ארכיון התגית 'חקירה פלילית'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

ינו' 15 2010

חקירה פלילית מעצר של קטינים

מאת admin נושאים מאמרים

אין תגובות

ינו' 12 2010

חקירת קטין חקירת משטרה

מאת admin נושאים מאמרים


כיצד מתנהלת חקירת קטין שהנו עד לביצוע עבירה? מהן הוראות החוק המחייבות במהלך חקירת קטין?

בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, קטין שאינו חשוד בביצוע עבירה, באופן עקרוני, יש לזמנו לחקירה ולחוקרו בידיעת הוריו !!!

לכלל זה ישנם חריגים כפי שיפורט להלן:

  1. במקרה  שהקטין ביקש לא להודיע להוריו. במקרה כזה הודעה על חקירת הקטין תימסר לפקיד הסעד. פקיד הסעד יכול לקבל החלטה כי למרות בקשת הקטין, הודעה תימסר להוריו, זאת אם סבור הוא, כי טובת הקטין מחייבת מסירת הודעה להוריו.
  2. במקרה שהקצין המונה על חקירת המקרה , לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, קיבל החלטה על דחיית מסירת הודעה להורי הקטין, מהסיבה שהדבר יגרום לעיכוב חקירת העבירה שבוצעה , כי יש קושי להודיע להורי הקטין במאמץ סביר וקיים יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע. חשוב לציין כי במקרה זה, עדיין ישנה חובת מסירת הודעה  לבגיר האחראי על הקטין באותה העת (למשל מורה) או לקרוב בגיר אחר של הקטין. בהמשך תימסר הודעה על חקירת הקטין להוריו בהקדם האפשרי.
  3. הקצין הממונה על חקירת העבירה, התייעץ עם פקיד סעד והתקבלה החלטה כי נכון יהיה לדחות את חקירת הקטין בהתאם לאחת הסיבות שלהלן:
    1. טובת הקטין או טובת החקירה מצדיקים זאת ואין בהם כדי פגיעה בקטין, זאת בשל העובדה כי החשוד בבצוע העבירה אינו אחר מאשר בן משפחה של הקטין.
    2. אם ישנו חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין .

לידיעה, כאשר חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין ללא ידיעת ההורים, חובה על הקצין הממונה על חקירת העבירה להודיע להורי הקטין, זאת אם אין סיבה אחרת המונעת זאת.

חשוב יהיה לציין ולהדגיש, עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, ידע להגן על זכויות הקטין. ישנה חשיבות מדרגה ראשונה בהגנה על זכויות קטין בחקירה ע"י עו"ד פלילי, שכן לעיתים חקירה של קטין יש בה, בין היתר, כדי לגרום לטראומה נפשית .

עורך דין פלילי המגן על זכויות קטין, יכול למזער את הפגיעה בקטין ע"י הסברים, הכנה לקראת החקירה, ליווי לתחנת המשטרה ,הקלה נפשית, הקניית ידע לקטין באשר למה צפוי לו בחקירה , וכן יוודא עורך הדין הפלילי, כי חקירת הקטין תיעשה במהירות וכי הקטין לא ישהה בתחנת המשטרה מעבר לדרוש.

חקירת קטין במקום אחר/שונה ממקום שהותו

מקום שהות של קטין בהקשר זה, הנו מקום בו הקטין שוהה לצורך חינוכי ו/או טיפולי (שאינו טיפול רפואי), כולל בית ספר, גן ילדים או קייטנה.

קטין שלא ביצע עבירה, שיש צורך לחוקרו בגין אירוע שהיה עד לו, ניתן להוציאו ממקום שהותו לצורך החקירה, גם בלא ידיעת הוריו  ובתנאי שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.

