ארכיון התגית 'זכויות קטין'

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

מאי 10 2010

פרשת האונס הקבוצתי בבת-ים: גיל האחריות הפלילית ורישום פלילי לבני נוער


אחריות פלילית - רישום פלילי - עו"ד פליל שביט- קנטור

אתמול התבשרנו כי הוגש כתב אישום ראשון בפרשת האונס הקבוצתי בילדה בת ה- 12 בבת-ים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו מואשם נער בן 17 בביצוע שני מעשי אונס וכן מעשים מגונים. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה כי "הנאשם לא בחל לנצל ניצול ציני את תמימותה וחולשתה של הקטינה בת ה-12 ועשה בה כחפץ לשם סיפוק יצריו".

ע"פ YNET, כבר בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד שאר החשודים, שכולם בני פחות מ-14. עוד נודע כי יש בין החשודים כאלה שגילם אף פחות מ-12 ובמקרה שלהם לא ניתן יהיה להעמיד לדין בכל מקרה, משום שלא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.

מהי האחריות הפלילית?
אדם ייחשב כמבצע עבירה פלילית במידה והוא יהיה בעל אחריות פלילית לביצועה ואם עשה אותה במחשבה פלילית. זה נכון לכל המקרים, למעט עבירות מסויימות שאינן דורשות מחשבה פלילית, כמו עבירות של רשלנות ושל אחריות קפידה. גיל המינימום לאחריות הפלילית הינו 12 שנים.  מתחת לגיל זה לא ניתן לחקור קטין כחשוד, גם אם קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי.  קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בביצוע עבירה פלילית, יועבר לטיפול רשויות הסעד והרווחה.

מהי מחשבה פלילית?

מחשבה פלילית הינה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה (כל עבירה ועבירה על פי הגדרתה).  באירוע שבו גם נגרמו תוצאות, ישנן עבירות אשר דורשות אלמנט של כוונה לגרום לאותן תוצאות (למשל: בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה), ולעתים אף די באלמנט של פזיזות, כלומר אדישות, שיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות או קלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות לגרימת אותן תוצאות, מתוך תקווה להצליח ולהימנע מגרימתן.

מהי ההגדרה החוקית של קטין?
החוק מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.  קטין בטווח הגילאים שבין 12 ל- 18, אשר ביצע עבירה, ניתן להעמידו לדין בבית משפט לנוער והעניין ידון בכפוף להוראות חוק הנוער (שפיטה, טיפול וענישה). אין חשיבות, מבחינת הגדרתו של "קטין" על פי חוק, אם הוא הקורבן או החשוד בביצוע העבירה. חשוב להבין, כי כל אדם, כולל קטין, שנפתח כנגדו תיק חקירה פלילי ואשר הועמד לדין בגין תיק זה, יגרור הדבר רישום פלילי.

מתי יימחק לו הרישום הפלילי?
רק במקרה שבו יזוכה אותו אדם מן העבירות שיוחסו לו, ימחק התיק מהרישום הפלילי.  גם אם התיק יסגר, מסיבה זו או אחרת, מעילה של חוסר ראיות או אפילו אין עניין לציבור, ישאר רישום של תיק משטרה סגור במרשם הפלילי

מה יהיה לגבי הרישום הפלילי של החשוד בן ה- 14 בפרשת האונס?
במידה ובית המשפט יקבע, גם לגבי קטין בן 14, כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בין אם התיק מסתיים בדרך של הרשעה ובין אם בדרך של אי הרשעה, יגרור הדבר רישום פלילי, אשר יימחק רק לאחר התקופות הקבועות בחוק. לגבי קטין בן 14, אם התיק הסתיים ללא הרשעה, טווח הזמן ינוע בין 3 ל- 5 שנים עד למחיקה. במידה והתיק הסתיים בהרשעה פלילית מדובר בתקופה מינימאלית של 17 שנים לפחות עד למחיקת הרישום הפלילי.

