ארכיון התגית 'חוק העונשין'

פבר' 06 2010

תקיפת שוטר הכשלת שוטר – עונש מאסר מינימום על פי חוק

מאת admin נושאים מאמרים

האם ישנה חובה עפ"י החוק לעונש מאסר מינימאלי בעבירה של  תקיפת שוטר ובעבירה של הכשלת שוטר ?

עבירות כלפי שוטרים, שתוצרן הינו פגיעה בעבודת השוטר, הנחשב לידו הארוכה של החוק, מטופלות בסימן ג' פרק ט' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
במסגרת סימן ג' ישנה חלוקה לשלושה סעיפים עיקריים כדלקמן : 
א. סעיף 273 לחוק העונשין, העוסק  בתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.
ב. סעיף 274 לחוק העונשין, העוסק בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
ג. סעיף 275 לחוק העונשין, העוסק בהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
מדובר בעבירות הנתפסות בעיניו של המחוקק כחמורות מאד ולכן אף נקבע להן רף ענישה מינימאלי של עונש מאסר חובה, החל ממינימום של שבועיים מאסר (בעבירת הפרעה לשוטר) ועד לשלושה חודשי מאסר (בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות חמורות).

האם, לפיכך, קיימת חובה להטיל על אדם שהורשע בעבירה של תקיפת שוטר או הפרעה לשוטר עונש של מאסר בפועל?

לאורך השנים דנו בתי המשפט בשאלה האם המחוקק התכוון, כשהטיל עונש מאסר מינימאלי בצד העבירות הנ"ל, לעונש מאסר בפועל ממשי או אולי  די בהטלת עונש מאסר על תנאי.
בתי המשפט קבעו כי די בהטלת עונש מאסר על תנאי כדי לעמוד בדרישת החוק לעונש מאסר המינימום , כלומר, אין חובה חוקית כי נאשם בעבירות של תקיפת שוטר , בין היתר, יכנס לבית הסוהר !!!

מה דינו של אדם שהורשע בעבירה של תקיפת שוטר או הפרעה לשוטר ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, האם ניתן יהיה להאריך את המאסר על תנאי לתקופה נוספת?

אדם שהורשע בעבירות של תקיפת שוטר, הכשלת שוטר בית המשפט חייב להטיל עליו עונש מאסר מינימום, שכפי שפורט לעיל, יכול לבוא גם בדרך של מאסר מותנה בלבד. 
בית המשפט לא יוכל להסתפק בעונש מסוג אחר, כמו קנס או הטלת מבחן מבלי שלכל הפחות הטיל בצידו עונש מאסר על תנאי.

מתעוררת הבעיה כשלנאשם שהורשע בעבירה כנגד שוטרים ,ישנן הרשעות קודמות ובהן גם מאסר על תנאי בר הפעלה בנסיבות אלו.  האם ניתן יהיה להאריך את מאסרו על תנאי במסגרת גזר הדין בתיק החדש ?

התשובה לכך הינה חיובית !

במסגרת סעיף 56 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ניתן להאריך מאסר על תנאי, למרות האמור בסעיף 55 לחוק העונשין המתייחס להפעלתו של המאסר המותנה.

הסמכות להארכת המאסר המותנה (מאסר על תנאי) נתונה, אך ורק לגבי הרשעתו הראשונה של אדם בשל עבירה נוספת (למעט חריג של "מבחן סמים"), כלומר, רק כשהמאסר על תנאי הינו בר הפעלה ולא חב הפעלה.

לאחר שהסעיף נבחן בפסיקה, המסקנה של בתי המשפט הייתה כי כאשר מבקש בית המשפט להטיל עונש מאסר, אם בפועל ואם על תנאי, הוא אינו יכול להאריך את תקופת המאסר על תנאי.

לכן, על פניו, לכאורה, אי אפשר להאריך לנאשם מאסר על תנאי מקום בו הוא מואשם בעבירה כנגד שוטרים (ישנו חריג לכך, כפי המצוין בפסקה הבאה).

האם בכל מקרה שנקבע עונש מאסר חובה, יוטל עונש מאסר בפועל?

התשובה לכך הינה שלילית.  ישנו בחוק חריג לכלל המחייב עונש מאסר חובה.

סעיף 35א לחוק העונשין. כך שלמרות שבית המשפט הינו כבול לעונש החובה , ניתן בנסיבות מיוחדות אותן יפרט השופט בגזר הדין, לסטות מכך  ולהאריך מאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם שבפניו.

כיצד עו"ד פלילי יוכל לעזור לי להתגונן בתיק של תקיפת שוטר?

עו"ד פלילי מנוסה ילמד את חומר החקירה ובהתאם למצב המשפטי, יפעל לביטול כתב האישום או לתיקון כתב האישום באופן של מחיקת עבירה או מס' עבירות מכתב האישום ו/או יפעל להסדר טיעון מקל עבור הנאשם.

חשוב לציין כי במצב בו עו"ד פלילי מנוסה אשר מצליח להביא לתיקון כתב האישום באופן של מחיקת עבירות מסוימות, הדבר יכול לתרום הן במובן של ביטול מאסר על תנאי שתלוי נגד הנאשם מתיק פלילי קודם והן במובן של עונש מקל ביותר שיושת על הנאשם.

