ארכיון התגית 'יעוץ משפטי'

דצמ' 13 2009

המדריך המלא לבחירת עורך דין פלילי

מאת admin נושאים מאמרים, מדריכים


אין להקל ראש בבחירת עורך דין פלילי שייצג אתכם. התיק הפלילי המתנהל נגדכם הינו מהותי ביותר ובעל השלכות כבדות משקל על המשך פועלכם בתחומים שונים של חייכם לרבות תחום הקריירה. לכן, מצאנו לנכון לרכז עבורכם את 11 השיקולים העיקריים והמרכזיים שיש להיצמד אליהם בטרם תתקבל ההחלטה איזה עורך דין פלילי מתאים לכם ולמקרה שלכם .

11 שיקולים לבחירת עורך דין פלילי

לדעתינו אלו הם השיקולים הנבחרים:

  1. מומלץ להקליד את שמו של עורך הדין ו/או שם משרדו/ה במנועי החיפוש באינטרנט ולבדוק את תוצאות החיפוש, האם פורסמו על ידו/ה מאמרים שונים בתחום הפלילי, האם ישנם הישגים משפטיים בתחום הפלילי על שמו/ה, האם דווחו ההישגים השונים.
  2. האם מדובר בעורך דין שבעברו היה חלק ממערכת אכיפת החוק? (משטרה , פרקליטות וכו'), אם כן, הדבר עשוי לתרום עד מאוד לניהול תיקכם הפלילי, נוכח הידע הרב שברשותו וכן הקשרים עם הגורמים המשפטיים הרלוונטיים לתיק שלכם.
  3. להמשך קריאה

תגובה אחת

דצמ' 07 2009

סוכן מדיח סוכן סמוי סוכן משטרתי בעבירות סמים

מאת admin נושאים מאמרים


מה פירוש המונח סוכן מדיח? מהו סוכן סמוי? באילו תחומי פשיעה מופעל סוכן מדיח /סוכן סמוי? האם ניתן להרשיע נאשם בבית משפט עפ"י עדות יחידה של סוכן מדיח או סוכן סמוי? מה השלכות הסוכן המדיח על טיב העונש? על כך ועוד במאמר זה.

סוכן מדיח

סוכן משטרתי/ סוכן מדיח הנו סוכן שעובד בחסות משטרת ישראל , תפקידו איסוף ראיות עבור התביעה לשם הגשת כתב אישום כנגד העבריין והעמדתו לדין פלילי במטרה להביא להרחקתו מהציבור לתקופה ארוכה כחלק מהמלחמה בפשיעה.

באילו תחומי פשע פועל סוכן מדיח /סמוי?

סוכן מדיח עפ"י ניסיון העבר, מופעל בדר"כ בתחום הסמים, כשהמטרה הינה קניית סמים מסוחרי סמים העוסקים בסחר בסמים, בין אם סמים קלים ובין אם סמים קשים. אחת לכמה חודשים מתפרסמת ידיעה לפיה המשטרה עצרה מס' רב של סוחרי סמים בעיר מסוימת. מעצר של עשרות סוחרי סמים בבת אחת נעשה תמיד לאחר פעילות ממושכת של סוכן מדיח / סוכן סמוי. יחד עם זאת, באופן עקרוני, אין מניעה כי משטרת ישראל תעסיק סוכן סמוי / מדיח בתחומים שונים ואחרים, למשל בתחום עבירות רכוש.

מדוע סוחרי הסמים נעצרים יחדיו?

להמשך קריאה

3 תגובות

דצמ' 06 2009

סחר בסמים עבירות סמים

מאת admin נושאים מאמרים

מהו סחר בסמים? מה העונש על ביצוע עבירה זו? האם כדי לבצע עבירה של סחר בסמים חייבת להתקבל תמורה כספית?


עבירת סחר בסמים מוגדרת כעבירה התנהגותית של מחשבה פלילית ולא עבירה תוצאתית.

מחשבה פלילית, מהי ?

מחשבה פלילית מוגדרת בחוק העונשין באופן של מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות של הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה.

באשר לכוונה בגרימת התוצאה הרי שהיא נחלקת לשתיים:

  1. כוונה – במטרה לגרום לאותה תוצאה.
  2. פזיזות הבאה לידי ביטוי בשתי רמות: א. אדישות שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות ב. קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות, מתוך תקווה להצליח למונען.

סחר בסמים, מה הכוונה?

