ארכיון הנושא 'פרשנות משפטית'

אוג' 02 2010

ביטול כתב אישום על סחר בסמים


מהי הגדרת החוק לסחר בסמים, מה העונש לאדם הסוחר בסמים, האם ניתן לבטל כתב אישום בעבירת סחר בסמים? על כך במאמר הבא

סחר בסמים

החוק אינו מגדיר מהו סחר בסמים. הפסיקה קבעה כי משמעותו של המונח סחר בסמים הינה  קנייה ומכירה של סמים. אין די בכך כי גובש הסכם למכירה וקנייה של סם בין שני צדדים לשם הרשעת נאשם בעבירת סחר בסמים. יתר על כן, אף אם סוכם מחיר הסם  והכסף הועבר מיד ליד, אך הסמים טרם הועברו  – לא מתקיימים כלל יסודות העבירה של סחר בסמים.

במקרה האמור לעיל, לא בוצעה עבירת סחר בסמים, אך בוצעה עבירה בתחום עבירות הסמים, כגון "עסקה אחרת בסם" או ניסיון לעבור עבירה של סחר בסמים.

האם ניתן להרשיע אדם בבית המשפט בבצוע עבירה של סחר בסמים אם סמים לא נתפסו?

ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים גם אם סמים לא נתפסו ובלבד שהוכח בדרך מסוימת, בראיות אחרות, כי סמים הועברו מיד ליד. למשל, שמיעת עדים שראו את הסחר מתבצע, או שמיעת עדות קונה הסם שהעיד בבית המשפט כי קנה סמים מהנאשם ובלבד שהעדות תיחשב אמינה ע"י בית המשפט.

האם ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים מסוכנים אם לא ידע כי ה"דבר" שהעביר לאחר הינו סם?

עבירת  סחר בסמים הינה עבירה התנהגותית, לשם הרשעה בעבירה זו מתחייבת מודעות כלפי רכיבי הייסוד העובדתי, המעשה והנסיבות. במילים אחרות, לא ניתן להרשיע בעבירה של סחר בסמים אם ה"סוחר" לא ידע כי סחר בסם מסוכן.

העונש  עפ"י החוק לעבירת סחר בסמים מסוכנים

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי העונש לנאשם שביצע עבירת סחר בסמים הנו עד 20 שנות מאסר. כמן כן, ניתן להטיל על נאשם בנוסף עונשים כגון קנס ו/או חילוט רכוש ,שלילת רישיון הנהיגה או למנוע ממנו קבלת רישיון נהיגה.

ביטול כתב אישום בעבירת סחר בסמים, האם הדבר אפשרי?

התשובה לכך חיובית לחלוטין!!! הדבר תלוי בחומר החקירה/בראיות בתיק בגינו הוגש כתב האישום ויכולת הניתוח המשפטית של עורך דין פלילי.

ניתוח מקרה

באחד מהתיקים שמשרדנו ייצג, הוגש כתב אישום בגין עבירת סחר בסמים. לאחר בחינת הראיות בתיק, משרדנו סבר כי מן הראוי שהתביעה תבטל את כתב האישום בתיק זאת בשל טענות משפטיות כבדות משקל בדבר מחדלי חקירה אשר הובילו לקשיים ראייתיים בתיק.

התביעה התקשתה בהתחלה לקבל את טענותינו המשפטיות ואף הציעה הצעה מקבילה לסיום התיק בהסדר טיעון מקל, אך הצעה זו נדחתה על ידינו בשל סברתנו המקצועית כי כתב אישום זה דינו להתבטל ואין לקבל כל הצעת פשרה בתיק.

לבסוף נאותה התביעה לבטל את כתב האישום , הגם שמדובר בעבירות חמורות של סחר בסמים מסוכנים (לא מקרה אחד, כי אם שניים!!!). תופעה שמשטרת ישראל מנסה למגר ככל יכולתה.

לסיכום, אין להרים ידיים! עצם הגשת כתב האישום אין משמעה הרשעה אוטומטית, ניתן להיאבק משפטית באמצעות עורך דין פלילי מנוסה ולשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום, חמור ככל שיהא.

