ארכיון התגית 'אי הרשעה'

אוג' 29 2010

משפט פלילי סיום תיק פלילי בדרך של אי הרשעה

במסגרת משפט  פלילי שמתנהל בבית משפט, לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכלל הוא, כי האדם יורשע בביצוע עבירות אלו. אי הרשעה של נאשם הינה החריג לכלל. במסגרת מאמר זה נבחן מהי חשיבותה של אי הרשעה, מהן הנסיבות שבהן יסטה בית המשפט מכלל זה, מהו שירות המבחן והאם כפוף בית המשפט  להמלצת קצין המבחן.

הכרעת הדין

משבחר אדם להודות בעבירות שיוחסו לו במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו, מגיע שלב הכרעת הדין, שבו על בית המשפט להחליט אם להרשיע את אותו אדם, שזהו כאמור הכלל, או שמא לסטות מהכלל ולא להרשיעו, כלומר סיום התיק הפלילי בדרך של אי הרשעה.

הרתעתו של העבריין ו/או כלל הציבור הינה אחת ממטרות הענישה במסגרת תיק פלילי.  לכן, סיומו של  הליך משפטי ללא הרשעה הינו בבחינת חריג, זאת, בין השאר, משום שאין בו לכאורה כדי למלא אחר אותו אינטרס ההרתעה.

מתי ישתמש בית המשפט בסמכות שלא להרשיע אדם?

בתי משפט משתמשים בסמכותם שלא להרשיע אדם, זאת אף על פי שנקבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בנסיבות חריגות, כאשר בעצם ההרשעה יש משום תגובה חריפה באופן קיצוני לעבירה , כשבנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא יש צורך דווקא בהליך טיפולי כזה או אחר.

פסק הדין המנחה בעניין זה הינו ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל.  במסגרת תיק זה נקבע כי בית משפט ימנע מהרשעה או יבטלה כאשר בנסיבות העניין מצטברים, למעשה, שני גורמים:

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

החלטת בית המשפט בדבר  אי הרשעה  תינתן רק לאחר שיתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן ואחרי שישקלו כלל השיקולים הנוגעים לעניין .

פסק דין על אי הרשעה במשפט הפלילי

מהי חשיבותה של אי הרשעה?

משטרת ישראל, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, מנהלת מרשם פלילי לגבי כל אדם, אשר כולל, בין השאר, רישום של תיקים פליליים שעניינם הסתיים בבית משפט.  החוק הנ"ל אף קובע למי יש גישה לאותו רישום פלילי ועד מתי.

במסגרת חוק זה נקבעו תנאים לגבי התיישנות רישום כזה וכן מועדים למחיקתו מהרישום הפלילי.

תקופת המינימום להתיישנות של תיק שהסתיים בדרך של הרשעה הינה 7 שנים (לאחר תקופת ההתיישנות מצטמצמת רשימת הגופים אשר זכאים לעיין ברישום הנ"ל) ואילו מחיקתו של תיק זה תהיה רק בחלוף 10 שנים נוספות.  כלומר, תקופת המינימום למחיקת רישום של תיק מהרישום הפלילי הינה 17 שנים.

לעומת זאת, תיק פלילי אשר הסתיים בדרך של אי הרשעה ימחק מהרישום הפלילי תוך תקופה של 5 שנים בלבד.

לכן, אדם שעבר עבירה של תקיפה סתם, למשל,  והורשע בגינה (אין משמעות כלל לנסיבות ביצוע העבירה), אזי הרישום ימחק רק בחלוף תקופת מינימום של 17 שנים.  ואילו, סיום ההליכים בתיק הפלילי בדרך של אי הרשעה, יביא למחיקת הרישום תוך 5 שנים בלבד !!!.

שירות המבחן, מהו?

שירות המבחן שייך למשרד  הרווחה. מדובר בגוף שמטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. השירות מחולק לשניים: שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים. במידה ונאשם, שנקבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מבקש לסיים ההליך בדרך של אי הרשעה, יבקש אותו נאשם להפנותו לשירות המבחן, לשם קבלת תסקיר בעניינו.  תסקיר אשר יתייחס גם לאי הרשעתו של הנאשם בדין.

עם הפנייתו של הנאשם לשירות המבחן, ייפגש קצין  המבחן עמו.

