ארכיון התגית 'איומים'

ינו' 13 2010

תקיפת שוטר – איומים על שוטר – ביטול כתב אישום

מאת admin נושאים הישגים, מאמרים

האם ביטול כתב אישום בגין תקיפת שוטר ואיומים אפשרי ? מה חשיבותו של עו"ד פלילי מנוסה בהליך הפלילי?

שימו לב למקרה הבא

מעקלי הוצאה לפועל מלווים בשוטרים, הגיעו לביתו של צעיר, בכפר בצפון הארץ, בשל חוב לחברת פלאפון תקשורת בע"מ , במטרה לבצע עיקול.

השוטרים והמעקלים, טענו כי אחיו של בעל החוב הכשיל את העיקול, תקף שוטרים, הפריע לשוטרים בעת מילוי תפקידם ואיים לפגוע בשוטרים.

עוד טענו השוטרים והמעקלים, כי אחיו של בעל החוב, נשא על גופו אקדח והראה סימנים לקראת שימוש באקדח, דבר שגרם לקצין המשטרה שהיה במקום להשתלט עליו במטרה להימנע מפגיעה בשוטרים ובמעקלים .

אחיו של בעל החוב עוכב לתחנת המשטרה לחקירה ואקדחו נלקח ממנו.

זאת ועוד, האח, איבד את מקום עבודתו נוכח טענות המדינה נגדו בדבר תקיפת שוטרים, איומים על שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

המדינה, באמצעות לשכת תביעות חדרה, הגישה כנגד האח, כתב אישום בגין עבירות חמורות של תקיפת שוטר, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

האח שהפך לנאשם, הכחיש את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום באמצעות עורך דין פלילי שייצג אותו בתחילת הדרך ודרש כי הליך הוכחות יתנהל בבית המשפט.

לאחר מס' דיונים בבית המשפט השלום בחדרה, החליט הנאשם כי אינו מרוצה מתפקודו של עורך הדין שייצג אותו והחליט להחליפו ולשכור שירותיו של עורך דין פלילי אחר.

הנאשם פנה למשרדנו, בבקשה לייצגו בתיק המתנהל נגדו בבית המשפט השלום בחדרה.

לאחר בדיקת התיק הפלילי, פנינו ללשכת תביעות חדרה ושטחנו בפניהם את טיעונינו המשפטיים / מקצועיים, המצדיקים לעניות דעתנו, ביטול כתב אישום.

בסיומו של מו"מ ארוך, נאותה המדינה לקבל את טיעונינו והוחלט על ביטול כתב אישום במקרה זה.

בהמשך התייצבה נציגת המדינה בבית משפט השלום בחדרה והודיעה לכב' השופט, אביהו גופמן, כי היא חוזרת בה ומודיעה על ביטול כתב אישום בתיק פלילי זה כנגד הנאשם.

נוכח ביטול כתב האישום החמור נגד הנאשם שהכיל עבירות של תקיפת שוטר, איומים על שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חזר הוא לשגרת חייו לאחר שאבן נגולה מליבו ושמו הטוב לא יוכתם בעבירה פלילית.

המסר העולה מהאמור לעיל הנו שכירת שירותיו של עורך דין פלילי מנוסה, הנו דבר מהותי בהליך הפלילי.

אין להקל ראש, יש לשכור עו"ד פלילי עם יכולות מוכחות שינהל לכם את התיק הפלילי ויביא לתוצאה הטובה ביותר עבורכם.

ביטול כתב אישום אפשרי בהחלט !!!

ביטול כתב אישום בגין תקיפת שוטר, איומים על שוטר והכשלת שוטר במילוי תפקידו עורך דין פלילי זה לא לוקסוס

אין תגובות

ינו' 06 2010

סכסוך שכנים ריב על פח זבל הביא להגשת כתב אישום!

מאת admin נושאים הישגים


מה קורה כשפח זבל יוצר חיץ בין שכנים? האם הדבר מצדיק הגשת כתב אישום?

סכסוך שכנים צץ לו על רקע הסגת גבול לפח הזבל .

סכסוך בין שכנים על רקע השימוש בפח זבל הוביל לאלימות בין שכנות ביישוב בצפון הארץ, ובשל כך נפתחה חקירה פלילית בגין האירוע.

