ארכיון התגית 'חקירת משטרה'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

הבא