ארכיון התגית 'חקירת קטין'

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

מאי 10 2010

פרשת האונס הקבוצתי בבת-ים: גיל האחריות הפלילית ורישום פלילי לבני נוער


אחריות פלילית - רישום פלילי - עו"ד פליל שביט- קנטור

אתמול התבשרנו כי הוגש כתב אישום ראשון בפרשת האונס הקבוצתי בילדה בת ה- 12 בבת-ים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו מואשם נער בן 17 בביצוע שני מעשי אונס וכן מעשים מגונים. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה כי "הנאשם לא בחל לנצל ניצול ציני את תמימותה וחולשתה של הקטינה בת ה-12 ועשה בה כחפץ לשם סיפוק יצריו".

ע"פ YNET, כבר בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד שאר החשודים, שכולם בני פחות מ-14. עוד נודע כי יש בין החשודים כאלה שגילם אף פחות מ-12 ובמקרה שלהם לא ניתן יהיה להעמיד לדין בכל מקרה, משום שלא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.

מהי האחריות הפלילית?
אדם ייחשב כמבצע עבירה פלילית במידה והוא יהיה בעל אחריות פלילית לביצועה ואם עשה אותה במחשבה פלילית. זה נכון לכל המקרים, למעט עבירות מסויימות שאינן דורשות מחשבה פלילית, כמו עבירות של רשלנות ושל אחריות קפידה. גיל המינימום לאחריות הפלילית הינו 12 שנים.  מתחת לגיל זה לא ניתן לחקור קטין כחשוד, גם אם קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי.  קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בביצוע עבירה פלילית, יועבר לטיפול רשויות הסעד והרווחה.

מהי מחשבה פלילית?

מחשבה פלילית הינה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה (כל עבירה ועבירה על פי הגדרתה).  באירוע שבו גם נגרמו תוצאות, ישנן עבירות אשר דורשות אלמנט של כוונה לגרום לאותן תוצאות (למשל: בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה), ולעתים אף די באלמנט של פזיזות, כלומר אדישות, שיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות או קלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות לגרימת אותן תוצאות, מתוך תקווה להצליח ולהימנע מגרימתן.

מהי ההגדרה החוקית של קטין?
החוק מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.  קטין בטווח הגילאים שבין 12 ל- 18, אשר ביצע עבירה, ניתן להעמידו לדין בבית משפט לנוער והעניין ידון בכפוף להוראות חוק הנוער (שפיטה, טיפול וענישה). אין חשיבות, מבחינת הגדרתו של "קטין" על פי חוק, אם הוא הקורבן או החשוד בביצוע העבירה. חשוב להבין, כי כל אדם, כולל קטין, שנפתח כנגדו תיק חקירה פלילי ואשר הועמד לדין בגין תיק זה, יגרור הדבר רישום פלילי.

מתי יימחק לו הרישום הפלילי?
רק במקרה שבו יזוכה אותו אדם מן העבירות שיוחסו לו, ימחק התיק מהרישום הפלילי.  גם אם התיק יסגר, מסיבה זו או אחרת, מעילה של חוסר ראיות או אפילו אין עניין לציבור, ישאר רישום של תיק משטרה סגור במרשם הפלילי

מה יהיה לגבי הרישום הפלילי של החשוד בן ה- 14 בפרשת האונס?
במידה ובית המשפט יקבע, גם לגבי קטין בן 14, כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בין אם התיק מסתיים בדרך של הרשעה ובין אם בדרך של אי הרשעה, יגרור הדבר רישום פלילי, אשר יימחק רק לאחר התקופות הקבועות בחוק. לגבי קטין בן 14, אם התיק הסתיים ללא הרשעה, טווח הזמן ינוע בין 3 ל- 5 שנים עד למחיקה. במידה והתיק הסתיים בהרשעה פלילית מדובר בתקופה מינימאלית של 17 שנים לפחות עד למחיקת הרישום הפלילי.

