עבירות מין – אונס – זיכוי !!!
האם ניתן לבסס הרשעה פלילית על זיכרון מודחק שצף כעבור שנים?
שופטי בית המשפט העליון בהחלטה מיום 20.10.10, החליטו לקבל ערעורו של אב, שהורשע בבית משפט מחוזי בשלושה מקרים של עבירת מין מסוג אונס, לפיהם אנס את בתו בילדותה, וזיכו את האב מחמת הספק.
במאמר זה נערוך ניתוח משפטי של פסק הדין העקרוני. קרא עוד 
תקיפת שוטר – זיכוי
האם ניתן לייחס לנאשם בכתב אישום עבירה של תקיפת שוטר ועבירת תקיפה אחרת , כגון תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגין אותו אירוע?
בית משפט השלום בקריות ענה על שאלה זו בשלילה.
במהלך שנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד נאשם , בבית משפט השלום בקריות, שייחס לו 2 עבירות אלימות כנגד שוטר. עבירה של תקיפת שוטר ועבירה נוספת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש שכן השוטר נחבל באותו אירוע. (כתב האישום ייחס עבירות נוספות של איומים כלפי השוטר, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר והיזק בזדון). קרא עוד
מעצר – ההגדרה במשפט הפלילי
מהו מעצר, מהיכן נשאבת הסמכות לעצור אדם, לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר אדם, ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים. על כך ועוד במאמר זה.
מעצר
מעצר משמעותו הגבלת חירותו של אדם על ידי הגורם החוקי המוסמך לכך. הגוף העיקרי בנושא זה של מעצר הנו , מן הסתם, משטרת ישראל.
מעצר אדם תמיד ייעשה מתוקף חוק, כלומר מכוח הסמכה מפורשת בחוק ולפי הקריטריונים הקבועים בחוק.
מעצר ימים , מה מטרתו ?
מעצר ימים באופן עקרוני, הנו מעצר אדם החשוד בבצוע עבירה מסוג פשע ו/או עוון (עבירה מסוג חטא אינה נחשבת לעבירה בת מעצר) לצורכי חקירה שבסופה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו ללא כתב אישום.
מעצר זה יתבצע בדר"כ, כאשר יש חשש שאם החשוד לא ייעצר הוא לא יופיע להליכי חקירה ו/או ישבש הליכי משפט ו/או הוא עלול לסכם בטחונו של אדם ו/או בטחון הציבור או המדינה.
זאת ועוד, קמה לה עילת מעצר אוטומטית ע"י שוטר, כאשר אדם מבצע עבירת ביטחון מסוימת, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (חוץ מעבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם וכן עבירת אלימות בבן משפחה.
האם יש עדיפות למעצר בצו שופט?
התשובה הינה חיובית.
סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) קובע :
" מעצר אדם יהיה בצו של שופט (להלן – צו מעצר), אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו ".
מהן העילות למעצר על ידי שופט?
סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן :
" שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:
(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.
ההבדל בין מעצר ע"י שופט לבין מעצר ע"י שוטר (ללא צו שופט)
בעיקרון יש זהות חלקית בין עילות המעצר בידי שוטר לעילות המעצר ע"י שופט.
יחד עם זאת, ההבדלים העיקריים בין עילות המעצר הם:
- שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו כאשר האדם עבר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והשוטר סבור, בשל כך, כי האדם עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
- שופט יורה על מעצרו של אדם לצורכי חקירה כששוכנע כי לא ניתן לנקוט הליכי חקירה אלא כשהחשוד במעצר.
לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר ימים ?
בית המשפט שידון במעצר ימים הנו בית משפט השלום.
מה ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים?
מעצר ימים הנו מעצר לצורכי חקירה. בסיום החקירה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו.
מעצר עד תום ההליכים , הנו מעצר לאחר שהוגש כתב אישום כנגד החשוד לבית המשפט.
בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט יחד עם כתב האישום.
בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת כאשר המדינה סבורה שהנאשם מהווה סכנה לביטחון אדם/ציבור/המדינה, ו/או כאשר יש חשש לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
משפט פלילי – הקץ להימשכות הטיפול בתיקי חקירה במשטרה ובפרקליטות
מה משך הזמן החוקי להגשת כתב אישום כנגד חשוד? מהו שיהוי ומהו עינוי דין?
האם צפוי שינוי בזמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים בביצוע עבירות? על כך במאמר זה.
התיישנות עבירות
חוק סדר הדין הפלילי קובע את משך הזמן במסגרתו ניתן להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירות שונות.
החוק עושה הבחנה בין עבירות מסוג חטא (שהעונש בגינן אינו עולה על 3 חודשי מאסר), עוון (מעל 3 חודשי מאסר עד 3 שנים) ופשע (מעל לשלוש שנות מאסר).
להלן דברי החוק:
"9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
(2) בפשע אחר – עשר שנים;
(3) בעוון – חמש שנים;
(4) בחטא – שנה אחת. "
המצב הנוכחי
יש לציין כי רשויות התביעות עושות ככל יכולתן בכדי לקצר זמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים או קבלת החלטה באם להגיש כנגדם כתב אישום.
בתיקי חקירה שאינם מורכבים, ההחלטה באם להעמיד לדין את החשוד או לסגור את תיק החקירה, מתקבלת במהרה , תוך חודשים ספורים. בתיקים מורכבים , מסובכים ומסועפים, מן הסתם, נדרש זמן רב יותר עד לקבלת החלטה באשר לגורל התיק , קרי, סגירת התיק או הגשת כתב האישום.