אין תגובות

אפר' 14 2010

"האם עם האקדח" קוי הגנה אפשריים


לפני שבוע התוודענו למקרה החמור שהתרחש בבית הספר "תדהר" ביקנעם בו אם של אחת התלמידות נכנסה לבית הספר חמושה באקדח, פרצה לכיתה בזמן הלימודים ואיימה על שתי תלמידות בכיתה בדרישה שתפסקנה להקניט את בתה הקטנה. בהמלך האירוע היא תקפה את השתיים ופצעה אותן קל.

האם נעצרה על ידי יהמשטרה במהרה ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שאמורה להעריך את מצבה הנפשי. בהמשך, בית משפט השלום בנצרת החליט להאריך את מעצרה ב-8 ימים. למרות שמהאקדח לא נורתה ירייה והילדות הנתקפות נפגעו בצורה קלה, אין להקל ראש באירוע יוצא דופן זה.

נפנוף נשק בבית ספר לאור היום ופגיעה בקטינים, הוא משהו שקשה לקבל בשלוות נפש. אין ספק שגורמים אלה יילקחו בחשבון בדיון המשפטי, יחד עם זאת, ה"אם המנפנפת" תוכל "לצאת בזול", במידה ופרקליטיה יתכננו נכון את קו ההגנה. הנה מספר סעיפים בקו ההגנה שיש לתת עליהם את הדעת:

1. מצבה הנפשי

תחילה יש לבחון את כשירות האם לעמוד לדין ו/או האם המעשים החמורים בוצעו על רקע מחלה נפשית ובשעת ביצועם לא יכלה להבין את אשר עשתה או את הפסול במעשיה או להימנע מעשיית המעשים.

בהתחשב בעובדה שהאם מטופלת פסיכיאטרית יש לבקש מבית המשפט להפנותה להסתכלות פסיכיאטרית לבדיקת מצבה הנפשי.

במידה וחוו"ד הפסיכיאטרית תקבע שאין היא כשירה לעמוד לדין, יופסקו ההליכים המשפטיים נגדה ותקבע דרך הטיפול בה, או ע"י אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי או ע"י טיפול מרפאתי כפוי. דבר זה מצריך צו של בית המשפט.

אם האם תמצא כשירה לעמוד לדין ולהבין את מעשיה הרי שיהיה צורך לבדוק את חומר החקירה נגדה ואת האישומים שייוחסו לה בכתב האישום ע"י הפרקליטות ובהתאם לפעול להסדר טיעון שייקח בחשבון את מצבה הנפשי ויתר הנסיבות הרלוונטיות למקרה זה.

2. המניע

האם קיבלה טלפון מבתה במסגרתו נאמר לה כי הבת הותקפה והוקנטה ע"י הבנות מכיתתה. בהתחשב בעובדה כי אין מדובר במיידיות, בהימצאות האם במחיצת הבת בעת התקיפה, כלומר האם הגיעה לבית הספר לאחר התקיפה, ובכך שלא נשקפה סכנה מיידית לבתה, הרי שהיא לא תוכל לטעון טענות הגנה כגון הגנה עצמית (הגנה עצמית אינה רק ביחס לגוף התוקף המואשם אלא גם ביחס לזולת) או הגנת הכורח.

3. חומרת הפגיעה

הבנות שהותקפו ע"י האם סבלו משטפי דם וחבלות חיצוניות נוספות, כלומר מדובר בתקיפה חמורה שנזק גופני בצידה. הדבר יחמיר את עונשה ביום גזר הדין.

4. העונש

עונש הנו נגזרת , בין היתר, של סעיפי האישום. אם הפרקליטות תייחס לאם עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, הרי שהעונש רק בגין עבירה זו עפ"י החוק הנו עד 10 שנות מאסר. למיותר לציין שעבירה זו מחייבת הגשת כתב האישום לבית משפט מחוזי (ולא לשלום).