בפקודת הסמים אין הגדרה למונח סחר ולכן עפ"י הפסיקה המשמעות של המונח סחר הינה קנייה ומכירה, קרי "תן וקח".

כדי שתתבצע עבירה של סחר בסמים יש צורך כי תתבצע פעולה של קנייה ומכירה של סם מסוכן כמשמעותו עפ"י פקודת הסמים המסוכנים.
וידאו של פשיטה על סוחרי סמים ביפו:

האם הסכם בין שני אנשים למכירה וקניית סם תיחשב כעבירה של סחר בסמים?

התשובה לכך שלילית. הדעה הרווחת בפסיקה הינה כי סחר בסמים מחייב ביצוע בעין של עסקת מכירה וקנייה של סם. אין די בגיבוש הסכם כשלעצמו. יתירה מכך, גם אם סוכם מחיר הסם בין הצדדים והכסף הועבר, אך הסמים טרם הועברו לצד הקונה – אין מדובר בעבירה של סחר בסמים.

במקרה כזה אומנם לא בוצעה עבירה של סחר בסמים, אך בהחלט בוצעה עבירה בתחום של עבירות סמים, ניתן לייחס עבירה של עסקה אחרת בסם (סוג של סעיף כללי בתחום עבירות סמים, במטרה למנוע מעבריינים בתחום הסמים לחמוק מעונש במקרה שלא עונים, בין היתר, על כל רכיבי עבירת הסחר למשל) או ניסיון לעבור עבירה של סחר בסמים (התביעה בדר"כ תעדיף לייחס בכתב האישום עבירה מלאה של "עסקה אחרת בסם" על פני ניסיון לסחר בסמים, שכן העונש עשוי להיות חמור יותר).

האם ניתן להרשיע אדם בבית המשפט בבצוע עבירה של סחר בסמים אם סמים לא נתפסו?

התשובה הינה חיובית.

ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים גם אם סמים לא נתפסו ובלבד שהוכח בדרך מסוימת, בראיות אחרות, כי סמים הועברו מהנאשם לאחר, למשל שמיעת עדים שצפו בסחר מתבצע או שמיעת עדות קונה הסם שאישר בבית המשפט כי רכש סמים מהנאשם ובלבד שהעדות תיחשב אמינה ע"י בית המשפט.

האם אדם הרוכש סמים לצרכים אישיים יועמד לדין באשמת סחר בסמים?

באופן תיאורטי ניתן היה להעמיד מבחינה חוקית, אדם כזה לדין, בגין סחר בסמים. בפועל התביעה לא מגישה כתבי אישום על סחר בסמים במקרים כאלו, אלא על החזקת סמים בלבד.

האם אדם שאבטח אחר אשר מכר סמים, יורשע בעבירה של סחר בסמים?

התשובה הינה חיובית ובתנאי שאכן יוכח שקנייה ומכירה של סם בוצעה וכי הוא זה שתפקד כמאבטח באותה עסקה, כי ידע על העסקה העתידה להתבצע והסכים לכך.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהוא חלק משרשרת שמטרתה הייתה סחר בסמים, סחר שבוצע הלכה למעשה. הרשעתו של "המאבטח" הינה מכוח דיני השותפות.

האם ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים מסוכנים אם לא ידע כי ה"דבר" שהעביר לאחר הנו סם?

התשובה הינה שלילית. מכיוון שעבירה של סחר בסמים הינה עבירה התנהגותית של מחשבה פלילית, אזי לשם הרשעה בעבירה זו מתחייבת מודעות כלפי רכיבי הייסוד העובדתי המעשה והנסיבות. המעשה הוא בעצם מעשה הסחר, המודעות היא לטיבו של הסחר והנסיבות הן קיומו של החומר שהוא הסם המסוכן.

במילים אחרות, לא ניתן להרשיע בעבירה של סחר בסמים אם ה"סוחר" לא ידע על קיומו של סם מסוכן, אין משמעות הדבר שלא ניתן להרשיעו בעבירה אחרת בתחום עבירות סמים, אך הדבר טעון בדיקה של הראיות ביחס לעבירה בכתב האישום.

