ארכיון הנושא 'רישום פלילי'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

יוני 27 2010

רישום פלילי על עבירות מתקופת השירות הצבאי

תחום הרישום הפלילי הוא רחב מאוד ולמשרדנו מופנות שאלות רבות לגביו. אחת הסוגיות החשובות בתחום היא רישום פלילי של עבירות שבוצעו במהלך השירות הצבאי.


עבירות שונות שבוצעו במהלך השירות הצבאי ונדונו בבית הדין הצבאי אשר הרשיע את החייל בבצוע העבירה, ירשמו בפלט המרשם הפלילי של החייל ,יותירו "כתם" על שמו ובמידה רבה ישפיעו על חייו המקצועיים.

רישום פלילי כאמור, הנו בעל השלכות קשות על חיי אדם, השלכות שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב, במוניטין, בסיכויי קבלה למקום עבודה (אשר מן הסתם פוחתים כאשר על אותו תפקיד מתמודד אדם שעברו הפלילי נקי לחלוטין) לרבות חסימת האפשרות להתקבל למקומות עבודה ציבוריים ועוד.

התקופה המינימאלית לרישום פלילי צבאי הינה 17 שנים.

העבירות הצבאיות המובילות לרישום פלילי
העבירות הצבאיות הנפוצות המובילות לרישום פלילי  הן לרוב עבירות של החזקת סמים ,שימוש בסמים במהלך השירות הצבאי, שימוש בנשק שלא כדין וכן עבירות מין, אלו העבירות הצבאיות ה"כבדות יותר"  שבאופן עקרוני אף אזרח רגיל יועמד לדין פלילי בגינן, יחד עם זאת, ישנן עבירות נוספות שהן במהותן עבירות הרלוונטיות רק למהלך השירות הצבאי כגון נפקדות , עריקות שאף הן עשויות להוביל לרישום פלילי.
נכון הדבר שעבירות כגון עריקות רלוונטיות רק לצבא ולכאורה אין בעבירה זו כדי להשליך על החיים האזרחיים, אך חשוב להדגיש את המילה "לכאורה". ומדוע? משום שאדם הרוצה להעסיק אדם אחר לארגונו, יביט בפלט המרשם הפלילי ויראה אדם שבחר לערוק מהצבא.

האם אותו מעסיק לא יחשוב שקשה לסמוך על אותו אדם שערק מהצבא? האם כשמול אותו "עריק" יתמודד אדם אחר שפלט המרשם הפלילי שלו נקי לחלוטין, המעסיק לא יעדיפו? אם נהיה כנים עם עצמנו נודה שאותו מעסיק יעדיף את הבחור שלא ערק מהצבא.

התמודדות עם רישום פלילי צבאי
הגורם המוסמך למחיקת רישום פלילי צבאי הנו נשיא המדינה, למעשה מדובר בבקשת חנינה לנשיא המדינה בדיוק כפי שקורה במישור האזרחי הפלילי.

כיצד מתבצע התהליך
בקשה למחיקת רישום פלילי / חנינה  מוגשת ישירות לנשיא המדינה.
נשיא המדינה יבחן בקשה זו לאחר שיקבל התייחסות הגורמים הצבאיים הרלוונטיים, למשל,  רמ"ד חנינות בפרקליטות הצבאית (רמ"ד חנינות יגבש המלצתו הסופית לאחר שייוועץ בראש אכ"א ומשרד הרמטכ"ל, בין היתר).