בסיומה של החקירה, הוגש כנגד אחת השכנות בלבד כתב אישום בגין תקיפה חבלנית של שכנתה, איומים כלפיה והסגת גבול.  כתב האישום ייחס לשכנה אירוע נוסף של אלימות, תקיפה למחרת היום, כל זאת על פי תלונתה של השכנה.

השכנה שכנגדה הוגש כתב האישום הבינה כי מן הראוי שיעמוד לצידה עורך דין פלילי מנוסה ופנתה למשרדנו על מנת לייצגה במסגרת ההליך הפלילי.

משרדנו פנה באופן מיידי לנציגי התביעה המשטרתית ודרש את ביטולו של כתב האישום לאלתר.

למרות שסכסוך השכנים הוביל גם לתביעות אזרחיות בבית המשפט, הצלחנו לשכנע את נציגי התביעה בטיעונינו המשפטיים וכתב האישום  כנגד מרשתנו בוטל .
סכסוכי שכנים ביטול כתב אישום על אלימות בין שכנות

אין תגובות

דצמ' 26 2009

מילון מונחים לחוק העונשין

מאת admin נושאים מדריכים


מרבית האנשים אינם בקיאים בהגדרות ,בין היתר, של  תיאור עבירה כזו או אחרת עפ"י חוק העונשין או כל חוק במסגרתו ישנם סעיפי ענישה.

לכן מצאנו לנכון להעניק לאלו הזקוקים לכך, סיוע מיידי, בהבנת חלק מהמונחים המשפטיים של הגדרות חוק שונות ועבירות שונות.

מכיוון שהחוק מכיל מונחים רבים והיריעה קצרה מלהכיל, משרדנו מתחייב לפעול להעשרת  מילון המונחים שלכם  בשלבים ובהקדם.

מילון זה אינו מכיל סדר מסוים בהגדרות, זאת במטרה ברורה לסייע לכל אדם שחפץ בהבנה מיידית ללא הצורך בהמתנה רבה עד להגעה לנושא הקשור אליו.

קטינות/גיל האחריות הפלילית = אדם לא יישא באחריות פלילית בטרם מלאו לו 12 שנים.

קטין =  אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

הגנה עצמית = אדם לא יישא באחריות פלילית לפעולה לא חוקית שעשה, למשל אלימות, אם עשה כן במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו , בחירותו (חופש התנועה למשל), בין אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו וכן אם התקיפה כוונה כלפי אדם אחר.

יש לציין כי הגנה זו לא תחול על אדם  שבעצם הוא זה שגרם לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה.

כורח = אדם לא יישא באחריות פלילית אם הוכרח באמצעות איום לפגיעה בחייו, ברכושו, בחירותו בין אם בגופו שלו, או בגופו של אדם אחר, לבצע פעולה לא חוקית , ואותה פעולה ממש נכפתה עליו ולא הייתה לו ברירה אחרת.

גם במקרה זה לא תחול הגנת הכורח אם האדם נכנס למצב הזה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

גזענות = גילוי איבה, עוינות, אלימות, השפלה כלפי ציבור מסוים או חלקים של אוכלוסייה כשהמניע והגורם לכך הנו השתייכות לגזע מסוים, למוצא לאומי-אתני או גוון העור.

חבלה =  חבלה מוגדרת, בין היתר, כמכאוב, מחלה או ליקוי גופני, בין אם קבועים ובין אם חולפים ו/או זמניים.

חבלה חמורה = באופן כללי, מדובר בחבלה המגיעה עד לכדי חבלה מסוכנת או כזו העלולה לפגוע באופן קשה או לתמיד בבריאות האדם שנחבל, בנוחותו, או כזו שגרמה למום קבוע.

פצע =  חתך או דקירה המבתרים קרום חיצוני בגופנו.  קרום חיצוני משמעותו, קרום שניתן באמצעות ידנו בקלות לגעת בו .

מקום פומבי = ל"מקום פומבי" 2 הגדרות תחליפיות:

  1. מדובר על מקום ציבורי שאדם המצוי בו יכול לצפות בכל מעשה שנעשה במקום מכל נקודה בו.
  2. מקום שאינו נחשב לציבורי, אך אדם שנמצא במקום ציבורי יכול לצפות במעשה כלשהו שנעשה באותו מקום.

