ארכיון התגית 'אלימות פיזית'

אוג' 22 2010

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג


היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

אין תגובות

אפר' 14 2010

"האם עם האקדח" קוי הגנה אפשריים


לפני שבוע התוודענו למקרה החמור שהתרחש בבית הספר "תדהר" ביקנעם בו אם של אחת התלמידות נכנסה לבית הספר חמושה באקדח, פרצה לכיתה בזמן הלימודים ואיימה על שתי תלמידות בכיתה בדרישה שתפסקנה להקניט את בתה הקטנה. בהמלך האירוע היא תקפה את השתיים ופצעה אותן קל.

האם נעצרה על ידי יהמשטרה במהרה ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שאמורה להעריך את מצבה הנפשי. בהמשך, בית משפט השלום בנצרת החליט להאריך את מעצרה ב-8 ימים. למרות שמהאקדח לא נורתה ירייה והילדות הנתקפות נפגעו בצורה קלה, אין להקל ראש באירוע יוצא דופן זה.

נפנוף נשק בבית ספר לאור היום ופגיעה בקטינים, הוא משהו שקשה לקבל בשלוות נפש. אין ספק שגורמים אלה יילקחו בחשבון בדיון המשפטי, יחד עם זאת, ה"אם המנפנפת" תוכל "לצאת בזול", במידה ופרקליטיה יתכננו נכון את קו ההגנה. הנה מספר סעיפים בקו ההגנה שיש לתת עליהם את הדעת:

1. מצבה הנפשי

תחילה יש לבחון את כשירות האם לעמוד לדין ו/או האם המעשים החמורים בוצעו על רקע מחלה נפשית ובשעת ביצועם לא יכלה להבין את אשר עשתה או את הפסול במעשיה או להימנע מעשיית המעשים.

בהתחשב בעובדה שהאם מטופלת פסיכיאטרית יש לבקש מבית המשפט להפנותה להסתכלות פסיכיאטרית לבדיקת מצבה הנפשי.

במידה וחוו"ד הפסיכיאטרית תקבע שאין היא כשירה לעמוד לדין, יופסקו ההליכים המשפטיים נגדה ותקבע דרך הטיפול בה, או ע"י אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי או ע"י טיפול מרפאתי כפוי. דבר זה מצריך צו של בית המשפט.

אם האם תמצא כשירה לעמוד לדין ולהבין את מעשיה הרי שיהיה צורך לבדוק את חומר החקירה נגדה ואת האישומים שייוחסו לה בכתב האישום ע"י הפרקליטות ובהתאם לפעול להסדר טיעון שייקח בחשבון את מצבה הנפשי ויתר הנסיבות הרלוונטיות למקרה זה.

2. המניע

האם קיבלה טלפון מבתה במסגרתו נאמר לה כי הבת הותקפה והוקנטה ע"י הבנות מכיתתה. בהתחשב בעובדה כי אין מדובר במיידיות, בהימצאות האם במחיצת הבת בעת התקיפה, כלומר האם הגיעה לבית הספר לאחר התקיפה, ובכך שלא נשקפה סכנה מיידית לבתה, הרי שהיא לא תוכל לטעון טענות הגנה כגון הגנה עצמית (הגנה עצמית אינה רק ביחס לגוף התוקף המואשם אלא גם ביחס לזולת) או הגנת הכורח.

3. חומרת הפגיעה

הבנות שהותקפו ע"י האם סבלו משטפי דם וחבלות חיצוניות נוספות, כלומר מדובר בתקיפה חמורה שנזק גופני בצידה. הדבר יחמיר את עונשה ביום גזר הדין.

4. העונש

עונש הנו נגזרת , בין היתר, של סעיפי האישום. אם הפרקליטות תייחס לאם עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, הרי שהעונש רק בגין עבירה זו עפ"י החוק הנו עד 10 שנות מאסר. למיותר לציין שעבירה זו מחייבת הגשת כתב האישום לבית משפט מחוזי (ולא לשלום).

ניתן לייחס לה עבירה זו שכן ככל הנראה אין לאם רישיון לנשק, מדובר בנשק של האב!!! אם תיוחס לה עבירה של החזקת נשק שלא כדין הרי שהעונש עפ"י החוק קל יותר ומגיע ל-7 שנות מאסר וניתן להגיש לבית משפט השלום. ביחס לתקיפה, הרי שתיוחס לה עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, סעיף 368ב(א), העונש הנו עד 5 שנות מאסר.

העונש הצפוי לאם הנו של מאסר בפועל, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להימנע מכך.

5. סוגי התקיפה

סעיף 380 לחוק העונשין מדבר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש הנו עד 3 שנות מאסר. הפרקליטות לא תייחס עבירה זו שכן העונש קל יותר וכן בשל העובדה שהתקיפה הייתה כלפי קטינות, קרי אלמנט מחמיר.

האם לא תואשם בעבירה לפי סעיף 335(א)(1), חבלה בנסיבות מחמירות שכן הסעיף מחייב פגיעה בגוף ברמה של חבלה חמורה, עפ"י החוק חבלה חמורה הינה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

6. האב

אם האב אבטח את נשקו כפי שהחוק מחייבו והאם הגיעה בדרכים שונות שגברו על אבטחת הנשק , הרי שלא צפויים הליכים משפטיים נגד האב .אם האב לא אבטח נשקו כמחויב עפ"י החוק, הרי שאף הוא צפוי לעמוד לדין בגין הזנחת השמירה על כלי ירייה , סעיף 339(א) לחוק העונשין, העונש בגינו הנו עד – שנת מאסר וכמובן שרישיונו יישלל .

