוער בעניינו של הקטין – אולם, יש לזכור, כי מדובר בגורם ממליץ בלבד, ובית המשפט יכול בהחלטתו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לנוער בעניינו של הקטין העומד בפניו.

כיצד מתנהל ההליך הפלילי כנגד קטין בבית המשפט לנוער?

הקטין יכול להודות או לכפור בעבירות המיוחסות  לו בכתב האישום.

אם לאחר הכוונה מקצועית של עו"ד פלילי, הקטין בחר לכפור בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, התיק ידחה לשם שמיעת הראיות.

במסגרת הליך שמיעת הראיות, הרשות התובעת (יחידת התביעות של משטרת ישראל או פרקליטות המחוז הרלוונטי)  תביא את עדיה לבית המשפט, שם יהיה עליהם לספר אודות האירועים נושא כתב האישום.

לאחר שהתביעה תסיים להשמיע את עדיה, תתחיל במלאכה ההגנה, במסגרת עדי ההגנה יעיד הקטין, כמו גם יתר עדיו שיבחרו בקפידה ע"י עורך הדין הפלילי של הקטין.

לתשומת לב ההורים, במשפט הפלילי (בפרט בתחום הנוער), הפתגם המוכר : "כל המרבה הרי זה משובח" , אינו אפקטיבי, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל עד רואה וחווה אירועים בצורה שונה, ריבוי עדים מביא לריבוי גרסאות, דבר שעשוי להוביל למסקנה כי לא ניתן להבין את גרסת ההגנה ועדיה ויש להעדיף את גרסת עדי התביעה.

בשלב הסופי לאחר שמיעת העדים, יסכמו הצדדים את טיעוניהם, ולאחר מכן בית המשפט יצטרך להכריע האם הקטין ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אם לאו.

הודאה בעבירות המיוחסות בכתב האישום

אם הודה הקטין כי ביצע את שיוחס לו בכתב האישום (ניתן להודות בכתב האישום המקורי ומאידך, ניתן , רצוי והכרחי לנהל משא ומתן לתיקון כתב האישום וצמצומו ככל האפשר – זהו תפקידו של הסנגור!), יקבע בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירה, אך לא ירשיעו!

בית המשפט יפנה את הקטין לשירות המבחן לנוער לעריכת תסקיר לגביו, רק לאחר שיקבל את תסקיר שירות המבחן לידיו וישקול את כלל השיקולים הרלבנטיים בתיק שבפניו, יחליט אחד מאלו:

  1. להרשיע את הקטין ובהתאם לגזור את דינו ( לאחר ההרשעה, עורך הדין הפלילי של הקטין יטען בפני בית המשפט לעונש במטרה לשכנע את בית המשפט להקל ככל האפשר בעונשו, במסגרת טיעוניו יפרט את נסיבות חייו של הקטין, מצב סוציאלי, כלכלי, בעיות רגשיות/רפואיות ועוד).
  2. לא ירשיע את הקטין ויצווה על אחד או יותר מאמצעי הטיפול העומדים לרשותו, כפי שהם מפורטים בחוק הנוער.  בין השאר, מדובר בהעמדת הקטין במבחן, חיוב בקנס או פיצוי למתלוננים, התחייבות עצמית של הקטין שלא לבצע את העבירות בעתיד, שהייה של הקטין במעון ועוד.
  3. האופציה השלישית העומדת לרשות שופט הנוער הינה לפטור את הקטין ללא צו, זאת במידה וסבר בית המשפט לנוער, כי נסיבות המקרה אינן כה חמורות ובהתחשב בכלל השיקולים, יהיה זה ראוי וצודק לסיים את התיק הפלילי כנגד הקטין בדרך זו .

סוף דבר  בכדי להשיג את התוצאה האופטימאלית ביותר עבור הקטין, קרי, זו הפוגעת בעתידו באופן מינימאלי ביותר (אם בכלל), יש להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום הנוער.
פנייה מוקדמת ככל הניתן לסנגור וליווי מקצועי צמוד שלו, לאורך כל שלבי ההליך הפלילי כנגד הקטין, כולל השלבים הקודמים להגשת כתב האישום ובהם גם חקירתו במשטרה, תסייע לקטין ולהוריו בהתמודדותם עם ההליך הפלילי, שהינו הליך טעון ביותר מבחינה רגשית, ובסלילת עתידו של הקטין מחדש, קרי, החזרתו לדרך המלך.