השיקולים בקבלת החלטה בבקשת חנינה / מחיקת רישום פלילי צבאי
להלן חלק מהשיקולים שנשיא המדינה יבחן בבואו לקבל החלטה בבקשת חנינה / מחיקת רישום פלילי:
- חומרת העבירה והישנותה .
-  התנהלות החייל במהלך שירותו הצבאי הכולל והתנהגותו.
- משך השירות הצבאי.
- פרק הזמן שחלף ממועד בצוע העבירה.
- קבלת אחריות והבעת חרטה.
- רקע אישי של החייל ונסיבות חייו.
- עבירות אחרות /נוספות שבוצעו, לרבות בחיים האזרחיים .
- עבירות משמעת במהלך השירות.
- גיל תחילת השירות הצבאי

הדין הצבאי ידוע בנוקשותו כלפי חיילים שהורשעו בבצוע עבירה כזו או אחרת. יחד עם זאת, בהמשך, כשמוגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ישנו לכאורה "יתרון"  לבקשת חנינה על עבירה צבאית (כמובן ככל שחומרתה נמוכה במדרג חומרת העבירה) ביחס לאדם שביצע עבירה במהלך חייו האזרחיים, זאת בהתחשב בגיל הצעיר בו בוצעה העבירה וכן בשל קיום החובה למדינה בעצם השירות הצבאי ולקיחת חלק בהגנה על המולדת.

הצורך בשינוי החוק הצבאי
ישנה דרישה הולכת וגוברת לשינוי החוק הצבאי כך שהשופטים יוכלו להימנע מהרשעת חייל בבצוע עבירה הגם כי ביצעה. בדיוק כפי שקיים במסגרת ההליך הפלילי האזרחי הקרוי "אי הרשעה". משנת 2005 לשופטי בתי הדין הצבאיים הסמכות למחיקת סעיפים מסוימים מכתב האישום נגד החייל במטרה להימנע מהכתמתו בחייו האזרחיים בהמשך הדרך.

הקולות הרבים קוראים לאפשר שיקול דעת לשופטים לקבל החלטה כי עבירה לא תישא רישום פלילי או שתישא רישום פלילי "מופחת" תוך מתן עדיפות לשיקול השיקום של החייל ומניעת פגיעה בעתידו.

לצערנו הרב, יחלוף זמן רב עד שיתחולל שינוי בעניין זה ולכן יש להתמקד במצב הנוכחי המאפשר הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, דבר שיביא למחיקת רישום פלילי ומניעת פגיעה בעתיד החייל שהורשע בבצוע העבירה.

כדי שבקשת חנינה זו תתקבל יש לעורכה בקפידה. רצוי להיעזר בעורך דין פלילי שזהו תחום התמחותו. בקשת חנינה שונה מכל בקשה אחרת ועליה להכיל טיעונים שונים, בין היתר, מאלו שנטענו בשבחו של החייל בבית הדין הצבאי.

עו"ד פלילי הבקיא בתחום זה, ידע לייעץ כיאות לאדם המבקש להגיש בקשת חנינה הן באשר למועד הבקשה , נסיבותיה והן באשר לסיכויי הצלחתה.

רק לאחר שישקלו כלל השיקולים הרלוונטיים על ידי עו"ד פלילי הבקיא בתחום זה, ניתן יהיה להעריך את סיכויי הבקשה ולהפיק את המיטב עבור הלקוח המייחל לדף פלילי נקי בחייו שיאפשר לו להתקבל למקום עבודה ואף חיים מקצועיים משגשגים.

אל תרימו ידיים, מחיקת רישום פלילי אפשרית !!!

אין תגובות

יוני 24 2010

רישום פלילי האם אנו צפויים למהפכה בניהול ונגישות למרשם הפלילי?


שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, החליט על הקמת וועדה לבחינת היבטים שונים של סוגיות המרשם הפלילי, שהתעוררו במהלך השנים בפסיקה. הועדה הגישה לשר המשפטים הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן, את המלצותיה. באם יתקבלו המלצותיה של הועדה, בראשותה של פרופ' רות קנאי (הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן), מדובר במהפכה של ממש בכל הקשור לניהול המרשם הפלילי על ידי משטרת ישראל, כמו גם בנגישות לאותו מרשם.

