ארכיון התגית 'חוק הנוער'

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

ינו' 07 2010

כתב אישום כנגד קטין

מאת admin נושאים מאמרים


תיקון חוק הנוער, התיישנות בתחום הנוער, מה חשיבותה והשפעתה של ההתיישנות על התיק הפלילי נגד הקטין ומה חשיבותו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, על כך במאמר זה.

לאחרונה ( ביום 30.7.09) נכנס לתוקף תיקון משמעותי ביותר לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער").

במסגרת התיקון לחוק הנוער שולבו, כללי המשטרה המתייחסים לאופן הטיפול בקטין במסגרת חקירתו במשטרה בגין עבירה פלילית וכן במסגרת מעצרו של קטין, מה שלא קיבל ביטוי עד כה בחוק.

שינוי משמעותי נוסף במסגרת התיקון לחוק הנוער הינו בתקופת ההתיישנות.

במה דברים אמורים?

עד לתיקון חוק הנוער, הכלל היה כי: "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

המשמעות של סעיף זה הייתה כי לעבירה שביצע קטין מתחת לגיל 17, למעט במקרים יוצאי דופן שבהם התקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, חלה תקופת התיישנות של שנה ולא ניתן היה להגיש כתב אישום כנגדו בחלוף השנה בגין אותו אירוע.

אם החוק מגדיר קטין עד גיל 18, מדוע אם כך, בעבר, ההתיישנות חלה עד גיל 17 בלבד ?

עד לתיקון חוק הנוער , סעיף ההתיישנות בחוק קבע כי, לא יועמד קטין לדין בשל עבירה שעברה שנה מביצועה. כלומר, אם הוא בגיר כבר, קרי מעל גיל 18, אזי ניתן להעמידו לדין ואין התיישנות בחלוף השנה.

אי לכך, נוצר מצב שבו אם הקטין היה מעל גיל 17 במועד ביצוע העבירה, בחלוף השנה הוא כבר אינו קטין ולכן לא חל כלל ההתיישנות לגביו.

בשל כך, נוצר מצב שבו קטין מעל לגיל 17 ביצע עבירה, ובשל החוק הישן העבירה לא התיישנה (במסגרת השנה) ואז הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום (לא לבית משפט לנוער) והוא נדון כבגיר, על כל המשתמע מכך.

לעתים, בשל תקלה, היה מוגש כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות. במקרה כזה, עורך דין פלילי מנוסה, אשר מתמחה בתחום הנוער, היה טוען בבית המשפט טענת התיישנות ובכך מביא לידי ביטול כתב האישום.

המצב המשפטי כיום לאחר תיקון חוק הנוער

כיום, סעיף 14 לחוק הנוער קובע לגבי תקופת ההעמדה לדין כדלקמן:

"אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

מדובר בשינוי משמעותי לחוק !!!

כיום, כל עוד נעברה עבירה על ידי קטין, הגם שהוא התבגר במהלך שנת ההתיישנות, לא ניתן להעמידו לדין. כלומר, גם קטין קרוב לגיל 18, שעבר עבירה, חלה לגביו תקופת ההתיישנות ולא ניתן להגיש נגדו כתב אישום בחלוף השנה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

בנוסף, כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער והוא יישפט כקטין, למרות שכבר התבגר מבחינת החוק. (על החשיבות בכך ראה מאמרנו "כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער" )

רבים אינם מודעים לשינוי משמעותי זה ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שקטין ייוצג על ידי עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ואשר מודע ומבין את משמעות השינויים בחוק.

אין תגובות