ארכיון הנושא 'עבירות תעבורה'

יולי 29 2010

עבירת מהירות – זיכוי לאור העדר כיול המכשיר למדידת המהירות


מכשיר המולטנובה (מתוך האתר של המשטרה)

לבית המשפט השלום בקרית גת הוגש כתב אישום נגד אדם, אשר נתפס כשהוא נוהג במהירות מופרזת (117 קמ"ש, במקום 90 קמ"ש – המהירות המותרת במקום), אשר נמדדה באמצעות מכשיר המולטנובה. לא נשמעו עדים במסגרת התיק.  התביעה הציגה את תצלום הרכב, שצולם על ידי מכשיר המולטנובה  ותעודת עובד ציבור ומטעם ההגנה לא העיד אף אחד.

התביעה ביקשה להרשיע את הנהג על סמך התצלום והמהירות שנמדדה בו ואילו ההגנה ביקשה לזכותו, בעקבות פס"ד דומב (במסגרתו, לאחר שמיעת עדות מומחה מטעם ההגנה, קבע בית המשפט כי על מכשירים אלו לעבור כיול תקופתי – כיול שאינו מבוצע על ידי המשטרה – שכן, ברגע שלא מבוצע אותו כיול, עולה שאלה בדבר אמינות תוצאת המדידה של המכשיר.

מהו מכשיר המולטנובה?

מדובר במד מהירות אלקטרוני לרכב (ממא"ל), שכינויו מולטנובה.  המשטרה משתמשת בשני סוגי מכשירי מולטנובה: F6 ו- F6A.

ה- F6 מוצב בתוך רכב משטרתי או על חצובה מחוץ לניידת ואילו ה- F6A מותקן על עמודי קבע במקומות שונים בכבישי הארץ.

מכשיר זה קובע את מהירות הרכב כשהוא משתמש בעקרון דופלר.- הקובע כי גוף המתקרב למשדר, התדר שנקלט ממנו בחזרה יגדל בהדרגה (או יקטן בהדרגה).

קביעת בית המשפט

בית המשפט זיכה את הנאשם.

בית המשפט קבע, בין השאר, כי במסגרת פס"ד דומב נקבע כי יש צורך לכייל את מכשיר המדידה, שכן אי כיולו עשוי להשפיע בשאלת אמינות תוצאת המדידה שלו.  למרות שקיימת חזקת אמינות, אין היא מובילה בהכרח למסקנה שכל תוצאות המדידה באמצעות המכשיר אמינות.

מאחר והמדינה בחרה שלא להגיש בקשת רשות לערער על פס"ד דומב, אין היא יכולה להתעלם מקביעתו ולהמשיך לבקש ולהרשיע נהגים על סמך תוצאות מדידות, שנערכו ללא בדיקת כיול למכשיר.

בית המשפט קבע, כי ביצוע כיול תקופתי למכשיר (דבר שעד לכתיבתו של פס"ד זה, לא נעשה), הינו תנאי הכרחי להוכחת אמינותן של תוצאות המדידה של מכשיר המולטנובה.  כשאין מציגה המאשימה ראיה לכך שבוצע כיול כאמור, אין היא עומדת בנטל ההוכחה שעל כתפיה ולכן הנאשם זוכה.

פיצוי בגין הליך מיותר

בית המשפט עוד הגדיל לעשות והטיל על המשטרה הוצאות בסך 3,000 ₪ שישולמו לנאשם כפיצוי, זאת משום שהמשטרה, אשר בחרה להמשיך ולנהל את ההליכים למרות פס"ד דומב, התנהלה, לדברי בית המשפט, בדרך המתעמרת באזרחים ואף מבזה את החלטות בית המשפט.

בית המשפט קבע כי האינטרס הציבורי מחייב כי בהעדר ראיות לביסוסה של הרשעה, אין לגרור אזרח להליכים מיותרים בבית המשפט.  למרות שפס"ד דומב ניתן כחצי שנה לפני שמיעת הראיות בתיק, הרי שהיה על המשטרה לשקול מחדש את עמדתה בתיק זה.  משלא עשתה כן וגררה את האזרח ובית המשפט לניהול משפט , הגם שהיה ידוע לה כי יסתיים בזיכוי, הרי שיש להטיל על המשטרה תשלום הוצאות לפיצוי האזרח הנפגע.