אין תגובות

דצמ' 31 2009

עבירת פנים עבירת חוץ

מאת admin נושאים מאמרים


עבירת פנים

חוק העונשין מגדיר בסעיף 7 , מהי עבירת פנים:

  1. "עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח מדינת ישראל".
  2. "מעשה הכנה לעבור עבירה, ניסיון, ניסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, הייתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל".

שטח ישראל מוגדר בחוק כשטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי החופין שלה, וכן כלי השיט וכלי הטיס הרשומים בישראל.

כלומר, עבירה פלילית שבוצעה בתוך מטוס ישראלי בכל מקום בעולם, תיחשב כעבירת פנים.

עבירת חוץ

עבירת חוץ , כלומר עבירה פלילית שביצועה נעשה מחוץ לגבולות מדינת ישראל, הינה כל עבירה פלילית שלא נחשבת כעבירת פנים (כאמור לעיל).

תחולת דיני העונשין של ישראל

אדם לא יועמד לדין בישראל על עבירת חוץ, אלא אם כן היועץ המשפטי לממשלה הורה לעשות כן לאחר שהחליט שיש עניין לציבור לעשות זאת.

דיני העונשין של מדינת ישראל לא יחולו עוד על עבירה פלילית אם האדם נשפט עליה בחו"ל לפי בקשת ישראל.

זאת ועוד, אדם שנמצא בישראל לאחר שנדון בחו"ל במסגרת פסק דין סופי, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של מדינת ישראל ולא נשא בחו"ל את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש מבית משפט בארץ שיורה על ריצוי העונש בישראל, כאילו בית משפט בישראל הוא זה שהטיל את העונש מלכתחילה.

בית המשפט בישראל רשאי לקצר את העונש , אך הדבר מותנה בהסכם שיש לישראל עם המדינה הזרה ששפטה את האדם עפ"י חוקיה.

קנס או פיצוי כספי שהוטל בחו"ל

הוטל בחו"ל בנוסף לעונש מאסר, קנס או פיצוי, על אדם שנמצא כעת בישראל, ואותה מדינה זרה הודיעה שהאדם טרם עמד בהתחייבויותיו, בית המשפט בישראל יצווה, עפ"י בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי האדם ישלם את הסכום שהוטל עליו.

הכסף שישראל תגבה מאותו אדם, יועבר למדינה הזרה, בהתאם להסדר שייקבע בין ישראל למדינה הזרה לרבות ניכוי הוצאות של ישראל לגביית הקנס ו/או הפיצוי.

ניכוי עונש או מעצר

אדם שנשא עונש בחו"ל על עבירה פלילית, או היה נתון בחו"ל בגינה במעצר, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה פלילית.

אין תגובות

נוב' 17 2009

החזקת סכין-המשמעות המשפטית-פלילית של החזקת סכין

מאת admin נושאים מאמרים

לאחרונה אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרי אלימות קשים בחברתנו שבוצעו באמצעות סכין, בעיקר בקטטות של סופי השבוע במועדונים ברחבי הארץ.

סכין הנו כלי נשק קר, החזקת סכין ועשיית שימוש בו למטרות שליליות עלול לגרום לפגיעה בחיי אדם!


כיצד החוק מתייחס לתחום הנ"ל, של סכין והחזקת סכין?

המחוקק רואה בעין מחמירה את כל הקשור לשימוש בסכין שלא כחוק. בשל כך קיימות הוראות חוק מחמירות בכל הקשור לפציעה וחבלה חמורה תוך שימוש בנשק קר (הכולל שימוש בסכין), קרי בעבירות תוצאה.

אך בנוסף לכך, ראה המחוקק מקום להחמיר גם כשאין מדובר בעבירת תוצאה למשל בעבירת החזקת סכין בכך שסיווג את העבירה כעבירה מסוג פשע וקבע כי העונש המקסימלי בצידה של עבירה זו הינו 5 שנות מאסר בפועל !!!

סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז –1977 (להלן: "חוק העונשין") קובע: "המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים".

לכן חשוב מאוד, לפנות ליעוץ משפטי מקצועי שיינתן על ידי  עורך דין פלילי מנוסה עוד לפני החקירה!

מהי אותה סכין שהחזקתה אסורה על פי החוק ?

על כך ניתן ללמוד בסעיף 184 לחוק העונשין, המכיל הגדרה של סכין, וקובע כי סכין אינה רק כלי בעל להב, אלא כל כלי אחר שניתן לדקור או לחתוך באמצעותו!

לפיכך, סכין על פי חוק העונשין, אינה רק סכין קונבנציונלית רגילה שכולנו מכירים, אלא גם כל חפץ אחר אשר באמצעותו ניתן לדקור ולחתוך, למשל: דוקרן.

נאשמים רבים שואלים לדעתנו המקצועית, מה קורה במצב בו אדם מחזיק סכין ביתית בכיסו או בתיקו כשהוא מחוץ לביתו?