במהלך המפגש יאספו לגבי הנאשם פרטים פסיכו-סוציאליים לשם הכנת התסקיר ותגובש עמדתו של קצין המבחן באם הכיוון צריך להיות טיפולי, שיקומי, חינוכי, או עונשי. במהלך המפגש יינתן דגש על הודאת הנאשם, וכן נבחן המישור הטיפולי. מאחר ומדובר בתהליך מורכב, קיימת חשיבות מכרעת בהתנהלות נכונה מול קצין המבחן, זאת בכדי להימנע מחוות דעת שלילית של קצין המבחן על הנאשם.

האם בית המשפט מחויב  להמלצת שירות המבחן?

חשוב להבין, בית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן.  מדובר בהמלצה בלבד ואין בית המשפט חייב לנהוג על פיה. לכן, במקרה שבו קצין המבחן ממליץ על אי הרשעה של נאשם, יתכן מצב שבו ישוכנע בית המשפט כי אין מקום להקל עם הנאשם, ולמרות המלצת שירות המבחן ירשיעו בדין.

לפיכך, לא די להסתמך על המלצה חיובית של קצין המבחן. ישנה חשיבות עליונה לטיעוני עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם, אשר עליו לשכנע את בית המשפט כי אכן, אין במקרה זה להרשיע את הנאשם העומד בפניו.

מה קורה כשאין המלצה של שירות המבחן והתסקיר "שלילי"?

כפי שציינו, בית המשפט אינו מחויב לאמץ המלצה חיובית של שירות המבחן.

לרוב, כשלא תהיה המלצה של שירות המבחן לטיפול ולאי הרשעה, לא יסטה בית המשפט מהתסקיר, ירשיע את הנאשם ויגזור את דינו, תוך הטלת עונשים שונים.

עם זאת, גם כשהתסקיר נעדר המלצה שלא להרשיע, אין להרים ידיים, שכן קיימים מקרים,  בהם החליט בית המשפט שלא להרשיע נאשם למרות תסקיר שלילי, אשר המליץ על הרשעתו של הנאשם שבפניו.

בת.פ. (ת"א) 7518/04 מדינת ישראל נ' יצחק משה, החליטה כב' השופטת  דורית רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, אשר הודה בביצוע עבירות של מעשה מגונה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, וזאת למרות תסקיר "שלילי".

במסגרת תיק זה, לא זו בלבד שקצינת המבחן לא המליצה על אי הרשעתו של הנאשם, אלא אף הגדילה לעשות והצהירה כי אי הרשעתו של הנאשם, אשר זקוק לטיפול ואינו משתף פעולה, תהא בבחינת מסר לא נכון.

למרות הצהרה זו, החליטה כב' השופטת, רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, בקובעה כי באם יורשע, סביר להניח שהדבר יתסכלו וידרדרו עוד יותר, מה שיגביר את הסיכון שהוא עלול להוות לציבור. לכן, העמידה אותו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ללא הרשעתו בדין.

מדובר במקרה חריג, אם כי לא בלתי אפשרי, המלמד על חשיבות הייצוג במסגרת ההליך הפלילי על ידי עורך דין פלילי, מקצועי, ומנוסה בתחום, אשר מודע לפסיקה בנושא זה ואשר ידע גם לשכנע את בית המשפט לסטות מתסקיר שירות המבחן ה"שלילי".

אין תגובות

דצמ' 22 2009

מחיקת רישום פלילי לקטין

מאת admin נושאים מאמרים

דרכי הטיפול בתיק חקירה כנגד קטין? האם התיק יירשם בפלט המרשם הפלילי? האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין? האם תיק פ"א כנגד קטין שנסגר ימחק מהמרשם הפלילי? מדוע חשוב לנהל את מחיקת הרישום הפלילי על ידי עורך דין פלילי מנוסה? על כך בגוף המאמר.

מהרגע שנפתחת חקירה פלילית כנגד אדם, נותר רישומו של התיק במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, אלא אם כן נקבע כי אותו אדם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.

לידיעתכם, גם קטין שנחקר בגין ביצוע עבירה פלילית צפוי לרישום פלילי!

תיק חקירה כנגד קטין דרכי הטיפול בו, האם הדבר יירשם בפלט המרשם הפלילי של הקטין?


עם סיום חקירתו של הקטין, קיימות מספר אופציות לגבי אופן סיומו של התיק:

  1. התיק ייסגר כתיק אי תביעה קטין.
  2. התיק ייסגר כתיק חקירה פ"א.
  3. התיק יועבר לגורמי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות פלילית) ושם יוכרע באם יש די ראיות ואם יש מקום להגשת כתב אישום כנגד הקטין.