ביטול כתב אישום על סחר בסמים

אין תגובות

מאי 31 2010

בעקבות התאבדותו של שי אברהמוף: מהו אסיר/עציר "טעון השגחה"?


שי אברהמוף (וואלה) - מתוך הבלוג של משרד עו"ד פלילי שביט קנטור

זו כבר תופעה: התאבדות בבתי מעצר הפכה לאירוע שכיח. אחרי דודו טופז, אסף גולדרינג ועוד עשרות עצורים ידועים פחות, השבוע הצטרף שם נוסף לרשימה שי אברהמוף, שנעצר רק לפני מספר ימים בחשד שהנהיג כת והתעלל בילדים.

מאז מעצרו שהה אברמוב בכלא הדרים ובליל שישי שלף את השרוך ממכנסי הטרנינג שלו, קשר אותו לסורגים ותלה את עצמו, בזמן ששני חבריו לתא ישנים. מנהל המשמרת שהבחין באברהמוף התלוי חתך את השרוך, והחל לבצע בו פעולות החייאה.

לאחר ניסיונות החייאה ממושכים קבע רופא את מותו. ב"הארץ" נכתב כי עם מעצרו נערכה לאברהמוף אבחנה פסיכיאטרית בנוגע למצבו, שקבעה כי אין הוא אסיר עם נטיות אובדניות ואינו "טעון השגחה". בשב"ס מסרו כי יבדקו את הנושא.

ע"פ הנתונים מתחילת השנה התאבדו ארבעה אסירים בבתי המעצר ובבתי הכלא ו- 200 ביצעו נסיונות התאבדות. את הסיבות לנתונים אלה נשאיר לדיונים, אבל כאן רצינו להתמקד בתהליך קליטת אסיר בשירות בתי הסוהר והאם הוא מאפשר מניעה של הישנות מקרים מסוג אלה.

קליטת  אסיר בשירות בתי הסוהר

אדם שנשפט בבית המשפט ונדון למאסר בפועל , מגיע לשירות בתי הסוהר ומתחיל הליך אבחון ומיון, שבעקבותיו תתקבל החלטה לאיזה בית סוהר הוא יופנה ובהמשך תתבצע קליטתו בבית הסוהר המתאים לו עפ"י נהלי שב"ס. למשל, אסירים פליליים מאזור המרכז, שגילם מעל 18, יעברו אבחון ומיון ארצי בבית מעצר ניצן. במרכז האבחון ייערך תהליך אבחון הכולל איסוף מידע אודות האסיר, ניתוח והערכה לגביו כמו גם תהליך מיון שיקבע את זהות בית הסוהר אליו יועבר האסיר לריצוי מאסרו.

ישנם נהלים ספציפיים בפקודת הנציבות המתייחסים לכל  סוג של אסיר, בין אם גבר או אישה, קטין או בגיר, מכור לסמים אם לאו, אדם  בעל תחלואה כפולה, אסירים בטחוניים וכו'.

ניתן לחלק זאת  ל-4 שלבים:

1. קליטה
2. אבחון
3. מיון
4. הצבה

מהו אסיר טעון פקוח / השגחה?

אוכלוסיית האסירים  הינה אוכלוסייה מגוונת המכילה בקרבה  אף אסירים הזקוקים להשגחה והתייחסות  שונה במובן הטיפולי. ככלל עצורים ו/או אסירים טעוני פיקוח יחולקו לשתי רמות כדלקמן:

1. רמה א' -  במסגרת זו יכללו אסירים שרמת התפקוד שלהם מינימאלית וכן קשיי התנהגות מהותיים מאפיינים אותם באופן כזה שהם זקוקים להשגחה של צוות רב מקצועי ולאחר שנעשה ניסיון לשלבם באגף רגיל.

למשל, אסירים המוגדרים חולי נפש (שאינם זקוקים לאשפוז), הפרעות אישיות קשות, אובדניים, נכויות קשות, פיגור  שכלי ועוד.

2. רמה ב' – מדובר באסירים המתפקדים ברמה סבירה והם בעלי יכולת השתלבות באגף רגיל עם ליווי ותמיכה של צוות טיפולי.