אין תגובות

נוב' 25 2009

הקראה של כתב האישום מדוע מדובר בדיון כה חשוב?

מאת admin נושאים מאמרים

עם קבלת כתב אישום, מצורפת אליו הזמנה לסור לבית המשפט לדיון ראשוני בתיק – דיון ההקראה.

מדובר בדיון חשוב במסגרת המשפט הפלילי, אליו יש להיערך בהתאם, שכן הוא בעל השלכות משמעותיות לאופן ניהול התיק כולו ובהתאם על חייכם !

מהי הקראה?


מדובר בדיון ראשוני בתיק הפלילי שהוגש על ידי הרשות התובעת לבית המשפט. במסגרת דיון זה יוקרא כתב האישום לנאשם וזה יתן את תשובתו לכתב האישום – האם מודה, האם כופר או האם יש לו טענות מקדמיות שעל בית המשפט לתת עליהן דעתו כבר בשלב זה.

מהן טענות מקדמיות?

במסגרת דיון ההקראה, ולפני שהנאשם מוסר לבית המשפט את עמדתו לגבי כתב האישום האם מודה או כופר בביצוע העבירות, זהו השלב שבו עליו להעלות טענות משפטיות המכונות "טענות מקדמיות" כנגד כתב האישום, במידה והן קיימות.

בין היתר, ניתן לטעון טענות כגון:

  1. כי העובדות המתוארות בכתב האישום (הסיפור המתאר את המעשה הפסול לכאורה) אינן מקימות עבירה לפי החוק. כתב האישום מחולק בעיקרון לשלושה חלקים – עובדות, עבירות (על פי סעיפי החיקוק) ורשימת עדי תביעה. במידה ותיאור העובדות אינו תואם מבחינה משפטית את סעיף החיקוק שנרשם בכתב האישום, זהו הזמן להעלות טענה זו.
  2. התיישנות – לכל עבירה מצוינת בחוק תקופת זמן שבמסגרתה ניתן להעמיד לדין בגינה . אם כתב האישום הוגש לאחר שחלפה תקופה זו, אזי חלה על העבירה התיישנות וכתב האישום אינו תקף ויש לבטלו לאלתר.
  3. "סיכון כפול" – כשאדם נשפט בעבר בגין אותו מעשה פלילי.
  4. חוסר סמכות מקומית או עניינית – כאשר כתב האישום הוגש לבית המשפט הלא נכון מבחינת הסמכות העניינית (סמכות שלום או מחוזי) או מבחינת הסמכות המקומית (כתב האישום הוגש לבית המשפט באיזור שאין לו סמכות מקומית לדון בעניין).

מה קורה כשנטענת הטענה המקדמית?

כשנטענה טענה מקדמית, ראשית, ייתן בית המשפט לצד שכנגד אפשרות להשיב לטענה.

עם מתן תשובה לטענה, יכול בית המשפט להחליט בעניין באופן מיידי, אלא אם כן ראה הוא לנכון להשהות את ההחלטה לשלב אחר של ניהול המשפט.

מתי אני מודה או כופר בכתב האישום?

לאחר שלב הטענות המקדמיות, אם יש, פונה בית המשפט לעורך הדין הפלילי של הנאשם ושואל האם הוקרא לנאשם כתב האישום ומהי תשובתו לאישום.

נאשם שאינו מיוצג ישיב על כך בעצמו (רצוי להימנע מהתמודדות עצמית עם כתב אישום, הדבר יגרום לנזק רב !!! ).

מהן האפשרויות העומדות בפני הנאשם בשלב זה?

קיימות לנאשם מספר אפשרויות:

  1. להשיב לכתב האישום ובין היתר להודות באופן מלא בביצוע העבירות.
  2. להודות באופן חלקי.
  3. לכפור בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
  4. וכן לטעון טענות נוספות שרלבנטיות מבחינתו לאישום.

מה קורה לאחר שהנאשם מודה בכתב האישום?

במקרה שבו הודה הנאשם בכתב האישום, ניתנת הכרעת דין בתיק הפלילי, בו מורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו ועוברים ישירות לשלב הטיעונים לעונש.

לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, ראשית של הגורם המאשים ולאחריו מפי הנאשם או סנגורו, ייגזר דינו של הנאשם (כלומר, יקבע העונש שיטיל בית המשפט על הנאשם בגין העבירות בהן הודה).

כיצד מתנהל הדיון במקרה של כפירה בעובדות כתב האישום?

אם הנאשם כופר בכתב האישום, על המדינה להוכיח כי הוא אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

לשם כך ידחה בית המשפט את המשך הדיון בתיק למועד אחר לשם שמיעת הראיות בתיק שלב ההוכחות.

בשלב זה יביאו הצדדים את עדיהם – הגורם התובע/מאשים יביא את עדיו על פי רשימת העדים שבכתב האישום (ואינו יכול לחרוג מרשימה זו, אלא אם קיבל רשות מבית המשפט להוסיף עדים) ובסיום הבאת העדים של התביעה, יביא הנאשם את עדיו הוא.

לאחר שמיעת העדים יכריע בית המשפט האם הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום או לא.

מהי רמת ההוכחה הנדרשת לשם הרשעה בהליך הפלילי?

במשפט הפלילי רמת ההוכחה הנדרשת מצד המדינה גבוהה בהרבה מהנדרשת מתובע במסגרת המשפט האזרחי.

על המדינה להוכיח את אשמתו של נאשם מעבר לכל ספק סביר.

כלומר, באופן עקרוני, הנטל הוא על המדינה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו ודי בהוכחת ספק סביר על ידי הנאשם בכדי להביא לזיכויו.

אמנם, נשמע כאילו מלאכתו של הנאשם קלה בשלב זה, אך אין זה כך. לא קל להטיל ספק בעדי התביעה.

לבית המשפט, פעמים רבות, נטייה טבעית להאמין לעדי התביעה, במיוחד כשמדובר בשוטרים או בעובדי ציבור.

לא די בכך שהנאשם מאמין בצדקתו. יש צורך בהבנת ההליך המשפטי, כמו גם היכולת להעלות טענות משפטיות תוך כדי ניהול המשפט.

לשם כך, עדיף כי נאשם לא ינהל לבדו את התיק הפלילי, שכן סנגור פלילי, המכיר את בית המשפט, את החוקים והנהלים, כמו גם היותו בעל ניסיון בחקירת עדים, יכול להשחיל ספק בפני בית המשפט, מקום שבו הנאשם לא יוכל לעשות כן, ספק משמעו זיכוי הנאשם !!!

מה קורה לאחר שנשמעו כל העדים בתיק הפלילי?

עם סיום שמיעת העדים יסכמו הצדדים (קודם התביעה ואחר כך הנאשם או סנגורו – ניתן בעל פה או בכתב) ובית המשפט יכריע את דינו של הנאשם על סמך הראיות שהובאו בפניו – כלומר, בית המשפט יקבע אם לזכות את הנאשם מהעבירות או אם להרשיעו.

מה קורה לאחר הרשעה של נאשם ?

במידה והחליט בית המשפט להרשיע את הנאשם, אזי יטענו הצדדים לעונש , בית המשפט ישקול את הטיעונים ומייד לאחר מכן יגזור את דינו של הנאשם, כלומר יטיל עליו את העונש המתאים ביחס לכתב האישום.

אין תגובות

נוב' 12 2009

יעקב טייטל כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים

היום בבוקר הוגש כתב אישום חמור במיוחד כנגד יעקב טייטל, שכונה "המחבל היהודי" מההתנחלות שבות רחל.

במסגרת כתב האישום מואשם יעקב טייטל בשני מקרי רצח בכוונה תחילה, שלושה מקרים של ניסיונות לרצח, הצתה, החזקה ויצור נשק וכן הסתה חמורה לגזענות.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים גם בקשה למעצרו של יעקב טייטל עד לתום ההליכים כנגדו ולעת עתה הוארך מעצרו ליום 16 לדצמבר 2009, עד לקיום הדיון בבקשת הפרקליטות.

מהי בקשה למעצר עד לתום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם, במקרה זה
יעקב טייטל, עד לתום ההליכים כנגדו מוגשת לבית המשפט ביחד עם כתב האישום
כנגדו.
במסגרת בקשה זו מבקשים גורמי התביעה, במקרה זה – פרקליטות ירושלים, מבית
המשפט אליו הוגש כתב האישום, להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים,
כלומר, עד לסיום ההליך המשפטי .