רק במקרה הראשון, שבו תיק החקירה נסגר כתיק אי תביעה קטין, לא יוותר רישום במסגרת המרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. כשתיק חקירה כנגד קטין נסגר כתיק אי תביעה קטין, הדבר בא לידי ביטוי ברישום פנימי בלבד ביחידת הנוער החוקרת, ורק לעובדי הנוער ישנה גישה לרישום זה.

לעומת זאת, כאשר תיק חקירה נסגר מהעדר עניין לציבור או מחוסר ראיות, הגם שלא הוגש כתב אישום כנגד הקטין, יוותר במרשם הפלילי רישום של התיק הסגור.

גם לאחר שהוגש כתב האישום, במידה ונקבע כי הקטין ביצע את העבירה שיוחסה לו (עם או בלי הרשעה בצד קביעה זו), אזי ירשם הדבר ברישום הפלילי. (כאמור לעיל, אם זיכה בית המשפט את הקטין, לא ייוותר כל רישום פלילי נגדו בפלט המרשם הפלילי של משטרת ישראל).

האם ניתן להביא למחיקת רישום פלילי של קטין?

להמשך קריאה

אין תגובות

דצמ' 17 2009

אי הרשעה במשפט פלילי, מה המשמעות של אי הרשעה?

מאת admin נושאים מאמרים

מהי אי הרשעה במשפט הפלילי? מה משמעותה? מתי ניתן לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה? מיהו הגוף הציבורי שממליץ לבית המשפט בנושא אי הרשעה? על כך ועוד במאמר זה.


הכלל במשפט הפלילי הוא כי בית המשפט מרשיע אדם שהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום שהוגש כנגדו (או שבית משפט שמע ראיות בתיק וקבע כי הנאשם ביצע את העבירות בכתב האישום) אך עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם מחליט בית המשפט, לבקשת הנאשם, שלא להרשיעו.

במסגרת זו ננסה להבהיר מהם התנאים בהם בית המשפט, לבקשת הנאשם, ימצא לנכון לסיים תיק פלילי באופן של אי הרשעה ובהתאמה, אילו עונשים יכול בית המשפט להטיל על נאשם שלא הורשע בדין.

מהם השלבים עד להודאה בכתב האישום?

המלצתנו הינה לא להגיע להקראת כתב האישום ולהודות מיד בעובדות כתב האישום. עד לשלב זה, קרי ההודאה, ישנה מלאכה מרובה.

להמשך קריאה

תגובה אחת

דצמ' 10 2009

כתב אישום פלילי כנגד קטין – עבריינות נוער

מאת admin נושאים מאמרים

חקירה פלילית כנגד קטין, זכות שימוע בתיקי נוער, כיצד להתנהל במקרה בו מוגש כתב אישום כנגד קטין? שירות המבחן לנוער, משמעותו וחלקו בהליך הפלילי כנגד קטין, כיצד מתנהלים ההליכים בבית המשפט לנוער?על כך ועוד בגוף המאמר.


חקירה פלילית נגד קטין יכולה להסתיים באחת משלוש האופציות שלהלן:

  1. סגירת התיק כתיק אי תביעה קטין.
  2. סגירת התיק כתיק פ"א (תיק חקירה משטרתי) סגור.
  3. העברת התיק עם המלצה לרשויות התביעה לשם הגשת כתב אישום כנגד הקטין.

אכן, שתי האפשרויות הראשונות דינן סגירת התיק, אך קיים הבדל משמעותי ומהותי בין שתי אופציות הסגירה, שכן סגירתו של תיק כתיק אי תביעה קטין משמעותו רישום פנימי בתחנה בלבד (רישום פנימי במשרד הנוער בתחנה, רישום שאינו חשוף לאיש מלבד עובדי משרד הנוער) ואילו תיק פ"א משטרתי סגור מופיע במרשם הפלילי והינו חשוף לכל מי שיש לו גישה למרשם זה!

נבהיר כי תיק המועבר לרשויות התביעה הפלילית, שהן התביעה המשטרתית הפלילית או הפרקליטות הפלילית (על כל מחוזותיה), מועבר עם המלצה בלבד להגשת כתב אישום. רק הגורם המקצועי בתביעות/פרקליטות יכריע, לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה, באם להגיש כתב אישום, או שמא להביא לסגירתו של התיק.

במאמר זה נפרט לגבי הליכים בטרם הגשת כתב אישום, הגשת כתב האישום, ההתנהלות בבית המשפט, שירות המבחן לנוער והענישה האפשרית.

