ארכיון הנושא 'עו"ד פלילי'

אוג' 26 2010

רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית


מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת  תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה.

רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי עבירת תכנון ובנייה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

הרשעה בעבירת תכנון ובנייה שהוגש בגינה כתב אישום לבית משפט , מחייבת רישום בפלט המרשם הפלילי המתנהל ע"י משטרת ישראל, כאמור מדובר בעבירה פלילית כמו כל עבירה אחרת (תקיפה, התפרצות, איומים וכו').

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

(א)    לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

2)   הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "

אדם הפועל בניגוד לכך מבצע עבירה פלילית.

האם בנייה בלתי חוקית מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי ?

התשובה הינה שלילית.

לפני הגשת כתב האישום מגיעה דרישה מהרשות המנהלית הרלוונטית לתכנון ובנייה להסדיר את היתר הבנייה ו/או להרוס את המבנה שהוקם בבנייה בלתי חוקית, במידה והנושא לא טופל ע"י "העבריין" בזמן שהוקצב לו , רק אז יוגש כתב אישום לבית משפט ויחל משפט פלילי בגין עבירת תכנון בנייה.

זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן לטעון טענת הגנה של "הגנה מן הצדק", זאת כשהרשות המנהלית הייתה צריכה לשקול לפני הגשת כתב אישום והתחלת משפט פלילי, שיקולים נוספים (ולא רק האם נעברה עבירת תכנון ובנייה).

כאשר הרשות המנהלית לא בחנה את כלל השיקולים ופעלה בהתאם לנהלים ופסיקת בתי המשפט, הרי שיש להעלות טענת "הגנה מן הצדק", שכן הרשות פעלה שלא בהגינות ,בסבירות ובאחריות אשר להן היא מחויבת.

רישום פלילי

כאמור לעיל, הרשעה בעבירת תכנון ובנייה גוררת בעקבותיה רישום פלילי בפלט המרשם הפלילי, אשר יישאר בפלט תקופה מינימאלית של 17 שנים (תקופת התיישנות + מחיקה).

חשוב לדעת, אזרחים רבים אשר הינם אנשים נורמטיביים, שמסיבות כאלה ואחרות ביצעו בנייה בלתי חוקית והוגש נגדם כתב אישום, מגיעים לבית המשפט ומודים בכתב האישום ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי ומבלי שהם מבינים את המשמעות של הודאה בכתב אישום פלילי .

אותם אזרחים נורמטיביים , שכל רצונם "לגמור עם העניין / כאב הראש" (זה הנימוק שאנו שומעים מלקוחותינו), אינם מודעים לעובדה כי במקרים מסוימים ניתן לבטל את כתב האישום, דבר שימנע מהם סיבוכים אפשריים בעתיד, בדמות רישום פלילי .

לאחר מכן, כשהם מנסים להתקבל למקום עבודה או צריכים "תעודת יושר" (הביטוי הנכון הנו פלט מרשם פלילי) מסיבה כזאת או אחרת, נדהמים לגלות שעברם הפלילי אינו "נקי" וכי עבירת תכנון ובנייה רשומה בפלט המרשם הפלילי שלהם, בדיוק כמו כל עבירה פלילית אחרת (לדוגמא, הסגת גבול, אלימות פיזית, איומים ועוד).

לכן, חשוב כי האזרח שביצע עבירה של בנייה בלתי חוקית והוגש נגדו כתב אישום, יפנה להתייעצות עם עורך דין פלילי, כדי לבדוק האם במקרה הספציפי, היה מקום להגיש נגדו כתב אישום  והאם הרשות שקלה את כלל השיקולים הנדרשים.

כמו כן , עורך דין פלילי יצלם את חומר החקירה, ילמד אותו ובהתאם יבדוק, האם יש מקום להילחם על ביטול כתב אישום או לפעול להסדר טיעון מקל עם התביעה, שלא יהיה בו כדי לפגוע בעתידו של הנאשם/ האזרח הנורמטיבי.

מהי הדרך למחיקת רישום פלילי ?

הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא  המדינה, שכן רק נשיא המדינה רשאי לחון נאשמים שהורשעו במסגרת משפט פלילי.

בקשת חנינה לנשיא המדינה צריכה להיערך באופן מקצועי ולהכיל את הנימוקים המקצועיים המתאימים בנסיבות המקרה בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

בקשת חנינה אינה נעתרת בחיוב בקלות ולכן ראוי כי עורך דין פלילי מקצועי ייעשה זאת .