ניתן לייחס לה עבירה זו שכן ככל הנראה אין לאם רישיון לנשק, מדובר בנשק של האב!!! אם תיוחס לה עבירה של החזקת נשק שלא כדין הרי שהעונש עפ"י החוק קל יותר ומגיע ל-7 שנות מאסר וניתן להגיש לבית משפט השלום. ביחס לתקיפה, הרי שתיוחס לה עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, סעיף 368ב(א), העונש הנו עד 5 שנות מאסר.

העונש הצפוי לאם הנו של מאסר בפועל, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להימנע מכך.

5. סוגי התקיפה

סעיף 380 לחוק העונשין מדבר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש הנו עד 3 שנות מאסר. הפרקליטות לא תייחס עבירה זו שכן העונש קל יותר וכן בשל העובדה שהתקיפה הייתה כלפי קטינות, קרי אלמנט מחמיר.

האם לא תואשם בעבירה לפי סעיף 335(א)(1), חבלה בנסיבות מחמירות שכן הסעיף מחייב פגיעה בגוף ברמה של חבלה חמורה, עפ"י החוק חבלה חמורה הינה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

6. האב

אם האב אבטח את נשקו כפי שהחוק מחייבו והאם הגיעה בדרכים שונות שגברו על אבטחת הנשק , הרי שלא צפויים הליכים משפטיים נגד האב .אם האב לא אבטח נשקו כמחויב עפ"י החוק, הרי שאף הוא צפוי לעמוד לדין בגין הזנחת השמירה על כלי ירייה , סעיף 339(א) לחוק העונשין, העונש בגינו הנו עד – שנת מאסר וכמובן שרישיונו יישלל .

אין תגובות

פבר' 11 2010

חקירת קטין – מה הן זכויותיו ?

מאת admin נושאים מאמרים

חקירת קטין זכויותיו של קטין במסגרת חקירה פלילית

בהמשך למאמרנו מיום 12.1.2010, נבדוק מהן זכויותיו של הקטין במסגרת חקירתו הפלילית, אילו חובות חלות על השוטר בטרם יחקור את הקטין החשוד בביצוע עבירה פלילית ומתי ייעצר הקטין במסגרת חקירה פלילית כאמור.

חוק הנוער (שפיטה,ענישה ודרכי טיפול), תשל"א 1971

כפי שציינו במאמרים קודמים, בחודש יולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"). במסגרת התיקון הנ"ל, צורפו לחוק הנוער הקיים הוראות ביחס למעצרו ולחקירתו של קטין, הוראות שלא קיבלו עד כה ביטוי בחוק (רובן כבר בוצעו הלכה למעשה במסגרת כללים והנחיות של משטרת ישראל, אך במסגרת התיקון לחוק קיבלו ביטוי ממשי).

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו

בטרם חקירתו בין יתר הוראות החוק החדשות, ניתן להבחין גם בסעיף 9 ט' לחוק הנוער, אשר מתייחס באופן מפורש לזכויותיו של הקטין וחובתו של השוטר החוקר להודיע לקטין על זכויותיו אלו בטרם חקירתו. החוק קובע כי לפני חקירתו של הקטין החשוד באזהרה, על החוקר להודיע לקטין, "בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו" , על זכויותיו . על פי הוראות הסעיף, לא די בהודעה כללית על זכויותיו. על החוקר להסביר לקטין, בהתאם לגילו ובגרותו של הקטין החשוד על זכויותיו על פי כל דין וכן להוסיף על כך זכויות נוספות בהתאם למצוין בחוק הנוער.