האם גם לקטין עומדת זכות השימוע?

גם בתיק חקירה פלילי של קטין (בעבירה מסוג פשע כמפורט בחוק) עומדת לזכות הקטין זכות שימוע!

מאחר ועל פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער") עומדת תקופת ההתיישנות לעבירות שבוצעו על ידי קטין  על שנה בלבד מיום ביצוע העבירה (אלא במקרים חריגים בהם ניתנת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה), על הרשות החוקרת לדאוג לסיום מהיר של החקירה והעברת החומר לרשויות התביעה.

לעתים, בשל קוצר הזמן, קורות תקלות ותקופת ההתיישנות עוברת, דבר שהקטין עשוי לצאת נשכר ממנו. (עו"ד פלילי הבקיא בתחום חוק הנוער וזכויות קטינים במשפט הפלילי ידע לאתר נקודה זו לטובת מרשו, הקטין, ולהביא לביטול כתב האישום).

הוגש כתב אישום פלילי כנגד קטין, מה לעשות?



זה הזמן לדאוג להגנה משפטית פלילית לילדכם הקטין, אם הדבר לא נעשה עד להגשת כתב האישום.

לידיעתכם הורים יקרים, אם הקטין יימצא אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום,  ההליך הפלילי יסתיים בדרך של רישום פלילי כנגד בנכם הקטין.

בשל כך קיימת חשיבות מהמעלה הראשונה לאופן סיום התיק בדרך של אי הרשעה במשפט הפלילי כנגד הקטין.

גם הליך המסתיים בבית המשפט לנוער יכול להותיר כתם לשנים רבות, דבר שיכול למנוע מהקטין גיוס לצה"ל, קבלה לעבודה ו/או לימודים.

מי שאינו מתמצא בתחום הנוער אינו מבין מהם הדגשים עליהם נותן בית המשפט לנוער דעתו. לעתים קרובות, הורים לוחמניים שכל רצונם הוא לגונן על ילדם כמיטב יכולתם, שאינם מצטיידים בעורך דין פלילי, שתחום הנוער הינו תחום התמחותו, מביאים לכדי גרימת נזק בלתי הפיך לילדם, זאת, כמובן, מבלי שהתכוונו לכך.

עו"ד פלילי המתמחה בתחום הנוער ידע כיצד להנחות את הקטין ואת הוריו בכל שלב בהליך הפלילי ויוכל למזער ככל האפשר את הפגיעה העתידית בקטין.

עו"ד פלילי הבקיא בזכויות קטינים / נוער, יבחן בקפידה את חומר החקירה והראיות, ובהתאם יפעל לתיקון כתב האישום, ינהל את התיק בבית המשפט לנוער באופן המקצועי ביותר  ויביא לסיומו של ההליך באופן המטיב ביותר עם לקוחו הקטין, כך שהפגיעה בעתידו תהא מינימאלית ביותר, אם בכלל.

לכן, קיימת חשיבות עליונה בהגעה לבית המשפט לנוער כשהקטין מלווה בסנגור הבקיא בחוק הנוער, בזכויות קטינים במשפט הפלילי ובהתנהלות מול גורמי אכיפת החוק השונים.

מהו שירות המבחן לנוער ?

שירות המבחן לנוער הוא  שירות טיפולי סוציאלי השייך למשרד הרווחה.
שירות המבחן לנוער מטפל, בין השאר, בקטינים שהופנו אליו, לאחר שנחקרו בחשד לביצוע עבירות, לרבות בקטינים שנעצרו לחקירה וכעת יש לבדוק אפשרות שחרור הקטין ממעצר.
קצין המבחן לנוער, הנפגש עם הקטין ולעתים גם עם הוריו, עורך חקירה לגבי מצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי והחינוכי.  באם הקטין משתף פעולה עם קצין המבחן לנוער, יבחן הנ"ל גם אופציות טיפוליות (אם הדבר נדרש) המתאימות לקטין.

את חקירתו והמלצותיו מגיש קצין המבחן לנוער לשופט הנוער.

המלצת קצין הנוער משמעותית ביותר בהחלטת שופט הנוער בעניינו של הקטין – אולם, יש לזכור, כי מדובר בגורם ממליץ בלבד, ובית המשפט יכול בהחלטתו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לנוער בעניינו של הקטין העומד בפניו.

כיצד מתנהל ההליך הפלילי כנגד קטין בבית המשפט לנוער?