אין תגובות

מאי 06 2010

חוק הנוער (תיקון מס' 14) – תחילתו של עידן חדש


התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: חוק הנוער), נכנס לתוקף ביום 30.7.09. מדובר בשינוי מהותי ביותר לגישה שהייתה נהוגה עד כה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  אמנם בעבר ניתן דגש על הגישה של שיקום בני נוער המעורבים בפלילים, וחוק הנוער טרם תיקונו עסק בכך, כך גם הייתה גישתם של בתי המשפט לנוער. עם זאת, התיקון החדש לחוק הנוער דואג ליתן תוקף חוקי לגישה זו ואף קובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער גם במסגרת החקירה הפלילית הקודמת להגשת כתב האישום והטיפול בבית המשפט לנוער.

טרם התיקון לחוק הנוער, כל הליכי החקירה והמעצר של קטין לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער.  המשטרה נהגה בקטינים בהתאם להנחיות פנימיות של המשטרה והדבר לא קיבל ביטוי בחוק.  בשל כך, פעמים רבות לא כובדו ולא קוימו ההנחיות הנ"ל.

כיום, עם כניסת התיקון לתוקף, רוב ההנחיות המשטרתיות קיבלו ביטוי חוקי, והן מחייבות !!!

כאמור, התיקון לחוק הביא עמו מספר שינויים מהותיים בגישה לחקירת קטין חשוד.

להלן מספר דוגמאות:

ראשית, המחוקק ראה לנכון להכניס לחוק הנוער סעיף עקרונות, הקובע:

"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

המחוקק הוסיף וציין כי החוק בא להוסיף על זכויותיו של קטין לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

מדובר בסעיף מפתח, אשר מבסס באופן חוקי את הגישה הטיפולית בבני הנוער, תוך האמונה כי יש לטפל בעבריינות הנוער באופן שונה מעבריינות בגירים, יש להעדיף את הפן השיקומי של הקטינים, שאין להשוות בין שיקול דעתם, הגם שיש להם אחריות פלילית על פי חוק.

שינוי דרמטי בא לידי ביטוי בחלקו האחרון של הסעיף הנ"ל, המבקש להתחשב בגילו ובמידת בגרותו של כל קטין וקטין.

לאור השינוי הנ"ל אומצה הגישה לפיה, הגם שגיל האחריות הפלילית הינו 12, אין לראות מעשיו של קטין בן 13 או 14 כפי שיראו מעשיו של קטין בן 17.

כמן כן, יש למדוד מעשיו של כל קטין על פי מידת בגרותו.  בכך, אימץ המחוקק הישראלי את הגישה הנהוגה בארצות רבות בעולם, הלוקחת בחשבון את השינויים העוברים על הקטין המתבגר בין גילאים 12 ועד 18, בהתחשב בהתפתחותו הפיסיולוגית והנפשית.

כמובן, שיהיו מקרים בהם יראה בית המשפט לנכון להעניש את הקטין על ידי הרשעתו והטלת עונשים, לעתים אף מאסר בפועל, אך גם אז יהיה עליו לשקול את המעשים לאור גילו ובגורתו של הקטין ולעולם ישקול אף את אפשרות שיקומו, גם לאחר ריצוי העונשים שהוטלו.

הליכי מעצר נגד קטין

עד כה הליכי מעצר לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער!!!

התיקון לחוק הנוער קבע כללים ברורים למעצר, חיפוש וחקירתו של קטין.

למרות הכללים הברורים הקבועים בחוק ישנם גם חריגים לכללים הנ"ל,  נסיבות שבהם ניתן יהיה לחרוג מהקבוע בחוק (למשל:  לבצע חקירת קטין בשעות הלילה, בניגוד לקבוע בחוק), אך כל סטייה מהכלל צריך שתעמוד בדרישות החוק וצריך שתפורט בכתב בתיק החקירה ותאושר, כמובן, על ידי הדרג הפיקודי כנדרש.

נוכחות הורה בחקירת קטין

דוגמא לשינוי מהותי נוסף ניתן למצוא בנושא חקירתו של הקטין – נוכחותו של הורה בחקירה.  בעבר, קטין שלא היה עצור אך הגיע לתחנה לשם חקירתו כחשוד, אם היה מעל גיל 14, לא הייתה חובה לאשר נוכחות הוריו בחקירתו.