מטרת הוועדה, על פי גורם בוועדה, הייתה שיקומם של אנשים שהיו מעורבים בפלילים, תוך החזרתם לעבודה – הקלת הקבלה לעבודה על ידי הגבלת הגישה לרישומם הפלילי. בטרם נפרט חלק מהמלצותיה של הוועדה, נציין כי על פניו, חלק מההמלצות עשויות דווקא לפגוע באזרח ולא לסייע לו, ועל כך נפרט בהמשך.

על פי המלצת הוועדה, לא כל מקום עבודה יוכל לקבל תדפיס של מרשם פלילי מאדם המעוניין להתקבל לעבודה. על פי ההמלצה, אשר מתגבשת להצעת חוק, אזרח המבקש לעיין במרשמו הפלילי, יוכל לעשות זאת רק בתחנת המשטרה ולא יקבל, כפי שנהוג כיום, את תדפיס המרשם הפלילי שלו.

המלצה תמוהה

המלצה זו תמוהה לדעתנו. הרי  אדם, שלו מרשם פלילי, הכולל תיקים בהם נדון בבית המשפט (קרי, רישום פלילי) ו/או תיקי חקירה פתוחים ו/או תיקי חקירה סגורים ו/או כל מרשם אחר זכאי לדעת מהו המרשם המתנהל כנגדו. איך אמור אותו אדם להיאבק במרשם זה (אם באמצעות בקשה לחנינה או באמצעות בקשות לביטול מרשם פלילי) כאשר אין הוא מקבל לידיו את תדפיס המרשם – האם על האזרח לעמוד בתחנה ולהתחיל להעתיק ידנית את המרשם?  ואם מדובר במרשם ענף ?  יעמוד ויעתיק לדף את כולו?

דווקא בהמלצה זו ישנה פגיעה מהותית באזרח.  נהיר הוא כי במניעת קבלת התדפיס כוונת המחוקק הינה להגן על האזרח, אשר עשוי להתבקש להעביר לידי מעסיק פוטנציאלי את התדפיס הנ"ל – אך זהו אינו הפיתרון, על הוועדה לתן מענה לסוגיה זה במטרה להימנע מפגיעה באזרחים.

זאת ועוד, הוועדה ממליצה כי לאזרח תוענק תעודה המצביעה על עברו הנקי – מעין "תעודת יושר" או מסמך אחר שיעיד על רישום פלילי, אך לא יפרט מהו.

גם כאן קיימת בעייתיות, בהמלצת הוועדה כי יונפק לאזרח מסמך אשר מעיד על רישום פלילי, מבלי לפרטו.

פגיעה באזרחים בעלי רישום פלילי יחיד

הדבר יכול דווקא לפגוע בכל אותם אזרחים שלהם יש רישום יחיד, אם בדרך של אי הרשעה ואם בדרך של הרשעה, בעבירה שאינה חמורה. הכיצד יאובחנו אלו מאחרים שלהם רישום פלילי עשיר, הכולל מגוון עבירות, כמו גם עבירות חמורות מסוג פשע, ואשר אף ריצו מאסרים בגינם?

גם לגבי אותם אזרחים בעלי רישום פלילי ענף, הרי שישנו הבדל בין אדם המורשע בעבירות אלימות לזה שהורשע בעבירות סמים או רכוש , לא כל שכן אדם שהורשע בעבירות מין. באם יונפק מסמך אחיד המציין כי לאזרח הנ"ל ישנו רישום פלילי, הדבר פוגע באופן חמור דווקא באותם אזרחים שהסתבכו באופן חד פעמי עם החוק ואשר את שיקומם מבקש המחוקק.

המצב הקיים כיום הינו בעייתי ופוגע קשות באזרח

נושאים נוספים שנדונו במסגרת הוועדה היו קיצור תקופות התיישנות לעבירות שונות ומחיקת הרשעות פליליות מהמרשם הפלילי לבעלי רישום פלילי יחיד, כאשר לא הוטל עונש מאסר בצד ההרשעה.

