ארכיון הנושא 'עו"ד חקירת משטרה'

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

מאי 31 2010

בעקבות התאבדותו של שי אברהמוף: מהו אסיר/עציר "טעון השגחה"?


שי אברהמוף (וואלה) - מתוך הבלוג של משרד עו"ד פלילי שביט קנטור

זו כבר תופעה: התאבדות בבתי מעצר הפכה לאירוע שכיח. אחרי דודו טופז, אסף גולדרינג ועוד עשרות עצורים ידועים פחות, השבוע הצטרף שם נוסף לרשימה שי אברהמוף, שנעצר רק לפני מספר ימים בחשד שהנהיג כת והתעלל בילדים.

מאז מעצרו שהה אברמוב בכלא הדרים ובליל שישי שלף את השרוך ממכנסי הטרנינג שלו, קשר אותו לסורגים ותלה את עצמו, בזמן ששני חבריו לתא ישנים. מנהל המשמרת שהבחין באברהמוף התלוי חתך את השרוך, והחל לבצע בו פעולות החייאה.

לאחר ניסיונות החייאה ממושכים קבע רופא את מותו. ב"הארץ" נכתב כי עם מעצרו נערכה לאברהמוף אבחנה פסיכיאטרית בנוגע למצבו, שקבעה כי אין הוא אסיר עם נטיות אובדניות ואינו "טעון השגחה". בשב"ס מסרו כי יבדקו את הנושא.

ע"פ הנתונים מתחילת השנה התאבדו ארבעה אסירים בבתי המעצר ובבתי הכלא ו- 200 ביצעו נסיונות התאבדות. את הסיבות לנתונים אלה נשאיר לדיונים, אבל כאן רצינו להתמקד בתהליך קליטת אסיר בשירות בתי הסוהר והאם הוא מאפשר מניעה של הישנות מקרים מסוג אלה.

קליטת  אסיר בשירות בתי הסוהר

אדם שנשפט בבית המשפט ונדון למאסר בפועל , מגיע לשירות בתי הסוהר ומתחיל הליך אבחון ומיון, שבעקבותיו תתקבל החלטה לאיזה בית סוהר הוא יופנה ובהמשך תתבצע קליטתו בבית הסוהר המתאים לו עפ"י נהלי שב"ס. למשל, אסירים פליליים מאזור המרכז, שגילם מעל 18, יעברו אבחון ומיון ארצי בבית מעצר ניצן. במרכז האבחון ייערך תהליך אבחון הכולל איסוף מידע אודות האסיר, ניתוח והערכה לגביו כמו גם תהליך מיון שיקבע את זהות בית הסוהר אליו יועבר האסיר לריצוי מאסרו.

ישנם נהלים ספציפיים בפקודת הנציבות המתייחסים לכל  סוג של אסיר, בין אם גבר או אישה, קטין או בגיר, מכור לסמים אם לאו, אדם  בעל תחלואה כפולה, אסירים בטחוניים וכו'.

ניתן לחלק זאת  ל-4 שלבים:

1. קליטה
2. אבחון
3. מיון
4. הצבה

מהו אסיר טעון פקוח / השגחה?

אוכלוסיית האסירים  הינה אוכלוסייה מגוונת המכילה בקרבה  אף אסירים הזקוקים להשגחה והתייחסות  שונה במובן הטיפולי. ככלל עצורים ו/או אסירים טעוני פיקוח יחולקו לשתי רמות כדלקמן:

1. רמה א' -  במסגרת זו יכללו אסירים שרמת התפקוד שלהם מינימאלית וכן קשיי התנהגות מהותיים מאפיינים אותם באופן כזה שהם זקוקים להשגחה של צוות רב מקצועי ולאחר שנעשה ניסיון לשלבם באגף רגיל.

למשל, אסירים המוגדרים חולי נפש (שאינם זקוקים לאשפוז), הפרעות אישיות קשות, אובדניים, נכויות קשות, פיגור  שכלי ועוד.

2. רמה ב' – מדובר באסירים המתפקדים ברמה סבירה והם בעלי יכולת השתלבות באגף רגיל עם ליווי ותמיכה של צוות טיפולי.

כיצד נקבע כי עצור / אסיר הנו טעון השגחה?

בשירות בתי הסוהר ישנה וועדה המכילה, בין היתר, אנשי מקצוע שונים והיא זו המוסמכת להגדיר עצור /אסיר כטעון השגחה ולסווגו לרמה א' או ב'. בסמכות הוועדה לשנות הגדרת אסיר ואף להמליץ על מקום החזקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

הוועדה תזמין  כל גורם רלוונטי שנמצא בקשר עם האסיר / עצור שברשותו מידע שיש בו כדי לסייע לוועדה לגבש החלטתה בעניין האסיר / עצור ודרך הטיפול בו.

אסיר טעון השגחה – מה אופן הטיפול בו?

אסיר שהוגדר ע"י  הוועדה כטעון פיקוח / השגחה יטופל  באופן שונה מאסיר רגיל. הוועדה אשר קבעה כי אסיר טעון השגחה, תקבע את דרך החזקתו בשב"ס, אופן הטיפול בו כמו גם את תוכנית הטיפולים באסיר והכל בהתאם למגבלותיו.

למשל, אסיר שהנו חולה נפש, תקבע רמת המוגבלות שלו ובהתאם יוחלט אם לשלבו באגף רגיל עם פיקוח וליווי או שיש לשבצו באגף ספציפי ומיוחד בכלא שייתן מענה למגבלותיו.

האם ישנו מעקב קבוע של הוועדה על האסיר ודרך הטיפול בו?

התשובה הינה חיובית. וועדת טעוני פיקוח מחויבת לדון אחת לשישה חודשים לפחות או במועד  אחר מוקדם יותר, בכל עצור / אסיר שהוגדר טעון פיקוח ומחובתה אף לקיים  מעקב אחר דרך הטיפול בעצור /אסיר.

האם השב"ס הוא אחראי בלעדי להתאבדויות בבתי מעצר?

שב"ס מחויב לנהלים ספציפיים וקפדניים. במידה ושב"ס לא מילא אחר ההנחיות והנהלים, הרי שאין חולק כי האחריות להתאבדות אסיר הינה שלו ועליו ליתן הדין על כך.

אין תגובות