אין תגובות

פבר' 28 2010

מהי עבירת תקיפה ? מה ההגדרה של אלימות פיזית ?

מאת admin נושאים מאמרים

תקיפה מהי?

סעיף 378 לחוק העונשין, קובע את הגדרתה של עבירת התקיפה:

 "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

הסעיף אף קובע כי, "הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

המדובר בהגדרה כללית ובסיסית של עבירת התקיפה, כאשר החוק מוסיף ומחלק עבירות אלו למספר עבירות על פי רמת החומרה. 

עבירה של  תקיפה סתם (כפי שיוסבר בהמשך) הינה ברף הנמוך ביותר של עבירות אלו, ואילו עבירת התקיפה בכוונה מחמירה הינה החמורה שבעבירות התקיפה השונות (העונש בצידה הינו של 20 שנות מאסר).

במאמר זה נפרט לגבי מספר עבירות תקיפה / אלימות פיזית.

תקיפה סתם

כקבוע בסעיף 379 לחוק העונשין, אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים. 

עבירה זו של תקיפה סתם הינה ברף הנמוך ביותר של החומרה בסדרת עבירות התקיפה.

לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

תקיפה חבלנית (תקיפה הגורמת חבלה של ממש)

סעיף 380 לחוק העונשין קובע שמי שתוקף את אדם וגורם לו חבלה של ממש, דינו מאסר שלוש שנים.

מהי חבלה?

לפי חוק העונשין, חבלה מוגדרת כ: "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים".

למשל, סטירה בפניו של אדם וגרימת המטומה (סימן כחול), תיחשב, בין היתר, כעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

תקיפות שונות

סעיף 381 מפרט מספר תקיפות שונות, שהעונש בצידן הינו עד שלוש שנות מאסר.  בתקיפות אלו אין נדרשת גרימת החבלה, חומרתן נמדדת על פי הנסיבות הנלוות לתקיפה:

  1. תקיפה לשם ביצוע פשע;
  2. תקיפה לשם גניבת דבר;
  3. תקיפה לשם התנגדות למעצר או ללכידה כדין, של התוקף או זולתו, בשל כל עבירה או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

תקיפת עובד ציבור

במסגרת סעיף 381 (ב) מוגדרת גם עבירת תקיפת עובד ציבור.

המחוקק קבע כי מי שהינו עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, זכאי להגנה מיוחדת מצד החוק ויש לראות בחומרה כל תקיפה שלו, כשהתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של המותקף.  לכן, נקבע לצד עבירה זו עונש גבוה יחסית, של 5 שנות מאסר !!!

לדוגמא , תקיפת רופאים/ות ואחים/ות במסגרת הליך טיפולי, תקיפת עובדי עירייה בהקשר של עבודתם וכו'.

עבירות אלימות בתוך המשפחה , אף הן נכללות במסגרת עבירות אלימות.

על עבירות אלו ועל עבירות תקיפה / אלימות חמורות נוספות, כגון פציעה וחבלה חמורה נרחיב בהמשך.

האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?

כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא תביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.

יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

 

אין תגובות

ינו' 17 2010

אלימות – תקיפת שוטר

מאת admin נושאים כתבו עלינו

האם יש עניין לציבור כי מח"ש תחקור שוטר שתקף שוטר אחר?

מח"ש סבורה שלא !!!

שוטר מג"ב לשעבר התלונן במחלקה לחקירות שוטרים כי הותקף ע"י שוטרים אחרים.

מח"ש החליטה לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור".

שוטר המג"ב לשעבר בחר להשיב מלחמה במובן המשפטי, עניינו מתנהל בשני מישורים, הן בבית המשפט והן בפרקליטות המדינה.

הקלק על הכתבה על מנת להגדיל אותה.


אין תגובות

ינו' 09 2010

אלימות פיזית בכנסיה – שימוע לפני הגשת כתב אישום

מאת admin נושאים הישגים


קטטה / אלימות פיזית בכנסיה בנצרת,  ארעה במהלך טקס דתי, זאת על רקע סכסוך בין חברי הכנסייה.

מהתלונה עלה כי איש דת בכיר בכנסייה טען שנעשה ניסיון לאלימות פיזית נגדו וכן איומים כלפיו.

המשטרה הוזעקה למקום האלימות ועצרה שני חשודים לחקירה.

החשודים נעצרו מייד לאחר התלונה !

בהמשך ולאחר ששוחררו מהמעצר, קיבלו החשודים הודעת שימוע לפני הגשת כתב אישום נגדם, המייחס להם עבירות אלימות ואיומים כנגד בכיר הכנסייה וכומר נוסף ששהה במקום, בעת אירועי האלימות.

משרדנו שייצג את החשודים מנע הגשת כתב אישום נגדם, זאת למרות שמספר עדי ראייה הפלילו את מרשינו, ביניהם גם בכיר הכנסייה וכומר נוסף.

ניסיוננו רב השנים והשירות המשפטי המקצועי שמשרדנו יעניק לכם = שקט נפשי וניצחון משפטי !

כי עורך דין פלילי מנוסה זה לא לוקסוס!

אין תגובות