הקטין יכול להודות או לכפור בעבירות המיוחסות  לו בכתב האישום.

אם לאחר הכוונה מקצועית של עו"ד פלילי, הקטין בחר לכפור בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, התיק ידחה לשם שמיעת הראיות.

במסגרת הליך שמיעת הראיות, הרשות התובעת (יחידת התביעות של משטרת ישראל או פרקליטות המחוז הרלוונטי)  תביא את עדיה לבית המשפט, שם יהיה עליהם לספר אודות האירועים נושא כתב האישום.

לאחר שהתביעה תסיים להשמיע את עדיה, תתחיל במלאכה ההגנה, במסגרת עדי ההגנה יעיד הקטין, כמו גם יתר עדיו שיבחרו בקפידה ע"י עורך הדין הפלילי של הקטין.

לתשומת לב ההורים, במשפט הפלילי (בפרט בתחום הנוער), הפתגם המוכר : "כל המרבה הרי זה משובח" , אינו אפקטיבי, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל עד רואה וחווה אירועים בצורה שונה, ריבוי עדים מביא לריבוי גרסאות, דבר שעשוי להוביל למסקנה כי לא ניתן להבין את גרסת ההגנה ועדיה ויש להעדיף את גרסת עדי התביעה.

בשלב הסופי לאחר שמיעת העדים, יסכמו הצדדים את טיעוניהם, ולאחר מכן בית המשפט יצטרך להכריע האם הקטין ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אם לאו.

הודאה בעבירות המיוחסות בכתב האישום

אם הודה הקטין כי ביצע את שיוחס לו בכתב האישום (ניתן להודות בכתב האישום המקורי ומאידך, ניתן , רצוי והכרחי לנהל משא ומתן לתיקון כתב האישום וצמצומו ככל האפשר – זהו תפקידו של הסנגור!), יקבע בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירה, אך לא ירשיעו!

בית המשפט יפנה את הקטין לשירות המבחן לנוער לעריכת תסקיר לגביו, רק לאחר שיקבל את תסקיר שירות המבחן לידיו וישקול את כלל השיקולים הרלבנטיים בתיק שבפניו, יחליט אחד מאלו:

  1. להרשיע את הקטין ובהתאם לגזור את דינו ( לאחר ההרשעה, עורך הדין הפלילי של הקטין יטען בפני בית המשפט לעונש במטרה לשכנע את בית המשפט להקל ככל האפשר בעונשו, במסגרת טיעוניו יפרט את נסיבות חייו של הקטין, מצב סוציאלי, כלכלי, בעיות רגשיות/רפואיות ועוד).
  2. לא ירשיע את הקטין ויצווה על אחד או יותר מאמצעי הטיפול העומדים לרשותו, כפי שהם מפורטים בחוק הנוער.  בין השאר, מדובר בהעמדת הקטין במבחן, חיוב בקנס או פיצוי למתלוננים, התחייבות עצמית של הקטין שלא לבצע את העבירות בעתיד, שהייה של הקטין במעון ועוד.
  3. האופציה השלישית העומדת לרשות שופט הנוער הינה לפטור את הקטין ללא צו, זאת במידה וסבר בית המשפט לנוער, כי נסיבות המקרה אינן כה חמורות ובהתחשב בכלל השיקולים, יהיה זה ראוי וצודק לסיים את התיק הפלילי כנגד הקטין בדרך זו .

סוף דבר  בכדי להשיג את התוצאה האופטימאלית ביותר עבור הקטין, קרי, זו הפוגעת בעתידו באופן מינימאלי ביותר (אם בכלל), יש להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום הנוער.
פנייה מוקדמת ככל הניתן לסנגור וליווי מקצועי צמוד שלו, לאורך כל שלבי ההליך הפלילי כנגד הקטין, כולל השלבים הקודמים להגשת כתב האישום ובהם גם חקירתו במשטרה, תסייע לקטין ולהוריו בהתמודדותם עם ההליך הפלילי, שהינו הליך טעון ביותר מבחינה רגשית, ובסלילת עתידו של הקטין מחדש, קרי, החזרתו לדרך המלך.