אין תגובות

יולי 04 2010

על עבירות הריגה, הפקרה ונהיגה תחת שכרות מקרה טל מור


טל מור מתוך NRG

הבוקר התבשרנו כי הפרקליטות תגיש כתב אישום חמור נגד טל מור, החשוד בדריסתו למוות של בנו של השופט בדימוס חשין. סעיפי האישום בהם יואשם מור הם הריגה, הפקרה ונהיגה בשכרות. סעיפי האישום הוגשו במסגרת הצהרת תובע בה התחייבה הפרקליטות על הגשת כתב האישום עד ליום רביעי השבוע.

בתום הדיון אמר מור כי הוא מקווה ש"לא יעשו איפה ואיפה", בהתייחסו לייחוסו של חשין, בנו של שופט העליון בדימוס, ולאור הסיקור התקשורתי הנרחב שהפרשה קיבלה. ראוי להתייחס לאמירה זו, כמו גם להיבטים המשפטים האחרים העולים מתוך המקרה ומכתב האישום. אך תחילה להגדרות:

מהי הריגה?

סעיף 298 לחוק העונשין קובע כי מי שגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה ודינו מאסר 20 שנה.

מהי עבירת נהיגה בשכרות?

"העונש בצידה של עבירת נהיגה בשכרות הינה, בין השאר, בין השאר, עונש מאסר של שנתיים וחובת פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים. חשוב להבין, כי שיכור, על פי פקודת התעבורה, הינו, בין השאר, גם מי שבגופו היה מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן ו/או היה נתון תחת השפעה של סם מסוכן (ולא רק אלכוהול).

מהי עבירה של הפקרה?

העבירה של הפקרה אחרי פגיעה (סעיף 64 א') היא מהחמורות בפקודות התעבורה. הסעיף מחולק לשניים:
סעיף קטן (א) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה" דינו מאסר שבע שנים.
סעיף קטן (ב) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע , או בנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי", דינו 9 שנות מאסר.

בשני המקרים, על פי פקודת התעבורה, יש חובת עונש מאסר בפועל ולא ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי בלבד.

מעצר עד תום ההליכים האם הליך מקובל בעבירות מסוג זה?

בשל חומרת העבירות ונסיבות ביצוען לאור הפרסומי, נהג טל מור באותו לילה, לאחר ששתה אלכוהול בכמויות אדירות ואף לאחר שהשתמש בסמים מסוכנים, ואף פורסם כי עצר בצד הדרך לאחר הפגיעה, יצא מהרכב כשהוא נסער וחבריו אף הרגיעו אותו כלומר, היה מודע לפגיעה, אך לא עשה דבר בכדי לסייע לשניאור חשין או לבדוק מצבו, אזי, מבחינת המדינה, מדובר באדם אשר מהווה סכנה לציבור.

עצם הסגרתו, בסופו של דבר, אין לה ולא כלום מבחינת רמת מסוכנותו לציבור. ההיפך הוא הנכון לטענת חוקרי המשטרה, במהלך הזמן שבו נמלט מור לביתו ועד להסגרתו, נקט טל בפעולות לשיבוש החקירה המשטרתית.

המדינה תבקש את מעצרו של מור טל, ככל הנראה, הן בשל מסוכנותו לציבור (נובעת מחומרת נסיבות המקרה נהיגה בשכרות והריגה כמו גם הפקרתו של הקורבן) והן מחשש לשיבוש מהלכי משפט פעולותיו לשיבוש החקירה, כפי שטוענים, כאמור, חוקרי המשטרה.

אין מדובר בהליך יוצא דופן בעבירות מסוג זה ולכן גם לא התנגד סנגורו של מור לבקשה להאריך את מעצרו של מור במסגרת הצהרת התובע שהוגשה לבית המשפט.