אין תגובות

אוג' 22 2010

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג


היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

אין תגובות

אוג' 19 2010

זכות השימוע במשפט הפלילי


הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי

מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.

רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .

מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק  .

להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:

"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".

האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

איך מתנהל השימוע?

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה,  3 עבירות ובמסגרת  השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם  תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו  או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש  חובת שימוע במקרה שלי?

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.

אין תגובות

אוג' 12 2010

אשפוז כפוי – משפט פלילי

מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות על אשפוז כפוי? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מהי התקופה המקסימאלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? ומהו תפקידו של עורך דין פלילי בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי של נאשם? על כך במאמר זה.

אשפוז כפוי

על פי חוק הטיפול בחולי נפש, ישנם שני מסלולי אשפוז בכפייה. המסלול האזרחי והמסלול הפלילי.האשפוז האזרחי מבוסס על החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד האדם החולה הוראת אשפוז, בין היתר, בשל העובדה כי האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת והוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי .

האשפוז הפלילי נקבע באמצעות צו של בית משפט אשר ניתן לאחר שהוגש כתב אישום כנגד אדם בגין עבירה פלילית שביצע.

שני מסלולי האשפוז הנ"ל מפוקחים ע"י אותו גוף – הוועדה הפסיכיאטרית.

תקופת אשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי

אשפוז כפוי של אדם מלווה בפיקוח מתמיד של הוועדה הפסיכיאטרית, אשר מחויבת לדון בעניינו לפחות אחת ל-6 חודשים. סעיף 28 לחוק קובע כדלקמן:

" חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בעניינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בעניינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל".

כלומר, הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת בעניינו של המאושפז לפחות אחת לשישה חודשים, בודקת את מצבו ובהתאם מחליטה האם ניתן להורות על שחרורו מהאשפוז.כתוצאה מכך, נאשמים שאושפזו עפ"י החלטת בית משפט, נותרו שנים רבות בבתי החולים לחולי נפש, ללא קשר לתקופת המאסר המרבית שניתן היה להטיל על אותם נאשמים במידה והיו הם מורשעים בדין.

כלומר, אדם שביצע עבירת איומים שהעונש בגינה בחוק הנו עד 3 שנות מאסר יכול להישאר באשפוז הכפוי הרבה מעבר ל-3 שנים בשל קביעת הוועדה כי מצבו הבריאותי / נפשי אינו מתיר שחרורו.

כב' השופט ברלינר מבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע בתיק ע"ו 18082-06-10 (חודש יוני 2010) כדלקמן :

" משך האשפוז לא יעלה אפוא, בשום מקרה, על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שיוחסה לחולה בכתב האישום. תקופת האשפוז אף תהא קצרה מכך, וראוי לה שלא תארך יותר מתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה הזה לו היה מורשע במיוחס לו, הכל על פי הנתונים והנסיבות הקשורים לנאשם עצמו, האישום, ונסיבותיו, כגון: הרשעות קודמות, אשפוזים קודמים מכוח צו, נסיבות אישיות, נסיבות ביצוע העבירה, וכד'."

בתיק הנ"ל הנאשם ביצע עבירת איומים שהעונש המרבי הקבוע בחוק בגינה הנו 3 שנות מאסר (בפועל תקופת המאסר המרבית אשר יכל בית המשפט להטיל על הנאשם יכולה הייתה להיות מעל ל-3 שנים, זאת במידה ולנאשם היה מאסר על תנאי שניתן היה להפעילו).

הלכה למעשה, שהה אותו נאשם בבית חולים פסיכיאטרי תקופה ארוכה של 29 שנים, לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית האריכה את אשפוזו אחת לשישה חודשים .

בית המשפט קבע כי אשפוז במסגרת משפט פלילי לא יימשך מעבר לתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה לו היה מורשע במיוחס לו ולכן הורה על הפסקת אשפוזו הכפוי של החולה.

האם לאחר שבוטל האשפוז הפלילי ניתן להחזיק החולה באשפוז אזרחי?

התשובה הינה חיובית. בית המשפט קבע שאין קשר בין אשפוז פלילי ואזרחי.