דוגמאות למקרים מהפסיקה, בהם נאשמים הורשעו בעבירה של סחר בסמים:

  1. שוטרים העידו שראו את הנאשם פעמיים מקבל דבר מה מאדם, עושה תנועות של ספירת כסף, מוציא דבר מה מהשיחים ומוסרו לאותו אדם, בהמשך נמצא חשיש באותו מקום בשיחים.
  2. הנאשם הלך אל מאחורי מבנה, נטל דבר מה, חזר אל המכונית שם החליף דברים עם יושב הרכב, בהמשך נתפסו סמים במקום ממנו הביא את ה"דבר" שמסר ליושב הרכב.
  3. נאשם נמצא ברחוב ונראו מס' מכוניות עוברות שנעצרו והנאשם ניגש אליהן, נכנס לחצר ויצא חזרה ומסר דבר מה לאנשי המכונית שנעצרה. כאשר המכונית האחרונה נעצרה העד ראה את הנאשם ניגש למכונית ומוסר דבר מה לאנשי המכונית ומקבל מהם דבר מה שנראה ככסף (אך לא בטוח), בחצר הייתה מדרגה ובה חורים כשבאחד מהם מצא העד חשיש

בכל המקרים הנ"ל הראיות הללו הביאו את בית המשפט למסקנה כי הנאשמים ביצעו עבירה של סחר בסמים מסוכנים, למרות שכסף לא נראה בוודאות, למרות שלא נראה סם עובר מיד ליד, כלומר די היה בנסיבות להביא למסקנה אחת כי בפועל התרחש סחר בסם.

האם אדם שמחזיק כמות משמעותית של סמים נחשב כמבצע עבירה של סחר בסמים?

התשובה לכך הינה שלילית. אם הראיה היחידה הינה הסמים ואין עד או כל ראיה אחרת התומכת בעבירה של סחר בסמים אזי ניתן לייחס לנאשם עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, כלומר לכוונות מסחריות, אך לא עבירת סחר בסמים.

מה העונש עפ"י החוק לעבירה של סחר בסמים?

העונש עפ"י פקודת הסמים המסוכנים הנו עד 20 שנות מאסר. לעונש זה ניתן לצרף עונשים נוספים כגון קנס ו/או חילוט רכוש (בנסיבות מסוימות בלבד) , כן ניתן אף לשלול את רישיון הנהיגה של נאשם שהורשע בעבירה של סחר בסמים או למנוע ממנו לקבל רישיון נהיגה.

המלצה

אם הוגש נגדך כתב אישום המייחס לך בצוע עבירה של סחר בסמים או עבירת פשע אחרת מתחום עבירות סמים, צור קשר באופן מיידי עם עו"ד פלילי מנוסה ואמין שייצג אותך!

בדוק את ניסיונו של עורך הדין, בדוק את הישגיו, אתה חייב עו"ד מנוסה ובעל יכולות מקצועיות מוכחות שכן חירותך מונחת על כף המאזניים.

בעבירות אלו של סחר בסמים/ תיווך בסמים או כל עבירת פשע אחרת מתחום עבירות סמים, הרשעתך בבית המשפט תוביל למאסר ממושך ולעונשים חמורים נוספים, לכן ישנה חשיבות ממעלה ראשונה בשכירת עו"ד רציני ומנוסה.

2 תגובות

נוב' 26 2009

מעצר מעצר חוקי ומעצר לא חוקי

מאת admin נושאים מאמרים

מקור סמכות מעצר

סמכות מעצר הינה סמכות להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה
בחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה
מפורשת בחוק.

לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק !
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מירבית על כבודו ועל זכויותיו !


חוק יסוד כבוד האדם וחירותו השפיע רבות על הפרשנות של דיני המעצרים בישראל ולמעשה חיזק את ההגנה על זכויות הפרט, כך שבין היתר, הוגבלו סמכויותיהם של גורמי אכיפת החוק בכל הקשור למעצר אדם.

איזה בית משפט ידון במעצר ?

התשובה לכך נחלקת בהתאם לשתי קטגוריות. האחת, סמכות עניינית והשנייה סמכות מקומית.

סמכות עניינית הינה סמכות המציינת האם בית משפט שלום או מחוזי יטפל בנושא מעצר אדם שהובא לפתחו.