כיום, קטין שאינו עצור, זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירתו ואף יוכל להיוועץ במי מהם לפני תחילתה של החקירה.  בכל מקרה, קובע החוק כי החקירה תעוכב עד להגעתו של ההורה !!!

לצערנו הרב, התיקון לחוק הנוער טרם חילחל כראוי ברשויות החקירה, כולל משרדי הנוער במשטרת ישראל.

למרות שחלפו חודשים רבים מאז כניסתו לתוקף של החוק, משטרת ישראל עדיין אינה נוהגת על פיו

במקרים לא מעטים קטינים נחקרים בשעות אסורות על פי חוק ללא הסבר או סיבה ראויה, קטינים ממשיכים להיחקר במשטרה ללא יידוע הוריהם, ללא כל סיבה, וכשמודיעים להורה, אין מתירים את כניסתו לחקירה ו/או אין מתירים לקטין להיוועץ בו בטרם חקירתו.  כל זאת, מבלי שתהיה לכך הצדקה על פי הכללים הקבועים בחוק הנוער.

לאור האמור לעיל, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי המתמחה בעבריינות נוער.  גם מקום שבו סטתה המשטרה מהקבוע בחוק, ניתן להילחם בכך במסגרת בתי המשפט ולהביא לשמירה על זכויותיו וכבודו של קטין בפני רשויות החקירה ואכיפת החוק.

בנסיבות מסוימות הדבר עשוי לגרור אף ביטול כתב אישום  או הגעה להסדר טיעון מקל ביותר עם הקטין, אך לשם כך יש להתמחות בתחום הנוער ולהיאבק בהתאם בבית המשפט.

אין תגובות

פבר' 11 2010

חקירת קטין – מה הן זכויותיו ?

מאת admin נושאים מאמרים

חקירת קטין זכויותיו של קטין במסגרת חקירה פלילית

בהמשך למאמרנו מיום 12.1.2010, נבדוק מהן זכויותיו של הקטין במסגרת חקירתו הפלילית, אילו חובות חלות על השוטר בטרם יחקור את הקטין החשוד בביצוע עבירה פלילית ומתי ייעצר הקטין במסגרת חקירה פלילית כאמור.

חוק הנוער (שפיטה,ענישה ודרכי טיפול), תשל"א 1971

כפי שציינו במאמרים קודמים, בחודש יולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"). במסגרת התיקון הנ"ל, צורפו לחוק הנוער הקיים הוראות ביחס למעצרו ולחקירתו של קטין, הוראות שלא קיבלו עד כה ביטוי בחוק (רובן כבר בוצעו הלכה למעשה במסגרת כללים והנחיות של משטרת ישראל, אך במסגרת התיקון לחוק קיבלו ביטוי ממשי).

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו

בטרם חקירתו בין יתר הוראות החוק החדשות, ניתן להבחין גם בסעיף 9 ט' לחוק הנוער, אשר מתייחס באופן מפורש לזכויותיו של הקטין וחובתו של השוטר החוקר להודיע לקטין על זכויותיו אלו בטרם חקירתו. החוק קובע כי לפני חקירתו של הקטין החשוד באזהרה, על החוקר להודיע לקטין, "בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו" , על זכויותיו . על פי הוראות הסעיף, לא די בהודעה כללית על זכויותיו. על החוקר להסביר לקטין, בהתאם לגילו ובגרותו של הקטין החשוד על זכויותיו על פי כל דין וכן להוסיף על כך זכויות נוספות בהתאם למצוין בחוק הנוער.