חוקר נוער יוציא קטין ממקום שהותו לצורך חקירה, רק לאחר שסבר כי חקירת הקטין עדיפה במקום שונה ממקום שהותו ובלבד שעשה את כל הפעולות הבאות:

  • הזדהה בפני מנהל המקום בו שוהה הקטין או בפני האדם האחראי על ניהול המקום  והודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את כל פרטיו.
  • לאחר שהתייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום השהות של הקטין המכירים את הקטין.
  • לאחר שהסביר לקטין, בלשון המובנת לו את סיבת הוצאתו והצורך בכך.

במידה ואכן קטין הוצא ממקום שהותו ע"י חוקר נוער, יש לדאוג, ככל האפשר, כי ילווה גם ע"י עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום.

יש להחזיר את הקטין לביתו או למקום שהותו (ממנו הוצא), בסיום החקירה.

אין תגובות

דצמ' 20 2009

שימוש בסמים בקרב בני נוער

מאת admin נושאים מאמרים

מה מביא בני נוער להתנסות לראשונה בסם? האם שימוש חד פעמי בסמים יביא אחריו התמכרות? מה החוק אומר על שימוש בסמים? איך המשטרה מתייחסת לקטין שלראשונה בחייו נתפס כשהוא מחזיק בסמים? על כך ועוד בגוף המאמר.

סמים מסוכנים, מהם?


סם מסוכן עפ"י ההגדרה הקבועה בפקודת הסמים המסוכנים הנו:

חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה (של פקודת הסמים המסוכנים) לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם.

התוספת הראשונה כאמור לעיל, הינה למעשה רשימה ארוכה מאוד של סוגי סמים וכן ציון כמות הסם הנחשבת ככמות לשם צריכה עצמית ומעבר לכך, ככמות למטרה מסחרית (ראו לעניין זה המאמר בנושא שימוש בסמים)

מה גורם לבני נוער להתנסות לראשונה בסמים?

בדיקות ומחקרים שונים מצביעים על כך כי ישנם גורמים שונים שיש בהם כדי להביא את בני הנוער לעשות שימוש בסמים.

סדר ציון הגורמים הנו אקראי .

חסכים רגשיים- בחברתנו, בה ההורים כמעט ואינם נמצאים בבית עם ילדיהם, עקב הצורך לדאוג לפרנסת המשפחה , אינם נוהגים לשוחח עימם בתדירות קבועה ו/או גבוהה, מתפתח לו חסך רגשי שהילדים אינם יודעים כיצד להתמודד עמו. כתוצאה מכך, הילדים פועלים באופן מסוים כגון שימוש בסמים כדי "לעורר את הוריהם" ,בין היתר, זו דרכם לקרוא לעזרת ההורים.

גירויים גורם נוסף , יותר מבעבר, חשים בני הנוער צורך עז בגירויים , בהתנסויות חדשות, יש בהם יצר הרפתקנות , לעיתים בלתי נשלט ורצון אף לקחת סיכונים שאין הם יודעים את השפעתם על חייהם.

חשיפת בני הנוער לתכנים הרבים, הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא פיקוח על כך, מביא את בני הנוער לכדי מחשבה על שימוש בסמים, שכן לדעתם יש בכך כדי להביא להתרוממות רוח ולתחושת כיף. אותם תכנים בעייתיים לא חושפים כי השימוש בסמים יש בו כדי להביא לבעיות תפקודיות וחמור מכך, אף למוות, לעיתים אף מועבר מידע מוטעה לבני הנוער.

תקופת ההתבגרות - תקופה שמגבירה בקרב בני הנוער את הרצון ליטול סיכונים. שימוש בסמים בעיקר קשים כגון קוקאין או הרואין, לעיתים נחשב בקרב בני הנוער כסיכון מוגבר שיש בו אף כדי ריגוש. לכך נצרף גורם נוסף וחשוב והוא הגורם הנורמטיבי.

גורם נורמטיבי / נורמה חברתית השימוש בסמים בחברתנו גובר עם הזמן והדבר , לצערנו, הפך לסוג של נורמה חברתית, נורמה שמביאה את הקטינים להשתמש בסמים או להתנסות לראשונה בסמים כדי להיות מקובל וחלק מאותה נורמה.