זאת ועוד, דנה הוועדה בקביעת קריטריונים חדשים לגבי זהות הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי – משטרתי ,  וכן הומלץ כי גם במקומות עבודה (בעיקר מוסדות ציבוריים) שבהם ניתן לבקש מאזרח לעיין במרשמו הפלילי, תוגבל הגישה למרשם למספר מצומצם של אנשים – לא לכל אחד במקום העבודה תהיה גישה לתדפיס המרשם הנ"ל.

אין ספק, כי המצב הקיים כיום הינו בעייתי ופוגע קשות באזרח.  – הן לגבי הרישום של תיקים שבהם נדון אדם בבית המשפט (לאחר שהוכחה אשמתו) והן לגבי הרישום המשטרתי המתנהל של תיקי חקירה משטרתיים שנסגרו. כיום, רישום פלילי של אדם, אשר הורשע בעבירה ונדון בגינה, לא ימחק מהמרשם הפלילי אלא לאחר תקופה של 17 שנים !!!

תיקי חקירה משטרתיים שנסגרו יכולים אף להיוותר במרשם הפלילי לעד.

במצב זה, יקשה על אזרח לפעול לשיקומו, כאשר המחוקק הכתימו באות קין, אשר אותו הוא נושא לתקופה כה ארוכה – ולכך יש לפעול לשינוי. בין אם השינויים יחולו ובין אם לאו, אל תזניחו נושא חשוב זה של רישום פלילי, אל תמתינו ל"דקה התשעים", דאגו לעתידכם עוד היום , דאגו לפלט מרשם פלילי נקי.

תגובה אחת

יוני 20 2010

כל מה שרצית לדעת על מרשם פלילי ו- רישום פלילי


מה ההבדל בין מרשם פלילי לרישום פלילי? מי הגוף המנהל את רישומי פלט המרשם הפלילי? מה מכיל מרשם פלילי? למי נועד פלט מרשם פלילי? -  על כך ועוד במאמר זה.

נושא המרשם הפלילי הנו נושא מורכב ואף רגיש אשר נוגע לכל אחד ואחת מתושבי ואזרחי המדינה. נושא זה של מרשם פלילי (או כפי שמכונה בקרב הציבור "תעודת יושר" ) נוגע לכולנו, בין היתר, בסיטואציות הבאות, כשאנו רוצים להתקבל למקום עבודה חדש, כשאנו צריכים להעביר למעסיקינו הנוכחי, מידי שנה עדכון אודות "מצבנו הפלילי", כשחלק מאיתנו רוצה להגר למדינה אחרת, כשחלק מאיתנו מעוניין להוציא רישיון נשק ועוד.

ההבדל בין מרשם פלילי לרישום פלילי

מרשם פלילי מכיל את כלל רישומי התיקים הפליליים, כלומר הן תיקים שאדם נדון בבית המשפט הן תיקים פתוחים שבהליכי חקירה, תיקים סגורים והן תיקים שנמחקו לאחר תקופת התיישנות ומחיקה.

רישום פלילי, הנו רישום מצומצם יותר, של תיקים פליליים במסגרתם אדם נדון בבית המשפט.

מי הגוף האחראי על פלט מרשם פלילי?

הגוף האחראי על נושא המרשם הפלילי / רישום פלילי הנו משטרת ישראל. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע כי משטרת ישראל תנהל מרשם, בין היתר, לגבי כל אדם שניתנה לגביו החלטה כלשהי במסגרת תיק פלילי שנדון בבית המשפט או בית דין.

מה מכיל פלט המרשם הפלילי?

פלט המרשם הפלילי יכיל את הנתונים הבאים:

1) הרשעות ועונשים של בית משפט או בית דין בפלילים פשעים ועוונות;

(2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה למעט צווים נגד מתלונן וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה;

(3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971;

(5) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;

(6) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18 (חנינה- קיצור או ביטול תקופת התיישנות).

(7) תיקי משטרה בהליכי חקירה (המכונים מב"ד)

(8) תיקי חקירה סגורים (לרבות אי תביעה)

למי נועד פלט מרשם פלילי (רישום פלילי)?