אין תגובות

דצמ' 02 2009

שימוש בסמים

מאת admin נושאים מאמרים


מהו סם, מה הכמות המוגדרת בחוק לצריכה עצמית, כיצד המחוקק מתייחס לנושא הסמים, על כך ועוד בגוף המאמר. סם הוא למעשה תרכובת כימית שיש בה כדי להשפיע על מערכת העצבים ובכך ליצור שיבוש בתפיסת המציאות וההכרה, סמים מן הסתם, יש בהם כדי לגרום לשינויים נפשיים כמו גם התנהגותיים אצל אלו שבחרו להשתמש בהם, השינוי עשוי להיות מיידי או בטווח הארוך. ממחקרים שונים עלה כי מידת השפעת הסמים תלויה למעשה בסוג הסם, במינון ובתדירות השימוש. בטווח הקצר, הסם עשוי לגרום לתחושת בטחון עצמי גבוהה ביותר, אומץ רב מהרגיל, בטווח הארוך, שימוש בסם עשוי לגרום לנזקים מהותיים ביותר כשחלקם אף אינם ניתנים לתיקון. התמכרותו של אדם לסם היא למעשה תלות ממשית בסם, הדבר בא לכדי ביטוי הן מבחינה פיזית והן מהבחינה הנפשית, הצורך בסם הופך לכפייתי כדי להגיע למצב של תפקוד יום יומי. רצונו של המכור לסם, כמו גם הצורך הבלתי ניתן לשליטה להשיג את הסם, תגרום לו לעשות כמעט כל מעשה .

מה החוק אומר על כך?

לעבירות הסמים ישנו חוק ספציפי הנקרא פקודת הסמים (נוסח חדש) , התשל"ג-1973. החוק מגדיר "סם מסוכן" באופן הבא

חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם

להלן חלק מצומצם של שמות הסמים המופיעים בתוספת הראשונה: קנבוס, שרף של קנבוס הידוע גם בשם חשיש, אופיום, לס"ד, בופוטנין, אמ.די.אמ.איי, קוקאין,הרואין, קודאין, מורפין, מתאדון ועוד'. עפ"י פק' הסמים המסוכנים נאסר על אדם לגדל, לייצר, להפיק, או להכין סם מכל חומר. האפשרות היחידה לבצע פעולות אלו ולא להיענש הינה באמצעות ייצור ו/או הפקה של סם באופן חוקי, כיצד הדבר אפשרי? כאשר הדבר נעשה בהיתר של המנהל, מיהו המנהל? המנהל הנו המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה. דוגמא לפעילות מותרת ייצור סמים ו/או הפקתם לצרכים רפואיים ובהיתר מאת המנהל. העונש שיוטל על אדם שיעשה כן ,ללא היתר מאת המנהל, הנו עד 20 שנות מאסר !!!


מה אומר החוק על החזקה ושימוש בסמים?

החוק אוסר על החזקה ושימוש בסמים ללא היתר מאת המנהל.

מה העונש עפ"י החוק?

העונש נחלק לשני מצבים.

מצב 1: החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית !

מצב 2: החזקת סמים שלא לצריכה עצמית !

העונש בחוק למצב 1 עד 3 שנות מאסר !, למצב 2 עד 20 שנות מאסר !

המחוקק רואה בחומרה יתרה פעילות לא חוקית של אדם שמחזיק סם במטרה לספקו לאדם אחר,במטרה לבצע סחר בסמים, קרי , אותו אדם הנו לכאורה נגע רע, עפ"י המחוקק, שבכוונתו לגרום לאנשים אחרים להשתמש בסם וכך להרוויח כסף רב.

מה הכמות המוגדרת בחוק לצריכה עצמית?

התשובה לכך תלויה בסוג הסם. למשל בסמים כגון קנבוס וחשיש, הכמות לצריכה עצמית היא עד 15 גרם.

אופיום – עד 2 גרם.

לס"ד – עד 3 יחידות כלשהן.

קוקאין, הרואין עד 0.3. גרם.

מתאדון – 0.15 גרם נטו.

כל כמות סם מעבר לאמור לעיל, תיחשב לכאורה כהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קרי למטרות מסחריות.

למען הסר ספק נבהיר, כי בפקודת הסמים ישנה רשימה ארוכה ביותר של סוגי סמים, הכמות הנחשבת ביחס לאותם סמים לצריכה עצמית, מצוינת במפורש בחוק.

זאת ועוד, אין משמעות הדברים שהתביעה תיצמד באופן מוחלט לכמויות המוגדרות בחוק המתייחסות להחזקת סמים לצריכה עצמית ומעבר לכמות זו, נאשם שנתפס מחזיק סמים בכמות משמעותית ייאלץ להודות ולהישפט בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

ממש לא כך הם פני הדברים !

