ארכיון הנושא 'עבריינות נוער'

אוג' 09 2010

מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971


תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.

מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.

כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.

דוגמא ליישום חוק הנוער

בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.  במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.

הארכה של מעצר קטין

למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים.  החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.

לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום. 

בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.

במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור.  "

מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.

עורך דין פלילי שביט-קנטור חוק הנוער

אין תגובות

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

מאי 10 2010

פרשת האונס הקבוצתי בבת-ים: גיל האחריות הפלילית ורישום פלילי לבני נוער


אחריות פלילית - רישום פלילי - עו"ד פליל שביט- קנטור

אתמול התבשרנו כי הוגש כתב אישום ראשון בפרשת האונס הקבוצתי בילדה בת ה- 12 בבת-ים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו מואשם נער בן 17 בביצוע שני מעשי אונס וכן מעשים מגונים. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה כי "הנאשם לא בחל לנצל ניצול ציני את תמימותה וחולשתה של הקטינה בת ה-12 ועשה בה כחפץ לשם סיפוק יצריו".

ע"פ YNET, כבר בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד שאר החשודים, שכולם בני פחות מ-14. עוד נודע כי יש בין החשודים כאלה שגילם אף פחות מ-12 ובמקרה שלהם לא ניתן יהיה להעמיד לדין בכל מקרה, משום שלא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.

מהי האחריות הפלילית?
אדם ייחשב כמבצע עבירה פלילית במידה והוא יהיה בעל אחריות פלילית לביצועה ואם עשה אותה במחשבה פלילית. זה נכון לכל המקרים, למעט עבירות מסויימות שאינן דורשות מחשבה פלילית, כמו עבירות של רשלנות ושל אחריות קפידה. גיל המינימום לאחריות הפלילית הינו 12 שנים.  מתחת לגיל זה לא ניתן לחקור קטין כחשוד, גם אם קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי.  קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בביצוע עבירה פלילית, יועבר לטיפול רשויות הסעד והרווחה.

מהי מחשבה פלילית?

מחשבה פלילית הינה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה (כל עבירה ועבירה על פי הגדרתה).  באירוע שבו גם נגרמו תוצאות, ישנן עבירות אשר דורשות אלמנט של כוונה לגרום לאותן תוצאות (למשל: בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה), ולעתים אף די באלמנט של פזיזות, כלומר אדישות, שיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות או קלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות לגרימת אותן תוצאות, מתוך תקווה להצליח ולהימנע מגרימתן.

מהי ההגדרה החוקית של קטין?
החוק מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.  קטין בטווח הגילאים שבין 12 ל- 18, אשר ביצע עבירה, ניתן להעמידו לדין בבית משפט לנוער והעניין ידון בכפוף להוראות חוק הנוער (שפיטה, טיפול וענישה). אין חשיבות, מבחינת הגדרתו של "קטין" על פי חוק, אם הוא הקורבן או החשוד בביצוע העבירה. חשוב להבין, כי כל אדם, כולל קטין, שנפתח כנגדו תיק חקירה פלילי ואשר הועמד לדין בגין תיק זה, יגרור הדבר רישום פלילי.

מתי יימחק לו הרישום הפלילי?
רק במקרה שבו יזוכה אותו אדם מן העבירות שיוחסו לו, ימחק התיק מהרישום הפלילי.  גם אם התיק יסגר, מסיבה זו או אחרת, מעילה של חוסר ראיות או אפילו אין עניין לציבור, ישאר רישום של תיק משטרה סגור במרשם הפלילי

מה יהיה לגבי הרישום הפלילי של החשוד בן ה- 14 בפרשת האונס?
במידה ובית המשפט יקבע, גם לגבי קטין בן 14, כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בין אם התיק מסתיים בדרך של הרשעה ובין אם בדרך של אי הרשעה, יגרור הדבר רישום פלילי, אשר יימחק רק לאחר התקופות הקבועות בחוק. לגבי קטין בן 14, אם התיק הסתיים ללא הרשעה, טווח הזמן ינוע בין 3 ל- 5 שנים עד למחיקה. במידה והתיק הסתיים בהרשעה פלילית מדובר בתקופה מינימאלית של 17 שנים לפחות עד למחיקת הרישום הפלילי.

אין תגובות

מאי 06 2010

חוק הנוער (תיקון מס' 14) – תחילתו של עידן חדש


התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: חוק הנוער), נכנס לתוקף ביום 30.7.09. מדובר בשינוי מהותי ביותר לגישה שהייתה נהוגה עד כה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  אמנם בעבר ניתן דגש על הגישה של שיקום בני נוער המעורבים בפלילים, וחוק הנוער טרם תיקונו עסק בכך, כך גם הייתה גישתם של בתי המשפט לנוער. עם זאת, התיקון החדש לחוק הנוער דואג ליתן תוקף חוקי לגישה זו ואף קובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער גם במסגרת החקירה הפלילית הקודמת להגשת כתב האישום והטיפול בבית המשפט לנוער.

