ארכיון הנושא 'עבירות פליליות'

אוק' 31 2010

התנאים להחזקת עצורים

תנאי החזקת עצורים במעצר

לצערנו, אנו נתקלים מדי יום ביומו בתלונות עצורים בנוגע לתנאים שבהם הם מוחזקים במעצר: החזקת עצורים בתאים קטנים וצפופים, שינה על הרצפה, בתנאים סניטריים לקויים, הפרדה לא נאותה בין העצורים לפי הקטגוריות השונות (קטינים עם בגירים, עצורים "ותיקים" עם עצורים שזהו להם מעצרם הראשון וכדומה), טיפול רפואי חסר וכדומה.

מהם התנאים בהם נדרשות הרשויות להחזיק עצורים במעצר? ולמי ניתן לפנות במידה ותנאי המעצר אינם נאותים? על כך במאמר זה.

מה החוק קובע לגבי תנאי החזקה במעצר?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע את התשתית החוקית בעניין זה, כאשר הוראות תנאי ההחזקה מכילות שלוש חטיבות:

הראשונה – הוראות מסגרת כלליות בסעיף 9(א) לחוק המעצרים, הקובע: "עצור יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו."

השנייה – שורה של הוראות פרטניות הקובעות מה יהיו תנאי ההחזקה במעצר (סעיפים 8, 9 (ב) – (ד) וסעיף 10 לחוק המעצרים).

השלישית – תקנות שהתקין השר לביטחון פנים.

במסגרת שלוש חטיבות אלו נקבע, בין השאר, כי עצורים זכאים לתנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, כי הוא רשאי לשמירה על בריאותו, כי עצור זכאי למיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי ולהחזקת חפצים אישיים מסוימים.  כן, נקבע כי העצור זכאי למזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו, לתנאי תאורה ואוורור ותאורה סבירים בתא.

רבים הם המקרים, שבהם לא מקפידות הרשויות על הוראות החוק , וזכויותיו של העצור נפגעות קשה.  במקרים כגון אלו, חשוב שהעצור, באמצעות עורך דין פלילי המייצגו במסגרת הליכי הארכת המעצר, יביא בפני בית המשפט את אותה פגיעה בזכויותיו.

נביא, להלן, מספר דוגמאות להמחשה, הנוגעות לסוגיות עיקריות בנוגע לתנאי החזקת עצורים:

  • צפיפות – בתקנות נקבע כי לכל עצור יוקצה שטח ממוצע של 4.5 מ"ר בתא וכי בכל תא לא יהיו יותר מ- 4 עצורים (הסייג לדרישה זו הינו כי היא תקפה רק בבתי מעצר חדשים או בתאים משופצים).  לכן, אנו עדיין נתקלים, מדי יום ביומו, בהחזקת עצורים בתאים צפופים, בהם מוחזקים יותר מ- 4 עצורים בשטח מוקצה לכל עצור הקטן מזה שנקבע בתקנות.
  •  מיטה וכלי מיטה – סעיף 9 (ב)(2) לחוק המעצרים קובע כי יש לספק "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי " של העצור.  בשל העובדה כי בבתי מעצר רבים בארץ ישנה צפיפות כה רבה והתאים מאוכלסים מעבר לקיבולתם המתוכננת, נאלצים עצורים רבים לישון על מזרונים על הרצפה, זאת למרות שבתי המשפט אסרו, לא פעם, את החזקתם של עצורים בדרך זו.
  • כשבפני בית המשפט מובאת בקשה למעצרו של אדם, לא עומדת בפניו התמונה האמיתית לגבי תנאי החזקתו של העצור במעצר. מכאן, קימת חשיבות לכך שעורך דין פלילי, המייצג את העצור, יביא בפני בית המשפט את תמונת המצב לאשורה, שכן בנסיבות מתאימות יכולה אותה הפרת זכויות להביא לדחיית בקשת המעצר ולשחרורו של העצור.
  • הפרדה בין עצורים – עצור יוחזק בנפרד מאסירים שנגזר דינם, תהיה הפרדה בין עצורים בשלבים השונים למעצרם (מעצר ראשוני, מעצר תום הליכים וכדומה).
  • חלון ואוורור – החוק מחייב תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא.  בתקנות נקבע כי בתא יהיה חלון שיאפשר אוורור מן החוץ וכשאין חלון, יותקנו בו אמצעי אוורור חלופיים סבירים.  בהעדר תנאים אלו, עשוי בית המשפט, לאחר ששמע טענות עורך דין פלילי המייצג את העצור, להורות על שחרורו מהמעצר.
  • תברואה – עצור זכאי לתנאי תברואה הולמים, שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי.  יש לספק לעצור מיטה, כלי מיטה נקיים, סבון ונייר טואלט בכמות סבירה לשם שימושו האישי.  יש לסייד תא מעצר לפחות פעמיים בשנה, תעשה הדברת מזיקים פעם בשנה, לפחות, וכן יש לספק לעצורים חומרי ניקיון לשם שמירה על ניקיון התא.
  • טיפול רפואי – עצור זכאי לקבל טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו וכן זכאי הוא לתנאי השגחה מתאימים , על פי דרישת רופא.  לצערנו, עצורים רבים אינם מקבלים את הטיפול הרפואי הנדרש להם, כגון:  עצורים חולי סכרת שאינם מקבלים את זריקות האינסולין בזמן, עצורים שעברו ניתוחים שונים זה מכבר ואינם מקבלים את הטיפול הרפואי הנדרש לשם שיקומם וכדומה.
  • שירותים ומקלחת – על כל תא להכין שירותים וכיור, בדרך המופרדת מהתא, כך שתישמר פרטיותו של העצור. עצור זכאי להתקלח במים חמים בפעם ביום.
  • הליכה יומית –עצור יותר לצאת להליכה יומית באוויר הפתוח – אם תנאי המקום מאפשרים זאת.  במידה ולא ניתן לממש את זכות ההליכה היומית, לא יוחזק העצור באותו מקום יותר מ- 7 ימים.
  • מזון – יש לספק לעצור 3 ארוחות ביום לפחות.  הרכב הארוחות חייב להיות כזה שיישמר את אמצת בריאותו ובמידת הצורך ישתנה על פי צרכיו הרפואיים של העצור.

עצורים זכאים לתנאים נוספים ובהם: אספקת ציוד אישי, ביקורים, קיום קשר טלפוני, החזקת חפצים אישיים, קיום מצוות דת וכו'.

 כיצד יכול עצור לעמוד על זכויותיו?

שלוש ערכאות מוסמכות לדון בתנאי החזקתו של עצור:  בית המשפט הדן בבקשת המעצר, בית המשפט המחוזי ובג"צ:

  • עצור שזכויותיו נפגעו, יכול להעלות זאת , באמצעות עורך דין פלילי המייצגו, בפני בית המשפט הדן בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו, ובית המשפט, בנסיבות מסוימות, כשישנה פגיעה קשה בזכויותיו של העצור, אף עשוי להורות על שחרורו.
  •  עצור יכול להגיש עתירת עציר, על פי סעיפים 62א' – ד' לפקודת בתי הסוהר, בה יפורטו טענותיו לגבי הפגיעה בזכויותיו.  העתירה תוגש במסגרת שירות בתי הסוהר, ובמידה ולא תיענה במסגרת זו, תועבר לדיון בפני בית המשפט המחוזי שבית המעצר מצוי באזור שיפוטו. מדובר בהליך בעייתי לגבי עצור לתקופה קצרה, שכן אין מדובר בהליך קצר והוא עשוי להתייתר, שכן עד לדיון בעתירה העצור עשוי כבר להשתחרר ממעצרו.
  •  מסגרת נוספת הינה תקיפת תנאי ההחזקה בפני בג"צ – עתירה כזו תוגש, בדרך כלל, כשאין מדובר בעניינו הפרטני של עצור יחיד .