לעיתים קרובות ביותר, נאשמים הנתפסים עם כמות סם הגדולה מהכמות המוגדרת בחוק לצריכה עצמית, מחזיקים בפועל את הסמים לצריכתם העצמית ללא כל כוונה מסחרית של סחר בסמים, למשל.

בנסיבות אלו ישנה חשיבות לייצוגו של הנאשם ע"י עו"ד פלילי מנוסה בתחום, שיפעל לשכנע את התביעה כי הסם הוחזק לשימוש עצמי בלבד, ללא כל כוונה של סחר בסמים, ובהתאם רמת הענישה תהיה קלה יותר באופן משמעותי.

החשיבות בייצוג משפטי הולם נובעת גם מהצורך בסיום תיק כזה בדרך של אי הרשעה !

אי הרשעה משמעותה מחיקת רישום פלילי בגין התיק הפלילי, לאחר תקופה קצרה יחסית של 5 שנים (למעט קטין). הרשעה משמעותה מחיקת רישום פלילי לאחר תקופה מינימאלית של 17 שנים.

2 תגובות

נוב' 10 2009

מרשם פלילי, מהו?

מאת admin נושאים מאמרים



חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") עוסק בקביעת כללים לניהול מרשם פלילי על ידי משטרת ישראל.

מה המידע הכלול בפלט המרשם הפלילי?

המרשם הפלילי המתנהל על ידי משטרת ישראל כולל בחובו נתונים רבים , בין היתר, את ה"רישום הפלילי".

רישום פלילי, מה הכוונה?

מדובר ברישום של כל פרט לעניין אדם שנדון בבית משפט או בית דין פלילי, בשל פשעים ועוונות (לא לגבי חטאים – עבירות שהעונש בצידן עד 3 חודשים).

הרישום יכלול גם החלטות של בית משפט שאינן מוגדרות כעונשים, למשל:צווי מבחן, צווים להתחייבות להימנע מעבירה, צווי שירות לתועלת הציבור, גם אם אלו ניתנו ללא הרשעתו של אותו אדם בתיק בו הוגש נגדו כתב האישום.

מה הכוונה אי הרשעה? האם מדובר בזיכוי?

אין המדובר בזיכוי. זיכוי משמעו כי בית המשפט החליט שהאדם נגדו הוגש כתב אישום לא ביצע את העבירה !!!

אי הרשעה הינה למעשה סוג של פיקציה משפטית חוקית , המאפשרת לבית המשפט לקבוע כי אדם ביצע את העבירה אך מסיבות מיוחדות ובמטרה להימנע מפגיעה בעתידו ,לא מרשיע אותו.

באופן זה תקופת ההתיישנות והמחיקה מתקצרות.

הרישום יכלול גם קביעה כי אותו אדם אינו יכול לעמוד לדין, אם בשל מחלת נפש ואם בשל פיגור שכלי.

האם חנינה שניתנה ע"י נשיא המדינה מצוינת בפלט המרשם הפלילי?

כן, בנוסף ל"רישום הפלילי", כולל המרשם הפלילי גם רישום של חנינות שניתנו על ידי נשיא המדינה.

האם תיק שעברה בגינו תקופת ההתיישנות מופיע בפלט המרשם הפלילי?

התשובה לכך הינה חיובית. בפלט יופיע רישום של אותם תיקים שאדם נדון בהם, אך עברה תקופת ההתיישנות והמחיקה לגביהם והם נמחקו מה"מרשם הפלילי".

האם תיק פלילי / תיק חקירה שנסגר מופיע המרשם הפלילי?

המרשם הפלילי כולל גם רישומים פנימיים של משטרת ישראל, הנחוצים לה במסגרת עבודתה, והם: רישומם של תיקי חקירה משטרתיים אשר עדיין בחקירה, רישומם של תיקי חקירה שנסגרו ותיקי אי תביעה.

האם המידע שבמרשם הפלילי חסוי?

באופן עקרוני, המרשם הפלילי הינו חסוי וכל מידע שנמסר ממנו נמסר אך ורק על פי הקבוע בחוק המרשם הפלילי.

החוק קובע שורה של כללים לגבי מסירת מידע כאמור, בנסיבות שונות, ולגופים שונים, כאשר למשטרה, לשב"כ, למשטרה הצבאית ולמחלקת בטחון שדה של צה"ל, ניתנת גישה כמעט חופשית לחלוטין למידע הנ"ל, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם.

מה הבעייתיות שבנתוני המרשם הפלילי?