בנוסף לזכויות על פי כל דין, לקטין חשוד, ישנן זכויות

  1. לקטין הזכות להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (עו"ד פלילי).
    ישנה חשיבות ראשונה במעלה לקטין להיות מיוצג כבר במסגרת חקירתו הפלילית על ידי עורך דין פלילי, שזהו תחום התמחותו.
    הקטין, שזו התמודדותו הראשונה מול גורמי אכיפת החוק, אינו מודע לתרגילי החקירה השונים ועשוי, כשהוא עומד אל מול החוקר למסור מידע שיגרום לו בהמשך לנזק חמור ביותר להגנתו.
    עו"ד פלילי בעל ניסיון בתחום הנוער, יוכל להקנות לקטין החשוד כלים שונים לשם התמודדות עם חקירתו הפלילית. היוועצות עם אותו עו"ד פלילי בטרם החקירה אף תקנה לקטין ולהוריו את הביטחון הנדרש בכדי להתמודד לא רק עם החקירה עצמה אלא גם עם ההליך הפלילי אליו נקלע הקטין.
  2. בנוסף לחובתו של חוקר המשטרה להודיע לקטין על זכותו להיוועץ עם עורך דין פלילי, חלה על החוקר החובה להודיע ולהסביר לקטין על זכותו כי הורהו או קרוב אחר יהיו נוכחים במהלך חקירתו (למעט כשחלים חריגים המצוינים בסעיף 9 ח' לחוק הנוער).

מעצר קטין כאמצעי אחרון

חידוש נוסף במסגרת חוק הנוער הינו סעיף 10א לחוק, אשר קובע מפורשות בהוראת סעיף חוק, כי אין לעצור קטין אלא כאופציה אחרונה ורק כאשר לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה.

הכוונה הינה, כי מקום בו ניתן לקיים החקירה ללא הפרעה או שיבוש כשהקטין משוחרר, הגם בתנאים שונים (הרחקה, מעצר בית – מלא או חלקי – איסור קשר וכדומה), לא ייעצר הקטין.

סעיף זה גם קובע כי גם מקום שבו יש צורך לעצור הקטין, הדבר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה.

סעיף החוק אף קובע כי בטרם קבלת ההחלטה על המעצר על גורמי החקירה להביא בחשבון את גילו של הקטין שמעצרו מתבקש ומה תהא השפעת המעצר על שלומו הגופני של הקטין ועל המשך התפתחותו התקין.

לעתים, למרות שהדבר קיבל עתה ביטוי לכך בחוק, נוטים גורמי החקירה להמשיך ולנהוג כבעבר, ולמהר לעצור קטין, למרות שאין בכך צורך. לכן, קיימת חשיבות רבה לייצוגו של הקטין על ידי עו"ד פלילי במסגרת בקשת היחידה החוקרת להארכת מעצרו, זאת לשם קיצור תקופת המעצר ו/או שחרורו של הקטין.

האם כשקטין חשוד נעצר ונחקר, ישנה חובה ליידע את סנגורו (עו"ד פלילי)

בנוסף לאמור לעיל, על השוטר החוקר חלה חובה, כאשר הקטין החשוד הינו גם עצור, להודיע לסנגורו של הקטין על חקירתו .

אין תגובות

ינו' 10 2010

קטין בהליך הפלילי עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים


מהו בית משפט לנוער, מה מטרתו העיקרית, לאיזה בית משפט יוגש כתב אישום כנגד אדם שביום ביצוע העבירה טרם מלאו לו 18 , האם ניתן להגיש כתב אישום כנגד קטין ובגיר יחד? על כך בגוף המאמר.

מהו בית משפט לנוער

בית משפט לנוער הנו למעשה, בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי (הדבר תלוי בטיב העבירה שבוצעה ע"י הקטין וכן בהתאם לעונש שהחוק קובע לעבירה זו) ,שיושב בהם שופט אשר נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, הטיל עליו לתפקד גם כשופט נוער, ובלבד שאותו שופט עבר הכשרה מיוחדת בתחום הנוער.

מטרת בית המשפט לנוער

בית המשפט לנוער מטרתו, שיקומו של הקטין בראש וראשונה.

במסגרת תיקי נוער, מעורב שירות המבחן לנוער, שמטרתו אף היא שיקומו של הקטין שביצע את העבירה. שירות המבחן  מדווח לבית המשפט, בין היתר, אודות הנסיבות שהביאו את הקטין לבצע את העבירה וכיצד ניתן לסייע לו.