מדוע מבקשים לעצור נאשם עד תום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו, אינה לשם הענשתו.

המדינה מבקשת את מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים לאור מסוכנותו של הנאשם או לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט.

כיצד נקבעת מסוכנותו של נאשם?

מדובר בהליך שמטרתו להגן, למעשה, על הציבור, מפניו של הנאשם, אשר לו מיוחסת עבירה פלילית.

השופט בוחן את רמת הסכנה הנשקפת מפניו של הנאשם , כשהוא לוקח בחשבון מספר גורמים:

  1. חומרתה של העבירה/ות המיוחסת/ות לו.
  2. המסוכנות שנובעת מהנאשם עצמו, אם בשל מעשיו ואם בשל עברו הפלילי.

מתי חומרת העבירה בלבד יכולה להביא למעצר עד תום ההליכים?

ישנן מספר עבירות, המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), אשר יכולות להביא למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו כשהן עומדות בפני עצמן , אפילו אם הנאשם עצמו אינו בעל עבר פלילי ואפילו אם נתפס בעיני בריות כאדם נורמטיבי לחלוטין.

מדובר בעבירות שהמחוקק רואה את מבצען כמסוכן לציבור רק בשל אופייה של העבירה, בהן:

  • עבירה שדינה מוות או מאסר עולם (למשל: עבירת רצח).
  • עבירות ביטחון מסוימות.
  • עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שאינן לשם צריכה עצמית.
  • עבירות שנעשו באלימות חמורה, באכזריות או כשהעבריין ביצען כשהוא משתמש בנשק קר או חם.
  • עבירות אלימות במשפחה.

האם ביצוע עבירה מהמפורטות לעיל תמיד תביא למעצר עד תום ההליכים?

התשובה לכך הינה שלילית. זאת חרף קביעת המחוקק כי עבירות חמורות אלו מקימות חזקה כי מדובר בנאשם המסוכן לציבור, מה שלכאורה עפ"י החוק, מצדיק מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

משמעותה של חזקה זו הינה, כי במקרה שבו מואשם נאשם בעבירות שברשימה לעיל, יוצאים מנקודת ההנחה שהוא מסוכן והמדינה אינה צריכה עוד להוכיח זאת.

במצב זה, חובת ההוכחה היא על הנאשם וסנגורו, להוכיח לבית המשפט כי אינו מסוכן לציבור וכי ניתן לשחררו מהמעצר בתנאים מגבילים.

מה משמעות המונח "תנאים מגבילים" ?

מדובר בתנאים שבית המשפט מטיל על הנאשם כתנאי לשחרורו מן המעצר.

הנאשם צריך למלא בקפידה אחר התנאים הללו וזאת עד לסיום ההליך המשפטי.

תנאים אלו יכולים לכלול מעצר בית מלא או חלקי, הפקדת כספים, חתימה על ערבויות, אזוק אלקטרוני ועוד.

מה יקרה אם הנאשם יפר את תנאי השחרור / התנאים המגבילים?

אם הנאשם בהיותו משוחרר יפר את התנאים המגבילים, התביעה תגיש בקשה לבית המשפט, להחזיר את הנאשם למעצר.

כיצד עוד ניתן ללמוד על מסוכנותו של נאשם?

במקרים בהם לא בוצעה עבירה שמקימה חזקה למסוכנותו של הנאשם, כפי שפורט לעיל, אזי המדינה יכולה להוכיח את מסוכנותו של הנאשם באמצעות עברו הפלילי , טיב העבירה שביצע – גם אם אינה מופיעה ברשימה מקימת החזקה – ונסיבות ביצוע העבירה.

למשל: אדם שמיוחסת לו עבירה של החזקת סכין. מדובר בעבירה שהעונש המרבי בצידה הינו חמש שנות מאסר, והיא אינה מקימה חזקת מסוכנות.

עם זאת, נסיבות החזקת הסכין כמו גם רישומים קודמים של הנאשם, יכולים להביא למעצרו עד תום ההליכים, גם בגין עבירה זו.

האם ניתן לבקש מעצר עד תום ההליכים גם כשאין מסוכנות?