העניין האזרחי בסמכות הפסיכיאטר המחוזי והוא יחליט על המשך הטיפול בחולה , בין אם לפני שחרורו מאשפוז פלילי ובין אם אחרי שחרורו או תוך כדי האשפוז (ובכך לשמור על רצף אשפוזי).

תפקידו של עורך הדין הפלילי בסוגיית האשפוז הכפוי

עורך דין פלילי הנו בעל חשיבות מרבית בנושא זה של אשפוז כפוי (פלילי), שכן עליו להיות בפיקוח מלא ותדיר על משך אשפוזו של החולה , לוודא כי הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת לדיון בעניינו כמחויב על פי החוק, לייצגו בפני הוועדה הפסיכיאטרית ולוודא כי ישנה מידתיות בתקופת אשפוזו ביחס לעבירה שביצע ושבכל מקרה תקופת האשפוז לא תחרוג מתקופת המאסר המרבית  שהייתה צפויה לחולה, לו היה מורשע במיוחס לו במסגרת כתב האישום במשפט פלילי.

עורך דין פלילי הנו הגורם המקצועי המלווה את החולה המאושפז ולו הכלים המקצועיים להתמודד עם החלטות לא סבירות /מוטעות של הוועדה הפסיכיאטרית.

אין תגובות

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

אוג' 02 2010

ביטול כתב אישום על סחר בסמים


מהי הגדרת החוק לסחר בסמים, מה העונש לאדם הסוחר בסמים, האם ניתן לבטל כתב אישום בעבירת סחר בסמים? על כך במאמר הבא

סחר בסמים

החוק אינו מגדיר מהו סחר בסמים. הפסיקה קבעה כי משמעותו של המונח סחר בסמים הינה  קנייה ומכירה של סמים. אין די בכך כי גובש הסכם למכירה וקנייה של סם בין שני צדדים לשם הרשעת נאשם בעבירת סחר בסמים. יתר על כן, אף אם סוכם מחיר הסם  והכסף הועבר מיד ליד, אך הסמים טרם הועברו  – לא מתקיימים כלל יסודות העבירה של סחר בסמים.

במקרה האמור לעיל, לא בוצעה עבירת סחר בסמים, אך בוצעה עבירה בתחום עבירות הסמים, כגון "עסקה אחרת בסם" או ניסיון לעבור עבירה של סחר בסמים.

האם ניתן להרשיע אדם בבית המשפט בבצוע עבירה של סחר בסמים אם סמים לא נתפסו?

ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים גם אם סמים לא נתפסו ובלבד שהוכח בדרך מסוימת, בראיות אחרות, כי סמים הועברו מיד ליד. למשל, שמיעת עדים שראו את הסחר מתבצע, או שמיעת עדות קונה הסם שהעיד בבית המשפט כי קנה סמים מהנאשם ובלבד שהעדות תיחשב אמינה ע"י בית המשפט.

האם ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים מסוכנים אם לא ידע כי ה"דבר" שהעביר לאחר הינו סם?

עבירת  סחר בסמים הינה עבירה התנהגותית, לשם הרשעה בעבירה זו מתחייבת מודעות כלפי רכיבי הייסוד העובדתי, המעשה והנסיבות. במילים אחרות, לא ניתן להרשיע בעבירה של סחר בסמים אם ה"סוחר" לא ידע כי סחר בסם מסוכן.

העונש  עפ"י החוק לעבירת סחר בסמים מסוכנים

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי העונש לנאשם שביצע עבירת סחר בסמים הנו עד 20 שנות מאסר. כמן כן, ניתן להטיל על נאשם בנוסף עונשים כגון קנס ו/או חילוט רכוש ,שלילת רישיון הנהיגה או למנוע ממנו קבלת רישיון נהיגה.

ביטול כתב אישום בעבירת סחר בסמים, האם הדבר אפשרי?

התשובה לכך חיובית לחלוטין!!! הדבר תלוי בחומר החקירה/בראיות בתיק בגינו הוגש כתב האישום ויכולת הניתוח המשפטית של עורך דין פלילי.

ניתוח מקרה

באחד מהתיקים שמשרדנו ייצג, הוגש כתב אישום בגין עבירת סחר בסמים. לאחר בחינת הראיות בתיק, משרדנו סבר כי מן הראוי שהתביעה תבטל את כתב האישום בתיק זאת בשל טענות משפטיות כבדות משקל בדבר מחדלי חקירה אשר הובילו לקשיים ראייתיים בתיק.