לעיתים, חרף רצונם של שירות המבחן ובית המשפט לסייע לקטין , הקטין עצמו אינו מעוניין בסיוע ועושה ככל האפשר להרחיק ממנו את העזרה המוגשת לו, דבר שפוגע בעתידו.

לכן, חשוב מאוד, כי עורך דין פלילי מנוסה ובקיא בתחום הנוער, אשר מייצג את הקטין ינהל עמו מפגשים ושיחות רבות במטרה להבהיר לו את חשיבות העניין ואת משמעות אי שיתוף הפעולה שיש בו כדי להביא לפגיעה משמעותית בקטין, בחייו המקצועיים, לעיתים, עד כדי ישיבה מאחורי סורג ובריח .

יודגש, תפקידו של עו"ד פלילי אינו מתמצה בדיונים בבית המשפט בלבד. תפקיד עורך דין פלילי , בין היתר, לוודא כי הקטין מתייצב לדיונים, כי הקטין מתייצב למפגשים בשירות המבחן.

זאת ועוד, תפקידו לשמור על קשר קבוע עם הקטין והוריו, לשוחח עמו, להיפגש עמו במהלך התיק הפלילי המתנהל נגדו, כדי לוודא שהקטין מבין את חשיבות העניין ובמידה וישנה בעיה מסוימת בהתנהלות הקטין, לגלותה בהקדם האפשרי ולמצוא פתרון לכך במטרה להימנע מפגיעה בעתידו של הקטין.

בית המשפט אליו יוגש כתב האישום כנגד קטין שביצע עבירה

התשובה לסוגיה זו נחלקת לשניים, כדלקמן:

  1. אם ביום הגשת כתב האישום מלאו לקטין 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין, אזי כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער.
  2. אם ביום הגשת כתב האישום מלאו לקטין 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין , כתב האישום לא יוגש לבית המשפט לנוער, אלא לבית המשפט הרגיל, לבגירים (בית משפט השלום או המחוזי בהתאם לטיב העבירה שבוצעה ).

האם ניתן להגיש כתב אישום משותף כנגד בגיר וקטין יחדיו?

לא יועמדו לדין קטין ובגיר יחדיו אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

יחד עם זאת, תיקון מס' 14 לחוק הנוער, בשנת 2008, קבע כי, אם קטין ובגיר הואשמו יחדיו באותו כתב אישום, בית המשפט ישמע את טיעוני הצדדים (כלומר את טיעוני ב"כ המדינה וכן טיעוני עו"ד פלילי מטעם הנאשמים) בעניין זה.

אם בית המשפט החליט, לאחר שמיעת הטיעונים, להמשיך לדון בתיק , אזי, הוא יתנהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער.

אם בית המשפט החליט, לאחר שמיעת הטיעונים, שלא לדון בתיק ,הוא יורה על הפרדת המשפט של הקטין מהבגיר ויעביר את כתב האישום כנגד הקטין בלבד, לבית המשפט לנוער.

אין תגובות

ינו' 07 2010

כתב אישום כנגד קטין

מאת admin נושאים מאמרים


תיקון חוק הנוער, התיישנות בתחום הנוער, מה חשיבותה והשפעתה של ההתיישנות על התיק הפלילי נגד הקטין ומה חשיבותו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער, על כך במאמר זה.

לאחרונה ( ביום 30.7.09) נכנס לתוקף תיקון משמעותי ביותר לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער").

במסגרת התיקון לחוק הנוער שולבו, כללי המשטרה המתייחסים לאופן הטיפול בקטין במסגרת חקירתו במשטרה בגין עבירה פלילית וכן במסגרת מעצרו של קטין, מה שלא קיבל ביטוי עד כה בחוק.

שינוי משמעותי נוסף במסגרת התיקון לחוק הנוער הינו בתקופת ההתיישנות.

במה דברים אמורים?

עד לתיקון חוק הנוער, הכלל היה כי: "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

המשמעות של סעיף זה הייתה כי לעבירה שביצע קטין מתחת לגיל 17, למעט במקרים יוצאי דופן שבהם התקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, חלה תקופת התיישנות של שנה ולא ניתן היה להגיש כתב אישום כנגדו בחלוף השנה בגין אותו אירוע.

