עורך דין פלילי – משרד עו"ד שביט קנטור

אלימות במשפחה בהיבט של המשפט הפלילי

במאמר זה נסביר מהי ההגדרה של אלימות במשפחה, הסוגים השונים של אלימות וכיצד בתי המשפט מתייחסים לעבירות אלימות במשפחה.

סוגי אלימות – הגדרות

אלימות הינה שם כולל למגוון התנהגויות שליליות של אדם כלפי אדם אחר. ישנה אלימות פיזית, אלימות מילולית וכן אלימות כלכלית.

אלימות פיזית –  כשמה כן היא, עת אדם תוקף אדם אחר וביחס למאמר זה, עת אחד מבני הזוג מבצע תקיפה פיזית של בן/ת זוגו . ישנן בחוק העונשין עבירות תקיפה שונות . למשל , תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, פציעה , חבלה וכן סעיף ספציפי לעבירת אלימות במשפחה .

סעיף 382 לחוק העונשין שכותרתו הינה "תקיפות בנסיבות מחמירות",  קובע באחד מסעיפיו  כי:

העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1)      בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2)      קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(ג)     העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

(סעיף 379 עוסק בתקיפה סתם, העונש בגינה הנו עד 2 שנות מאסר)

(סעיף 380 עוסק בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש בגינה עד 3 שנות מאסר).

כלומר, המחוקק רואה בעין מחמירה תקיפה בתוך התא המשפחתי, זאת, אנו למדים מלשון הסעיף הקובע הכפלת העונש לעבירות אלימות המבוצעות בתוך התא המשפחתי.

האם גרוש שתקף את גרושתו מבצע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות?

התשובה הינה חיובית. החוק מציין באופן מפורש "לרבות מי שהיה בן משפחתו".

אלימות מילולית -  כשאחד מבני הזוג מאיים על בן/ת זוגו. החוק מגדיר איומים באופן הבא:

" המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים."

כלומר, אף אמירה של אחד מבני הזוג כלפי האחר כי יפגע בשמו הטוב , למשל,   מהווה עבירת איומים.

אלימות כלכלית – מדובר בסוג אלימות חדש יחסית מבחינת המודעות הציבורית, אך לאנשי מקצוע, כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים התופעה מוכרת היטב מזה עשרות שנים .

אלימות זו מתרחשת לה בדר"כ בתוך התא המשפחתי שכן מדובר באמצעי שליטה חזק ביותר של אחד מבני הזוג כלפי האחר (למשל, אי מתן כסף לרכישות שונות, לסיפוק צרכים אישיים, שליטה על משכורת בן הזוג ועוד).

אלימות זו אינה באה לידי ביטוי בחוק העונשין שכן לא מדובר בתקיפה גופנית או באיומים. יחד עם זאת, החלה התארגנות של קורבנות האלימות הכלכלית, לשם עיגון הנושא בחוק (נושא מורכב ובעייתי מאוד לחיקוק ) .

כיצד בתי המשפט מתייחסים לעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי?

בתי המשפט רואים בחומרה כל עבירת אלימות בתוך התא המשפחתי. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.

בתי המשפט עושים הבחנה בין נאשם שאין זו מעידתו הראשונה כלפי בן/ת הזוג ולא הפנים את חומרת מעשיו ושב לסורו, לבין אדם שביצע עבירת אלימות במשפחה לראשונה בחייו (גם בקבוצה זו ישנו מדרג ביחס לחומרת העבירה ותוצאותיה).

כאשר אדם נוהג באלימות קבועה  ולא מפנים חומרת מעשיו , בתי המשפט יענישוהו בחומרה .

כאשר אדם מועד לראשונה , יש לאבחן המקרה הספציפי שלו. אם מדובר בתקיפה קלה, יחסית, והנאשם מביע חרטה, הפנים חומרת מעשיו , לוקח אחריות על מעשיו ואף עובר הליך טיפולי למניעת הישנות המקרה, הרי שבית המשפט ישקול בחיוב הענקת הזדמנות נוספת, בדמות ענישה קלה בצד טיפול או הליך טיפולי בלבד .

במידה ומדובר באלימות חמורה, כזאת למשל שהצריכה טיפול רפואי משמעותי (תפרים, אשפוז וכו') הרי שלא ניתן להתייחס רק לנסיבות האישיות של התוקף ולהתחשב רק בו ולכן בית המשפט ישית עליו עונש מחמיר (תלוי בטיב האלימות).

כיצד ניתן להימנע מעונש מאסר בפועל בעבירת אלימות במשפחה?

לקוחות רבים של משרדנו שהואשמו בעבירת אלימות במשפחה, שואלים אותנו: " איך אני לא נכנס לבית הסוהר ? "

חשוב לציין כי משרדנו פועל ללא לאות עבור לקוחותיו אך בד בבד מעביר מסר חד משמעי כי הוא נגד אלימות כלשהי.

יחד עם זאת, תפקידו של עורך דין פלילי, הוא לסייע ללקוחותיו הנאשמים בבצוע עבירה כלשהי כמו גם בעבירת אלימות במשפחה.

עבירות אלימות במשפחה הינן שונות במקצת, נוכח הרגישות הרבה והאמוציות בין בני הזוג. בחלק לא מבוטל של המקרים, הקורבן והתוקף מעוניינים לשוב לחיות יחדיו , הם אינם מעוניינים, מסיבות כאלה ואחרות, לפרק את התא המשפחתי ולכן הליך טיפולי הנו חשוב ביותר.

תפקידו של עורך דין פלילי לבדוק את חומר החקירה כנגד הנאשם ולבדוק האם מדובר בעלילת שווא כלפי לקוחו או שמא מדובר באלימות שאכן התרחשה במציאות.

אם מדובר בעלילת שווא ("הקורבן" טוען באופן שקרי כי הותקף ע"י בן הזוג , אכן הדבר קורה !!!) , הרי שעליו להיאבק בבית המשפט באמצעות חקירת העדים, במטרה להוכיח לבית המשפט כי מדובר בתלונה שקרית ובעקבות זאת להביא לזיכוי הלקוח.

במידה ובידי התביעה ראיות לביצוע העבירה, הרי שעל עו"ד פלילי בראש ובראשונה, לייעץ למרשו ולהפנותו להליך טיפולי פרטי שיהיה בו כדי לסייע לו במניעת אלימות בעתיד והן כדי לסייע לו בהמשך הדרך, כשיגיע שלב העונש בבית המשפט.

במקביל, תפקידו של עורך דין פלילי לנהל מו"מ עם התביעה הן באשר לטיב המעשים המצוינים בכתב האישום והן באשר לחומרת העונש (לרבות הליך טיפולי דרך בית המשפט ושירות המבחן).

חשוב לציין, עבירות אלימות במשפחה נחשבות לנושא רגיש,  לכן עו"ד פלילי נדרש להתייחסות שונה בעבירה זו ולנקוט בהליכים רבים ומורכבים עד לסיום התיק הפלילי באופן המיטבי הכולל עבור מרשו.

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג

היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

זכות השימוע במשפט הפלילי

הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי

מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.

רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .

מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק  .

להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:

"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".

האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

איך מתנהל השימוע?

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה,  3 עבירות ובמסגרת  השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם  תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו  או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש  חובת שימוע במקרה שלי?

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.