מהי הצהרת תובע?

סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים), קובע כי עצור שחקירתו הסתיימה, ישוחרר מהמעצר.  אולם אם הצהיר תובע (כולל גם פרקליט) כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ובית המשפט שוכנע כי קיימת עילה לכאורה לבקש גם את מעצרו של אותו עצור עד לתום ההליכים נגדו -  יוכל בית המשפט להאריך מעצר לתקופה של עד 5 ימים.

מדובר, למעשה, במתן ארכה לרשויות התביעה, לאחר סיומה של החקירה, לשם הכנת כתב האישום והגשתו ובמקביל הגשת בקשה למעצרו של הנאשם הנ"ל עד תום ההליכים נגדו.- זאת ללא שחרורו באותה תקופת ביניים שבין סיום החקירה מחד והגשת כתב האישום, מאידך.
במסגרת הדיון בהצהרת התובע יבחן שופט מעצר האם יש עילה לכאורה לבקש את המעצר עד תום ההליכים ובמידה ואין עילה לכאורה, לא יאריך בית המשפט את מעצרו, הגם שהדבר מתבקש על ידי רשויות התביעה.

רמת הענישה

קשה היום לדבר על רמת הענישה במקרה של מור. השאלה נסובה סביב מספר אלמנטים בדרך להכרעת דינו. ראשית, חומרת כתב האישום ומה, למעשה, יכולה התביעה להוכיח.

  • האם ניתן להוכיח את הנהיגה בהשפעת סמים ו/או אלכוהול?
  • האם אכן, כפי שהתפרסם, קיימות ראיות לכך שטל היה מודע לפגיעה בשניאור ולמרות זאת עזב המקום?
  • האם טל יקבל אחריות ויודה בכתב האישום או שמא יתנהל המשפט כולל שמיעת הראיות?
  • האם יתוקן כתב האישום במסגרת עסקת טיעון?

בית המשפט לא יסטה מהנורמה

על פניו, מדובר בעבירות חמורות ביותר וקיימת כרגע נטייה בבתי המשפט להעלות את רמת הענישה בעבירות מסוג זה (במיוחד כאשר מעורבים סמים).  ראה, לדוגמא, את העונש הכבד שהוטל על ירון ברכה, מי שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול וגרם למותם של שישה, כולל אחיו התאום, אשר נשלח למאסר לתקופה של 16 שנים , מאסר על תנאי ורישיונו נשלל לצמיתות.

במקרה זה, לעניות דעתינו,, בית המשפט לא יסטה מרמת הענישה הקיימת, הגם שהנפגע הינו בנו של השופט בדימוס חשין.

תגובה אחת

יוני 13 2010

עבירת תעבורה חמורה נהיגה ללא רישיון

בשישי האחרון עצרה המשטרה נהג אמבולנס שנהג במהירות מופרזת ליד צומת יגור. לאחר בדיקת רשיונות שגרתית, התברר לשוטרים המופתעים כי האיש מעולם לא הוציא רשיון נהיגה, וכי במשך השנים האחרונות  הוא מועסק כנהג בחברת אמבולנסים פרטית.


עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה מבין העבירות החמורות שבפקודת התעבורה. הסעיף הדן בעבירה זו הינו סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה .

במסגרת  זו יש להפריד בין שתי אפשרויות:

1.  נהיגה במצב של אי חידוש רישיון הנהיגה - כלומר, נהג שהיה לו רישיון נהיגה, אך מסיבה זו או אחרת לא חודש רישיונו.
2.  נהיגה ללא רישיון נהיגה - נהג בלתי מורשה מי שמעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה.

מבין השניים העבירה של נהג בלתי מורשה היא החמורה.