לאורך השנים נוצרה בעיה, בעיקר לאנשים נורמטיביים, שומרי חוק, אשר בשלב כלשהו בחייהם הוגשה תלונה כנגדם במשטרת ישראל, הגם שתיק החקירה כנגדם נסגר. אנשים אלו מצאו את עצמם כבעלי רישום משטרתי, אשר ממשיך להיות פעיל במחשב המשטרתי, למרות שעבר זמן רב מהאירוע ולמרות שלא הוכחה כלל אשמתם בתיק הנ"ל.

תיק חקירה משטרתי, במידה ואינו מביא להגשת כתב אישום כנגד החשוד, יכול להיסגר בשלוש עילות:

  1. אין אשמה.
  2. אין עניין לציבור.
  3. חוסר ראיות.

רק כאשר תיק חקירה נסגר מעילה של אין אשמה, יבוטל רישומו של התיק מהמרשם הפלילי!!!

כאשר תיק נסגר מעילות של העדר ראיות להביא החשוד לדין (חוסר ראיות) או מהעילה כי אין עניין לציבור , ימשיך התיק להופיע במרשם הפלילי כתיק סגור !!!

נציין כי מעטים בלבד הם המקרים בהם תיק נסגר מ"אין אשמה", כך שלרבים שהוגשה כנגדם תלונה והתיק נסגר שלא מחוסר אשמה, ממשיכים לגרור עמם את הרישום הנ"ל, לעיתים לאורך שנים רבות.

לעיתים קרובות, האדם אינו מודע כלל שנפתח כנגדו תיק ובטח שאינו מודע לכך שקיים רישום של התיק במרשם הפלילי, עד ליום שבו יידרש להמציא את המרשם הפלילי, למשל: כשמגיש מועמדות במקום עבודה חדש.

כיצד יכול להיווצר מצב לפיו אדם אינו מודע לכך שתיק פלילי נפתח נגדו?

פשוט מאוד. אדם הגיש נגדך תלונה, המשטרה החליטה כי נסיבות התיק אינן חמורות ואין הצדקה להמשיך לחקור ובהתאם סוגרת את התיק מהעילה של "אין עניין לציבור" , מבלי שאתה כחשוד העיקרי ידעת על כך ומבלי שנחקרת !!!

לאורך שנים נוצר עיוות, כאשר אותו רישום של תיק סגור התנהל במרשם הפלילי ולא נמחק, כל עוד לא פנה אותו אדם בבקשה לביטולו, זאת כשהוא עמד בקריטריונים שהיו קיימים לכך.

האם מצב זה שונה ממצבו של אדם שנשפט בבית המשפט?

התשובה לכך חיובית.

בעוד שאדם שהורשע בפלילים, הרשעתו תימחק לאחר תקופות ההתיישנות והמחיקה שמנויות בחוק.

בצד המחיקה אף נקבעו בחוק השלכות שונות, כמו גם הקבוע בסעיף 20 (א), כי מי שהרשעתו נמחקה, יחשב כאילו כלל לא הורשע

כפועל יוצא, אדם שאשמתו לא נקבעה על ידי בית משפט או בית דין פליליים, רישומו נותר במרשם הפלילי לעולם, אלא אם כן הוא ידע לפנות לגורמים הרלבנטיים וביקש את ביטולו של המרשם, זאת על פי אמות מידה לביטול המרשם שלא היו מוסדרות בחוק או בתקנות.

לעומתו, אדם שבית משפט קבע כי ביצע עבירה (עם הרשעה או ללא הרשעה), נמחק רישומו באופן אוטומטי תוך התקופה הרשומה בחוק.

בשל העיוות הנ"ל נוהל מאבק עיקש לאורך שנים לשם שינוי חוק המרשם הפלילי וקביעת אמות מידה לביטול רישומם של תיקים סגורים, כולל ביטול אוטומטי (כמו המחיקה מהרישום הפלילי).

האם חל שינוי במצב זה?

בשנת 2008 שונה, סוף סוף, חוק המרשם הפלילי ובמסגרתו נעשו שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור לביטול רישומם של תיקים סגורים, שינויים הכוללים ביטול אוטומטי של רישומים בנסיבות המפורטות בחוק, כמו גם פירוט הקריטריונים להגשת בקשה לביטול רישום התיק/ים הסגור/ים.

למידע נוסף על אפשרויות ביטול הרישום הפלילי וכיצד נוכל לעזור לך, מומלץ לקרא את המאמר על ביטול הרישום הפלילי.

תגובה אחת