 

אל תוותרו על זכויותיכם החוקיות !!!

 

 

 

 

 

 

אין תגובות

אוג' 29 2010

משפט פלילי סיום תיק פלילי בדרך של אי הרשעה

במסגרת משפט  פלילי שמתנהל בבית משפט, לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכלל הוא, כי האדם יורשע בביצוע עבירות אלו. אי הרשעה של נאשם הינה החריג לכלל. במסגרת מאמר זה נבחן מהי חשיבותה של אי הרשעה, מהן הנסיבות שבהן יסטה בית המשפט מכלל זה, מהו שירות המבחן והאם כפוף בית המשפט  להמלצת קצין המבחן.

הכרעת הדין

משבחר אדם להודות בעבירות שיוחסו לו במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו, מגיע שלב הכרעת הדין, שבו על בית המשפט להחליט אם להרשיע את אותו אדם, שזהו כאמור הכלל, או שמא לסטות מהכלל ולא להרשיעו, כלומר סיום התיק הפלילי בדרך של אי הרשעה.

הרתעתו של העבריין ו/או כלל הציבור הינה אחת ממטרות הענישה במסגרת תיק פלילי.  לכן, סיומו של  הליך משפטי ללא הרשעה הינו בבחינת חריג, זאת, בין השאר, משום שאין בו לכאורה כדי למלא אחר אותו אינטרס ההרתעה.

מתי ישתמש בית המשפט בסמכות שלא להרשיע אדם?

בתי משפט משתמשים בסמכותם שלא להרשיע אדם, זאת אף על פי שנקבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בנסיבות חריגות, כאשר בעצם ההרשעה יש משום תגובה חריפה באופן קיצוני לעבירה , כשבנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא יש צורך דווקא בהליך טיפולי כזה או אחר.

פסק הדין המנחה בעניין זה הינו ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל.  במסגרת תיק זה נקבע כי בית משפט ימנע מהרשעה או יבטלה כאשר בנסיבות העניין מצטברים, למעשה, שני גורמים:

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

החלטת בית המשפט בדבר  אי הרשעה  תינתן רק לאחר שיתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן ואחרי שישקלו כלל השיקולים הנוגעים לעניין .

פסק דין על אי הרשעה במשפט הפלילי

מהי חשיבותה של אי הרשעה?

משטרת ישראל, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, מנהלת מרשם פלילי לגבי כל אדם, אשר כולל, בין השאר, רישום של תיקים פליליים שעניינם הסתיים בבית משפט.  החוק הנ"ל אף קובע למי יש גישה לאותו רישום פלילי ועד מתי.

במסגרת חוק זה נקבעו תנאים לגבי התיישנות רישום כזה וכן מועדים למחיקתו מהרישום הפלילי.

תקופת המינימום להתיישנות של תיק שהסתיים בדרך של הרשעה הינה 7 שנים (לאחר תקופת ההתיישנות מצטמצמת רשימת הגופים אשר זכאים לעיין ברישום הנ"ל) ואילו מחיקתו של תיק זה תהיה רק בחלוף 10 שנים נוספות.  כלומר, תקופת המינימום למחיקת רישום של תיק מהרישום הפלילי הינה 17 שנים.

לעומת זאת, תיק פלילי אשר הסתיים בדרך של אי הרשעה ימחק מהרישום הפלילי תוך תקופה של 5 שנים בלבד.

לכן, אדם שעבר עבירה של תקיפה סתם, למשל,  והורשע בגינה (אין משמעות כלל לנסיבות ביצוע העבירה), אזי הרישום ימחק רק בחלוף תקופת מינימום של 17 שנים.  ואילו, סיום ההליכים בתיק הפלילי בדרך של אי הרשעה, יביא למחיקת הרישום תוך 5 שנים בלבד !!!.