בעיות חברתיות לעיתים, בני הנוער מחליטים להתחיל להשתמש בסמים בשל כישורים בינאישיים ו/או קשרים חברתיים בעייתיים. השימוש בסמים הנו למעשה אמצעי להתמודד עם הבעיות הללו כמו גם סוג של כניעה ללחץ חברתי/קבוצתי.

גורמים נוספים המשפיעים על צריכת סמים בקרב בני נוער הינם בעיות במשפחה, הורות בעייתית, שימוש בסמים ע"י אדם אחר במשפחה המהווה "דוגמא" לקטין וכן בעיות נפשיות שונות.

האם שימוש ראשוני בסמים יביא בהכרח להתמכרות הקטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

נוב' 18 2009

חקירה פלילית ומעצר

מאת admin נושאים מאמרים

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.


ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך.
  2. מעצר עד תום ההליכים מעצר המתבקש על ידי הגוף המשפטי שהגיש כנגד האדם את כתב האישום (תביעות המשטרה או הפרקליטות). מעצר זה יתבקש לאחר סיום החקירה ועם הגשת כתב האישום, כאשר בשל מסוכנותו של האדם או בכדי למנוע שיבוש מהלכי משפט, מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של אותו אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, קרי – עד למתן גזר הדין בתיק.

בניגוד להליך המעצר עד תום ההליכים, שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום ואז חומר החקירה המשטרתי חשוף בפני סנגורו של הנאשם שמעצרו מתבקש, בשלב מעצר הימים חומר החקירה עדיין חסוי, כך שסנגורו של האדם שמעצרו מתבקש מנהל, למעשה, מאבק אל מול גורמי המשטרה כשאינו מודע לחומר שבתיק אשר קושר את לקוחו לעבירה שמיוחסת לו, ולכן קיימת חשיבות מרובה לאיכות החקירה שאותה הוא מנהל בשלב זה לסנגור פלילי בעל ניסיון, המכיר את המערכת המשטרתית ודרך ניהול החקירות הוא בעל יתרון מובהק על פני האחרים.


מעצר כגורם לחץ בחקירה הפלילית

לצערנו, המשטרה משתמשת לעיתים ב"נשק" המעצר כאחד הכלים המרכזיים במסגרת החקירה הפלילית, וזאת למרות שאסור שיהיה כך.

אדם שנעצר לראשונה נתון ללחצים רבים, מה שעלול להביאו למצב שבו הוא מודה בעבירה שמיוחסת לו, אם מתוך פחד או פשוט בכדי לרצות את החוקר היושב מולו. אותו חוקר יכול להפעיל טקטיקות שונות של חקירה אשר בשילוב עם מעצרו של אותו אדם, שזה לו מעצרו הראשון, עלולות להביא את הנחקר-עצור לעשות דברים שיפגעו בהגנתו בהמשך הדרך.

מעצר גם יכול להיות לטובתך

מאידך, חשוב לדעת, כי המעצר יכול להוות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. לכן, חשוב להיערך לכך מראש על ידי ידיעה והבנה כיצד "להשתמש" במעצר לטובתך.

למשל: לעתים עדיף, תוך בקרת בית המשפט, להיות עצור למשך מספר ימים, כאשר הסנגור רותם את בית המשפט לעזרה וסיוע תוך קידום מטרותיו של העצור/נחקר בתיק החקירה הפלילי. יש להבין כי חקירה פלילית, שלא במסגרת מעצר, יכולה להימשך לתקופות ארוכות עד מאד, ולעתים אף שנים רבות (ראה החקירה כנגד שר החוץ דהיום, אביגדור ליברמן). בכך נגרמת לנחקר/חשוד עגמת נפש רבה, לא כל שכן, במידה ומדובר בחקירה מתוקשרת, נגרם נזק לשמו הטוב, נזק שאותו לא ניתן לתקן כל עוד החקירה נמשכת. לעומת זאת, חקירה פלילית המתנהלת בעוד החשוד/נחקר עצור, נוטה להיות קצרה בהרבה ומסתיימת, לרוב, תוך זמן קצר יותר. במהלך המעצר יוכל הסנגור להפנות את גורמי המשטרה לעדים ו/או ראיות העשויות להביא לתפנית בתיק החקירה ובכך גם למיצוי החקירה ולעתים לסגירת התיק כנגד העצור/נחקר תוך זמן קצר.

