עבור לתוכן

Posts tagged ‘מעצר ימים’

8
נוב'

אלימות במשפחה – שחרור ממעצר

מהי אלימות במשפחה, כיצד בתי המשפט מתייחסים לאלימות במשפחה והאם ייתכן כי בחלק מהמקרים מדובר בתלונת שווא של בן/ת הזוג?

לקוח של משרדנו נעצר בחשד כי תקף את פרודתו ואיים לפגוע בה. הפרודה התלוננה בתחנת המשטרה ומייד לאחר מכן הנ"ל נעצר .

לאחר 24 שעות במעצר, הובא העצור לבית המשפט לשם הארכת מעצרו. המשטרה ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו ב-5 ימים. קרא עוד »

31
אוק'

התנאים להחזקת עצורים

לצערנו, אנו נתקלים מדי יום ביומו בתלונות עצורים בנוגע לתנאים שבהם הם מוחזקים במעצר: החזקת עצורים בתאים קטנים וצפופים, שינה על הרצפה, בתנאים סניטריים לקויים, הפרדה לא נאותה בין העצורים לפי הקטגוריות השונות (קטינים עם בגירים, עצורים "ותיקים" עם עצורים שזהו להם מעצרם הראשון וכדומה), טיפול רפואי חסר וכדומה. קרא עוד »

20
ספט'

דוגמא לחקירה בשלב מעצר ימים שהביאה לשחרור עצור בעבירת אלימות

מהו מעצר ימים?

מעצר ימים הנו מעצר אותו מבצעת המשטרה לאחר שבוצעה עבירה פלילית מסוג עוון ו/או פשע המצדיקה מעצר אדם.

מטרת המעצר הינה חקירת המקרה. חשוב לציין כי לא כל ביצוע עבירה מסוג עוון ו/או פשע יגרור מעצר לצורכי חקירה. מדובר באירועים שבאופן יחסי הינם חמורים יותר, אירועים שכדי להגיע לחקר האמת ולהימנע משיבוש החקירה, ישנה הצדקה למעצר , מנקודת הראות של משטרת ישראל. קרא עוד »

12
ספט'

מעצר – ההגדרה במשפט הפלילי

מהו מעצר, מהיכן נשאבת הסמכות לעצור אדם, לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר אדם, ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים. על כך ועוד במאמר זה.

מעצר

מעצר משמעותו הגבלת חירותו של אדם על ידי הגורם החוקי המוסמך לכך. הגוף העיקרי בנושא זה של מעצר הנו , מן הסתם, משטרת ישראל.

מעצר אדם תמיד ייעשה מתוקף חוק, כלומר מכוח הסמכה מפורשת בחוק ולפי הקריטריונים הקבועים בחוק.

מעצר ימים , מה מטרתו ?

מעצר ימים באופן עקרוני, הנו מעצר אדם החשוד בבצוע עבירה מסוג פשע ו/או עוון (עבירה מסוג חטא אינה נחשבת לעבירה בת מעצר) לצורכי חקירה שבסופה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו ללא כתב אישום.

מעצר זה יתבצע בדר"כ, כאשר יש חשש שאם החשוד לא ייעצר הוא לא יופיע להליכי חקירה ו/או ישבש הליכי משפט ו/או הוא עלול לסכם בטחונו של אדם ו/או בטחון הציבור או המדינה.

זאת ועוד, קמה לה עילת מעצר אוטומטית ע"י שוטר, כאשר אדם מבצע עבירת ביטחון מסוימת, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (חוץ מעבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם וכן עבירת אלימות בבן משפחה.

האם יש עדיפות למעצר בצו  שופט?

התשובה הינה חיובית.

סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) קובע :

" מעצר אדם יהיה בצו של שופט (להלן – צו מעצר), אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו ".

מהן העילות למעצר על ידי שופט?

סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן :

" שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

(1)   קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(2)   קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

(3)   בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

ההבדל בין מעצר ע"י שופט לבין מעצר ע"י שוטר (ללא צו שופט)

בעיקרון יש זהות חלקית בין עילות המעצר בידי שוטר לעילות המעצר ע"י שופט.

יחד עם זאת, ההבדלים העיקריים בין עילות המעצר הם:

-          שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו כאשר האדם עבר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והשוטר סבור, בשל כך, כי האדם עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

-          שופט יורה על מעצרו של אדם לצורכי חקירה כששוכנע כי לא ניתן לנקוט הליכי חקירה אלא כשהחשוד במעצר.

לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר ימים ?

בית המשפט שידון במעצר ימים הנו בית משפט השלום.

מה ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים?

מעצר ימים הנו מעצר לצורכי חקירה. בסיום החקירה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו.

מעצר עד תום ההליכים , הנו מעצר לאחר שהוגש כתב אישום כנגד החשוד לבית המשפט.

בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט יחד עם כתב האישום.

בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת כאשר המדינה סבורה שהנאשם מהווה סכנה לביטחון אדם/ציבור/המדינה,  ו/או כאשר יש חשש לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.

9
אוג'

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971

תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור – חוק הנוער

15
יולי

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי

מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו. קרא עוד »

5
ינו'

אלימות במשפחה – שחרור ממעצר עד תום ההליכים

משרדנו שכנע את בית המשפט כי לא כל עבירת אלימות במשפחה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים !!!

אלימות במשפחה

משפחתו של אדם שנעצר בגין אלימות כנגד אשתו, פנתה למשרדנו לשם ייצוג התוקף על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

עם הגשת התלונה ע"י אשת התוקף, הנ"ל נעצר מעצר ימים, לשם ניהול החקירה הפלילית. קרא עוד »

18
נוב'

חקירה פלילית ומעצר

מעצר מהווה שלב מהותי בחלק גדול מהחקירות הפליליות המתנהלות במשטרת ישראל.

ישנם, למעשה, שני סוגי מעצרים:

  1. מעצר ימים – מעצר אותו מבקשת היחידה החוקרת תוך ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו של האדם לשם ביצוע פעולות חקירה מחד או לשם מניעת שיבוש החקירה מאידך. קרא עוד »