בנוסף לזכויות על פי כל דין, לקטין חשוד, ישנן זכויות

  1. לקטין הזכות להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (עו"ד פלילי).
    ישנה חשיבות ראשונה במעלה לקטין להיות מיוצג כבר במסגרת חקירתו הפלילית על ידי עורך דין פלילי, שזהו תחום התמחותו.
    הקטין, שזו התמודדותו הראשונה מול גורמי אכיפת החוק, אינו מודע לתרגילי החקירה השונים ועשוי, כשהוא עומד אל מול החוקר למסור מידע שיגרום לו בהמשך לנזק חמור ביותר להגנתו.
    עו"ד פלילי בעל ניסיון בתחום הנוער, יוכל להקנות לקטין החשוד כלים שונים לשם התמודדות עם חקירתו הפלילית. היוועצות עם אותו עו"ד פלילי בטרם החקירה אף תקנה לקטין ולהוריו את הביטחון הנדרש בכדי להתמודד לא רק עם החקירה עצמה אלא גם עם ההליך הפלילי אליו נקלע הקטין.
  2. בנוסף לחובתו של חוקר המשטרה להודיע לקטין על זכותו להיוועץ עם עורך דין פלילי, חלה על החוקר החובה להודיע ולהסביר לקטין על זכותו כי הורהו או קרוב אחר יהיו נוכחים במהלך חקירתו (למעט כשחלים חריגים המצוינים בסעיף 9 ח' לחוק הנוער).

מעצר קטין כאמצעי אחרון

חידוש נוסף במסגרת חוק הנוער הינו סעיף 10א לחוק, אשר קובע מפורשות בהוראת סעיף חוק, כי אין לעצור קטין אלא כאופציה אחרונה ורק כאשר לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה.

הכוונה הינה, כי מקום בו ניתן לקיים החקירה ללא הפרעה או שיבוש כשהקטין משוחרר, הגם בתנאים שונים (הרחקה, מעצר בית – מלא או חלקי – איסור קשר וכדומה), לא ייעצר הקטין.

סעיף זה גם קובע כי גם מקום שבו יש צורך לעצור הקטין, הדבר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה.

סעיף החוק אף קובע כי בטרם קבלת ההחלטה על המעצר על גורמי החקירה להביא בחשבון את גילו של הקטין שמעצרו מתבקש ומה תהא השפעת המעצר על שלומו הגופני של הקטין ועל המשך התפתחותו התקין.

לעתים, למרות שהדבר קיבל עתה ביטוי לכך בחוק, נוטים גורמי החקירה להמשיך ולנהוג כבעבר, ולמהר לעצור קטין, למרות שאין בכך צורך. לכן, קיימת חשיבות רבה לייצוגו של הקטין על ידי עו"ד פלילי במסגרת בקשת היחידה החוקרת להארכת מעצרו, זאת לשם קיצור תקופת המעצר ו/או שחרורו של הקטין.

האם כשקטין חשוד נעצר ונחקר, ישנה חובה ליידע את סנגורו (עו"ד פלילי)

בנוסף לאמור לעיל, על השוטר החוקר חלה חובה, כאשר הקטין החשוד הינו גם עצור, להודיע לסנגורו של הקטין על חקירתו .

אין תגובות

ינו' 12 2010

חקירת קטין חקירת משטרה

מאת admin נושאים מאמרים


כיצד מתנהלת חקירת קטין שהנו עד לביצוע עבירה? מהן הוראות החוק המחייבות במהלך חקירת קטין?

בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, קטין שאינו חשוד בביצוע עבירה, באופן עקרוני, יש לזמנו לחקירה ולחוקרו בידיעת הוריו !!!

לכלל זה ישנם חריגים כפי שיפורט להלן:

  1. במקרה  שהקטין ביקש לא להודיע להוריו. במקרה כזה הודעה על חקירת הקטין תימסר לפקיד הסעד. פקיד הסעד יכול לקבל החלטה כי למרות בקשת הקטין, הודעה תימסר להוריו, זאת אם סבור הוא, כי טובת הקטין מחייבת מסירת הודעה להוריו.
  2. במקרה שהקצין המונה על חקירת המקרה , לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, קיבל החלטה על דחיית מסירת הודעה להורי הקטין, מהסיבה שהדבר יגרום לעיכוב חקירת העבירה שבוצעה , כי יש קושי להודיע להורי הקטין במאמץ סביר וקיים יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע. חשוב לציין כי במקרה זה, עדיין ישנה חובת מסירת הודעה  לבגיר האחראי על הקטין באותה העת (למשל מורה) או לקרוב בגיר אחר של הקטין. בהמשך תימסר הודעה על חקירת הקטין להוריו בהקדם האפשרי.
  3. הקצין הממונה על חקירת העבירה, התייעץ עם פקיד סעד והתקבלה החלטה כי נכון יהיה לדחות את חקירת הקטין בהתאם לאחת הסיבות שלהלן:
    1. טובת הקטין או טובת החקירה מצדיקים זאת ואין בהם כדי פגיעה בקטין, זאת בשל העובדה כי החשוד בבצוע העבירה אינו אחר מאשר בן משפחה של הקטין.
    2. אם ישנו חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין .

לידיעה, כאשר חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין ללא ידיעת ההורים, חובה על הקצין הממונה על חקירת העבירה להודיע להורי הקטין, זאת אם אין סיבה אחרת המונעת זאת.

חשוב יהיה לציין ולהדגיש, עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, ידע להגן על זכויות הקטין. ישנה חשיבות מדרגה ראשונה בהגנה על זכויות קטין בחקירה ע"י עו"ד פלילי, שכן לעיתים חקירה של קטין יש בה, בין היתר, כדי לגרום לטראומה נפשית .

עורך דין פלילי המגן על זכויות קטין, יכול למזער את הפגיעה בקטין ע"י הסברים, הכנה לקראת החקירה, ליווי לתחנת המשטרה ,הקלה נפשית, הקניית ידע לקטין באשר למה צפוי לו בחקירה , וכן יוודא עורך הדין הפלילי, כי חקירת הקטין תיעשה במהירות וכי הקטין לא ישהה בתחנת המשטרה מעבר לדרוש.

חקירת קטין במקום אחר/שונה ממקום שהותו

מקום שהות של קטין בהקשר זה, הנו מקום בו הקטין שוהה לצורך חינוכי ו/או טיפולי (שאינו טיפול רפואי), כולל בית ספר, גן ילדים או קייטנה.

קטין שלא ביצע עבירה, שיש צורך לחוקרו בגין אירוע שהיה עד לו, ניתן להוציאו ממקום שהותו לצורך החקירה, גם בלא ידיעת הוריו  ובתנאי שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.

חוקר נוער יוציא קטין ממקום שהותו לצורך חקירה, רק לאחר שסבר כי חקירת הקטין עדיפה במקום שונה ממקום שהותו ובלבד שעשה את כל הפעולות הבאות:

  • הזדהה בפני מנהל המקום בו שוהה הקטין או בפני האדם האחראי על ניהול המקום  והודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את כל פרטיו.
  • לאחר שהתייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום השהות של הקטין המכירים את הקטין.
  • לאחר שהסביר לקטין, בלשון המובנת לו את סיבת הוצאתו והצורך בכך.

במידה ואכן קטין הוצא ממקום שהותו ע"י חוקר נוער, יש לדאוג, ככל האפשר, כי ילווה גם ע"י עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום.

יש להחזיר את הקטין לביתו או למקום שהותו (ממנו הוצא), בסיום החקירה.

אין תגובות

דצמ' 20 2009

שימוש בסמים בקרב בני נוער

מאת admin נושאים מאמרים

מה מביא בני נוער להתנסות לראשונה בסם? האם שימוש חד פעמי בסמים יביא אחריו התמכרות? מה החוק אומר על שימוש בסמים? איך המשטרה מתייחסת לקטין שלראשונה בחייו נתפס כשהוא מחזיק בסמים? על כך ועוד בגוף המאמר.

סמים מסוכנים, מהם?


סם מסוכן עפ"י ההגדרה הקבועה בפקודת הסמים המסוכנים הנו:

חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה (של פקודת הסמים המסוכנים) לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם.

התוספת הראשונה כאמור לעיל, הינה למעשה רשימה ארוכה מאוד של סוגי סמים וכן ציון כמות הסם הנחשבת ככמות לשם צריכה עצמית ומעבר לכך, ככמות למטרה מסחרית (ראו לעניין זה המאמר בנושא שימוש בסמים)

מה גורם לבני נוער להתנסות לראשונה בסמים?

בדיקות ומחקרים שונים מצביעים על כך כי ישנם גורמים שונים שיש בהם כדי להביא את בני הנוער לעשות שימוש בסמים.