טרם התיקון לחוק הנוער, כל הליכי החקירה והמעצר של קטין לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער.  המשטרה נהגה בקטינים בהתאם להנחיות פנימיות של המשטרה והדבר לא קיבל ביטוי בחוק.  בשל כך, פעמים רבות לא כובדו ולא קוימו ההנחיות הנ"ל.

כיום, עם כניסת התיקון לתוקף, רוב ההנחיות המשטרתיות קיבלו ביטוי חוקי, והן מחייבות !!!

כאמור, התיקון לחוק הביא עמו מספר שינויים מהותיים בגישה לחקירת קטין חשוד.

להלן מספר דוגמאות:

ראשית, המחוקק ראה לנכון להכניס לחוק הנוער סעיף עקרונות, הקובע:

"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

המחוקק הוסיף וציין כי החוק בא להוסיף על זכויותיו של קטין לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

מדובר בסעיף מפתח, אשר מבסס באופן חוקי את הגישה הטיפולית בבני הנוער, תוך האמונה כי יש לטפל בעבריינות הנוער באופן שונה מעבריינות בגירים, יש להעדיף את הפן השיקומי של הקטינים, שאין להשוות בין שיקול דעתם, הגם שיש להם אחריות פלילית על פי חוק.

שינוי דרמטי בא לידי ביטוי בחלקו האחרון של הסעיף הנ"ל, המבקש להתחשב בגילו ובמידת בגרותו של כל קטין וקטין.

לאור השינוי הנ"ל אומצה הגישה לפיה, הגם שגיל האחריות הפלילית הינו 12, אין לראות מעשיו של קטין בן 13 או 14 כפי שיראו מעשיו של קטין בן 17.

כמן כן, יש למדוד מעשיו של כל קטין על פי מידת בגרותו.  בכך, אימץ המחוקק הישראלי את הגישה הנהוגה בארצות רבות בעולם, הלוקחת בחשבון את השינויים העוברים על הקטין המתבגר בין גילאים 12 ועד 18, בהתחשב בהתפתחותו הפיסיולוגית והנפשית.

כמובן, שיהיו מקרים בהם יראה בית המשפט לנכון להעניש את הקטין על ידי הרשעתו והטלת עונשים, לעתים אף מאסר בפועל, אך גם אז יהיה עליו לשקול את המעשים לאור גילו ובגורתו של הקטין ולעולם ישקול אף את אפשרות שיקומו, גם לאחר ריצוי העונשים שהוטלו.

הליכי מעצר נגד קטין

עד כה הליכי מעצר לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער!!!

התיקון לחוק הנוער קבע כללים ברורים למעצר, חיפוש וחקירתו של קטין.

למרות הכללים הברורים הקבועים בחוק ישנם גם חריגים לכללים הנ"ל,  נסיבות שבהם ניתן יהיה לחרוג מהקבוע בחוק (למשל:  לבצע חקירת קטין בשעות הלילה, בניגוד לקבוע בחוק), אך כל סטייה מהכלל צריך שתעמוד בדרישות החוק וצריך שתפורט בכתב בתיק החקירה ותאושר, כמובן, על ידי הדרג הפיקודי כנדרש.

נוכחות הורה בחקירת קטין

דוגמא לשינוי מהותי נוסף ניתן למצוא בנושא חקירתו של הקטין – נוכחותו של הורה בחקירה.  בעבר, קטין שלא היה עצור אך הגיע לתחנה לשם חקירתו כחשוד, אם היה מעל גיל 14, לא הייתה חובה לאשר נוכחות הוריו בחקירתו.

כיום, קטין שאינו עצור, זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירתו ואף יוכל להיוועץ במי מהם לפני תחילתה של החקירה.  בכל מקרה, קובע החוק כי החקירה תעוכב עד להגעתו של ההורה !!!

לצערנו הרב, התיקון לחוק הנוער טרם חילחל כראוי ברשויות החקירה, כולל משרדי הנוער במשטרת ישראל.

למרות שחלפו חודשים רבים מאז כניסתו לתוקף של החוק, משטרת ישראל עדיין אינה נוהגת על פיו

במקרים לא מעטים קטינים נחקרים בשעות אסורות על פי חוק ללא הסבר או סיבה ראויה, קטינים ממשיכים להיחקר במשטרה ללא יידוע הוריהם, ללא כל סיבה, וכשמודיעים להורה, אין מתירים את כניסתו לחקירה ו/או אין מתירים לקטין להיוועץ בו בטרם חקירתו.  כל זאת, מבלי שתהיה לכך הצדקה על פי הכללים הקבועים בחוק הנוער.