שירות המבחן, מהו?

שירות המבחן שייך למשרד  הרווחה. מדובר בגוף שמטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. השירות מחולק לשניים: שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים. במידה ונאשם, שנקבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מבקש לסיים ההליך בדרך של אי הרשעה, יבקש אותו נאשם להפנותו לשירות המבחן, לשם קבלת תסקיר בעניינו.  תסקיר אשר יתייחס גם לאי הרשעתו של הנאשם בדין.

עם הפנייתו של הנאשם לשירות המבחן, ייפגש קצין  המבחן עמו.

במהלך המפגש יאספו לגבי הנאשם פרטים פסיכו-סוציאליים לשם הכנת התסקיר ותגובש עמדתו של קצין המבחן באם הכיוון צריך להיות טיפולי, שיקומי, חינוכי, או עונשי. במהלך המפגש יינתן דגש על הודאת הנאשם, וכן נבחן המישור הטיפולי. מאחר ומדובר בתהליך מורכב, קיימת חשיבות מכרעת בהתנהלות נכונה מול קצין המבחן, זאת בכדי להימנע מחוות דעת שלילית של קצין המבחן על הנאשם.

האם בית המשפט מחויב  להמלצת שירות המבחן?

חשוב להבין, בית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן.  מדובר בהמלצה בלבד ואין בית המשפט חייב לנהוג על פיה. לכן, במקרה שבו קצין המבחן ממליץ על אי הרשעה של נאשם, יתכן מצב שבו ישוכנע בית המשפט כי אין מקום להקל עם הנאשם, ולמרות המלצת שירות המבחן ירשיעו בדין.

לפיכך, לא די להסתמך על המלצה חיובית של קצין המבחן. ישנה חשיבות עליונה לטיעוני עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם, אשר עליו לשכנע את בית המשפט כי אכן, אין במקרה זה להרשיע את הנאשם העומד בפניו.

מה קורה כשאין המלצה של שירות המבחן והתסקיר "שלילי"?

כפי שציינו, בית המשפט אינו מחויב לאמץ המלצה חיובית של שירות המבחן.

לרוב, כשלא תהיה המלצה של שירות המבחן לטיפול ולאי הרשעה, לא יסטה בית המשפט מהתסקיר, ירשיע את הנאשם ויגזור את דינו, תוך הטלת עונשים שונים.

עם זאת, גם כשהתסקיר נעדר המלצה שלא להרשיע, אין להרים ידיים, שכן קיימים מקרים,  בהם החליט בית המשפט שלא להרשיע נאשם למרות תסקיר שלילי, אשר המליץ על הרשעתו של הנאשם שבפניו.

בת.פ. (ת"א) 7518/04 מדינת ישראל נ' יצחק משה, החליטה כב' השופטת  דורית רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, אשר הודה בביצוע עבירות של מעשה מגונה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, וזאת למרות תסקיר "שלילי".

במסגרת תיק זה, לא זו בלבד שקצינת המבחן לא המליצה על אי הרשעתו של הנאשם, אלא אף הגדילה לעשות והצהירה כי אי הרשעתו של הנאשם, אשר זקוק לטיפול ואינו משתף פעולה, תהא בבחינת מסר לא נכון.

למרות הצהרה זו, החליטה כב' השופטת, רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, בקובעה כי באם יורשע, סביר להניח שהדבר יתסכלו וידרדרו עוד יותר, מה שיגביר את הסיכון שהוא עלול להוות לציבור. לכן, העמידה אותו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ללא הרשעתו בדין.

מדובר במקרה חריג, אם כי לא בלתי אפשרי, המלמד על חשיבות הייצוג במסגרת ההליך הפלילי על ידי עורך דין פלילי, מקצועי, ומנוסה בתחום, אשר מודע לפסיקה בנושא זה ואשר ידע גם לשכנע את בית המשפט לסטות מתסקיר שירות המבחן ה"שלילי".

אין תגובות

הבא