התביעה התקשתה בהתחלה לקבל את טענותינו המשפטיות ואף הציעה הצעה מקבילה לסיום התיק בהסדר טיעון מקל, אך הצעה זו נדחתה על ידינו בשל סברתנו המקצועית כי כתב אישום זה דינו להתבטל ואין לקבל כל הצעת פשרה בתיק.

לבסוף נאותה התביעה לבטל את כתב האישום , הגם שמדובר בעבירות חמורות של סחר בסמים מסוכנים (לא מקרה אחד, כי אם שניים!!!). תופעה שמשטרת ישראל מנסה למגר ככל יכולתה.

לסיכום, אין להרים ידיים! עצם הגשת כתב האישום אין משמעה הרשעה אוטומטית, ניתן להיאבק משפטית באמצעות עורך דין פלילי מנוסה ולשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום, חמור ככל שיהא.

ביטול כתב אישום על סחר בסמים

אין תגובות

יולי 26 2010

בעקבות רצח הילדים בנתניה על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין


שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו?

היום התבשרנו ב"הארץ" כי איתי בן דרור הודה ברצח ילדיו ואף שחזר את המעשה וזאת מבלי להביע חרטה. מצאנו לנכון ליידעכם אודות מס' מושגים מקצועיים במשפט פלילי, בין היתר, אי שפיות הדעת, כשרות משפטית ורצח.

כמו כן, מה תפקידו של עורך דין פלילי כשמרשו סובל מבעיות נפשיות ולסיום חווינו דעתנו בדבר קו ההגנה במשפטו של איתי בן דרור.

מהי ההגדרה של "אחריות פלילית"?

כל אדם מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית, לא היה חולה במחלה שפגעה ברוחו או בעל ליקוי בשכלו וידע להבחין בין טוב לרע ולשלוט במעשיו, יישא באחריות פלילית למעשיו.

לכלל זה ישנם חריגים בחוק במסגרת ההגנות השונות, כגון הגנה עצמית, צורך, כורח צידוק ועוד. כלומר, אדם לא יישא באחריות פלילית, אם בית משפט יקבע כי פעל מתוך הגנה עצמית.

מהי ההגדרה המשפטית של אי שפיות הדעת?

אדם אשר בשעת המעשה הפלילי היה חולה במחלה שפגעה ברוחו (מחלה נפשית) או בעל ליקוי שכלי ובשל כך היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה, או את הפסול במעשהו, או לחילופין לא יכול היה להימנע מעשיית המעשה, הנו אדם שהגנת אי שפיות הדעת חלה במקרהו ולכן לא יישא באחריות פלילית למעשיו.

מהי ההגדרה לעבירת רצח?

סעיף 300 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת רצח: (א) "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו.

(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.

(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה.

(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות  מעונש.

מה משמעות  המונח "במזיד" ?

במזיד הנו מונח שמשמעותו היסוד הנפשי של העבירה הספציפית. לפיכך היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה לפי סעיף 300(א)(1) , קרי רצח של אם/אב /סב /סבתא הנו של מודעות כלפי המעשה שעשוי לגרום למוות (גם אם בפועל לא הייתה כוונה להמית אלא רק לפגוע, אך אפשרות המוות נלקחה בחשבון).

מה משמעות המונח בכוונה תחילה?

משמעות המושג בכוונה תחילה הינה שהייתה כוונה מלכתחילה להביא למות אדם .קרי, כוונת קטילה של אדם, מדובר ברמה הגבוהה ביותר של הלך נפש (היסוד הנפשי בעבירה).

מהי כשרות משפטית?

באופן כללי מדובר במסוגלותו של אדם לעמוד לדין ולהבין את הליכי משפט, כמו גם לסייע לסנגורו לנהל את הגנתו.

כאשר אדם עומד לדין ועולה חשד כי הוא סובל מבעיה נפשית או שכלית ,עורך דין פלילי המייצג את החשוד/נאשם יידע את בית המשפט אודות המצב הנפשי של מרשו, בית המשפט יורה על  עריכת בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה , האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מי ההגדרה של אי שפיות הדעת?

ישנם שני מצבים שונים :

  1. כשירותו המשפטית של אדם לעמוד לדין  .
  2. מצבו הנפשי של האדם בעת ביצוע העבירה.