ולהלן החלוקה בקטגוריית הסמכות העניינית:

  1. כל עוד לא הוגש כתב אישום, כלומר כשמדובר באדם שעדיין בסטאטוס של חשוד, אזי הסמכות תהא נתונה לבית המשפט השלום ומדובר במעצר ימים לצורכי חקירה, בין היתר.
  2. לאחר הגשת כתב אישום – כאשר מדובר באדם בסטאטוס של נאשם והוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו, במצב זה יש לבחון את העבירה המיוחסת בכתב האישום ואם העונש בצידה מעל 7 שנות מאסר אזי הסמכות לבית המשפט המחוזי, ומתחת לתקופה זו לבית המשפט השלום, למעט החריגים הקבועים בחוק.
  3. בשלב הערעור על פסק הדין – סמכות הדיון תהא נתונה לערכאה הגבוהה יותר בין אם בית המשפט המחוזי ובין אם בית המשפט העליון.

סמכות מקומית:

סמכות מקומית פירושה, באיזה איזור בארץ בו קיים בית משפט, יתנהל הדיון.

הסמכות המקומית תהיה נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו התקיים אחד מאלה:

  1. נעברה העבירה נושא הפנייה לבית המשפט (כולה או חלקה).
  2. מיקום היחידה החוקרת הממונה על החקירה, שבקשר אליה הוגשה הפנייה לבית המשפט.
  3. אדם מוחזק במעצר ובשל נסיבות מיוחדות לא ניתן להגיע לבית המשפט הממוקם באזורים שצוינו בסעיף 1 ו- 2 לעיל, בקטגוריה זו.

האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?

התשובה הינה חד משמעית כן ! הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט שמטרתה מעצר אדם, הרי שבית המשפט בוחן את הבקשה, את הנסיבות בגינן מעצר האדם מתבקש ובהתאם מקבל החלטה, כלומר מדובר בביקורת שיפוטית, בעין בוחנת המבקרת ולעיתים אף מסננת .

הדבר בא לידי ביטוי גם בחוק הקובע כי "מעצר אדם יהיה בצו של שופט אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו".

סמכות מעצר ללא צו שופט

סמכות מעצר מכוונת כלפי אדם החשוד בבצוע עבירה מסוג עוון או פשע (כלומר, עבירה בת מעצר).

עבירה מסוג חטא (שהעונש בצידה עד 3 חודשי מאסר) אינה מקימה סמכות מעצר לשוטר.

התנאי הבסיסי למעצר אדם ללא צו הנו, כי ישנו "יסוד סביר לחשד" שאדם ביצע עבירה בת מעצר.

לחשד זה יש עילות מעצר מצטברות, השילוב בין החשד לעילות, יש בו כדי להקים סמכות מעצר כלפי אדם .

להלן עילות המעצר :

  1. שהעבירה בביצועה נחשד האדם נעברה בפניו של העוצר או שנעברה "זה מקרוב" (הפסיקה פירשה ביטוי זה באופן שהעבירה בוצעה במהלך מספר שעות ועד 24 שעות שקדמו למעצר ללא צו).
  2. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש שהאדם/ החשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  3. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי המשפט.
  4. שלעוצר יהיה יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
  5. האדם שנעצר חשוד בביצוע אחת מהעבירות הבאות: עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה, עבירת בטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותה בחוק למניעת אלימות במשפחה.
  6. אם אדם משוחרר בערובה ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר את תנאי שחרורו, או כי הוא עומד להימלט מן הדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

סמכות נוספת למעצר אדם ללא צו הינה, כשאדם מתנגד לסמכות עיכוב המופעלת ע"י שוטר או כשאדם מפריע לשוטר להפעיל סמכות עיכוב כלפי אחר.

למען הסר ספק נחזור ונבהיר כי יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים למעצר אדם ללא צו, החשד הבסיסי כי בוצעה עבירה בת מעצר וקיומה של אחת מהעילות שצוינו לעיל.

זאת ועוד, החוק אף קובע כי לא ייעצר אדם ללא צו אם ניתן להסתפק בסמכות עיכוב !

"טעות במעצר"

לעיתים קורים מצבים ששוטר עוצר אדם בטעות. מהי טעות? טעות יכולה להיווצר בשני מישורים, המישור העובדתי והמישור המשפטי.

המישור העובדתי עוסק בשאלה אם המעשה המיוחס לאדם, לפי המידע שברשות השוטר אכן התרחש בפועל, אם החשוד אכן הוא זה שביצע את המעשה ואם המעשה עצמו מהווה עבירה לעניין סמכות מעצר.

באופן עקרוני די בכך שעל פני הדברים תמונת המצב מבטאת ביצוע של עבירה.

למשל: אדם יצא מחלון דירה באמצע הלילה ושוטר הבחין בכך ועוצר אותו.