אי חידוש רישיון

העבירה של אי-חידוש הרישיון נחשבת יותר כעבירה טכנית (לעתים קרובות, הרישיון לא  מחודש בשל קושי כלכלי אי תשלום קנסות המביא לאי חידוש רישיון הנהיגה במשרד הרישוי, או היסח הדעת).  לכן, הענישה שבצד עבירה זו של נהיגה ללא רישיון בשל אי חידושו תהה, בדרך כלל, בדרך של הטלת קנס.  במצב כזה, באם יסדיר הנהג ה"עבריין" את חידוש רישיונו בטרם הדיון המשפטי, הרי שבית המשפט יתחשב בו ברמת העונש, שכן, כאמור, רואים בעבירה זו עבירה טכנית.

נהיגה ללא רישיון

לעומת זאת, הנהיגה ברכב ללא רישיון של אדם אשר מעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו רישיון נהיגה, כלומר כלומר, נהג בלתי מורשה, הינה עבירה חמורה  ביותר, אשר בצידה ענישת מינימום הכוללת מאסר בפועל של עד שנתיים, מאסר מותנה ופסילה בפועל מינימאלית של רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים.

הסיבה לגישה השונה בין שתי האפשרויות נעוצה ב"רמת הסיכון" הצפוייה מהעבריין.  הראייה הינה כי אדם שבעבר הונפק לו רישיון ולפיכך עבר את דרישות המדינה בקבלת רישיון הנהיגה, חזקה עליו שהינו פחות מסוכן מנהג שלא עמד בדרישות המדינה, שלא עבר את הבחינות הנדרשות לשם קבלת רישיון הנהיגה (תיאוריה וטסט מעשי).

אמנם, אין בתי המשפט נוהגים למהר ולהטיל עונשי מאסר בפועל ממשיים בשל עבירה זו, אך בנסיבות מסויימות אכן הדבר נעשה.  במקרה זה, בו מדובר באדם הנוהג ברכב מזה 16 שנים ללא רישיון נהיגה, כשהוא נוהג באמבולנס רכב שמסיע אחרים ובעל אחריות אף גדולה משל נהג רכב רגיל אזי קרוב לוודאי שבית המשפט יחמיר בעניינו ואף יטיל עונש מאסר בפועל ממשי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ביותר.

איזו משמעות יש לפסילת רישיון נהיגה למי שאינו בעל רישיון נהיגה במועד הטלת הפסילה?
המשמעות הינה שביום שבו אותו עבריין תנועה יוציא רישיון נהיגה, תכנס לתוקף אותה תקופת פסילה.  אך חשוב לדעת, כי הפסילה לא תתחיל באופן אוטומטי מיום הוצאת הרישיון, אלא רק לאחר הוצאתו והפקדתו של הרישיון החדש בבית המשפט.

כפי שציינתי, סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה מתייחס למי שנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה.

בהמשך לסעיף זה  סעיף 10 (ב) לפקודה דן במי שהעמיד לרשותו של אותו נהג ללא רישיון את רכבו.   הסעיף קובע כי חל איסור על בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו להרשות למי שאין בידיו רישיון נהיגה לנהוג ברכבו.  הסיפא לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב.

במקרה זה, היה על בעל חברת האמבולנסים ומעסיקו של הנהג העבריין, אשר הינו בעל הרכבים ולכל הפחות בעל השליטה ברכבים, לוודא שאכן נהג האמבולנס מטעמו מחזיק ברישיון נהיגה ומשלא עשה כן, הינו בעל אחריות מתוקף סעיף 10 (ב) כאמור.

מבחינת החוק, העבירה לפי סעיף 10 (ב) לפקודה, קרי, התרה לאחר לנהוג ברכב בידיעה כי אינו מורשה לנהוג, הינה עבירה עוד חמורה יותר מהעבירה של נהיגה ללא רישיון, כאשר העונש הצפוי בחוק למי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים.