סדר ציון הגורמים הנו אקראי .

חסכים רגשיים- בחברתנו, בה ההורים כמעט ואינם נמצאים בבית עם ילדיהם, עקב הצורך לדאוג לפרנסת המשפחה , אינם נוהגים לשוחח עימם בתדירות קבועה ו/או גבוהה, מתפתח לו חסך רגשי שהילדים אינם יודעים כיצד להתמודד עמו. כתוצאה מכך, הילדים פועלים באופן מסוים כגון שימוש בסמים כדי "לעורר את הוריהם" ,בין היתר, זו דרכם לקרוא לעזרת ההורים.

גירויים גורם נוסף , יותר מבעבר, חשים בני הנוער צורך עז בגירויים , בהתנסויות חדשות, יש בהם יצר הרפתקנות , לעיתים בלתי נשלט ורצון אף לקחת סיכונים שאין הם יודעים את השפעתם על חייהם.

חשיפת בני הנוער לתכנים הרבים, הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא פיקוח על כך, מביא את בני הנוער לכדי מחשבה על שימוש בסמים, שכן לדעתם יש בכך כדי להביא להתרוממות רוח ולתחושת כיף. אותם תכנים בעייתיים לא חושפים כי השימוש בסמים יש בו כדי להביא לבעיות תפקודיות וחמור מכך, אף למוות, לעיתים אף מועבר מידע מוטעה לבני הנוער.

תקופת ההתבגרות - תקופה שמגבירה בקרב בני הנוער את הרצון ליטול סיכונים. שימוש בסמים בעיקר קשים כגון קוקאין או הרואין, לעיתים נחשב בקרב בני הנוער כסיכון מוגבר שיש בו אף כדי ריגוש. לכך נצרף גורם נוסף וחשוב והוא הגורם הנורמטיבי.

גורם נורמטיבי / נורמה חברתית השימוש בסמים בחברתנו גובר עם הזמן והדבר , לצערנו, הפך לסוג של נורמה חברתית, נורמה שמביאה את הקטינים להשתמש בסמים או להתנסות לראשונה בסמים כדי להיות מקובל וחלק מאותה נורמה.

בעיות חברתיות לעיתים, בני הנוער מחליטים להתחיל להשתמש בסמים בשל כישורים בינאישיים ו/או קשרים חברתיים בעייתיים. השימוש בסמים הנו למעשה אמצעי להתמודד עם הבעיות הללו כמו גם סוג של כניעה ללחץ חברתי/קבוצתי.

גורמים נוספים המשפיעים על צריכת סמים בקרב בני נוער הינם בעיות במשפחה, הורות בעייתית, שימוש בסמים ע"י אדם אחר במשפחה המהווה "דוגמא" לקטין וכן בעיות נפשיות שונות.

האם שימוש ראשוני בסמים יביא בהכרח להתמכרות הקטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

נוב' 11 2009

חקירה פלילית ומעצר קטין

מאת admin נושאים מאמרים

בנכם נעצר? הילד הוזמן לחקירה? נתקלתם במקרה של מעצר קטין? החוק עומד לצידכם וכדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול במעצר וחקירת קטינים שיגן על זכויות הקטין.

עם מי יבוא הקטין במגע לאחר בצוע העבירה?

קטין שהינו חשוד בביצוע עבירה פלילית יבוא במגע ראשון עם משטרת ישראל, אשר מטפלת בחקירה של עבירות פליליות והפנייה עבריינים לשם העמדתם לדין.

בעבר, כשלא הייתה התייחסות בחוק ולא נקבעו כללים מפורשים לגבי הטיפול במעצר וחקירה פלילית של קטינים, פעלה משטרת ישראל על פי הנחיות פנימיות שנקבעו.

לצערנו, למרות ההנחיות הפנימיות המפורשות, פעמים רבות, מסיבות אלו ואחרות, הייתה פגיעה משמעותית וקשה בזכויותיהם של הקטינים שהובלו לתחנה לשם מעצר ו/או חקירה. בשל כך, ראה לנכון המחוקק לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 במסגרת תיקון מס' 14 לחוק, ועיגן את אותם כללים, שמטרתם להגן על כבודו וזכויותיו של הקטין, בחוק.