כיצד נקבע כי עצור / אסיר הנו טעון השגחה?

בשירות בתי הסוהר ישנה וועדה המכילה, בין היתר, אנשי מקצוע שונים והיא זו המוסמכת להגדיר עצור /אסיר כטעון השגחה ולסווגו לרמה א' או ב'. בסמכות הוועדה לשנות הגדרת אסיר ואף להמליץ על מקום החזקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

הוועדה תזמין  כל גורם רלוונטי שנמצא בקשר עם האסיר / עצור שברשותו מידע שיש בו כדי לסייע לוועדה לגבש החלטתה בעניין האסיר / עצור ודרך הטיפול בו.

אסיר טעון השגחה – מה אופן הטיפול בו?

אסיר שהוגדר ע"י  הוועדה כטעון פיקוח / השגחה יטופל  באופן שונה מאסיר רגיל. הוועדה אשר קבעה כי אסיר טעון השגחה, תקבע את דרך החזקתו בשב"ס, אופן הטיפול בו כמו גם את תוכנית הטיפולים באסיר והכל בהתאם למגבלותיו.

למשל, אסיר שהנו חולה נפש, תקבע רמת המוגבלות שלו ובהתאם יוחלט אם לשלבו באגף רגיל עם פיקוח וליווי או שיש לשבצו באגף ספציפי ומיוחד בכלא שייתן מענה למגבלותיו.

האם ישנו מעקב קבוע של הוועדה על האסיר ודרך הטיפול בו?

התשובה הינה חיובית. וועדת טעוני פיקוח מחויבת לדון אחת לשישה חודשים לפחות או במועד  אחר מוקדם יותר, בכל עצור / אסיר שהוגדר טעון פיקוח ומחובתה אף לקיים  מעקב אחר דרך הטיפול בעצור /אסיר.

האם השב"ס הוא אחראי בלעדי להתאבדויות בבתי מעצר?

שב"ס מחויב לנהלים ספציפיים וקפדניים. במידה ושב"ס לא מילא אחר ההנחיות והנהלים, הרי שאין חולק כי האחריות להתאבדות אסיר הינה שלו ועליו ליתן הדין על כך.

אין תגובות

מאי 17 2010

עבריינות נוער: על אחזקת סמים, שימוש עצמי וסחר בסמים


משרד עורך דין פלילי שביט-קנטור - סחר בסמים בני נוער

לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, לצערנו הרב, הסמים הם מנת חלקם  אף של בני נוער.

ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר.

בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לקוחות רבים פונים אלינו מודאגים ואובדי העצות, ומעוניינים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל

מהו סחר בסמים?

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה.

הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה.

האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ?

כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת  סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר.

חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית).

זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים.

משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט  את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים  ושווי העסקה.

מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים.

מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות  סחר בסמים בקרב בני נוער ?

בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס  לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר  בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום.

ביום 30.7.09 בוצע תיקון  לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  התיקון בחוק הנ"ל  נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין  – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום.

לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד.

בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש).

ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית?

לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים.

לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו .

הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן  בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.

תגובה אחת

מאי 13 2010

על ההגדרה המשפטית של החזקת סמים


החזקת סמים

מה משמעות יסוד "החזקה" בעבירה של החזקת סמים? האם החוק מחייב החזקה פיזית של הסם כדי שניתן יהיה להרשיע אדם בעבירה של החזקת סמים ? על כך במאמר זה.

החזקת סמים

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי : " לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל" .

מהי החזקה ?

עפ"י חוק העונשין הגדרת החזקה הינה : "שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו: ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר, יראוהו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד".

מהאמור לעיל עולה, כי ישנן 2 אפשרויות לחזקה, החזקה ממשית והחזקה קונסטרוקטיבית .

שליטה ממשית

שליטה ממשית הינה כשלמחזיק הסם יכולת עשייה פיזית בלעדית בסם, אם באופן אישי ואם באמצעות אחר , הפועל מטעמו או יחד איתו.