אם החוק מגדיר קטין עד גיל 18, מדוע אם כך, בעבר, ההתיישנות חלה עד גיל 17 בלבד ?

עד לתיקון חוק הנוער , סעיף ההתיישנות בחוק קבע כי, לא יועמד קטין לדין בשל עבירה שעברה שנה מביצועה. כלומר, אם הוא בגיר כבר, קרי מעל גיל 18, אזי ניתן להעמידו לדין ואין התיישנות בחלוף השנה.

אי לכך, נוצר מצב שבו אם הקטין היה מעל גיל 17 במועד ביצוע העבירה, בחלוף השנה הוא כבר אינו קטין ולכן לא חל כלל ההתיישנות לגביו.

בשל כך, נוצר מצב שבו קטין מעל לגיל 17 ביצע עבירה, ובשל החוק הישן העבירה לא התיישנה (במסגרת השנה) ואז הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום (לא לבית משפט לנוער) והוא נדון כבגיר, על כל המשתמע מכך.

לעתים, בשל תקלה, היה מוגש כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות. במקרה כזה, עורך דין פלילי מנוסה, אשר מתמחה בתחום הנוער, היה טוען בבית המשפט טענת התיישנות ובכך מביא לידי ביטול כתב האישום.

המצב המשפטי כיום לאחר תיקון חוק הנוער

כיום, סעיף 14 לחוק הנוער קובע לגבי תקופת ההעמדה לדין כדלקמן:

"אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

מדובר בשינוי משמעותי לחוק !!!

כיום, כל עוד נעברה עבירה על ידי קטין, הגם שהוא התבגר במהלך שנת ההתיישנות, לא ניתן להעמידו לדין. כלומר, גם קטין קרוב לגיל 18, שעבר עבירה, חלה לגביו תקופת ההתיישנות ולא ניתן להגיש נגדו כתב אישום בחלוף השנה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה !

בנוסף, כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער והוא יישפט כקטין, למרות שכבר התבגר מבחינת החוק. (על החשיבות בכך ראה מאמרנו "כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער" )

רבים אינם מודעים לשינוי משמעותי זה ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שקטין ייוצג על ידי עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ואשר מודע ומבין את משמעות השינויים בחוק.

אין תגובות

נוב' 11 2009

חקירה פלילית ומעצר קטין

מאת admin נושאים מאמרים

בנכם נעצר? הילד הוזמן לחקירה? נתקלתם במקרה של מעצר קטין? החוק עומד לצידכם וכדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול במעצר וחקירת קטינים שיגן על זכויות הקטין.

עם מי יבוא הקטין במגע לאחר בצוע העבירה?

קטין שהינו חשוד בביצוע עבירה פלילית יבוא במגע ראשון עם משטרת ישראל, אשר מטפלת בחקירה של עבירות פליליות והפנייה עבריינים לשם העמדתם לדין.

בעבר, כשלא הייתה התייחסות בחוק ולא נקבעו כללים מפורשים לגבי הטיפול במעצר וחקירה פלילית של קטינים, פעלה משטרת ישראל על פי הנחיות פנימיות שנקבעו.

לצערנו, למרות ההנחיות הפנימיות המפורשות, פעמים רבות, מסיבות אלו ואחרות, הייתה פגיעה משמעותית וקשה בזכויותיהם של הקטינים שהובלו לתחנה לשם מעצר ו/או חקירה. בשל כך, ראה לנכון המחוקק לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 במסגרת תיקון מס' 14 לחוק, ועיגן את אותם כללים, שמטרתם להגן על כבודו וזכויותיו של הקטין, בחוק.

מאיזה גיל ניתן להעמיד קטין לדין?

ניתן להעמיד לדין קטין, כלומר, להגיש נגדו כתב אישום החל מגיל 12, שזהו למעשה גיל האחריות הפלילית.