לפיכך, אסור לבחון את הדברים בדרך פשטנית של מספר ימי המעצר או קיצורם, אלא יש לבחנם בראיה מרחבית ומקצועית, הלוקחת בחשבון את אופי העבירות המיוחסות והגורמים המעורבים בעבירה ובחקירה.

שחרור אדם ממעצר

במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חירותו של אדם הינה זכות יסוד במדינתנו.

סעיף 5 לחוק קובע:

"אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

בהסתמך על זכות יסוד זו, כשאדם נעצר ומובא בפני השופט לצורך הארכת המעצר, חובתו של השופט הינה מתן משקל רב ומכריע לזכות האדם לחירות ואין לשלול את חירותו אלא אם אין אפשרות אחרת.

לכן, המשטרה חייבת להוכיח, בשלב הארכת המעצר, כי המשך המעצר הכרחי לחקירה (אם לביצוע פעולות חקירה ואם לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט – העלמת ראיות, השפעה על עדים וכדומה).

על הסנגור המייצג את החשוד שמבקשים את הארכת מעצרו להצביע בפני השופט על דרכים אלטרנטיביות בהן תוכל המשטרה להמשיך בחקירתה, מבלי שתשובש, זאת כשהחשוד משוחרר ואינו עצור (למשל: מעצר בית לתקופה קצובה, הטלת ערבויות כספיות למנוע הפרת תנאי השחרור, הגבלת תנועות, איסור קשר עם חשודים או עדים ועוד).

במהלכו של הדיון בהארכת המעצר המתבקשת, הסנגור יחקור את נציג המשטרה בחקירה נגדית, תוך שהוא מקשה בשאלות שונות לגבי מצב התקדמות החקירה, פעולות החקירה, חלקו של החשוד וכדומה. בהתאם לתשובות נציג המשטרה יטען הסנגור בפני בית המשפט מדוע אין, למעשה, עילה למעצרו של לקוחו וכן, כאמור, אילו אפשרויות אחרות נתונות בפני בית המשפט.

תרגילי חקירה

במהלך חקירה פלילית יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שמטרתם ערעור בטחונו של הנחקר או הבאתו של הנחקר להתנהג באופן חשוד ו/או תפיסתו בניסיון לשבש את החקירה.

חקירה פלילית עשויה להיות קשה ואף רגשית והיא מביאה את הנחקר , לא אחת, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו, זאת מבלי שהנחקר מבין כי המידע שהעביר עשוי להפלילו ופוגע בהגנתו.

יש לזכור, כי הודייתו של הנחקר יכולה להיחשב לראיה האולטימטיבית ובכדי להשיגה ינקטו החוקרים בשיטות רבות ושונות.

ישנם תרגילי חקירה רבים ושונים, רק חלק קטן מהם יסקר במסגרת זו.

ככלל, מטרת התרגילים הינה ערעורו של הנחקר, פגיעה ביכולתו להסתמך על מה שהוא יודע ומכיר עד כה כגון חבריו וגרסאותיהם, להביא את הנחקר לנסות ולשבש את החקירה ועוד.