החזקה ממשית של סם לא מותנית בבעלות בסם . החזקה הממשית היא יכולת עשיית כל פעולה בסם , בין אם ע"י המחזיק עצמו ובין אם ע"י אחר מטעמו הסר למרותו או פועל עמו בשותפות.

למעשה הכוונה לשליטה בלעדית בסם שהיא זו המייחדת את מחזיק הסם מכל אדם אחר.

לדוגמא (ע"פ 7282/08):

אדם הגיע לתחנת דלק לבצוע עסקת סמים והופנה לפח זבל בתוכו היו הסמים. האדם הגיע לפח הזבל הרים את התיק עם הסמים ובשנייה זו נעצר ע"י שוטרים. במהלך משפטו טען כי השוטרים הסמויים דרשו ממנו כי ייקח את התיק לידיו מס' פעמים והוא סירב. מהעדויות בבית המשפט עלה כי הוא אחז בתיק עם הסמים ושמט אותו מידיו לאחר ששמע על מעצרו מהשוטרים הסמויים.

כמו כן, נקבע בבית המשפט כי:" גם אם לא נגע בתיק לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה שכן במוקד הגדרת המונח "החזקה" עומדת השליטה אשר מורכבת מיסוד פיזי ונפשי.

לגבי היסוד הפיזי, מושג השליטה משמעו כי לאדם היכולת על פי מהלך העניינים הרגיל להגיע לעשייה פיסית בחפץ או שבידו היכולת לקבוע את גורלו הפיסי של החפץ. לא עצם ההחזקה הפיזית היא הקובעת, אלא השליטה בחפץ ואין צורך כי החפץ יהיה בידי מבצע העבירה או אף בקרבתו הפיסית המיידית.

ביסוד הנפשי מושג השליטה הוא מידת המודעות או הרצון לשלוט או להחזיק בנכס" (הסניגור 154)

החזקה קונסטרוקטיבית

מדובר בהחזקת סם ללא שליטה בו, כיצד הדבר מתאפשר?

ניתן להחזיק בסם גם ללא שליטה אישית בו בהתקיים 2 תנאים: כשמתקיימת ידיעה והסכמה להחזקת הסם על ידי המחזיק בפועל וששני האנשים (המחזיק בפועל והמחזיק הקונסטרוקטיבי) שייכים לאותה קבוצה /חבורה ושמוסכם על ידי כולם כי יש מחזיק ממשי בסם עבור כל חברי הקבוצה/חבורה.

כלומר, אדם אלמוני ייחשב כמחזיק בסם גם אם הסם אינו מוחזק על ידו באופן ממשי ובלבד שהחזקת הסם ע"י פלוני (אדם אחר) נעשית בידיעתו ובהסכמתו של אלמוני.

מהי הסכמה לצורך החזקה קונסטרוקטיבית?

במסגרת ע"פ 3514/91 בעניינו שלאבו רקייק ,קבע בית המשפט : " ההסכמה הדרושה להחזקה הקונסטרוקטיבית לא די שתהיה הסכמה במובן של אי התנגדות היא צריכה להיות בעצה אחת עמם"

חשוב להדגיש כי אם התביעה לא תביא בפני בית המשפט ראיה המצביעה על ידיעתו והסכמתו של אלמוני (המחזיק הקונסטרוקטיבי) להחזקת הסם, לא ניתן יהיה להרשיעו בעבירה של החזקת סם, וזאת אף אם הוא נמנה על חברי הקבוצה /חבורה של מחזיק הסם הממשי.

תגובה אחת

אפר' 21 2010

סמים – חיפוש לא חוקי זיכוי


חיפוש לא חוקי = זיכוי!

לא עובר יום מבלי שאנחנו שומעים על מקרה בו עוצרת המשטרה אנשים עם סמים על גופם. במקרים רבים, החיפוש נעשה שלא כחוק, מבלי שהעצורים כלל מודעים לכך. הם גם לא מודעים שחיפוש לא חוקי יכול להוביל אף לזיכוי. בפוסט זה אסקור בקצרה אילו סוגי חיפוש  קיימים עפ"י החוק, האם ניתן לערוך חיפוש על גופו של אדם, באילו נסיבות החיפוש חוקי, האם כל הסכמה של אדם לערוך חיפוש על גופו תקנה חוקיות לחיפוש והאם בימ"ש יזכה נאשם במקרה שנערך חיפוש שלא כדין ונתפס חפץ אסור.