סכין = כלי בעל להב או כל כלי אחר (גם ללא להב) שניתן באמצעותו לדקור או לחתוך.

אולר = סכין מתקפלת שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ ושלא ניתן להופכה בעזרת כל אמצעי (קפיץ, למשל) , לסכין שלהבה קבוע (לא מתקפל).

מאסר על תנאי – זוהי למעשה אזהרה לאדם שאם יבצע בעתיד עבירה פלילית כזו או אחרת , הוא צפוי להיכנס לבית הסוהר.

עפ"י החוק מאסר על תנאי הנו מוגבל  מבחינת זמן, בית המשפט רשאי להטיל מאסר כזה לתקופות שבין שנה ועד 3 שנים בלבד. כל תקופה אחרת בין אם מתחת לשנה או מעל ל-3 שנים אינה חוקית.

של"צ = המדובר בענישה חינוכית לכאורה, שפירושה שירות למען הציבור, קרי בית המשפט מחייב אדם שביצע עבירה לבצע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים כגון בתי חולים, מתנסים, משטרה, ישיבות וכו').

התקהלות אסורה = מדובר בחבירה של 3 אנשים לפחות, לשם בצוע עבירה או שחברו למטרה  משותפת,  לרבות מטרה חיובית וכשרה, אך התנהגותם גורמת לאנשים שבסביבתם לחשוב  שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום/ההתנהגות התקינה במקום, או שעצם ההתקהלות תעורר אנשים אחרים, ללא צורך וללא סיבה מספקת, להפר את השלום באותו מקום.

התפרעות = הינה התקהלות אסורה שהחלה בה הפרת השלום ושיש בכך כדי להטיל אימה על הציבור.

אין תגובות

דצמ' 01 2009

שוד עבירת רכוש המשולבת בעבירת אלימות

מאת admin נושאים מאמרים


שוד נחשב לעבירת רכוש המשולבת בעבירת אלימות לצורך הוצאתה אל הפועל.

עבירת שוד נחלקת לשני סוגים: "שוד סתם" ו"שוד חמור" .

מה ההבדל בין "שוד סתם" ל"שוד חמור" ?

סעיף 402 (א) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד סתם"

הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד

סעיף 402 (ב) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד חמור":

היה השודד מזוין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו

מהאמור לעיל עולה, כי ההבדל בין שוד סתם לשוד חמור נעוץ ב- 3 גורמים שונים:

  1. בשימוש בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע
  2. ביצוע שוד בחבורה.
  3. פציעת אדם הכאתו או שימוש באלימות כלשהי כלפיו.

די בשימוש בנשק תוך כדי בצוע שוד כדי שהשוד יוגדר כשוד חמור!

כאשר התביעה מגישה כתב אישום כנגד אדם בגין בצוע שוד עליה לציין באופן מפורש בכתב האישום כי מדובר בשוד סתם או בשוד חמור, שכן מדובר בשתי עבירות נפרדות ועל הנאשם לדעת באופן מדויק במה מאשימים אותו, זאת כדי שיוכל להכין הגנתו כראוי ולהתמודד עם טענות התביעה.

מה העונש על בצוע עבירת שוד?

העונש בגין בצוע "שוד סתם" הנו עד 14 שנות מאסר !

העונש בגין בצוע "שוד חמור" הנו עד 20 שנות מאסר !

האם רכיב הגניבה חייב להתקיים במלואו כדי שאדם יורשע בעבירת שוד?

התשובה לכך חיובית. בהיעדר בצוע מושלם של גניבה לא תתקיים עבירה מושלמת של שוד, שהרי שוד משמעותו גניבה תוך שימוש באלימות כלשהי.

האם צריך להיות קשר סיבתי בין הגניבה לאלימות בעבירת שוד?

התשובה לכך חיובית. סעיף החוק המתייחס לעבירת שוד מחייב הוכחת קשר סיבתי בין האלימות לבין הגניבה וכשלא מוכח קשר כזה לא ניתן לייחס או להרשיע נאשם בבצוע עבירת שוד.

האם האלימות בעבירת שוד חייבת להתרחש יחד עם גניבת החפץ?