שיהוי
שיהוי, כשמו כן הוא. המדינה משתהה בהגשת כתב האישום לבית המשפט. אין המדובר בחריגה ממשך הזמן כפי שהחוק מקציב לה להגשת כתב אישום ,אלא בתקופה יחסית ארוכה שחלפה (בדרך כלל מדובר שנים, אך כאמור, אין חריגה מזמני ההתיישנות) שיש בה טעם לפגם ופגיעה בנאשם.
בע"פ 46547-02/10 אפרימה נ' מ"י , נדון עניין השיהוי לאחר שהעבירות בוצעו ע"י הנאשם בשנת 2001 וכתב האישום הוגש רק בשנת 2005. בית המשפט קבע כי :
"השיהוי והסחבת הינם תקלה קשה, ובמקרה זה קיבלו משנה תוקף שכן מאז ביצוע העבירות, הוגבל המערער בעבודה כסוכן ביטוח, אחר כך רישיונו הוחזר לו, ועתה שוב ניצב בפני שלילת רישיונו כסוכן ביטוח. המערער ללא עבר פלילי קודם, עבר עינוי דין, עת עניינו נמשך על פני שנים, כאשר לו אין חלק בהתמשכות ההליכים."
מהו עינוי דין ?
עינוי דין נגרם בעת הליכים פליליים כנגד אדם, הנמשכים זמן רב שלא באשמתו. במהלך פרק זמן זה, האדם למעשה "נענש" (בלי כל קשר לעונש שיוטל עליו בגין כתב האישום נגדו, אם בית המשפט ירשיעו), שכן הוא חי בחוסר וודאות לגבי עתידו מעבר לזמן הנדרש (כשהליכים מסתיימים במהרה). חוסר הוודאות פוגע גם בבני המשפחה ולא רק במבצע העבירה.
נגרמת פגיעה כלכלית, בין אם פיטורים ממקום העבודה ו/או אי קבלה למקום עבודה אחר, מניעת קבלת רישיון הנדרש לעיסוק בתחומים שונים ו/או השהיית הרישיון ועוד. לאחר הסבל הנ"ל מתווסף העונש בגין המעשים הפליליים שביצע החשוד .
בל נשכח כי ישנם נאשמים שבסוף ההליך הפלילי מזוכים ע"י בית המשפט וחרף זאת, עד לזיכוי המיוחל, סבלו שנים רבות בגין השיהוי . כתוצאה מכך, בין היתר, שמם הטוב נפגע ,שכן תויגו ע"י החברה כעבריינים ובמקרים רבים משפחתם התפרקה.
מה קורה כשנגרם שיהוי קיצוני בהגשת כתב אישום?
שיהוי מהווה אחד השיקולים שישקלו ע"י בית המשפט בהטלת העונש.
כשנגרם שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום , כזה שאינו נובע מהתנהגות הנאשם ושאין לו הסבר הגיוני המתקבל על הדעת, הרי שבית המשפט יטה להקל בעונשו של הנאשם. יתרה על כך, במקרים קיצוניים יותר, בית המשפט יקבל טענה משפטית בדמות הגנה מן הצדק , וכתוצאה מכך כתב האישום יבוטל (בדרך כל בעבירות יחסית, קלות, שכן בית המשפט יערוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של הנאשם וזכויותיו).
האם צפוי שינוי בעתיד הקרוב בכל הקשור לזמני הגשת כתבי אישום?
התשובה הינה חיובית.
היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, קבע הנחיה חדשה שגובשה ע"י המשטרה והפרקליטות, לפיה יוגדרו סדרי עדיפויות לרשויות התביעה ולוחות זמנים עד להגשת כתב אישום.
במסגרת ההנחיה נקבע כדלקמן:
- בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ויותר , על המדינה להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך כשנתיים.
- בעבירות פשע שדינן עד 10 שנות מאסר,יש להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג עוון יושלם הטיפול תוך שנה.
- בעבירות מסוג חטא, יושלם הטיפול תוך חצי שנה.
כדי לאפשר למדינה להיערך בהתאם לשינוי הנ"ל, נקבע כי ההנחיה תיכנס לתוקף בעוד שנה.
משפט פלילי – סיום תיק פלילי בדרך של אי הרשעה
במסגרת משפט פלילי שמתנהל בבית משפט, לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכלל הוא, כי האדם יורשע בביצוע עבירות אלו. אי הרשעה של נאשם הינה החריג לכלל. במסגרת מאמר זה נבחן מהי חשיבותה של אי הרשעה, מהן הנסיבות שבהן יסטה בית המשפט מכלל זה, מהו שירות המבחן והאם כפוף בית המשפט להמלצת קצין המבחן. קרא עוד
רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית – תכנון ובנייה
מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה. קרא עוד
זכות השימוע במשפט הפלילי
הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי
מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.
רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .
מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק .
להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".
האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?
התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).
איך מתנהל השימוע?
החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה, 3 עבירות ובמסגרת השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).
בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.
אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.
לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.
עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .
האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?
הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.
יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.
האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?
התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.
מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?
במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.
ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.
אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש חובת שימוע במקרה שלי?
בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.
אשפוז כפוי – משפט פלילי
מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות על אשפוז כפוי? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מהי התקופה המקסימאלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? ומהו תפקידו של עורך דין פלילי בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי של נאשם? – על כך במאמר זה. קרא עוד
בעקבות רצח הילדים בנתניה – על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין
שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו? קרא עוד