ארכיון הנושא 'עבירות אלימות'

אוג' 22 2010

אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג


היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי.  מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.  מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל.  הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?

מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.

מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) –  במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.

ממה נגרמת אלימות במשפחה?

על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.

ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו.  את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.

ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי.  לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.

כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

נקבע בסעיף גם כי:

"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה.  בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה

עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.

במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.

למשל:  עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.-  עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים.  קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).  העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).

כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.

טיפול הרשויות בתופעה

במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה.  מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה.  מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.

לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.

אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.

הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין

במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו.  המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג.  במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.

לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי.  ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם.  כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן?  האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין

בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן.  אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל.  גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.

בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.

למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי.  לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם.  במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.

עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג

לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג.  עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות.  הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.

אין תגובות

יולי 26 2010

בעקבות רצח הילדים בנתניה על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין


שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו?

היום התבשרנו ב"הארץ" כי איתי בן דרור הודה ברצח ילדיו ואף שחזר את המעשה וזאת מבלי להביע חרטה. מצאנו לנכון ליידעכם אודות מס' מושגים מקצועיים במשפט פלילי, בין היתר, אי שפיות הדעת, כשרות משפטית ורצח.

כמו כן, מה תפקידו של עורך דין פלילי כשמרשו סובל מבעיות נפשיות ולסיום חווינו דעתנו בדבר קו ההגנה במשפטו של איתי בן דרור.

מהי ההגדרה של "אחריות פלילית"?

כל אדם מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית, לא היה חולה במחלה שפגעה ברוחו או בעל ליקוי בשכלו וידע להבחין בין טוב לרע ולשלוט במעשיו, יישא באחריות פלילית למעשיו.

לכלל זה ישנם חריגים בחוק במסגרת ההגנות השונות, כגון הגנה עצמית, צורך, כורח צידוק ועוד. כלומר, אדם לא יישא באחריות פלילית, אם בית משפט יקבע כי פעל מתוך הגנה עצמית.

מהי ההגדרה המשפטית של אי שפיות הדעת?

אדם אשר בשעת המעשה הפלילי היה חולה במחלה שפגעה ברוחו (מחלה נפשית) או בעל ליקוי שכלי ובשל כך היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה, או את הפסול במעשהו, או לחילופין לא יכול היה להימנע מעשיית המעשה, הנו אדם שהגנת אי שפיות הדעת חלה במקרהו ולכן לא יישא באחריות פלילית למעשיו.

מהי ההגדרה לעבירת רצח?

סעיף 300 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת רצח: (א) "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו.

(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.

(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה.

(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות  מעונש.

מה משמעות  המונח "במזיד" ?

במזיד הנו מונח שמשמעותו היסוד הנפשי של העבירה הספציפית. לפיכך היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה לפי סעיף 300(א)(1) , קרי רצח של אם/אב /סב /סבתא הנו של מודעות כלפי המעשה שעשוי לגרום למוות (גם אם בפועל לא הייתה כוונה להמית אלא רק לפגוע, אך אפשרות המוות נלקחה בחשבון).

מה משמעות המונח בכוונה תחילה?

משמעות המושג בכוונה תחילה הינה שהייתה כוונה מלכתחילה להביא למות אדם .קרי, כוונת קטילה של אדם, מדובר ברמה הגבוהה ביותר של הלך נפש (היסוד הנפשי בעבירה).

מהי כשרות משפטית?

באופן כללי מדובר במסוגלותו של אדם לעמוד לדין ולהבין את הליכי משפט, כמו גם לסייע לסנגורו לנהל את הגנתו.

כאשר אדם עומד לדין ועולה חשד כי הוא סובל מבעיה נפשית או שכלית ,עורך דין פלילי המייצג את החשוד/נאשם יידע את בית המשפט אודות המצב הנפשי של מרשו, בית המשפט יורה על  עריכת בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה , האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מי ההגדרה של אי שפיות הדעת?

ישנם שני מצבים שונים :

  1. כשירותו המשפטית של אדם לעמוד לדין  .
  2. מצבו הנפשי של האדם בעת ביצוע העבירה.