התשובה לכך שלילית. אין הכרח שהאלימות תתרחש יחד עם גניבת החפץ, די שהאלימות התרחשה במהלך פרק זמן קצר לפני או אחרי בצוע הגניבה.

האם מדובר באלימות פיזית בלבד לשם התקיימות עבירת שוד ?

התשובה הינה שלילית. המונח "מאיים" בחוק בהקשר של עבירת השוד משמעה גם איום מילולי בין אם איום מפורש ובין אם איום משתמע, כלומר איום המשתמע מהתנהגות מסוימת.

האיום נבחן באופן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, על האיום להטיל פחד בלב האדם הממוצע ברמה כזו המאלצת אותו להיפרד מרכושו ללא שרצה בכך, כלומר לא מרצונו החופשי.

מה קורה במצב שהתקיפה/אלימות לא בוצעה כדי לבצע גניבה?

במצב כזה לא ניתן לדבר על שוד. בית המשפט לא ירשיע נאשם בעבירת שוד !

במצב כזה בו בוצעה עבירת אלימות אך לא במטרה לגנוב דבר ובהמשך נגנב דבר, בית המשפט ירשיע את הנאשם בשתי עבירות נפרדות , כ"א עומדת בפני עצמה, אלימות וגניבה, בית המשפט לא ירשיע בעבירת שוד שחמורה עשרות מונים מהעבירות הנפרדות הנ"ל של גניבה ואלימות.

על התביעה להוכיח כי התקיפה נועדה לשם השגת הדבר שנגנב אם ברצונה שנאשם יורשע בעבירת שוד.

מתי כוונת הגניבה צריכה להתבצע לשם הרשעת נאשם בשוד ?

המטרה לגנוב דבר צריכה באופן עקרוני להתגבש אצל הנאשם לפני בצוע התקיפה או בזמן בצוע האלימות (בין אם פיזית ובין אם מילולית), אם הכוונה לגנוב לא תוכח באחד מהמועדים הללו אזי לא ניתן יהיה להרשיע נאשם בעבירת שוד וגם במקרה זה כל עבירה תעמוד בפני עצמה.

האם איום באמצעות אקדח צעצוע נחשב איום לצורך עבירת השוד?

התשובה לכך עפ"י הפסיקה הינה חיובית. זאת משום שהמבחן הנו כוחו האובייקטיבי של האיום להטיל אימה ופחד על האדם ולא יכולתו של המאיים לממש את האיום בפועל באמצעות האקדח.

מהאמור לעיל עולה חשיבותו ונחיצותו של עו"ד פלילי מנוסה ובקיא בתחום , עבודה יעילה ונכונה של עו"ד פלילי עשויה להשמיט את הקרקע מתחת לרכיבי עבירת השוד , משמעות הדבר הינה הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם ולעיתים עד כדי ביטול כתב אישום.

אין תגובות

נוב' 22 2009

איומים אלימות מילולית

מאת admin נושאים מאמרים

מהם איומים? מה נחשב איום? על מה בכלל מדובר?


הגדרת איומים, עפ"י חוק העונשין: "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו מאסר שלוש שנים."

בטרם נפרט אודות עבירת איומים, חשוב יהיה לציין בפני קוראינו, כי איומים הינה עבירת אלימות מילולית, מדובר באקט אלים על כל המשתמע מכך.

מילים עם קונוטציה של אלימות אינן רק פוגעניות, ולמעשה הדרך למימושן אינה כה ארוכה. לכן, המחוקק בחר להילחם בתופעה זו, בין היתר, משום שאף לדעתו אין מדובר במילים סתם הנאמרות כדבר שבשגרה, אלא באלימות לכל דבר ועניין.

לכן, כפי שהחוק דן באלימות פיזית כך הוא דן בעבירת אלימות מילולית, שהעונש בצידה אינו קל – עד 3 שנות מאסר.

מתי אמירה מסוימת תיחשב כאיום?

על האיומים להיות מופנים כלפי אדם, הדעה הרווחת בקרב משפטנים, כי מדובר באדם ולא בגוף משפטי .

על האיומים להיקלט על ידי אותו אדם אליו הופנו, כלומר, אין די בכך כי נזרק לאוויר איום, אלא, כי האיום אף נשמע ונקלט ע"י האדם המסוים.