פלט זה של מרשם פלילי נועד בראש ובראשונה עבור האדם שהמידע נוגע אליו. הפלט מאפשר לאדם לדעת מהם רישומי המשטרה שעל שמו ובהתאם לפעול לתיקון טעויות. חשוב להדגיש כי גוף מסוים הזכאי לקבל מידע על-פי החוק, לצורך העסקה  למשל, מקבל את הנתונים באופן ישיר ממשטרת ישראל, בכפוף להגבלות המצוינות בחוק.

עפ"י החוק מעסיק מנוע מלבקש מאדם את פלט המרשם הפלילי, ובכלל זה לצורכי העסקה או קבלה למגורים ביישוב כזה או אחר. איסור זה חל על כל גורם, כולל מעסיקים פרטיים, גופים ממשלתיים וחברות ממשלתיות. המידע בדבר רישום פלילי חסוי, השגת מידע מן המרשם הפלילי על ידי מי שאינו זכאי לכך, מהווה עבירה פלילית.

תעסוקה עם רישום פלילי, האם אפשרי הדבר?

קיומו של רישום פלילי יש בו כדי להגביל את אפשרויות התעסוקה במקצועות שונים

לעיתים, די בקיומם של תיקי חקירה משטרתיים פתוחים או אפילו סגורים בעלי אופי מסוים בכדי להוות מחסום בפני האפשרות לעסוק במקצוע מסוים.

ישנם מס' תחומי עיסוק אשר בתקופה האחרונה התאגדו או שעתידים להתאגד, למשל תחום הפיזיותרפיה, שמאות ועוד . בעלי מקצוע באותם תחומים שיחפצו להיות חלק מאותו איגוד מקצועי יצטרכו להנפיק פלט רישום פלילי , זאת במטרה להראות כי עברם הפלילי נקי ואין מניעה  כי יהיו חלק מאותו איגוד ויעסקו במקצוע הרלוונטי.

מתי יימסר מידע מהמרשם הפלילי לצד ג'?

להלן המקרים בהם יימסר המידע בדבר מרשם פלילי לצד ג':

א. בעת הגשת בקשה לאמץ ילד מחו"ל
ב. בעת בקשה להעביר את המידע הנ"ל לרשות ממלכתית זרה (למשל, במסגרת בקשת הגירה לחו"ל) או העברתו לנציגות ישראלית בחו"ל.
ג. לצורך חידוש רישיון או זכות מגורם המוסמך לכך על פי חוק.  למשל:  השתתפות במכרז ציבורי.

לידיעתכם-   העברת מידע מהמרשם הפלילי לגוף הזכאי לקבלו על פי חוק מותנית בהסכמתכם,   המידע שמועבר מוגבל אך ורק למידע שהגוף הנ"ל רשאי לקבל על פי חוק.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ?

ההליך הפלילי (בעבירות פליליות ובעבירות תעבורה) מסתיים, בדר"כ בגזר דין. נאשם יכול להגיש ערעור על גזר הדין או פסק הדין שניתן ע"י הערכאה הראשונה שדנה בתיקו. במקרים מסוימים ניתן גם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון .

כאשר מוצו אפשרויות הערעור נתונה לאותו אדם האפשרות להגיש בקשה שמטרתה מחיקת רישום פלילי המכונה חנינה, בקשת חנינה תוגש לנשיא המדינה.סמכותו של נשיא המדינה לטפל בבקשת חנינה הינה מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה בצירוף חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.

להלן שישה תחומים במסגרתם לנשיא המדינה סמכות לחון אדם:

  • קיצור עונש מאסר שהוטל על אדם.
  • קיצור תקופת פסילת רישיון נהיגה.
  • הקטנת קנסות שהוטלו על אדם בהליך פלילי.
  • הקטנת קנסות תעבורה שהוטלו.
  • קציבת מאסר עולם – קביעת אורכו של המאסר .
  • קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי.