ישנם מקרים במסגרתם ישנה חפיפה מבחינת זמנים בין שני המצבים, כלומר, העבירה בוצעה בסמוך למועד הגשת כתב האישום  ולכן הזמנים חופפים, בניגוד למצב שהעבירה בוצעה לפני מס' חודשים או שנים וכתב האישום מוגש כעת .

ישנם מצבים שהמועדים אינם חופפים, כלומר, העבירה בוצעה תקופה מסוימת לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט. במצבים כאלו יש לבחון את המצב הנפשי  של הנאשם בעת הגשת כתב האישום כדי לראות האם הוא כשיר לעמוד לדין  וכן יש לבדוק האם במועד ביצוע העבירה סבל הנאשם ממחלת נפש מסוימת או ליקוי שכלי אשר מנעו ממנו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה האסור.

מה קורה עם ההליכים המשפטיים כנגד מי שנמצא כי אינו כשיר לעמוד לדין?

אם יקבע לאחר בדיקה פסיכיאטרית כי נאשם אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך,  יופסקו ההליכים המשפטיים הפליליים נגדו ויוצא צו המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול אמבולטורי במרפאה פסיכיאטרית (ללא אשפוז).

חשוב לציין, כי בהמשך, לאחר שהנאשם יבריא ויהיה כשיר לעמוד לדין, התביעה תוכל לחדש את ההליכים הפליליים נגדו, זאת כמובן אם לא נקבע כי במועד ביצוע העבירה מחלה נפשית מנעה ממנו, בין היתר, להבין את אשר עשה.

הנאשם ביצע את העבירה בהיותו חולה נפש-  מה משמעות הדבר?

שימו לב: אדם אשר ביצע עבירה פלילית בהיותו חולה נפש ובשל המחלה לא הבין את אשר עשה או לא יכול היה להימנע מכך, לא יישא באחריות פלילית למעשיו !!!

הבדיקה הפסיכיאטרית

עורך דין פלילי המייצג נאשם, נדרש ליידע את בית המשפט בדבר הרקע הפסיכיאטרי של מרשו, בית המשפט יעיין בראיות בדבר מצבו הנפשי של החשוד/נאשם ובהתאם יורה על שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית. במרבית המקרים יהיה צורך כי הבדיקה תתבצע במהלך אשפוז , קרי הסתכלות.

במהלך ההסתכלות, הצוות הרפואי בוחן במשך כל שעות היממה את התנהגותו ומצבו של החשוד/נאשם (בפרט ברגעים בהם הנבדק סבור (בטעות) שלא מסתכלים עליו)  .  לאחר מכן  נערכת חוו"ד פסיכיאטרית, הקובעת האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מה יהיה קו ההגנה של עורכי הדין המייצגים את האב שרצח את ילדיו

ככל הנראה, בשל בעיותיו הפסיכיאטריות של האב שרצח את ילדיו, קו ההגנה יהיה מצבו הנפשי. ההגנה תטען כי איתי בן דרור, הביא למות ילדיו בשל מחלה שפגעה ברוחו ומנעה ממנו להבין את מעשיו.

האם ניתן לאשפז אדם נגד רצונו בבית חולים לחולי נפש?

לבית משפט, במסגרת משפט פלילי, סמכות להורות על אשפוזו של אדם בניגוד לרצונו.

אין תגובות

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

יולי 12 2010

מעצר לא חוקי שחרור חשוד בעבירת מין


השבוע פורסם מקרה שבו  פליט סודני, אשר נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בתושבת רמלה,  שוחחר בשל כשל של שוטרים , אשר הביאו אותו בפני שופט בחלוף יותר מ- 24 שעות ממועד מעצרו, שהיה שעות מספר לפני כניסת השבת.

פרקליטו טען בפני השופט כי מדובר במעצר בלתי חוקי, משום שהמשטרה הייתה מחוייבת לבקש את הארכת מעצרו עוד טרם כניסת השבת. השופט קבע כי "קיים חשד למעלה מהסביר כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו", אולם הורה על שחרורו המיידי לאחר שנזף בשוטרים על שלא הביאו את החשוד להארכת מעצר במועד.