סוגי חיפוש:

  • חיפוש חיצוני ייחשב לאחת מהפעולות הבאות:

1. בחינה חזותית של גופו העירום של אדם, לרבות צילומו
2. נטילת טביעה של כל חלק מהגוף.
3. לקיחת חומר שמתחת לציפורניים.
4. גזירת ציפורניים.
5. לקיחת חומר מתוך הנחיריים.
6. לקיחת שיער לרבות שורשיו.
7. לקיחת חומר מעל הגוף.
8. בדיקה על העור.
9. מתן דגימת שתן.
10. מתן דגימת רוק
11. מתן דגימה של אוויר באמצעות בדיקת נשיפה
12. נטילה של דגימת תאי לחי.

  • חיפוש פנימי ייחשב לאחת מהפעולות הבאות:

1. בדיקת דם.
2. הדמיית פנים הגוף באמצעות מכשיר גלים על קוליים.
3. שיקוף פנים הגוף באמצעות סורק מסוג כלשהו
4. בדיקה גניקולוגית לרבות לקיחת חומר
5. נטילת דגימת דם מזערית

  • חיפוש על גופו של אדם

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובעת כי: "נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש, אחריו – מותר לחפש על גופו..."

כלומר, שוטר לא יכול לערוך חיפוש על גופו של אדם ללא חשד סביר כי האדם מסתיר אצלו חפץ  כאמור לעיל.

היעדר חשד סביר שהוביל לזיכוי

כנגד אדם הוגש כתב אישום בגין החזקת סמים לצריכה עצמית, סם מסוג MDMA. במקרה זה השוטר ביקש הסכמת האדם/נאשם לחיפוש ונענה בחיוב. במהלך החיפוש נתפסו 2 טבליות סם מסוג MDMA.

בית המשפט קבע  כי אין הוראה בחוק העוסקת בהסכמה לחיפוש וגם אם אדם נותן הסכמתו לחיפוש, על הסכמה זו להיות מפורשת או שניתן להבינה באופן מפורש מהנסיבות. במקרה זה האדם לא ידע כי באפשרותו לסרב לחיפוש, ובכל מקרה השוטר למעשה לא נתן לאדם כל אופציה אחרת שכן כפי שהעיד בבית המשפט, אם הנאשם לא היה מסכים לחיפוש, היה מעכבו או עוצר אותו.

חשוב  להדגיש:  סירוב של אדם לחיפוש על גופו ע"י שוטר, אינו מהווה סמכות לעיכוב או מעצר !!!

זאת ועוד, השוטר ציין כי בהתחשב במקום בו היה הנאשם, מועדון שנתפסו בו בעבר סמים ועברו הפלילי של הנאשם, הם אלה שעוררו את החשד הסביר לשם עריכת החיפוש.

בית המשפט דחה  טענה זו וקבע כי החשד הסביר צריך להתייחס  לאדם הספציפי שכן בלתי סביר לטעון  כי בשל נוכחות אדם בקרבת מקום מסוים  בעל עבר פלילי כזה או אחר  תקנה סמכות חיפוש לגבי כל אדם שנמצא באותו מקום/איזור.

גם עברו הפלילי של הנאשם כשלעצמו, אין בו לשיטת בית  המשפט, כדי להקנות חשד סביר לחיפוש. עבר פלילי יכול לתמוך בקיום חשד סביר רק בהצטרף לראיה אחרת המקימה את החשד. בית המשפט קבע  כי לא ניתן  לוותר על דרישת חשד  כלשהו והסמכת שוטר לערוך חיפוש  עפ"י חושיו האינטואיטיביים, במדינת חוק מתוקנת.

סמים  – חיפוש לא חוקי -  זיכוי !