מתי עלי לפעול למחיקת רישום פלילי ו/או לביטול תיקים סגורים מפלט המרשם הפלילי שעל שמי?

קיימת חשיבות רבה לפעול למחיקת רישום פלילי וכן ביטול רישומם של תיקים סגורים מהמרשם הפלילי.מחיקת רישום פלילי מהמרשם מתבצעת באופן אוטומטי בחלוף תקופת התיישנות + מחיקה (זמן מינימאלי התלוי בעונש שהוטל – הינו 17 שנים). יחד עם זאת, ניתן לקצר מועדים אלו באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. רישומם של תיקים סגורים ותיקי א.ת. ניתן לבטל מהמרשם על ידי הגשת בקשה לגורמים המתאימים במשטרת ישראל.

המלצתנו לכם:

הגישו את הבקשות למחיקת רישום פלילי – חנינה וכן לביטול תיקים מהמרשם הפלילי, בהקדם האפשרי ולא לחכות ל"דקה התשעים" כשצריכים לעשות שימוש בפלט המרשם הפלילי, המתנה לרגע זה גוררת לחצים מיותרים לחלוטין, שניתן להימנע מהם.

זאת ועוד, חשוב מאוד להגיש את הבקשות באמצעות עורך דין פלילי, שזהו תחום התמחותו, אשר יגישן באופן מקצועי ובהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק ובתקנות.

עו"ד פלילי הבקיא בתחום זה של מרשם פלילי, יעריך סיכויי הצלחת בקשתכם ובהתאם ידע להפיק עבורכם את התוצאה הנדרשת

2 תגובות

מאי 31 2010

בעקבות התאבדותו של שי אברהמוף: מהו אסיר/עציר "טעון השגחה"?


שי אברהמוף (וואלה) - מתוך הבלוג של משרד עו"ד פלילי שביט קנטור

זו כבר תופעה: התאבדות בבתי מעצר הפכה לאירוע שכיח. אחרי דודו טופז, אסף גולדרינג ועוד עשרות עצורים ידועים פחות, השבוע הצטרף שם נוסף לרשימה שי אברהמוף, שנעצר רק לפני מספר ימים בחשד שהנהיג כת והתעלל בילדים.

מאז מעצרו שהה אברמוב בכלא הדרים ובליל שישי שלף את השרוך ממכנסי הטרנינג שלו, קשר אותו לסורגים ותלה את עצמו, בזמן ששני חבריו לתא ישנים. מנהל המשמרת שהבחין באברהמוף התלוי חתך את השרוך, והחל לבצע בו פעולות החייאה.

לאחר ניסיונות החייאה ממושכים קבע רופא את מותו. ב"הארץ" נכתב כי עם מעצרו נערכה לאברהמוף אבחנה פסיכיאטרית בנוגע למצבו, שקבעה כי אין הוא אסיר עם נטיות אובדניות ואינו "טעון השגחה". בשב"ס מסרו כי יבדקו את הנושא.

ע"פ הנתונים מתחילת השנה התאבדו ארבעה אסירים בבתי המעצר ובבתי הכלא ו- 200 ביצעו נסיונות התאבדות. את הסיבות לנתונים אלה נשאיר לדיונים, אבל כאן רצינו להתמקד בתהליך קליטת אסיר בשירות בתי הסוהר והאם הוא מאפשר מניעה של הישנות מקרים מסוג אלה.

קליטת  אסיר בשירות בתי הסוהר

אדם שנשפט בבית המשפט ונדון למאסר בפועל , מגיע לשירות בתי הסוהר ומתחיל הליך אבחון ומיון, שבעקבותיו תתקבל החלטה לאיזה בית סוהר הוא יופנה ובהמשך תתבצע קליטתו בבית הסוהר המתאים לו עפ"י נהלי שב"ס. למשל, אסירים פליליים מאזור המרכז, שגילם מעל 18, יעברו אבחון ומיון ארצי בבית מעצר ניצן. במרכז האבחון ייערך תהליך אבחון הכולל איסוף מידע אודות האסיר, ניתוח והערכה לגביו כמו גם תהליך מיון שיקבע את זהות בית הסוהר אליו יועבר האסיר לריצוי מאסרו.