ב- YNET פורסם כי לאחר שחרורו, עזב החשוד את המשטרה בדרכו לחבר המתגורר באום אל פחם, כפי שקבע בית המשפט. לחשוד אין כתובת מגורים קבועה או בני משפחה בישראל, ולכן תתקשה מאוד המשטרה לאתרו אם תהיה מעוניינת לעצור או לחקור אותו בשנית, הפעם לפי החוק.

כיצד קורה שאדם החשוד בעבירת מין, שבית המשפט, לאחר עיון בחומר הראיות, קבע כי קיימות ראיות לכאורה כי אכן ביצע העבירה בה הוא חשוד, משוחרר למרות שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו לשם סיום חקירתה? מה קובע החוק בעניין זה?  כיצד החוק מאזן בין האינטרסים השונים, בהם האינטרס להגן על הציבור מפני חשודים בביצוע עבירות והצורך לאפשר למשטרה לבצע את חקירתה לבין האינטרס של החשוד וזכותו לחירותו? האם ניתן היה למנוע את ה"פאשלה" של היחידה החוקרת במקרה זה?  על זאת  ועוד במאמר הבא.

ראשית, נתחיל עם הגדרות:

מהי ההגדרה של מעשה מגונה?

חוק העונשין מגדיר "מעשה מגונה" כמעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".  העונש המוטל בצד עבירה זו משתנה, בהתאם לחומרת נסיבות ביצוע העבירה, החל מעונש מקסימאלי של שנת מאסר אחת לאדם המבצע מעשה מגונה בפומבי ועד לעונש מקסימאלי של 15 שנות מאסר (מעשה מגונה בקטין בן משפחה).

מעצר בלתי חוקי מתי?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע בסעיף 29(א) כי מי שנעצר, יובא "בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 24 שעות, בפני שופט".
משמעות הסעיף הינה, כי ניתן להחזיק עצור לתקופה שלא עולה על 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט (כל דקה מעבר לכך, משמעותה החזקתו במעצר לא חוקי).  עם זאת, הסעיף מציין מפורשות, כי את העצור יש להביא בהקדם האפשרי בפני השופט – כלומר, להביא את העצור כמה שיותר מהר בפני השופט, אשר יבחן את הראיות כנגד העצור והאם יש להאריך את מעצרו או שמא לשחררו על אתר.

מה קורה במצב בו מועד ההתייצבות מול שופט היא בשבת או בחג?

סעיף 29(ב) לחוק המעצרים מתייחס למצב שבו מועד הבאת העצור בפני שופט חל בשבת או בחג, כפי שהיה במקרה זה (החשוד נעצר ביום שישי בשעות הצהריים, ומועד פקיעת 24 השעות חל בשבת).  במצב זה, קובע החוק, כי את העצור יש להביא בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. החוק הינו מפורש.

אין משמעות ל"הספיקו" או "לא הספיקו" חוקרי המשטרה לבצע פעולת חקירה זו או אחרת. את העצור, על פי חוק, יש להביא בפני השופט בטרם כניסת השבת או החג, זאת, כאמור, בכדי לוודא כי אכן קיימת עילה להשארתו במעצר וכי אין מדובר באדם, אשר בבחינת חומר החקירה בתיק ופעולות החקירה שאותן על המשטרה לבצע, אין מקום להשאירו כלל במעצר מיותר. מדובר בדרישה נוקשה, שלא ניתן  לפרשה לכאן או לכאן.

איך מונעים מצב בעייתי זה?

למרות דרישה נוקשה זו, דאג המחוקק, בהבינו כי יתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה להביא חשוד שנעצר זה מכבר בפני שופט להארכת מעצרו בטרם כניסת השבת או החג, לקבוע לכך חריג.  לפיכך, קובע סעיף 29(ג) לחוק המעצרים כי בנסיבות אלו (כלומר, יש להביא העצור בפני השופט לפני כניסת החג ובסמוך למעצרו), אם יאשר קצין בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביא את העצור בפני השופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, אז ניתן לדחות הבאתו בפני השופט.  במצב זה, יובא העצור בפני השופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג.

שני תנאים מצטברים יכולים להביא, למעשה, להארכת מעצרו של חשוד מעל 24 שעות בנסיבות כאמור, ללא הבאתו לשופט:

קיימים צורכי חקירה מיוחדים שמונעים הבאתו כאמור בפני השופט וזאת באישורו של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות. למשל: לא די בכך שהחוקרים לא הספיקו לגבות את הודעתו של החשוד-העצור בכדי להיכנס לגדר דרישות סעיף 29(ג).