דוגמאות לתרגילים שננקטו עד עתה:

  1. עימותים בעיקר בתיקי אלימות ומין – עימות ישיר בין הקרבן לחשוד, תוך ניסיון לערער את בטחונו של החשוד ולהביאו להודות במעשיו כשהקרבן מטיח בו את האשמותיו חובה להתכונן לעימות כהלכה .
  2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי – הדבר נעשה במגוון של מיקומים, כמו הפגשה מקרית ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד. המטרה הינה לבחון ולהקליט את האינטראקציה שבין החשודים/מעורבים וניסיונם לתאם גרסאות.
  3. הובלת הנחקר למקום האירוע.
  4. זיוף פרוטוקולים של מעורבים אחרים באמצעותם מנסים לשכנע את הנחקר כי המעורבים האחרים נלכדו או הודו או הפלילו את הנחקר עצמו בעבירות המיוחסות.
  5. זיוף חקירות משטרתיות של מעורבים אחרים.
  6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

יש להדגיש אחת ממטרותיה של החקירה הינה ערעור אמונתו של הנחקר בייעוץ המשפטי אותו קיבל טרם חקירתו. בכך, להביאו לפעול בניגוד לעצת סנגורו ולפגוע בעצמו ובהגנתו.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, המכיר את הדין ואת הגורמים המעורבים, כל זאת בטרם החקירה במשטרה.

נחקר, שקיבל יעוץ כראוי יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב לשם מסירת גרסתו ותוך כך להביא לשינויים כאלה ואחרים בקו החקירה המשטרתי.

מתי להתייעץ עם עורך דין פלילי?

חובה להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בטרם ההגעה לחקירה במשטרה, שכן יעוץ בדיעבד עשוי במקרים מסוימים לתקן טעויות שנעשו במהלך החקירה, אך עדיפה מניעתן מאשר תיקונם בדיעבד.

חשוב !!!

נבהיר, כי קבלת יעוץ משפטי נכון והתנהלות הגנתית נכונה במהלך החקירה, יכולים להפוך גם תיק חמור ועב כרס לאירוע קטן ומינורי, אשר עשוי אף להסתיים, בסופו של דבר, בסגירתו של התיק עוד בטרם הגשת כתב אישום.

תגובה אחת

נוב' 13 2009

חקירה פלילית – כיצד להתנהג?

מאת admin נושאים מאמרים


זומנת לחקירה פלילית כחשוד? אל תזלזל, שכן אין מדובר בעניין של מה בכך.

חשוד אשר נחקר במשטרה מבלי שהתייעץ עם עו"ד פלילי בטרם חקירתו, מגיע לחקירה כשאינו מוכן וחושף את עצמו למצבים שאינו מכיר ולא נערך להם, כך שמהמילה הראשונה שהוא מוציא מפיו, הוא יכול, במרבית המקרים, להכריע את גורלו ולגרום לעצמו נזק בלתי הפיך.

להלן 5 העצות המעשיות והחשובות כיצד יש להתנהג במהלכה של חקירה פלילית:

  1. ידע הוא כוח עם זימונך לחקירה צור קשר מיידי עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי! מהלך הפגישה עם עורך דין פלילי, תקבל הסבר לגבי מצבך המשפטי, מהו הליך החקירה, יינתן לך הסבר מקיף לגבי תרגילי חקירה אפשריים ואף יפרט בפניך כיצד עליך להתנהל במהלכה של החקירה. ככל שתקבל יותר מידע לגבי ההליך העומד בפניך, כך רמת החששות והלחץ הנפשי ירדו ותהיה ערוך ומוכן לכל סיטואציה אפשרית בפני החוקר.
  2. לא לאבד עשתונות – הגעת לתחנת המשטרה, נלקחת לחדר החקירות והחוקר מתחיל בחקירתך. הישאר רגוע , הקשב לחשדות נגדך בטרם תפצה פיך.
  3. זכות השתיקה – עם השמעת החשדות נגדך, חייב החוקר להבהיר כי קיימת לך הזכות לשמור על שתיקה. המדובר בזכות אישית שלא להפליל את עצמך ואינה עומדת לאדם בשעה שדבריו עלולים להפליל אחרים. יש לזכור כי זכות השתיקה עלולה להוות חרב פיפיות בהליך המשפטי ולפיכך, בטרם תבחר לממש את זכותך לשתוק במהלך החקירה הפלילית, המלצתי הינה כי תתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, אשר יסביר לך את המשמעויות הנלוות לניצול זכות זו. בכל מקרה, דע כי שתיקתך במהלך החקירה הפלילית אינה עומדת כראייה עצמאית כנגדך, אלא רק כחיזוק לראיות נוספות שיש בידי המשטרה בעניינך.
  4. קרא את חקירתך – במהלך חקירתך שים לב שהחוקר רושם את דבריך, כפי שנאמרו מפיך (לא תרגום ולא פרשנותו לדבריך). לעתים, החוקר לא ישאל שאלות שהינן רלבנטיות מבחינתך (ולאחר שהתייעצת לגבי העניין עם עורך דין פלילי). זכותך לבקש להוסיף נתונים לחקירה, על החוקר לרשום דבריך, כאמור !!! עם סיומה של החקירה, הקפד לקרוא בעיון רב את מה שנרשם, וודא כי כל מה שאמרת אכן נרשם. אם קיימות טעויות תוכל לתקנם בכתב ידך ולחתום ליד! במידה והחוקר מסרב לרשום דבריך ו/או אינו מוכן לתת לך לתקן את הכתוב, הקפד לרשום בכתב ידך את השגותיך לגבי החקירה בטרם תחתום עליה.
  5. תרגילי חקירה – קיימים תרגילי חקירה רבים אשר מטרתם לערער את ביטחון החשוד הנחקר ו/או להביאו לידי מהלך מוטעה אשר יפלילו בחשדות נגדו.

דוגמאות לתרגילי חקירה:

  1. החוקר בהתאם לאישיות הנחקר, עשוי מחד להתנהג כחברו או מאידך להתנהג באגרסיביות , כל זאת בכדי להביאו לכדי הודאה.
  2. עימות מול "הודאה" של שותף, זאת כשהשותף כלל לא הודה ולא הפליל את הנחקר.
  3. אזכור מסמכים "מפלילים" במהלך החקירה – מסמכים שכלל אינם קיימים !
  4. ביצוע מעכב וצילום של החשוד בנסיבות שונות, כגון: צילום שני חשודים במסגרת אותו התיק בחדר לבד, לשם תיעוד האינטראקציה ביניהם, כמו גם תיעוד ניסיונותיהם לתאם גרסאות ולשבש מהלכי משפט.

תגובה אחת

נוב' 11 2009

חקירה פלילית ומעצר קטין

מאת admin נושאים מאמרים

בנכם נעצר? הילד הוזמן לחקירה? נתקלתם במקרה של מעצר קטין? החוק עומד לצידכם וכדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול במעצר וחקירת קטינים שיגן על זכויות הקטין.

עם מי יבוא הקטין במגע לאחר בצוע העבירה?

קטין שהינו חשוד בביצוע עבירה פלילית יבוא במגע ראשון עם משטרת ישראל, אשר מטפלת בחקירה של עבירות פליליות והפנייה עבריינים לשם העמדתם לדין.

בעבר, כשלא הייתה התייחסות בחוק ולא נקבעו כללים מפורשים לגבי הטיפול במעצר וחקירה פלילית של קטינים, פעלה משטרת ישראל על פי הנחיות פנימיות שנקבעו.

לצערנו, למרות ההנחיות הפנימיות המפורשות, פעמים רבות, מסיבות אלו ואחרות, הייתה פגיעה משמעותית וקשה בזכויותיהם של הקטינים שהובלו לתחנה לשם מעצר ו/או חקירה. בשל כך, ראה לנכון המחוקק לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 במסגרת תיקון מס' 14 לחוק, ועיגן את אותם כללים, שמטרתם להגן על כבודו וזכויותיו של הקטין, בחוק.

מאיזה גיל ניתן להעמיד קטין לדין?

ניתן להעמיד לדין קטין, כלומר, להגיש נגדו כתב אישום החל מגיל 12, שזהו למעשה גיל האחריות הפלילית.