בית המשפט קבע  במקרה זה, כי החיפוש שנערך על גופו של הנאשם היה שלא כדין, שכן לא התקיים החשד סביר, פסל את הראייה וזיכה את הנאשם.

אין תגובות

אפר' 18 2010

"תחנת הסמים המהלכת" על תנאי וזכאות חופשה של אסירים


אתמול נתקלתי באחד מסיפורי הפלילים המוזרים של התקופה האחרונה: אסיר בחופשה חזר לכלא עם 117 גרם של סמים מסוג הרואין, חשיש ואקסטזי הכל בתוך ביטנו.

אתר האינטרנט YNET דיווח כי האסיר, המרצה עונש מאסר על עבירות סמים (אלא מה?), חזר לכלא רימונים לאחר חופשה בת 48, ובעקבות מידע מודיעיני, הוא הוכנס מיד למתקן מיוחד של הימ"ר, שם הוא 'פלט מגופו' את הסמים. "סופרמרקט של סמים", ו- "תחנת סמים מהלכת" היו הכינויים שהדביקו למבריח הנועז אנשי המשטרה, אך מעבר לאנקדוטה, רציתי להתייחס בפוסט זה לנושא זכויות ותנאי חופשות אסירים.

מטרות החופשה

נושא של חופשות אסירים מוסדר בפקות נציבות, פקודה מס' 04.40.00. יודגש, כי חופשתו של אסיר אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה (מאלו המנויות בתקנה 19 לתקנות בתי הסוהר) והיא נתונה לשיקול דעת.
מטרתה של החופשה הינה לחזק את הקשר בין האסיר לבין קהילתו ומשפחתו.  להקל, זמנית, בחסכים שנגרמים כתוצאה מן המאסר וליצור תמריץ להתנהגות טובה של האסיר בבית הסוהר, התנהגות שתוביל, כאמור, ליציאתו לחופשות.

תנאי הזכאות

הזכאות לחופשה של אסיר תיבחן בכפוף ובהתייחס למספר גורמים:

א. סוג העבירה וסיווגה לקטגוריה המאפשרת חופשה.- ההחלטה בדבר סיווגו של אסיר לצורך מתן חופשה תהיה לאחר איזון ושקילה של הנושאים הבאים:
1. העבירה בגינה מרצה את עונשו בצירוף עם עברו הפלילי והליכים משפטיים התלויים ועומדים נגדו.
2. נסיבות אישיות מיוחדות וכן תפקודו במאסר.
3. ניתוח מידע הקיים על האסיר בכדי לחזות את התנהגותו במהלך חופשתו, כמו גם האם עלול הוא להתחמק מלהתייצב להמשך ריצוי מאסרו.

ב. ריצוי תקופת מאסר מינימלית.- תשקל יציאתו של אסיר לחופשה רק לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרו, אך לא פחות מחודשיים וכל עוד יתרת מאסרו עד לסיום שני שליש מהמאסר לא עולה על 15 שנים.  אסיר עולם שעונשו נקצב על יתרת המאסר עד לסיום ריצוי שני שליש מתקופת המאסר, לא תעלה על 10 שנים.

ג. תפקוד חיובי של האסיר בבית הסוהר.- הנושאים שיבחנו הינם משמעת, עבודה (אם שובץ) ולימודים (אם שובץ), וכן הבעת נכונות ליתן בדיקות שתן לגילוי סמים בכל עת שיידרש, כולל לפני ואחרי החופשה.  אם נערכה בדיקה לפני היציאה עליה להיות נקייה.

חופשה באישור הנציב

ישנם אסירים שלא תאושר להם חופשה, אלא באישור בכתב מאת נציב שירות בתי הסוהר, ובהם:

1. חופשה ראשונה של אסיר בטחוני וחידוש חופשות של אסיר בטחוני, אם הופסקו
2. אסיר עולם שעונשו לא נקצב
3. חופשה ראשונה של אסיר עולם שעונשו נקצב
4. אסיר שנדון לתקופה שעולה על שנה וכן אסיר בגין עבירות אלימות במשפחה (או שיש חשד לגביו שעבר עבירה כזו או שהוא הורשע בעבר בגין עבירה כזו)
5. אסיר שנידון בגין עבירת מין (או הורשע בעבר בגין עבירת מין), גם אם הם לא נשפט לתקופה שעולה על שנה, מסווג לקטגוריות, שלהן ישנה השפעה על שחרורו לחופשה.