מאיזה גיל ניתן להעמיד קטין לדין?

ניתן להעמיד לדין קטין, כלומר, להגיש נגדו כתב אישום החל מגיל 12, שזהו למעשה גיל האחריות הפלילית.

מהו אופן הטיפול בחקירת קטין?

קטין בר עונשין (גילאים 12-18), החשוד בביצוע עבירה, יופנה ליחידת הנוער בתחנת המשטרה אליה הגיע לשם חקירתו.

כיצד מורכבת יחידת הנוער במשטרה?

יחידה זו מורכבת מקצין וחוקרים שעברו הכשרה ספציפית בתחום עבריינות הנוער והטיפול בבני נוער (עובדי נוער). הם אשר אמורים לחקור אותו באזהרה בגין החשדות כלפיו.

בנוסף, קטינים מתחת לגיל 14 החשודים במעורבות בביצוע עבירות בעלות חומרה מיוחדת (כגון: עבירות כנגד המוסר), נחקרים על ידי חוקרי ילדים, שהינם עובדים סוציאליים (לא שוטרים) והשייכים לשירות המבחן לנוער.

האם ייתכן כי חוקר רגיל יטפל בקטין?

למרות זאת, במספר רב של מקרים, מגעו הראשוני של הקטין החשוד עם גורמי המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שלא עברו הכשרה של טיפול בבני נוער, כגון: שוטרי הסיור, בלשים, מתנדבים וכדומה. שוטרים אלו הינם בעלי סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והם מחליטים על כך, מועברים התיק והקטין להמשך טיפול ביחידת הנוער.

זאת ועוד, במקרים דחופים יכולות להיעשות פעולות חקירה נוספות (כגון: חקירת הקטין החשוד) על ידי חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבני נוער (כשאין בתחנה עובד נוער).

מדובר, כמובן, בנקודות חיכוך בעייתיות ביותר שיכולות ואף בפועל פוגעות בזכויותיו של הקטין.

מהן זכויות הקטין שביצע עבירה פלילית?

חשוב לדעת מהן זכויותיו של הקטין במהלך מעצר ו/או חקירה כחשוד בביצוע עבירה. לסטייה ופגיעה בזכויות אלו עשויה להיות השפעה על המשך הליך החקירה או ההליך המשפטי שיתנהל כנגדו:

  1. חשוד קטין ייחקר בגין ביצוע עבירה במהלך שעות היום, כשאינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. ניתן, לעיתים, לסטות מהנחיה זו (למשל: כשמדובר בנסיבות בהן יש צורך לחקור את הקטין בדחיפות לשם הגנה על קרבן עבירה ו/או על הקטין עצמו).
  2. עובדי נוער יהיו בלבוש אזרחי וניידות המשמשות אותם גם הן תהיינה ללא כל סממן משטרתי.
  3. יש להזמין קטין לחקירה באמצעות הוריו ו/או אפוטרופסיו . עד גיל 14 חובה לאפשר בחקירה נוכחות הורה או אפוטרופוס של הקטין.
  4. יש לקיים חקירתו של קטין בנפרד מחדרי חקירות בהם נחקרים בגירים.
  5. מעצר קטין (הכוונה למעצר יזום) החשוד בביצוע עבירה יעשה בידי עובד נוער בלבוש אזרחי, בשעות היום, בניידת ללא סממנים משטרתיים ובדרך שלא מעוררת את תשומת ליבם של הסובבים. רק בנסיבות שבהן דחיית המעצר עשויה להכשיל את החקירה ניתן לסטות מכלל זה.
  6. אין לעצור את הקטין בשטח בית ספר, מקום עבודה או מקום אחר שמשמש בני נוער לשם מפגש. אם לא ניתן לדחות את המעצר, יש לתאם את ההגעה למקום וביצוע המעצר עם מנהל המקום.
  7. חל איסור לכבול קטין, למעט במקרים חריגים.
  8. הובלתו של הקטין, במידה ונעצר, אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר!!!
  9. חיפוש משטרתי יערך על ידי עובד נוער. יש להשתדל להימנע מלעורר תשומת לב לחיפוש וכן להימנע מעריכתו במקום לימודיו או עבודתו של הקטין.
  10. חיפוש בביתו של קטין יערך בשעות היום בלבד. במהלך חיפוש בביתו של הקטין, לפחות אחד מהוריו חייב להיות במקום.