בפועל בעל הדירה עשה מעשה קונדס והוא זה שיצא מחלון הדירה ולא פורץ, אך השוטר עצר אותו. האם השוטר טעה? התשובה כן, האם המעצר לא חוקי? התשובה לא, זאת משום שכל הקריטריונים למעצר התקיימו. כמובן שבעל הדירה ישוחרר מהמעצר ברגע שיודע לשוטר מעמדו הרשמי.

המישור המשפטי עוסק בשאלה האם התקיימו התנאים המשפטיים לקיומה של סמכות מעצר או הדרישות המשפטיות המכונות עילות המעצר (שצוינו לעיל).

למשל: טעות באשר למעמד של האדם שביצע את המעצר בתחנת המשטרה, קצין סבר בטעות שהוא הקצין הממונה בתחנה ונתן הוראה לכלוא אדם שנעצר, במקרה זה הקצין עצר באפן לא חוקי , אמונתו כי הוא בעל סמכות בתחנה באותו רגע נתון, אין בה כדי להכשיר את המעצר.

מעצר חוקי הנו מעצר המבוסס הן על המישור העובדתי והן על המישור המשפטי.

ככלל טעות במישור העובדתי לא תפגע בחוקיות המעצר בעוד שטעות במישור המשפטי (למעט טעות סבירה שהמעשה מהווה עבירה), יש בה כדי לפגוע בחוקיות המעצר.

דוגמא למעצר חוקי:

שוטר קיבל מידע שבוצע שוד ע"י אדם מסוים בסניף דואר ובהתאם עוצר את האדם החשוד בשוד. בהמשך התברר כי המודיע טעה בזיהוי החשוד. מדובר בטעות עובדתית שאין בה כדי לפגוע בחוקיות המעצר ללא צו.

דוגמא למעצר לא חוקי:

שוטר מקבל מידע אמין שאדם ביצע עבירה שדינה מאסר עולם והוא עוצר את החשוד ללא צו, בהמשך מתברר שהחשוד ביצע עבירה שעונשה 8 שנות מאסר. השוטר טעה משפטית שכן לא מדובר בטעות סבירה והמעצר אינו חוקי !

מה המשמעות של מעצר לא חוקי?

במידה ואדם נעצר באופן לא חוקי הוא רשאי להתנגד למעצרו ולעזוב את "מקום מעצרו" .

אין תגובות

נוב' 22 2009

איומים אלימות מילולית

מאת admin נושאים מאמרים

מהם איומים? מה נחשב איום? על מה בכלל מדובר?


הגדרת איומים, עפ"י חוק העונשין: "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו מאסר שלוש שנים."

בטרם נפרט אודות עבירת איומים, חשוב יהיה לציין בפני קוראינו, כי איומים הינה עבירת אלימות מילולית, מדובר באקט אלים על כל המשתמע מכך.

מילים עם קונוטציה של אלימות אינן רק פוגעניות, ולמעשה הדרך למימושן אינה כה ארוכה. לכן, המחוקק בחר להילחם בתופעה זו, בין היתר, משום שאף לדעתו אין מדובר במילים סתם הנאמרות כדבר שבשגרה, אלא באלימות לכל דבר ועניין.

לכן, כפי שהחוק דן באלימות פיזית כך הוא דן בעבירת אלימות מילולית, שהעונש בצידה אינו קל – עד 3 שנות מאסר.

מתי אמירה מסוימת תיחשב כאיום?

על האיומים להיות מופנים כלפי אדם, הדעה הרווחת בקרב משפטנים, כי מדובר באדם ולא בגוף משפטי .

על האיומים להיקלט על ידי אותו אדם אליו הופנו, כלומר, אין די בכך כי נזרק לאוויר איום, אלא, כי האיום אף נשמע ונקלט ע"י האדם המסוים.

חשוב יהיה לציין, איומים כהגדרתם לעיל, שלא נקלטו ע"י אדם ,אינם נחשבים עפ"י החוק לעבירת איומים, אך הם מהווים ניסיון לעבור עבירת איומים.

מה קורה בסיטואציה בה אדם זורק לאוויר איומים כלפי אחר שאינו מצוי בקרבת המאיים אך האיומים נשמעו ע"י שוטר ?

תשובה לכך ניתן למצוא בסעיף 192 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר".

