ארכיון הנושא 'עו"ד לעבירות מין'

אוג' 16 2010

עבירות אינוס מונחים והגדרות משפטיות


עבירות אינוס

אתמול התפרסם בתקשורת מקרה חמור נוסף של אונס במשפחה. לפי הפרסומים, אישה התלוננה כנגד בעלה, חודש אחרי החתונה, על כך שהוא נוהג לאנוס אותה, להכות אותה ולבצע בה מעשי סדום. הבעל נעצר ביום שבת ובמסגרת חקירתו הכחיש את המיוחס לו. לטענת החשוד, יש לאשתו בעיות בקיום יחסי מין.

מהי עבירת אונס?

סעיף 345 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") מגדיר את עבירת האונס וקובע את העונשים שבצידה.

העונש הקבוע בחוק לעבירת האינוס הינו עונש מקסימאלי של 16 שנות מאסר. עם זאת, קובע המחוקק גם כי בנסיבות מיוחדות – נסיבות מחמירות – יהיה העונש המקסימאלי בגין העבירה 20 שנות מאסר.

ראשית, אדגיש כי עבירת האונס הינה רק כנגד אישה.  הסעיף קובע באופן חד משמעי כי "הבועל אשה", תוך פירוט הנסיבות המקימות את העבירה, הרי שהינו אונס.

מהי הגדרת "בועל"?

ההגדרה על פי חוק הינה: "המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האשה".

במסגרת הסעיף, מוגדר אדם כמי שאונס אם הוא קיים יחסי מין עם אישה בנסיבות הבאות:

א.      כשיחסי המין קויימו שלא בהסמכתה החופשית של האישה.

ב.      גם כאשר קויימו יחסי מין בהסכמה, אך הסכמתה של האישה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה (דוגמא להשגת הסכמה למהות המעשה – כאשר אישה מבקרת במרפאת הרופא המטפל, אשר מבצע בה בדיקה הכוללת חדירה, זאת כאשר מבחינתה מדובר בבדיקה הכרחית ורלבנטית, כשבפועל לא היה צורך בבדיקה והרופא ביצע אותה לצורך סיפוקו המיני ולא לשם טיפול רפואי;  דוגמא להשגת הסכמה למיהות העושה – הצגת פרטים שקריים לגבי זהותו של האדם, אשר הובילו לקיום יחסי המין בהסכמה, כאשר אילו היו מוצגים פרטיו הנכונים, לא הייתה הסכמה של האישה לקיום יחסי מין).

ג.       אדם המקיים יחסי מין עם קטינה שלא מלאו לה עדיין 14 שנים, הגם וקויימו בהסכמתה, יחשב כמי שאנס את הקטינה (המחוקק יוצא מנקודת הנחה כי קטינה מתחת לגיל 14 לא יכולה ליתן כלל הסכמה כאמור ולכן אין רלבנטיות באם ניתנה הסכמתה ואם לאו).

ד.      קיום יחסי מין עם אישה, תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר אשר מונע ממנה לתת הסכמה חופשית – יחשב כאונס.

ה.      כשאדם מקיים יחסי מין עם אישה תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה (קרי, סובלת מפיגור שכלי) ובשל מצב זה של אותה אישה הסכמתה לקיום יחסי מין עמו לא הייתה הסכמה חופשית – הרי שמדובר באונס.

מהן אותן נסיבות מחמירות, אשר מביאות להחמרה בעונש?

למשל: כאשר נאנסת קטינה מתחת לגיל 16 (כשקיום יחסי המין היו שלא בהסכמתה החופשית).

  • שקטינה בין הגילאים 14-16 מקיימת יחסי מין בהסכמה, ניתן לייחס עבירה של בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346 לחוק העונשין), כשהקטינה אינה נשואה לאדם עמו קיימה את יחסי המין.
  • העונש המקסימאלי בצד עבירה זו הינו 5 שנות מאסר וקיימת גם הגנה באם הבדל הגילאים בין אותו אדם לקטינה אינו עולה על שלוש שנים והאקט היה בהסכמה ובמהלך יחסי רעות רגילים (ולא תוך ניצול מעמד כזה או אחר של אותו אדם).