מהו אופן הטיפול בחקירת קטין?

קטין בר עונשין (גילאים 12-18), החשוד בביצוע עבירה, יופנה ליחידת הנוער בתחנת המשטרה אליה הגיע לשם חקירתו.

כיצד מורכבת יחידת הנוער במשטרה?

יחידה זו מורכבת מקצין וחוקרים שעברו הכשרה ספציפית בתחום עבריינות הנוער והטיפול בבני נוער (עובדי נוער). הם אשר אמורים לחקור אותו באזהרה בגין החשדות כלפיו.

בנוסף, קטינים מתחת לגיל 14 החשודים במעורבות בביצוע עבירות בעלות חומרה מיוחדת (כגון: עבירות כנגד המוסר), נחקרים על ידי חוקרי ילדים, שהינם עובדים סוציאליים (לא שוטרים) והשייכים לשירות המבחן לנוער.

האם ייתכן כי חוקר רגיל יטפל בקטין?

למרות זאת, במספר רב של מקרים, מגעו הראשוני של הקטין החשוד עם גורמי המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שלא עברו הכשרה של טיפול בבני נוער, כגון: שוטרי הסיור, בלשים, מתנדבים וכדומה. שוטרים אלו הינם בעלי סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והם מחליטים על כך, מועברים התיק והקטין להמשך טיפול ביחידת הנוער.

זאת ועוד, במקרים דחופים יכולות להיעשות פעולות חקירה נוספות (כגון: חקירת הקטין החשוד) על ידי חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבני נוער (כשאין בתחנה עובד נוער).

מדובר, כמובן, בנקודות חיכוך בעייתיות ביותר שיכולות ואף בפועל פוגעות בזכויותיו של הקטין.

מהן זכויות הקטין שביצע עבירה פלילית?

חשוב לדעת מהן זכויותיו של הקטין במהלך מעצר ו/או חקירה כחשוד בביצוע עבירה. לסטייה ופגיעה בזכויות אלו עשויה להיות השפעה על המשך הליך החקירה או ההליך המשפטי שיתנהל כנגדו:

  1. חשוד קטין ייחקר בגין ביצוע עבירה במהלך שעות היום, כשאינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. ניתן, לעיתים, לסטות מהנחיה זו (למשל: כשמדובר בנסיבות בהן יש צורך לחקור את הקטין בדחיפות לשם הגנה על קרבן עבירה ו/או על הקטין עצמו).
  2. עובדי נוער יהיו בלבוש אזרחי וניידות המשמשות אותם גם הן תהיינה ללא כל סממן משטרתי.
  3. יש להזמין קטין לחקירה באמצעות הוריו ו/או אפוטרופסיו . עד גיל 14 חובה לאפשר בחקירה נוכחות הורה או אפוטרופוס של הקטין.
  4. יש לקיים חקירתו של קטין בנפרד מחדרי חקירות בהם נחקרים בגירים.
  5. מעצר קטין (הכוונה למעצר יזום) החשוד בביצוע עבירה יעשה בידי עובד נוער בלבוש אזרחי, בשעות היום, בניידת ללא סממנים משטרתיים ובדרך שלא מעוררת את תשומת ליבם של הסובבים. רק בנסיבות שבהן דחיית המעצר עשויה להכשיל את החקירה ניתן לסטות מכלל זה.
  6. אין לעצור את הקטין בשטח בית ספר, מקום עבודה או מקום אחר שמשמש בני נוער לשם מפגש. אם לא ניתן לדחות את המעצר, יש לתאם את ההגעה למקום וביצוע המעצר עם מנהל המקום.
  7. חל איסור לכבול קטין, למעט במקרים חריגים.
  8. הובלתו של הקטין, במידה ונעצר, אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר!!!
  9. חיפוש משטרתי יערך על ידי עובד נוער. יש להשתדל להימנע מלעורר תשומת לב לחיפוש וכן להימנע מעריכתו במקום לימודיו או עבודתו של הקטין.
  10. חיפוש בביתו של קטין יערך בשעות היום בלבד. במהלך חיפוש בביתו של הקטין, לפחות אחד מהוריו חייב להיות במקום.