למצער, לאורך השנים, למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, חלק רב מהן לא יושם הלכה למעשה, לעתים גם בשל מחסור בכוח אדם.

דוגמא לאי קיום הנחיות המשטרה:

למרות ההנחיה לקיים חקירה פלילית של קטין בשעות היום, נערכות חקירות רבות בשעות הלילה ואף שעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה. גרוע מכך, לעתים אף ייחקר הקטין על ידי בלש או סייר בתחנה, הגם שבמקום נוכח חוקר תורן. אמנם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן ניתן לחקור קטין בשעות הלילה ושלא על ידי עובד נוער, אך השימוש באפשרות זו נעשה גם כשלא נדרש הדבר ובניגוד לחוק, לנהלים ותוך פגיעה בוטה בזכויותיו של הקטין.

האם המועצה הלאומית לשלום הילד מעורבת בהליך הפלילי?

המועצה הלאומית לשלום הילד עורכת בדיקות תקופתיות בעניין ולאורך השנים התקבלו תלונות רבות בנוגע להפרת הנהלים, פגיעה בזכויות הקטינים, בכבודם ואף התעללות בקטינים במהלך חקירה משטרתית.

ההפרה מתבטאת בחקירות ליליות, חקירת קטינים ללא נוכחות הוריהם, למרות דרישת ההורים להיות נוכחים בחקירה, איומים ולחצים על הקטינים (כגון: איום להשאיר הקטין במעצר אם לא יודה במיוחס לו).

רוב התלונות שהגיעו למועצה הלאומית לשלום הילד מתמקדות בשוטרים נעדרי הסמכה לטיפול בנוער (לא עובדי הנוער), אותם השוטרים שעמם בא הקטין במגע ראשוני.

חקירה פלילית של קטין מה מטרתה?

יש לזכור כי המטרה הראשונה של ההליך החקירתי בכל הקשור לנוער ועבריינות נוער הינה שיקום הקטין.

עם זאת, לעתים קרובות, בשל טיפול משטרתי לקוי (שלא על ידי עובדי נוער) או בשל רצונם של גורמי המשטרה להביא לפענוח המקרה, נפגעות זכויותיו של הקטין החשוד בביצוע העבירה.

למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, רוב הקטינים לא היו מודעים לזכויותיהם והחמור מכך, שוטרים רבים, למרות שבאו במגע כמעט יומיומי עם קטינים, לא היו מודעים לנהלים ולכללים לטיפול בקטינים.

כיום, עם עיגון זכויותיו של הקטין במסגרת תיקון מס' 14 לחוק הנוער אנו מקווים כי הדבר יביא לשינוי מן הבסיס בגישה ובטיפול המשטרתיים.

מה על הורי הקטין לעשות לאחר בצוע עבירה פלילית ו/או מעצר קטין?

לאור כל האמור לעיל, למודעות ההורים לזכויותיו של הקטין בטיפול בו במהלך החקירה, המעצר והחיפוש, חשיבות רבה ביותר, לשם הגנה על הקטין, על זכויותיו ועל כבודו במהלך החיכוך עם גורמי המשטרה.

יתר על כן, מומלץ ביותר כי ההורים יהיו בקשר עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי במהלך חקירתו ו/או מעצרו של בנם/ביתם, זאת לשם עמידה על זכויות בנם/ביתם במסגרת החקירה ו/או המעצר, כמו גם סיום החקירה בסגירת התיק במסגרת אי תביעה קטין.

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור הקטין בהקדם האפשרי , על כן יש לפעול במהרה ,

צרו קשר בהקדם עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, שיפעל לשחרור הקטין ממעצר ויגן על האינטרסים והזכויות של הקטין !!!

2 תגובות