כלומר, עבירת איומים מתבצעת גם במקרה בו אדם שהפגיעה מיועדת כלפיו, לא שמע את האיום הלכה למעשה , ובתנאי שהאיום נשמע ונקלט ע"י השוטר.

מה לגבי אדם אחר שישמע את האיומים המופנים כלפי אלמוני ?

התשובה לכך אינה חד משמעית ואף המשפטנים חלוקים בדעותיהם, ישנם הסבורים כי אדם אחר יכול להיות כל אדם , בין אם קיימת זיקת קירבה כלשהי בינו לאלמוני, ובין אם לא קיימת זיקה . יש הסבורים כי מדובר באדם שיש לו זיקה כלשהי לאלמוני.

יחד עם זאת וחרף חילוקי הדעות, ישנה דעה רווחת בפסיקה ולפיה, יש צורך בזיקה של עניין בין האדם ששמע את האיום לאלמוני (להזכירכם, אלמוני הוא האדם שהמאיים בפועל מעוניין לפגוע בו) .

יסוד אחר של עבירת האיומים הנו רצון המחוקק בדרישה : "כוונה להפחיד ו/או להקניט", כלומר, הכוונה הינה כי למאיים כוונה ו/או שאיפה להשיג את היעד שהסעיף נועד למונעו.

המילה "להפחיד" בסעיף 192 לחוק העונשין, משמעותה הטלת אימה, יצירת פחד מפני תוצאה שאינה חיובית .

המילה "להקניט" עפ"י סעיף החוק כוונתה, הרגזה או הכעסת האחר, זאת עפ"י המשמעות הרחבה שיש למושגים אלו בחיינו היום-יומיים (עפ"י ספרו של יעקב קדמי, "על הדין בפלילים").

מהו מבחנו של האיום ?

המבחן הנו אובייקטיבי, מבחן האדם הסביר, בפסיקה נקבע כי: "יש לבחון את השאלה אם הדברים שנאמרו ע"י המאיים נשאו אופי של איום, לפי השפעתם האפשרית על האדם הרגיל ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של האדם שאליו הם כוונו".

לכן יתכנו מצבים במסגרתם, אף אם לא היה בדברי האיום להטיל פחד ומורא על המאוים, יהא בכך די כדי להרשיע בעבירת איומים , ובתנאי שדברי האיום עונים על המבחן האובייקטיבי של הטלת פחד על האדם הסביר.

כב' השופט ברק, הטיב לסכם נושא זה בע"פ 103/88:

" האיום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר"

כב' השופט הנדל קבע בע"פ 7293/02:

"נסכם במישור הכללי. נדמה כי במקרים הקשים להכרעה חשוב יהא לפרק את עבירת האיומים למרכיביה השונים. כל רכיב תופס מקום משלו. בין היתר יהיה צורך לבחון את זהותו של המאוים, דרך האיום, סוג הפגיעה, מהות הכוונה וזהותו של קולט האיום".

במידה והוגש נגדכם כתב אישום המייחס לכם בצוע עבירת אלימות מילולית / איומים, הכרחי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי, מנוסה ומקצועי.

כפי שצויין לעיל, נושא עבירת האיומים הנו מורכב, איש מקצוע הבקיא ברזי המשפט הפלילי, ידע לטפל בכך, לאבחן את המקרה ובהתאם להפיק את המיטב עבור הנאשם.

במקרים רבים ניתן לשכנע את התביעה לבטל כתב האישום, זאת משום שהיסודות המרכיבים את עבירת האיומים לא מתקיימים!

לא כל אמירה שלילית שלכם = עבירת איומים = כתב אישום !!!

2 תגובות

פבר' 17 2009

נעצרת? הוזמנת לחקירה? צור איתנו קשר בדחיפות!

מאת admin נושאים מאמרים

צור קשר באופן מיידי עם עו"ד פלילי !!!

עורך הדין יפעל עבורך בשני מישורים:

  1. יפעל להביא לשחרורך מהמעצר.
  2. יפעל כבר משלב זה, לסגירת תיק החקירה נגדך.

ייעוץ מקצועי של עו"ד פלילי יש בו כדי לסייע לך בחקירה, שכן תקבל מידע חשוב כיצד להתנהל בחקירה על כל שלביה .

הייעוץ המקצועי יעניק לך תחושת ביטחון רבה וייתן לך את הכוח להתמודד עם חוקרי המשטרה !

צור קשר מיידית!

(נדרש)
(נדרש)

 

סגור לתגובות