ישנם נהלים ספציפיים בפקודת הנציבות המתייחסים לכל  סוג של אסיר, בין אם גבר או אישה, קטין או בגיר, מכור לסמים אם לאו, אדם  בעל תחלואה כפולה, אסירים בטחוניים וכו'.

ניתן לחלק זאת  ל-4 שלבים:

1. קליטה
2. אבחון
3. מיון
4. הצבה

מהו אסיר טעון פקוח / השגחה?

אוכלוסיית האסירים  הינה אוכלוסייה מגוונת המכילה בקרבה  אף אסירים הזקוקים להשגחה והתייחסות  שונה במובן הטיפולי. ככלל עצורים ו/או אסירים טעוני פיקוח יחולקו לשתי רמות כדלקמן:

1. רמה א' -  במסגרת זו יכללו אסירים שרמת התפקוד שלהם מינימאלית וכן קשיי התנהגות מהותיים מאפיינים אותם באופן כזה שהם זקוקים להשגחה של צוות רב מקצועי ולאחר שנעשה ניסיון לשלבם באגף רגיל.

למשל, אסירים המוגדרים חולי נפש (שאינם זקוקים לאשפוז), הפרעות אישיות קשות, אובדניים, נכויות קשות, פיגור  שכלי ועוד.

2. רמה ב' – מדובר באסירים המתפקדים ברמה סבירה והם בעלי יכולת השתלבות באגף רגיל עם ליווי ותמיכה של צוות טיפולי.

כיצד נקבע כי עצור / אסיר הנו טעון השגחה?

בשירות בתי הסוהר ישנה וועדה המכילה, בין היתר, אנשי מקצוע שונים והיא זו המוסמכת להגדיר עצור /אסיר כטעון השגחה ולסווגו לרמה א' או ב'. בסמכות הוועדה לשנות הגדרת אסיר ואף להמליץ על מקום החזקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

הוועדה תזמין  כל גורם רלוונטי שנמצא בקשר עם האסיר / עצור שברשותו מידע שיש בו כדי לסייע לוועדה לגבש החלטתה בעניין האסיר / עצור ודרך הטיפול בו.

אסיר טעון השגחה – מה אופן הטיפול בו?

אסיר שהוגדר ע"י  הוועדה כטעון פיקוח / השגחה יטופל  באופן שונה מאסיר רגיל. הוועדה אשר קבעה כי אסיר טעון השגחה, תקבע את דרך החזקתו בשב"ס, אופן הטיפול בו כמו גם את תוכנית הטיפולים באסיר והכל בהתאם למגבלותיו.

למשל, אסיר שהנו חולה נפש, תקבע רמת המוגבלות שלו ובהתאם יוחלט אם לשלבו באגף רגיל עם פיקוח וליווי או שיש לשבצו באגף ספציפי ומיוחד בכלא שייתן מענה למגבלותיו.

האם ישנו מעקב קבוע של הוועדה על האסיר ודרך הטיפול בו?

התשובה הינה חיובית. וועדת טעוני פיקוח מחויבת לדון אחת לשישה חודשים לפחות או במועד  אחר מוקדם יותר, בכל עצור / אסיר שהוגדר טעון פיקוח ומחובתה אף לקיים  מעקב אחר דרך הטיפול בעצור /אסיר.

האם השב"ס הוא אחראי בלעדי להתאבדויות בבתי מעצר?

שב"ס מחויב לנהלים ספציפיים וקפדניים. במידה ושב"ס לא מילא אחר ההנחיות והנהלים, הרי שאין חולק כי האחריות להתאבדות אסיר הינה שלו ועליו ליתן הדין על כך.