חשוב יהיה לציין, איומים כהגדרתם לעיל, שלא נקלטו ע"י אדם ,אינם נחשבים עפ"י החוק לעבירת איומים, אך הם מהווים ניסיון לעבור עבירת איומים.

מה קורה בסיטואציה בה אדם זורק לאוויר איומים כלפי אחר שאינו מצוי בקרבת המאיים אך האיומים נשמעו ע"י שוטר ?

תשובה לכך ניתן למצוא בסעיף 192 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר".

כלומר, עבירת איומים מתבצעת גם במקרה בו אדם שהפגיעה מיועדת כלפיו, לא שמע את האיום הלכה למעשה , ובתנאי שהאיום נשמע ונקלט ע"י השוטר.

מה לגבי אדם אחר שישמע את האיומים המופנים כלפי אלמוני ?

התשובה לכך אינה חד משמעית ואף המשפטנים חלוקים בדעותיהם, ישנם הסבורים כי אדם אחר יכול להיות כל אדם , בין אם קיימת זיקת קירבה כלשהי בינו לאלמוני, ובין אם לא קיימת זיקה . יש הסבורים כי מדובר באדם שיש לו זיקה כלשהי לאלמוני.

יחד עם זאת וחרף חילוקי הדעות, ישנה דעה רווחת בפסיקה ולפיה, יש צורך בזיקה של עניין בין האדם ששמע את האיום לאלמוני (להזכירכם, אלמוני הוא האדם שהמאיים בפועל מעוניין לפגוע בו) .

יסוד אחר של עבירת האיומים הנו רצון המחוקק בדרישה : "כוונה להפחיד ו/או להקניט", כלומר, הכוונה הינה כי למאיים כוונה ו/או שאיפה להשיג את היעד שהסעיף נועד למונעו.

המילה "להפחיד" בסעיף 192 לחוק העונשין, משמעותה הטלת אימה, יצירת פחד מפני תוצאה שאינה חיובית .

המילה "להקניט" עפ"י סעיף החוק כוונתה, הרגזה או הכעסת האחר, זאת עפ"י המשמעות הרחבה שיש למושגים אלו בחיינו היום-יומיים (עפ"י ספרו של יעקב קדמי, "על הדין בפלילים").

מהו מבחנו של האיום ?

המבחן הנו אובייקטיבי, מבחן האדם הסביר, בפסיקה נקבע כי: "יש לבחון את השאלה אם הדברים שנאמרו ע"י המאיים נשאו אופי של איום, לפי השפעתם האפשרית על האדם הרגיל ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של האדם שאליו הם כוונו".

לכן יתכנו מצבים במסגרתם, אף אם לא היה בדברי האיום להטיל פחד ומורא על המאוים, יהא בכך די כדי להרשיע בעבירת איומים , ובתנאי שדברי האיום עונים על המבחן האובייקטיבי של הטלת פחד על האדם הסביר.

כב' השופט ברק, הטיב לסכם נושא זה בע"פ 103/88:

" האיום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר"

כב' השופט הנדל קבע בע"פ 7293/02:

"נסכם במישור הכללי. נדמה כי במקרים הקשים להכרעה חשוב יהא לפרק את עבירת האיומים למרכיביה השונים. כל רכיב תופס מקום משלו. בין היתר יהיה צורך לבחון את זהותו של המאוים, דרך האיום, סוג הפגיעה, מהות הכוונה וזהותו של קולט האיום".

במידה והוגש נגדכם כתב אישום המייחס לכם בצוע עבירת אלימות מילולית / איומים, הכרחי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי, מנוסה ומקצועי.

כפי שצויין לעיל, נושא עבירת האיומים הנו מורכב, איש מקצוע הבקיא ברזי המשפט הפלילי, ידע לטפל בכך, לאבחן את המקרה ובהתאם להפיק את המיטב עבור הנאשם.

במקרים רבים ניתן לשכנע את התביעה לבטל כתב האישום, זאת משום שהיסודות המרכיבים את עבירת האיומים לא מתקיימים!

לא כל אמירה שלילית שלכם = עבירת איומים = כתב אישום !!!

2 תגובות