למצער, לאורך השנים, למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, חלק רב מהן לא יושם הלכה למעשה, לעתים גם בשל מחסור בכוח אדם.

דוגמא לאי קיום הנחיות המשטרה:

למרות ההנחיה לקיים חקירה פלילית של קטין בשעות היום, נערכות חקירות רבות בשעות הלילה ואף שעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה. גרוע מכך, לעתים אף ייחקר הקטין על ידי בלש או סייר בתחנה, הגם שבמקום נוכח חוקר תורן. אמנם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן ניתן לחקור קטין בשעות הלילה ושלא על ידי עובד נוער, אך השימוש באפשרות זו נעשה גם כשלא נדרש הדבר ובניגוד לחוק, לנהלים ותוך פגיעה בוטה בזכויותיו של הקטין.

האם המועצה הלאומית לשלום הילד מעורבת בהליך הפלילי?

המועצה הלאומית לשלום הילד עורכת בדיקות תקופתיות בעניין ולאורך השנים התקבלו תלונות רבות בנוגע להפרת הנהלים, פגיעה בזכויות הקטינים, בכבודם ואף התעללות בקטינים במהלך חקירה משטרתית.

ההפרה מתבטאת בחקירות ליליות, חקירת קטינים ללא נוכחות הוריהם, למרות דרישת ההורים להיות נוכחים בחקירה, איומים ולחצים על הקטינים (כגון: איום להשאיר הקטין במעצר אם לא יודה במיוחס לו).

רוב התלונות שהגיעו למועצה הלאומית לשלום הילד מתמקדות בשוטרים נעדרי הסמכה לטיפול בנוער (לא עובדי הנוער), אותם השוטרים שעמם בא הקטין במגע ראשוני.

חקירה פלילית של קטין מה מטרתה?

יש לזכור כי המטרה הראשונה של ההליך החקירתי בכל הקשור לנוער ועבריינות נוער הינה שיקום הקטין.

עם זאת, לעתים קרובות, בשל טיפול משטרתי לקוי (שלא על ידי עובדי נוער) או בשל רצונם של גורמי המשטרה להביא לפענוח המקרה, נפגעות זכויותיו של הקטין החשוד בביצוע העבירה.

למרות קיומן של ההנחיות המשטרתיות הפנימיות, רוב הקטינים לא היו מודעים לזכויותיהם והחמור מכך, שוטרים רבים, למרות שבאו במגע כמעט יומיומי עם קטינים, לא היו מודעים לנהלים ולכללים לטיפול בקטינים.

כיום, עם עיגון זכויותיו של הקטין במסגרת תיקון מס' 14 לחוק הנוער אנו מקווים כי הדבר יביא לשינוי מן הבסיס בגישה ובטיפול המשטרתיים.

מה על הורי הקטין לעשות לאחר בצוע עבירה פלילית ו/או מעצר קטין?

לאור כל האמור לעיל, למודעות ההורים לזכויותיו של הקטין בטיפול בו במהלך החקירה, המעצר והחיפוש, חשיבות רבה ביותר, לשם הגנה על הקטין, על זכויותיו ועל כבודו במהלך החיכוך עם גורמי המשטרה.

יתר על כן, מומלץ ביותר כי ההורים יהיו בקשר עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי במהלך חקירתו ו/או מעצרו של בנם/ביתם, זאת לשם עמידה על זכויות בנם/ביתם במסגרת החקירה ו/או המעצר, כמו גם סיום החקירה בסגירת התיק במסגרת אי תביעה קטין.

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור הקטין בהקדם האפשרי , על כן יש לפעול במהרה ,

צרו קשר בהקדם עם עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי, שיפעל לשחרור הקטין ממעצר ויגן על האינטרסים והזכויות של הקטין !!!

2 תגובות