יהיו מי שיווסגו מראש כאסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לבטחון המדינה, או שיציאתם מותנית באישור מודיעיני או שישוחררו בכפוף לתנאים מגבילים.  הסיווג יעשה מיד עם כניסתו של האסיר למאסר, אך הוא ניתן לשינוי מעת לעת.  גם האסיר יכול, ביוזמתו, לבקש את שינוי הקטגוריה כאמור.

כיצד נהוג לפקח על אסירים "מועדים לפורענות"?

כשאנו שומעים על מקרים בהם אסירים "חוזרים לסורם" ומבצעים פשעים במהלך חופשתם, תמיד נשאלת השאלה אם כשהם קיבלו את הזכות הזאת היה בכך סיכון. אם מדובר באמת על אסיר ש"מועד לפורענות", האי שבעקרון אסיר כזה יסווג כמי שאין לשחררו לחופשה מלכתחילה. הפיקוח אמור להיעשות בשלב המקדים את היציאה לחופשה, כלומר, במסגרת סיווג רמת הסיכון של האסיר היוצא לחופשה וכן עמידה בתנאים המקדימים שפורטו לעיל בטרם הוצאתו לחופשה כאמור.

הדרך לפקח על אותם אסירים חוזרים לבית הכלא הינו באמצעות אותן בדיקות שתן כפי שצייינתי לעיל וכן, כמו באירוע המתואר בכתבה, כאשר מגיע לשב"ס מידע מודיעיני לפיו ביצע האסיר עבירה בתקופת מאסרו או מידע לפיו מתכוון להבריח לכלא סמים ו/או אמל"ח ו/או כל פריט אחר אסור, לבצע בדיקה כפי שבוצעה במקרה זה.

איזה עונש יקבל האסיר?

מבחינת האסיר עצמו, מדובר בעבירה חמורה ביותר של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. לכמות הסם שנתפסה כמו גם לעובדה שהנ"ל ניסה להכניס את הסם לכותלי הכלא, בהחלט תהיה השפעה על עונשו. במסגרת כתב אישום שיוגש נגדו על עבירה זו מדובר בעבירה חמורה לכשעצמה ושילובה עם הנסיבות ועברו של הנאשם יובילו, קרוב לוודאי, לענישה מחמירה. כמו כן, קרוב לוודאי שישללו חופשותיו העתידיות של אסיר זה.

אין תגובות

אפר' 14 2010

"האם עם האקדח" קוי הגנה אפשריים


לפני שבוע התוודענו למקרה החמור שהתרחש בבית הספר "תדהר" ביקנעם בו אם של אחת התלמידות נכנסה לבית הספר חמושה באקדח, פרצה לכיתה בזמן הלימודים ואיימה על שתי תלמידות בכיתה בדרישה שתפסקנה להקניט את בתה הקטנה. בהמלך האירוע היא תקפה את השתיים ופצעה אותן קל.

האם נעצרה על ידי יהמשטרה במהרה ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שאמורה להעריך את מצבה הנפשי. בהמשך, בית משפט השלום בנצרת החליט להאריך את מעצרה ב-8 ימים. למרות שמהאקדח לא נורתה ירייה והילדות הנתקפות נפגעו בצורה קלה, אין להקל ראש באירוע יוצא דופן זה.

נפנוף נשק בבית ספר לאור היום ופגיעה בקטינים, הוא משהו שקשה לקבל בשלוות נפש. אין ספק שגורמים אלה יילקחו בחשבון בדיון המשפטי, יחד עם זאת, ה"אם המנפנפת" תוכל "לצאת בזול", במידה ופרקליטיה יתכננו נכון את קו ההגנה. הנה מספר סעיפים בקו ההגנה שיש לתת עליהם את הדעת:

1. מצבה הנפשי

תחילה יש לבחון את כשירות האם לעמוד לדין ו/או האם המעשים החמורים בוצעו על רקע מחלה נפשית ובשעת ביצועם לא יכלה להבין את אשר עשתה או את הפסול במעשיה או להימנע מעשיית המעשים.