אין תגובות

יוני 06 2010

בעקבות (עוד) מעצר של דרור אלפרון: על בריחה משוטר ואי ציות לשוטר


משרד עו"ד פלילי שביט קנטור - דרור אלפרון בריחה משוטר, אי ציות לשוטר

לצערינו, תאונות של פגע וברח הפכו לשכיחות במחוזותינו, אבל מסתבר שנהגים פרועים נמלטים, גם כשידי החוק קרובות אליהם. בסוף השבוע התבשרנו על כך שהמשטרה עצרה את דרור אלפרון (בנו של יעקב אלפרון ז"ל) בחשד שניסה להימלט לאחר שקראו לו לעצור בעת שרכב על אופנוע וביצע מספר רב של עבירות תנועה.

ב- NRG דווח כי אלפרון הצליח להימלט מהשוטרים, אך לבסוף נעצר כשהגיע לתחנת משטרת כפר סבא כדי להתלונן על כך שגנבו לו את האופנוע. לטענת השוטרים הם הורו לו לעצור כשראו אותו משתולל על כבישי רעננה, אך במקום זאת אלפרון האיץ עוד יותר את מהירות נסיעתו וניסה להימלט. השוטרים לא "קנו" את הסיפור על גניבת האופנוע וביקשו מבית משפט השלום בפתח תקווה להאריך את מעצרו.

בוודאי גם אתם נתקלתם לא פעם בשוטר המורה לכם לעצור במהלך נסיעתכם, אפילו אם מדובר בבדיקה שגרתית מבלי שביצעתם כל עבירה. מה יקרה אם לא תעצרו ותצייתו לו ? בואו נגיד שממש לא מומלץ לנסות. החוק מגדיר מפורשות עבירות כמו אי ציות לשוטר או הימלטות משוטר, ורואה אותן בחומרה רבה. נתחיל בהגדרות.

בריחה משוטר

יש לעשות אבחנה  בין אדם הנמלט משוטרים לאחר שהיה במשמורת  חוקית שלהם, למשל במעצר, לבין אדם שלא היה במשמורת חוקית וכעת לא שועה להוראת שוטר. כאשר אדם נתון במשמורת חוקית ובורח משוטר, אזי  מעשה העבירה נכנס בגדר סעיף 257 לחוק העונשין  שכותרתו בריחה. על פי החוק:

"הבורח  ממשמורת חוקית  שהוא נתון בה  בשל עבירה פלילית,  דינו-

1. אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים.
2. בכל מקרה אחר-  מאסר שלוש שנים. "

הבחנה בין עבירה תעבורתית לעבירה פלילית

כאשר אדם  בורח משוטר המסמן לו לעצור אך קודם לבריחה לא היה במשמורת חוקית , בידי המשטרה, אזי מעשה העבירה ייכנס בגדר  אחת משתי האפשרויות הבאות:

  • תקנות התעבורה כשמדובר בעובר דרך (למשל נהג)
  • הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עפ"י חוק העונשין, אם לא מדובר בעובר דרך ו/או כשנלווית למעשה עבירה פלילית

דרור אלפרון, ככל הנראה לא היה במשמורת חוקית של המשטרה ולכן לא ניתן לייחס לו עבירה של בריחה ממשמורת חוקית.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או אי ציות לשוטר

מעשיו של דרור אלפון נכנסים למעשה לקטגוריה השנייה שאף היא נחלקת לשתיים , האחת לפי סעיף 275 לחוק העונשין שכותרתו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, או המקבילה בתקנות התעבורה שכותרתה אי ציות לשוטר.
חשוב לציין כי כששוטר מסמן לנהג לעצור את רכבו ובקשתו לא נענית, העבירה שתיוחס לנהג הבורח ,תהיה לפי סעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה ובלבד שלא מעורבת עבירה פלילית כלשהי (בין אם לפני הבריחה מהשוטר ובין אם אחריה).

כתב האישום בגין עבירה זו יוגש לבית המשפט לתעבורה. עבירת  תנועה זו מחייבת עפ"י החוק הזמנה לדין ולא ניתן לשלם קנס ולהימנע מהופעה בבית המשפט. מאידך, אם לבריחה מהשוטר נלווית עבירה פלילית כלשהי, הרי שהעבירה שתיוחס לנהג הבורח תהיה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו + העבירה הפלילית הנוספת, כתב האישום יוגש לבית משפט השלום או המחוזי (תלוי בטיב העבירה הנוספת).