מהו אופן הטיפול בחקירת קטין?

קטין בר עונשין (גילאים 12-18), החשוד בביצוע עבירה, יופנה ליחידת הנוער בתחנת המשטרה אליה הגיע לשם חקירתו.

כיצד מורכבת יחידת הנוער במשטרה?

יחידה זו מורכבת מקצין וחוקרים שעברו הכשרה ספציפית בתחום עבריינות הנוער והטיפול בבני נוער (עובדי נוער). הם אשר אמורים לחקור אותו באזהרה בגין החשדות כלפיו.

בנוסף, קטינים מתחת לגיל 14 החשודים במעורבות בביצוע עבירות בעלות חומרה מיוחדת (כגון: עבירות כנגד המוסר), נחקרים על ידי חוקרי ילדים, שהינם עובדים סוציאליים (לא שוטרים) והשייכים לשירות המבחן לנוער.

האם ייתכן כי חוקר רגיל יטפל בקטין?

למרות זאת, במספר רב של מקרים, מגעו הראשוני של הקטין החשוד עם גורמי המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שלא עברו הכשרה של טיפול בבני נוער, כגון: שוטרי הסיור, בלשים, מתנדבים וכדומה. שוטרים אלו הינם בעלי סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והם מחליטים על כך, מועברים התיק והקטין להמשך טיפול ביחידת הנוער.

זאת ועוד, במקרים דחופים יכולות להיעשות פעולות חקירה נוספות (כגון: חקירת הקטין החשוד) על ידי חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבני נוער (כשאין בתחנה עובד נוער).

מדובר, כמובן, בנקודות חיכוך בעייתיות ביותר שיכולות ואף בפועל פוגעות בזכויותיו של הקטין.

מהן זכויות הקטין שביצע עבירה פלילית?

חשוב לדעת מהן זכויותיו של הקטין במהלך מעצר ו/או חקירה כחשוד בביצוע עבירה. לסטייה ופגיעה בזכויות אלו עשויה להיות השפעה על המשך הליך החקירה או ההליך המשפטי שיתנהל כנגדו:

  1. חשוד קטין ייחקר בגין ביצוע עבירה במהלך שעות היום, כשאינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. ניתן, לעיתים, לסטות מהנחיה זו (למשל: כשמדובר בנסיבות בהן יש צורך לחקור את הקטין בדחיפות לשם הגנה על קרבן עבירה ו/או על הקטין עצמו).
  2. עובדי נוער יהיו בלבוש אזרחי וניידות המשמשות אותם גם הן תהיינה ללא כל סממן משטרתי.
  3. יש להזמין קטין לחקירה באמצעות הוריו ו/או אפוטרופסיו . עד גיל 14 חובה לאפשר בחקירה נוכחות הורה או אפוטרופוס של הקטין.
  4. יש לקיים חקירתו של קטין בנפרד מחדרי חקירות בהם נחקרים בגירים.
  5. מעצר קטין (הכוונה למעצר יזום) החשוד בביצוע עבירה יעשה בידי עובד נוער בלבוש אזרחי, בשעות היום, בניידת ללא סממנים משטרתיים ובדרך שלא מעוררת את תשומת ליבם של הסובבים. רק בנסיבות שבהן דחיית המעצר עשויה להכשיל את החקירה ניתן לסטות מכלל זה.
  6. אין לעצור את הקטין בשטח בית ספר, מקום עבודה או מקום אחר שמשמש בני נוער לשם מפגש. אם לא ניתן לדחות את המעצר, יש לתאם את ההגעה למקום וביצוע המעצר עם מנהל המקום.
  7. חל איסור לכבול קטין, למעט במקרים חריגים.
  8. הובלתו של הקטין, במידה ונעצר, אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר!!!
  9. חיפוש משטרתי יערך על ידי עובד נוער. יש להשתדל להימנע מלעורר תשומת לב לחיפוש וכן להימנע מעריכתו במקום לימודיו או עבודתו של הקטין.
  10. חיפוש בביתו של קטין יערך בשעות היום בלבד. במהלך חיפוש בביתו של הקטין, לפחות אחד מהוריו חייב להיות במקום.