בנוסף לחריג הנ"ל, המשיך וקבע המחוקק, במסגרת סעיף 29(ד) לחוק המעצרים, כי אם מעצרו של החשוד בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, אז יש להביא את העצור בפני שופט לא יאוחר מתוך ארבע שעות מצאת השבת או החג.  במידה ואדם נעצר במהלך כניסת השבת או החג, יש להביאו בפני השופט במוצאי השבת או החג, ולא יאוחר מ- 24 שעות ממועד מעצרו.

בכך, הכיר המחוקק בקושי הרב המצוי בפתחה של היחידה החוקרת להספיק ולהביא עצור שנעצר שעות בודדות לפני כניסת השבת או החג, בפני שופט ולמעשה מתיר למשטרה להחזיק אותו עצור במעצר מעבר ל- 24 השעות הנקובות בחוק.

האם הייתה פאשלה של המשטרה?

נסיבות מקרה זה אינן ידועות. עם זאת, מהחלטת השופט בבית המשפט ברמלה ניתן להבין כי החשוד-עצור, נעצר ביום שישי, בטרם כניסת השבת, וככל הנראה למעלה מארבע שעות לפני כניסת השבת. לכן, היה על השוטרים להביאו בפני שופט עוד לפני כניסת השבת.

עוד ניתן להבין, כי במקרה זה לא הוגש לבית המשפט אישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן היה להביא את העצור בפני שופט בשל צורכי חקירה מיוחדים.
לפיכך, כל דקה שבה הוחזק העצור במעצר מעבר לאותן 24 שעות, כפי שנקבע בחוק, הוא הוחזק במעצר לא חוקי.

אין מדובר כאן ב"תקלה טכנית" כפי שנכתב בכתבה.  מדובר בעניין מהותי ביותר – זכות יסוד חירותו של אדם. המחוקק קבע כללים לפיהם ניתן לשלול חירות זו ואף הגדיל ועשה, בקובעו חריגים, במסגרתם תוכל המשטרה להחזיק את העצור בנסיבות דומות מעבר לתקופה של 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט.

במקרה זה, ככל הנראה, היה בידי המשטרה די והותר זמן להביא את העצור בפני שופט בטרם כניסת השבת, ומשלא עשו כן ואף לא נכנסו בגדר החריגים המותרים בחוק, אזי מעצרו היה לא חוקי וחובה היה לשחררו באופן מיידי.

מדוע השופט החליט לשחרר במיידי את החשוד, למרות שהיה יכול להורות לעוצרו?

אכן, יכול בית המשפט במסגרת הבקשה להארכת מעצרו של חשוד להורות על מעצרו (מאחר והמעצר שלו לא חוקי, למעשה בית המשפט יעצור אותו מחדש).  בתי המשפט אינם נוהגים להרבות לעשות כן, מאחר וכפי שציינו, החזקתו של אדם במעצר לא חוקי הינו פגיעה בזכות יסוד של אדם והיא זכותו לחירות.

בית המשפט במצב זה ישקול מצד אחד את אותה פגיעה בזכות היסוד של החשוד, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי במידה ולא ייעצר מחדש. ברי הוא כי ככל שהעבירה חמורה יותר, בית המשפט יתקשה יותר לשחרר את החשוד, הגם וקיים פגם בבקשה למעצרו.

במסגרת מאזן השיקולים, יבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה כנגד החשוד שמעצרו מתבקש, אך מעבר לכך, יבחן את חומרת העבירה המיוחסת לו וכן את עברו הפלילי.  רק במקרה שבו כף המאזניים תיטה לעבר השמירה על האינטרס הציבורי, כלומר מדובר בעבירה חמורה ו/או חשוד מסוכן לציבור, יורה בית המשפט על מעצרו של החשוד הנ"ל.

לצערנו, אותן "תקלות טכניות" קורות לעתים קרובות מדי.  ההחלטה לשחרר באופן מיידי את העצור המוחזק שלא כדין הינה מעין אקט חינוכי למשטרת ישראל – זאת כל עוד בוחן בית המשפט את נסיבות התיק ומגיע למסקנה כי זכותו של החשוד לחירותו גוברת על האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי.

תגובה אחת

הבא