התשובה לכך הינה חד משמעית, מבחינת החוק, חל איסור על אדם הנמצא מחוץ לביתו להחזיק על גופו או בכל מקום אחר אשר בחזקתו, סכין.

האם אדם שאינו נמנה על בני הבית, הנמצא בביתי ומחזיק בכיסו סכין נחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין?

התשובה הינה חיובית. הפסיקה קבעה כי אדם "זר" לבית, כלומר , הבית בו הוא נמצא, כשעל גופו סכין, אינו ביתו הקבוע והרגיל, מבצע עבירה של החזקת סכין.

כיצד אתגונן מפני עבירה של החזקת סכין?

למרות שמדובר בסעיף מחמיר במיוחד, אשר אינו דורש כוונה מיוחדת מצד מבצעה, קיימת טענת הגנה, אותה על המחזיק להוכיח, כי החזקת הסכין היתה למטרה כשרה, הגם שעשה כן מחוץ לביתו או חצריו ולמרות האיסור שבחוק.

מדובר בטענה שעל המחזיק בסכין הנטל המשפטי להוכיחה וזאת במידה של עמידה במאזן ההסתברויות בלבד.

עוכבתי על ידי שוטר ולאחר עריכת חיפוש נמצא כי אני מחזיק בסכין מתקפלת המשמשת אותי באופן יומיומי, האם יהיה לי תיק פלילי?

מאחר ומדובר בהוראת חוק כה מחמירה, ראה המחוקק לנכון לסייג את עבירת החזקת סכין, בכך שקבע חזקה (= פרט/נתון שנכונותו אינה מוטלת בספק אלא אם יוכח אחרת), לפיה מי שהחזיק באולר רואה בו המחוקק כמחזיקו למטרה כשרה, זאת למעט מספר חריגים ובהם מוסדות חינוך.

משמעות החזקה הנ"ל הינה, כי אם אדם נתפס כשהוא מחזיק באולר, הרי שאין הוא צריך להוכיח כי החזיקו למטרה כשרה, כפי שקובע החוק, אלא רואים בו כמי שהחזיקו למטרה כשרה, אלא אם הצליחה התביעה (במידה ומוגש כתב אישום) להוכיח אחרת. חובת ההוכחה, בניגוד לאמור בסעיף 186(א), הינה במקרה זה , על המדינה.

האם אדם שבמקצועו הינו שף, המחזיק סכין בכיסו, נחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין?

התשובה משתנה בהתאם לסיטואציה ונסביר זאת.

אם אותו שף עזב את עבודתו והוא בדרך לביתו או לחילופין , עזב את ביתו ובדרך לעבודתו כשבחזקתו סכין, אזי, הסיכוי לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום הנו גבוה למדי, זאת בשל העובדה כי הסכין הינה כלי עבודה במסגרת מקצועו כשיף, על כן ניתן יהיה לראות בו כמי שהחזיק סכין למטרה כשרה.

מאידך, אם אותו שף נמצא מחוץ לביתו, בגן ציבורי, למשל, ללא כל קשר למקצועו, אזי , הוא ייחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין.

מהו ההבדל בין סכין לאולר?

בסעיף 184 לחוק העונשין קובע המחוקק את הגדרת של האולר – המדובר בסכין לכל דבר, שההבדל בינו לבין סכין רגילה הינו שהיא מתקפלת, בעלת אורך להב שאינו עולה על 10 סנטימטרים ובנוסף לכך לא ניתן לקבע את הלהב, אם באמצעות קפיץ או כל אמצעי אחר.

האם החזקת סכין פרפרית תיחשב לעבירה של החזקת סכין?

הפסיקה קבעה כי סכין פרפרית נחשבת כאולר ולכן מטרת החזקתה הינה כשרה עפ"י החוק, זאת למעט החריגים שצויינו לעיל.

המלצתנו החמה:

עבירת החזקת סכין הינה עבירה מורכבת !!!

אדם הנחקר בעבירה זו ו/או מוגש נגדו כתב אישום בגין בצוע עבירה של החזקת סכין, רצוי כי לא יתמודד לבדו עם מערכת אכיפת החוק על כל שלביה.

רק איש מקצוע, מנוסה ומיומן ידע כיצד להתמודד משפטית עם הסוגייה ויפעל בהתאם, מול גורמי אכיפת החוק הפלילי .

מדוע חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי, מנוסה ומקצועי לפני החקירה וגם לאחריה?

הדבר מהותי ביותר שכן, התביעה אימצה גישה נוקשה ביותר בעבירה של החזקת סכין או בעבירת אלימות שבוצעה באמצעות סכין ומבקשת מבתי המשפט להטיל על מבצע העבירה עונש של מאסר בפועל (!).

זאת במטרה ליצור הרתעה בקרב הציבור ולהילחם בנגע האלימות הגואה בחברתנו.

בחלק לא מבוטל של מקרים, בתי המשפט אכן מטילים עונשי מאסר בפועל על עבירה של החזקת סכין !!!

אל תתמודדו לבדכם עם מערכת אכיפת החוק, שכרו עו"ד פלילי מנוסה ואמין, שיהיה לצידכם, ייעץ לכם, ויגן על זכויותיכם וחירותכם.

תגובה אחת