כן. ניתן לבקש מעצר של נאשם עד לתום ההליכים גם בשל עילה של שיבוש הליכי משפט.

במסגרת עילה זו, חייבת המדינה להוכיח כי קיים יסוד סביר לחשש כי אם לא ייעצר הנאשם עד לתום ההליכים , הדבר יכול לשבש הליכי משפט.

המטרה הינה למנוע השפעה על עדי תביעה, פגיעה בראיות, העלמת רכוש או התחמקות מאימת הדין. ראו לעניין זה: הימלטותו של השופט בדימוס דן כהן מהארץ.

האם מעצר עד תום ההליכים הוא לתקופה בלתי מוגבלת?

חוק המעצרים מגביל את תקופת המעצר עד תום ההליכים לתקופה של תשעה חודשים בלבד !.

הכוונה הינה כי מיום הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין בעניינו של הנאשם העצור (לא גזר הדין) לא תעבור תקופה של למעלה מ- 9 חודשים.

בכך, חייב המחוקק את המדינה ואת בית המשפט לזרז את ניהולו של תיק פלילי, במסגרתו אדם עצור עד תום ההליכים המשפטיים.

האם בתום התקופה של 9 חודשים ישוחרר העצור באופן אוטומאטי?

התשובה הינה שלילית. כמובן, שבחלוף התקופה על סנגורו של העצור להעלות הטענה בפני בית המשפט.

זאת ועוד, ניתן להאריך התקופה האמורה על ידי הגשת בקשה, מבעוד מועד, לבית המשפט העליון.

כך, גם אם מוארכת התקופה, והדבר אינו ניתן כדבר של מה בכך, בית המשפט העליון מפקח על התקדמות התיק הפלילי.

פעמים רבות לא ייעתר בית המשפט העליון לבקשה להארכת מועד והעצור ישוחרר בחלוף התקופה.

האם "המחבל היהודי", יעקב טייטל, ייעצר עד תום ההליכים?

להערכתנו המקצועית, במקרה זה, בסופו של יום, ייעצר יעקב טייטל,  "המחבל היהודי", עד לתום ההליכים כנגדו.

ראשית, מיוחסות לו עבירות חמורות רבות, ביניהן עבירות שמקימות חזקת מסוכנות : שתי עבירות רצח, ניסיונות לרצח וכו'.

כמו כן, מדובר במספר רב ביותר של אישומים, בעבירות חמורות ביותר, גם אלו שאינן מקימות את חזקת המסוכנות, עבירות שנעברו לאורך שנים רבות, כלפי מגוון רחב של מטרות.

לכל אלו נוסיף את התנהגותו של טייטל לאחר הגשת כתב האישום, הערותיו בריש גלי כי אינו מתחרט על מעשיו, הערות אשר מעידות על העדר חרטה ומסוכנותו הרבה לציבור.

בנוסף למסוכנותו של טייטל, יבחן בית המשפט את הסכנה כי שחרורו עלול להביא לשיבוש מהלכי משפט.

במקרה זה, בהתחשב בכלל הנסיבות ובכך כי מדובר באזרח אמריקאי, קיימת סכנה ברורה, כי מר יעקב טייטל ינסה להימלט מן הארץ, די בכך בכדי להביא למעצרו עד תום ההליכים!!!

תגובה אחת

מרץ 17 2009

קיבלת הודעה על כתב אישום?

מאת admin נושאים מאמרים

המדינה שלחה לך מכתב שבו נאמר כי עליך להסביר להם תוך תקופה של 30 יום מדוע לא יוגש נגדך כתב אישום?

דע כי זוהי, למעשה, הודעת שימוע בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי.

אם קיבלת הודעה כזו, הרי שהעבירה שמבקשות רשויות התביעה לייחס לך הינה עבירה מסוג פשע, מהחמורות יותר בחוק העונשין, שהעונש בצידה עולה על תקופה של 3 שנות מאסר.

זה הזמן ליצור קשר עם עורך דין פלילי מנוסה ואמין שיפעל למענך במטרה לשכנע את הרשויות להימנע מכתב אישום חמור כנגדך – אל תאבדו אמונה, הדבר אפשרי !

צור קשר כבר עכשיו, השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם או צלצל

(נדרש)
(נדרש)

 

אין תגובות