למצער, לאורך השנים, למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, חלק רב מהן לא יושם הלכה למעשה, לעתים גם בשל מחסור בכוח אדם.

דוגמא לאי קיום הנחיות המשטרה:

למרות ההנחיה לקיים חקירה פלילית של קטין בשעות היום, נערכות חקירות רבות בשעות הלילה ואף שעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה. גרוע מכך, לעתים אף ייחקר הקטין על ידי בלש או סייר בתחנה, הגם שבמקום נוכח חוקר תורן. אמנם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן ניתן לחקור קטין בשעות הלילה ושלא על ידי עובד נוער, אך השימוש באפשרות זו נעשה גם כשלא נדרש הדבר ובניגוד לחוק, לנהלים ותוך פגיעה בוטה בזכויותיו של הקטין.

האם המועצה הלאומית לשלום הילד מעורבת בהליך הפלילי?

המועצה הלאומית לשלום הילד עורכת בדיקות תקופתיות בעניין ולאורך השנים התקבלו תלונות רבות בנוגע להפרת הנהלים, פגיעה בזכויות הקטינים, בכבודם ואף התעללות בקטינים במהלך חקירה משטרתית.

ההפרה מתבטאת בחקירות ליליות, חקירת קטינים ללא נוכחות הוריהם, למרות דרישת ההורים להיות נוכחים בחקירה, איומים ולחצים על הקטינים (כגון: איום להשאיר הקטין במעצר אם לא יודה במיוחס לו).

רוב התלונות שהגיעו למועצה הלאומית לשלום הילד מתמקדות בשוטרים נעדרי הסמכה לטיפול בנוער (לא עובדי הנוער), אותם השוטרים שעמם בא הקטין במגע ראשוני.

חקירה פלילית של קטין מה מטרתה?

יש לזכור כי המטרה הראשונה של ההליך החקירתי בכל הקשור לנוער ועבריינות נוער הינה שיקום הקטין.

עם זאת, לעתים קרובות, בשל טיפול משטרתי לקוי (שלא על ידי עובדי נוער) או בשל רצונם של גורמי המשטרה להביא לפענוח המקרה, נפגעות זכויותיו של הקטין החשוד בביצוע העבירה.

למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, רוב הקטינים לא היו מודעים לזכויותיהם והחמור מכך, שוטרים רבים, למרות שבאו במגע כמעט יומיומי עם קטינים, לא היו מודעים לנהלים ולכללים לטיפול בקטינים.

כיום, עם עיגון זכויותיו של הקטין במסגרת תיקון מס' 14 לחוק הנוער אנו מקווים כי הדבר יביא לשינוי מן הבסיס בגישה ובטיפול המשטרתיים.

מה על הורי הקטין לעשות לאחר בצוע עבירה פלילית ו/או מעצר קטין?

לאור כל האמור לעיל, למודעות ההורים לזכויותיו של הקטין בטיפול בו במהלך החקירה, המעצר והחיפוש, חשיבות רבה ביותר, לשם הגנה על הקטין, על זכויותיו ועל כבודו במהלך החיכוך עם גורמי המשטרה.

יתר על כן, מומלץ ביותר כי ההורים יהיו בקשר עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי במהלך חקירתו ו/או מעצרו של בנם/ביתם, זאת לשם עמידה על זכויות בנם/ביתם במסגרת החקירה ו/או המעצר, כמו גם סיום החקירה בסגירת התיק במסגרת אי תביעה קטין.

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור הקטין בהקדם האפשרי , על כן יש לפעול במהרה ,

צרו קשר בהקדם עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, שיפעל לשחרור הקטין ממעצר ויגן על האינטרסים והזכויות של הקטין !!!

2 תגובות