בהתחשב בעובדה שהאם מטופלת פסיכיאטרית יש לבקש מבית המשפט להפנותה להסתכלות פסיכיאטרית לבדיקת מצבה הנפשי.

במידה וחוו"ד הפסיכיאטרית תקבע שאין היא כשירה לעמוד לדין, יופסקו ההליכים המשפטיים נגדה ותקבע דרך הטיפול בה, או ע"י אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי או ע"י טיפול מרפאתי כפוי. דבר זה מצריך צו של בית המשפט.

אם האם תמצא כשירה לעמוד לדין ולהבין את מעשיה הרי שיהיה צורך לבדוק את חומר החקירה נגדה ואת האישומים שייוחסו לה בכתב האישום ע"י הפרקליטות ובהתאם לפעול להסדר טיעון שייקח בחשבון את מצבה הנפשי ויתר הנסיבות הרלוונטיות למקרה זה.

2. המניע

האם קיבלה טלפון מבתה במסגרתו נאמר לה כי הבת הותקפה והוקנטה ע"י הבנות מכיתתה. בהתחשב בעובדה כי אין מדובר במיידיות, בהימצאות האם במחיצת הבת בעת התקיפה, כלומר האם הגיעה לבית הספר לאחר התקיפה, ובכך שלא נשקפה סכנה מיידית לבתה, הרי שהיא לא תוכל לטעון טענות הגנה כגון הגנה עצמית (הגנה עצמית אינה רק ביחס לגוף התוקף המואשם אלא גם ביחס לזולת) או הגנת הכורח.

3. חומרת הפגיעה

הבנות שהותקפו ע"י האם סבלו משטפי דם וחבלות חיצוניות נוספות, כלומר מדובר בתקיפה חמורה שנזק גופני בצידה. הדבר יחמיר את עונשה ביום גזר הדין.

4. העונש

עונש הנו נגזרת , בין היתר, של סעיפי האישום. אם הפרקליטות תייחס לאם עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, הרי שהעונש רק בגין עבירה זו עפ"י החוק הנו עד 10 שנות מאסר. למיותר לציין שעבירה זו מחייבת הגשת כתב האישום לבית משפט מחוזי (ולא לשלום).

ניתן לייחס לה עבירה זו שכן ככל הנראה אין לאם רישיון לנשק, מדובר בנשק של האב!!! אם תיוחס לה עבירה של החזקת נשק שלא כדין הרי שהעונש עפ"י החוק קל יותר ומגיע ל-7 שנות מאסר וניתן להגיש לבית משפט השלום. ביחס לתקיפה, הרי שתיוחס לה עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, סעיף 368ב(א), העונש הנו עד 5 שנות מאסר.

העונש הצפוי לאם הנו של מאסר בפועל, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להימנע מכך.

5. סוגי התקיפה

סעיף 380 לחוק העונשין מדבר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש הנו עד 3 שנות מאסר. הפרקליטות לא תייחס עבירה זו שכן העונש קל יותר וכן בשל העובדה שהתקיפה הייתה כלפי קטינות, קרי אלמנט מחמיר.

האם לא תואשם בעבירה לפי סעיף 335(א)(1), חבלה בנסיבות מחמירות שכן הסעיף מחייב פגיעה בגוף ברמה של חבלה חמורה, עפ"י החוק חבלה חמורה הינה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

6. האב

אם האב אבטח את נשקו כפי שהחוק מחייבו והאם הגיעה בדרכים שונות שגברו על אבטחת הנשק , הרי שלא צפויים הליכים משפטיים נגד האב .אם האב לא אבטח נשקו כמחויב עפ"י החוק, הרי שאף הוא צפוי לעמוד לדין בגין הזנחת השמירה על כלי ירייה , סעיף 339(א) לחוק העונשין, העונש בגינו הנו עד – שנת מאסר וכמובן שרישיונו יישלל .

אין תגובות