דוגמאות נוספות לאינוס בנסיבות מחמירות הינה כשהעבירה מתבצעת תוך איום בנשק חם או קר, או תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או גרימת הריון, או תוך התעללות באישה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו.

מהו מעשה סדום?

חוק העונשין מגדיר "מעשה סדום" כ: "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם".

מבחינת המחוקק, מדובר בביצוע המעשה באדם אחר (כאן, אין מדובר בעבירה שבהגדרתה נעברת רק כלפי אישה, ההיפך.  המחוקק משתמש במינוח הרחב של "אדם"  ולא במינוח הספציפי שבו משתמש בסעיף האינוס של "אשה".)

באם נעשה המעשה הנ"ל באדם כאמור, בנסיבות המנויות בסעיף 345 (סעיף האינוס) לחוק העונשין, אזי יראו את עושה המעשה, בשינויים המחוייבים, כאונס וכך גם העונשים הצפויים בצד העבירה.

בעקבות המקרה, האם אישה נשואה יכולה להתלונן כנגד בעלה כי אנס אותה או כי ביצע בה מעשה סדום?

התשובה לכך הינה חיובית.

עם זאת, יש לציין כי הוכחת עבירה של אינוס בין בני זוג הינה קשה יותר, שכן נקודת המחלוקת בדרך כלל אינה השאלה אם קויימו יחסי המין, כלומר אם אכן התקיים אקט של בעילת האישה, אלא האם האקט הנ"ל היה בהסכמה (האישה טוענת שלא והבעל יטען כי הייתה הסכמה) והאם, במידה ונטענות נסיבות מחמירות, אכן התקיימו נסיבות אלו, כגון, הפניית אלימות פיזית כנגד האישה וגרימת חבלה גופנית במהלך האקט.

בנסיבות המקרה שפורסם מדובר באישה נשואה טרייה, אשר טענה כי במהלך החודש שבה נשואה לבעלה, נוהג הוא לאנוס אותה ולבצע בה מעשי סדום בלא הסכמתה.  כמו כן, התלוננה האישה כי בעלה נוהג כלפיה באלימות וכי יש תיעוד רפואי לחבלות כתוצאה מאירועים אלו.

במידה ואכן קיים תיעוד רפואי, אשר מעיד על חבלות הקשורות בקיום יחסי מין שלא בהסכמה (למשל: חבלות באזור הירכיים או חבלות בזרועות המעידות על לפיתה והחזקה שלא בהסכמה) – אזי קיים חיזוק לגרסת האישה ויוגש, ככל הנראה, כתב אישום כנגד הבעל בגין עבירות של אינוס ומעשי סדום.

גם אם יש תיעוד רפואי , שאינו מחזק באופן ישיר את עבירות המין, אבל יש בו לחזק את גרסת האישה בנוגע להפעלת האלימות, אזי שעדיין קיים סיכוי גבוה כי אכן יוגש כנגד הבעל כתב אישום המייחס לו גם את עבירות האינוס ומעשי הסדום.  זאת משום שמדובר בראייה שיש בה לחזק את אמינותה של המתלוננת, הגם ואינה נוגעת ישירות לעבירת האינוס.

השיהוי בהגשת התלונה

בדרך כלל, אדם שמשתהה בהגשת תלונה, יש בכך בכדי לפגוע במשקל אשר יינתן לתלונתו, אלא אם פירט והסביר מה הביא לאותה השתהות בהגשת התלונה.

בעבירות מין, דווקא קיימת סלחנות לגבי אותה השתהות, לאור הבנה בקושי של הקורבן להיחשף ולפנות לעזרת המשטרה, בייחוד כאשר מדובר בקורבנות מתוך מגזרים הנחשבים סגורים יותר כמו המגזר החרדי או המגזר הערבי.

במקרה זה, למרות שהאישה עזבה את בעלה לבית הוריה, עולה מתלונתה כי הגיעה למשטרה רק כעבור שבוע, מאחר ולא יכלה לצאת מבית ההורים, אשר לחצו על "סולחה" בין בני הזוג והחזרתה לבית הבעל ולא רצו כי תתלונן כלל במשטרה.

בנסיבות אלו, מובן השיהוי בהגשת התלונה והשיהוי לא יבוא לחובתה או לפגיעה באמינותה.

תגובה אחת