אי ציות לשוטר עפ"י תקנות התעבורה

מדובר בעבירת שמבצע עובר דרך לאחר שבחר לא לציית להוראת השוטר. עבירה זו תתממש עת הנהג הבחין בשוטר המסמן לו לעצור ובחר שלא לבצע את הוראת השוטר. חשוב לציין כי על השוטר להיות במדים ו/או להזדהות בתעודת מינוי (תעודת שוטר). שוטר שאינו במדי משטרה, ולא הזדהה,  אין כל חובה לציית להוראתו שכן לנהג / עובר הדרך אין אפשרות לדעת כי מדובר בשוטר.

זאת ועוד, על ההוראה שניתנה להיות ברורה, במטרה להימנע ממחלוקת בדבר הבנת הנהג את משמעותה.

העונש

מדובר בעבירה אשר בצידה הזמנה לדין. עפ"י החוק, אין חובה להטיל על הנהג עונש של פסילה בפועל, יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים לראות נהג שלא ציית להוראה של שוטר, כנהג  המזלזל בחוקי התעבורה ובנציגי החוק. לכן נהג שביצע עבירה זו ,באופן עקרוני, צפוי לעונש של פסילה בפועל.

הפרעה לשוטר עפ"י חוק העונשין– הגדרה

חוק העונשין קובע כי : "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו-  מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

איך קובעים אם קריאת השוטר לנהג לעצור מספיק ברורה?

התביעה תצטרך להוכיח בבית המשפט כי הקריאה ו/או הסימון לנהג הבורח היו ברורים דיים. בית המשפט יבדוק, בין היתר, את מצב התאורה במקום העבירה ובהתאם לשעת ביצוע העבירה, האם השוטר היה לבוש במדים כך שבנקל ניתן היה להבחין בו, מרחק הסימון, האם היו מס' שוטרים במקום, האם הופעלה סירנה, האם השוטר השתמש בכריזה ועוד.

הבחינה לא נעשית מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנהג כי אם מנקדות מבטו של אדם סביר בהתאם לנתונים שצוינו לעיל.

האם יש חובה לעצור , גם אם זה מסכן את המשתמשים בדרך?

התשובה הינה שלילית, יחד עם זאת ברגע שהסכנה חולפת יש מייד לעצור ולא להמשיך בנסיעה. אם שוטר מורה לנהג להתקדם קדימה, והנהג פוגע בהולך רגל, אזי הנהג אשר פגע בהולך רגל, לא יוכל להתגונן בטענה כי ציית להוראת שוטר. חובת הזהירות קודמת, על הנהגים לנהוג בעירנות ולהפעיל שיקול דעת בעת נהיגה.

האם חובה לעצור כששוטר מורה זאת והדבר  נוגד תמרור המוצב במקום?

התשובה הינה חיובית. הוראת שוטר גוברת על כל תמרור.

כתב האישום כנגד דרור אלפרון

מכיוון שדרור אלפרון הגיע לתחנת המשטרה וטען טענה כוזבת (לטענת המשטרה) לפיה אופנועו נגנב, הרי שאם יורשע בביצוע עבירה פלילית של מסירת הודעה כוזבת לפי סעיף 243 לחוק העונשין, העונש בגין עבירה זו נחלק לשניים:

1. אם העבירה המדווחת הינה מסוג פשע הרי שהעונש על פי החוק הינו 5 שנות מאסר.

2. כל עבירה אחרת, העונש הינו 3 שנות מאסר.

באשר לדרור אלפרון, מכיוון שהעונש  בגין ביצוע עבירה של גניבת אופנוע הינו 7 שנות מאסר ומדובר בעבירה מסוג פשע, הרי שהעונש עפ"י החוק על מסירת הודעה כוזבת בדבר גניבת אופנוע הינו של 5 שנות מאסר.

אין תגובות