לאור האמור לעיל, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי המתמחה בעבריינות נוער.  גם מקום שבו סטתה המשטרה מהקבוע בחוק, ניתן להילחם בכך במסגרת בתי המשפט ולהביא לשמירה על זכויותיו וכבודו של קטין בפני רשויות החקירה ואכיפת החוק.

בנסיבות מסוימות הדבר עשוי לגרור אף ביטול כתב אישום  או הגעה להסדר טיעון מקל ביותר עם הקטין, אך לשם כך יש להתמחות בתחום הנוער ולהיאבק בהתאם בבית המשפט.

אין תגובות

אפר' 29 2010

עבריינות נוער האם קטינות מהווה שיקול בעת גזירת העונש?


עבריינות נוער - עו"ד פלילי שביט-קנטור

ב- 30 יולי 2009 נכנס לתוקף התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער"). מדובר בתיקון מהותי ביותר לחוק הנוער, אשר, בין השאר, עיגן בחוק את העיקרון לפיו כל הפעלה של סמכות ו/או נקיטת הליכים כלפי קטין, "יעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ומידת בגרותו." (סעיף 1א לחוק הנוער).

בימים אלו מתחילים אנו להבחין בניצני התייחסויות בפסיקה למשמעותו של התיקון לחוק הנוער והשפעתו של התיקון הנ"ל על שיקולי הענישה בתחום של עבריינות נוער.

במסגרת ע"פ 5048/09 פלוני נ' מ.י. (ניתן ביום 14.2.10), ניתח בית המשפט העליון (הרכב ג'ובראן, דנציגר והנדל) את השאלה מדוע קטינותו של נאשם בפלילים מהווה שיקול כה רלבנטי בעת גזירת עונשו של זה – זאת בכפוף ולאור השינויים שנעשו בחוק הנוער ואשר נכנסו לתוקף בסוף יולי 2009.

השופט הנדל, במסגרת החלטתו, מציין שלושה נימוקים עיקריים לאותה גישה עונשית אשר מבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר:

1. אחריות מופחתת – (האחריות לעבירה – בראי העבר) אמנם הקטין (מעל גיל 12) אחראי על פי חוק למעשיו, אך אין הוא אחראי במובן המלא כפי שהיה בגיר. הבדל זה נובע מהתפתחות פיזיולוגית, היעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר.ידוע הוא כי עבריינות של קטין הינה מאופיינת בהתנהגות פזיזה ולא בוגרת. הקטין הבוחן את גבולותיו לא יכול להימצא אחראי למעשיו כפי שאחראי הפושע הבגיר למעשיו.
אי לכך, יש להקל עם ענישתו של הקטין לעומת הבגיר .

2. השפעת העונש על הנענש (העונש המוטל – בראי ההווה) מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש, אותו עונש יהיה יותר משמעותי עבור הקטין מאשר עבור הבגיר.השופט הנדל מציין בהחלטתו, כי מיצוי חומרת הדין עם קטין באותו אופן שימוצה עם בגיר עלול ליצור אי צדק – כך הן לגבי שאלת הרשעתו או אי הרשעתו של הקטין והן לגבי חומרת העונש שיוטל עליו.

3. שיקולי שיקום (ראיית פני עתיד) חוק הנוער על מבנהו יוצא מנקודת ההנחה שראוי וניתן יהיה לשקם קטין בקלות רבה יותר מאשר בגיר.

שיקומו של הקטין הוא מטרה בפני עצמה

במסגרת ההחלטה נקבע כי אין שיקומו של הקטין מהווה עוד שיקול בבואו של בית המשפט בגזירת עונשו של קטין, אלא מדובר במטרה כשלעצמה. מטרת ההליך הפלילי כנגד קטין הינה בראש ובראשונה טיפול ושיקום, זאת במובחן ממערכת בתי המשפט הפליליים הרגילים, שתכליתם הינה הרתעה ותגמול.

למרות האמור לעיל, יהיו מקרים שבהם, חומרת העניין תחייב הטלת ענישה מחמירה גם על קטין שבחר להיכנס למעגל של עבריינות נוער.

לשם כך העניק המחוקק לבתי המשפט לנוער את הכלים הנדרשים, מחד, לשים הדגש על שיקום ודרכי טיפול בקטין (וכך גם נהוג במקרים רבים) ומאידך, במקרה שבו חומרת העניין מחייבת, להטיל דרכי ענישה ובהם גם מאסרים בפועל, כולל תקופות מאסר ארוכות.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי לא דינו של קטין נאשם כדינו של בגיר נאשם בבוא בית המשפט לגזור את דינו של כל אחד מהם. – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת עונשו של זה.

לסיכום: עבריינות נוער – מחייבת טיפול והתייחסות שונים

אין תגובות