אין תגובות

מאי 10 2010

פרשת האונס הקבוצתי בבת-ים: גיל האחריות הפלילית ורישום פלילי לבני נוער


אחריות פלילית - רישום פלילי - עו"ד פליל שביט- קנטור

אתמול התבשרנו כי הוגש כתב אישום ראשון בפרשת האונס הקבוצתי בילדה בת ה- 12 בבת-ים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו מואשם נער בן 17 בביצוע שני מעשי אונס וכן מעשים מגונים. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה כי "הנאשם לא בחל לנצל ניצול ציני את תמימותה וחולשתה של הקטינה בת ה-12 ועשה בה כחפץ לשם סיפוק יצריו".

ע"פ YNET, כבר בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד שאר החשודים, שכולם בני פחות מ-14. עוד נודע כי יש בין החשודים כאלה שגילם אף פחות מ-12 ובמקרה שלהם לא ניתן יהיה להעמיד לדין בכל מקרה, משום שלא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.

מהי האחריות הפלילית?
אדם ייחשב כמבצע עבירה פלילית במידה והוא יהיה בעל אחריות פלילית לביצועה ואם עשה אותה במחשבה פלילית. זה נכון לכל המקרים, למעט עבירות מסויימות שאינן דורשות מחשבה פלילית, כמו עבירות של רשלנות ושל אחריות קפידה. גיל המינימום לאחריות הפלילית הינו 12 שנים.  מתחת לגיל זה לא ניתן לחקור קטין כחשוד, גם אם קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי.  קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בביצוע עבירה פלילית, יועבר לטיפול רשויות הסעד והרווחה.

מהי מחשבה פלילית?

מחשבה פלילית הינה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה (כל עבירה ועבירה על פי הגדרתה).  באירוע שבו גם נגרמו תוצאות, ישנן עבירות אשר דורשות אלמנט של כוונה לגרום לאותן תוצאות (למשל: בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה), ולעתים אף די באלמנט של פזיזות, כלומר אדישות, שיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות או קלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות לגרימת אותן תוצאות, מתוך תקווה להצליח ולהימנע מגרימתן.

מהי ההגדרה החוקית של קטין?
החוק מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.  קטין בטווח הגילאים שבין 12 ל- 18, אשר ביצע עבירה, ניתן להעמידו לדין בבית משפט לנוער והעניין ידון בכפוף להוראות חוק הנוער (שפיטה, טיפול וענישה). אין חשיבות, מבחינת הגדרתו של "קטין" על פי חוק, אם הוא הקורבן או החשוד בביצוע העבירה. חשוב להבין, כי כל אדם, כולל קטין, שנפתח כנגדו תיק חקירה פלילי ואשר הועמד לדין בגין תיק זה, יגרור הדבר רישום פלילי.

מתי יימחק לו הרישום הפלילי?
רק במקרה שבו יזוכה אותו אדם מן העבירות שיוחסו לו, ימחק התיק מהרישום הפלילי.  גם אם התיק יסגר, מסיבה זו או אחרת, מעילה של חוסר ראיות או אפילו אין עניין לציבור, ישאר רישום של תיק משטרה סגור במרשם הפלילי

מה יהיה לגבי הרישום הפלילי של החשוד בן ה- 14 בפרשת האונס?
במידה ובית המשפט יקבע, גם לגבי קטין בן 14, כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בין אם התיק מסתיים בדרך של הרשעה ובין אם בדרך של אי הרשעה, יגרור הדבר רישום פלילי, אשר יימחק רק לאחר התקופות הקבועות בחוק. לגבי קטין בן 14, אם התיק הסתיים ללא הרשעה, טווח הזמן ינוע בין 3 ל- 5 שנים עד למחיקה. במידה והתיק הסתיים בהרשעה פלילית מדובר בתקופה מינימאלית של 17 שנים לפחות עד למחיקת הרישום הפלילי.

אין תגובות