ארכיון הנושא 'עבירות תקיפה'

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

יולי 01 2010

מהי תקיפה בהיבט הפלילי?


  • מהי תקיפה?
  • אילו סוגי תקיפה קיימים עפ"י חוק העונשין?
  • מהי האבחנה בין תקיפה "קלה" לחמורה?
  • מהי התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה וחשיבותו של עורך דין פלילי בעבירת תקיפה?

על כך במאמר זה

תקיפה מהי
?

סעיף 378 לחוק העונשין, מגדיר עבירת תקיפה כדלקמן:

" המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין  או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית- הרי זו תקיפה: ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

מהאמור לעיל עולה, כי ניתן לבצע תקיפה בשני אופנים, במישרין ובעקיפין. תקיפה באופן ישיר תתבצע ע"י מגע פיזי בגופו של אדם אחר וללא הסכמתו (נגיעה, דחיפה, הכאה), תקיפה בעקיפין תתבצע ע"י הפעלת כוח בדרך אחרת (השונה מזו של תקיפה ישירה) ובמידה כזו שיש בה כדי לגרום נזק לאדם או אי נוחות (הפסיקה נוטה לפרש מושג זה באופן נרחב).

במישרין או בעקיפין, מה הכוונה?

האבחנה בין תקיפה במישרין לבין תקיפה בעקיפין מטרתה להראות כי אין חובה שיד אדם תיגע באופן לא ראוי בגוף אדם אחר וכי גם שימוש בחפץ כלשהו, כגון מכשיר או כלי שנוגעים בגוף אדם אחר באופן לא ראוי שיש בהם כדי לגרום לנזק או לאי נוחות מהווה תקיפה .

סוגי עבירות תקיפה

החוק מתייחס למספר רב של עבירות תקיפה. המטרה בהבחנה בין סוגי התקיפה הינה להחמיר עם אדם שביצע עבירת תקיפה בנסיבות מסוימות חמורות יותר (למשל, כשיש התארגנות של מס' אנשים לתקיפה או כשהנזק מהתקיפה הנו חמור).

להלן חלק מסוגי התקיפות (בסדר עולה מבחינת חומרתן) והעונש בצידן :

-    תקיפה סתם- תקיפה הנחשבת לקלה ביותר בין עבירות התקיפה, העונש בצידה הנו עד 2 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש- העונש בצידה עד 3 שנות מאסר.
-    התוקף את חברו לשם בצוע עבירה מסוג פשע- עד 3 שנות מאסר
-    תוקף את חברו כדי לגנוב דבר- עד 3 שנות מאסר.
-    תוקף את חברו כדי להתנגד ל- מעצר או ללכידה כדין (ע"י שוטר למשל) או כדי למנוע לכידה או מעצר- עד 3 שנות מאסר.
-    תקיפת עובד ציבור או מי שממלא חובתו עפ"י דין או מי שנותן שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי תפקידו – עד 5 שנות מאסר
-    תקיפה סתם כששניים נכחו או יותר (בין אם אדם אחד ביצע התקיפה או כולם), כלומר תקיפה בנסיבות מחמירות, עד 4 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש כששניים נכחו או יותר – עד 6 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה – תקיפה של אדם באופן שנגרמה לו חבלה חמורה (מדובר בחבלה העולה עד כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד מאיברי גוף האדם, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים), העונש יגיע עד 7 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה כשהתוקף נשא נשק חם או קר או כשנכחו שניים או יותר עד 14 שנות מאסר.

התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה

עבירות אלימות פיזית / תקיפה בישראל הולכות ומתרבות עם הזמן . בשל כך בתי המשפט כמדיניות יחמירו עם אדם הלוקח החוק לידיו ונוקט באלימות פיזית כלפי אדם אחר מכל סיבה שהיא. ככל שנסיבות התקיפה חמורות יותר הרי שהעונש יהיה חמור יותר.

למשל כשאדם מארגן שני אנשים או יותר ויחד תוקפים אדם אחר או כשנעשה שימוש בנשק חם או קר או כשתוצאת התקיפה חמורה מאוד.  בדר"כ עבירות תקיפה כאלו תגרורנה יד קשה מצד התביעה שתטה להגיש כתב אישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד התוקפים. עבירות תקיפה כאלו יגררו אף ענישה קשה יותר מצד בתי המשפט.

חשוב לזכור בנקודה זו כי במסגרת שיקולי הענישה בית המשפט ישקול את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה וכאן ישנה חשיבות מכרעת לתפקודו של עורך דין פלילי. עורך דין פלילי חייב לשטוח בפני בית המשפט את כלל הנסיבות המקלות ביחס למבצע העבירה, ובין היתר, נסיבות חייו הקשות, התמכרותו לאלכוהול או סמים , בריאותו, מצבו הנפשי וכו'.

חשוב לציין כי במקרים לא מעטים מוגש כתב אישום בגין עבירת תקיפה חמורה מאוד. יחד עם זאת, בחינת הראיות בתיק החקירה ע"י עורך דין פלילי מנוסה ומציאת פגמים כאלה ואחרים יש בה כדי להביא לשינוי עבירת התקיפה לעבירה קלה יותר ובהתאם לכך לענישה קלה יותר ובמקרים מסוימים לאחר בחינת הראיות ע"י עורך דין פלילי מקצועי, יתנהל משפט הוכחות שיביא לזיכוי הנאשם.

חשיבות נוספת במאבק עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה נובעת מהנושא של רישום פלילי. הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות בקשת חנינה לנשיא המדינה. ככל שהעבירה חמורה יותר הרי שסיכויי בקשת חנינה פוחתים (לא מבוטלים כליל שכן ישנם שיקולים נוספים במסגרת בקשת חנינה).

רישום פלילי הנו נושא משמעותי עבור כל אחד ואחת מאיתנו שכן יש לו חשיבות במקרים רבים, כגון קבלה לעבודה, קבלת רישיון לעסוק במקצוע מסוים או אפילו הגירה לחו"ל.

לכן , אין להשלים מראש עם הנטען בכתב האישום ויש לנהל מאבק עיקש עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה או לחילופין על ביטול כתב האישום.

אין תגובות