ישנם מקרים במסגרתם ישנה חפיפה מבחינת זמנים בין שני המצבים, כלומר, העבירה בוצעה בסמוך למועד הגשת כתב האישום  ולכן הזמנים חופפים, בניגוד למצב שהעבירה בוצעה לפני מס' חודשים או שנים וכתב האישום מוגש כעת .

ישנם מצבים שהמועדים אינם חופפים, כלומר, העבירה בוצעה תקופה מסוימת לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט. במצבים כאלו יש לבחון את המצב הנפשי  של הנאשם בעת הגשת כתב האישום כדי לראות האם הוא כשיר לעמוד לדין  וכן יש לבדוק האם במועד ביצוע העבירה סבל הנאשם ממחלת נפש מסוימת או ליקוי שכלי אשר מנעו ממנו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה האסור.

מה קורה עם ההליכים המשפטיים כנגד מי שנמצא כי אינו כשיר לעמוד לדין?

אם יקבע לאחר בדיקה פסיכיאטרית כי נאשם אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך,  יופסקו ההליכים המשפטיים הפליליים נגדו ויוצא צו המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול אמבולטורי במרפאה פסיכיאטרית (ללא אשפוז).

חשוב לציין, כי בהמשך, לאחר שהנאשם יבריא ויהיה כשיר לעמוד לדין, התביעה תוכל לחדש את ההליכים הפליליים נגדו, זאת כמובן אם לא נקבע כי במועד ביצוע העבירה מחלה נפשית מנעה ממנו, בין היתר, להבין את אשר עשה.

הנאשם ביצע את העבירה בהיותו חולה נפש-  מה משמעות הדבר?

שימו לב: אדם אשר ביצע עבירה פלילית בהיותו חולה נפש ובשל המחלה לא הבין את אשר עשה או לא יכול היה להימנע מכך, לא יישא באחריות פלילית למעשיו !!!

הבדיקה הפסיכיאטרית

עורך דין פלילי המייצג נאשם, נדרש ליידע את בית המשפט בדבר הרקע הפסיכיאטרי של מרשו, בית המשפט יעיין בראיות בדבר מצבו הנפשי של החשוד/נאשם ובהתאם יורה על שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית. במרבית המקרים יהיה צורך כי הבדיקה תתבצע במהלך אשפוז , קרי הסתכלות.

במהלך ההסתכלות, הצוות הרפואי בוחן במשך כל שעות היממה את התנהגותו ומצבו של החשוד/נאשם (בפרט ברגעים בהם הנבדק סבור (בטעות) שלא מסתכלים עליו)  .  לאחר מכן  נערכת חוו"ד פסיכיאטרית, הקובעת האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מה יהיה קו ההגנה של עורכי הדין המייצגים את האב שרצח את ילדיו

ככל הנראה, בשל בעיותיו הפסיכיאטריות של האב שרצח את ילדיו, קו ההגנה יהיה מצבו הנפשי. ההגנה תטען כי איתי בן דרור, הביא למות ילדיו בשל מחלה שפגעה ברוחו ומנעה ממנו להבין את מעשיו.

האם ניתן לאשפז אדם נגד רצונו בבית חולים לחולי נפש?

לבית משפט, במסגרת משפט פלילי, סמכות להורות על אשפוזו של אדם בניגוד לרצונו.

אין תגובות

יולי 01 2010

מהי תקיפה בהיבט הפלילי?


  • מהי תקיפה?
  • אילו סוגי תקיפה קיימים עפ"י חוק העונשין?
  • מהי האבחנה בין תקיפה "קלה" לחמורה?
  • מהי התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה וחשיבותו של עורך דין פלילי בעבירת תקיפה?

על כך במאמר זה

תקיפה מהי
?

סעיף 378 לחוק העונשין, מגדיר עבירת תקיפה כדלקמן:

" המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין  או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית- הרי זו תקיפה: ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

מהאמור לעיל עולה, כי ניתן לבצע תקיפה בשני אופנים, במישרין ובעקיפין. תקיפה באופן ישיר תתבצע ע"י מגע פיזי בגופו של אדם אחר וללא הסכמתו (נגיעה, דחיפה, הכאה), תקיפה בעקיפין תתבצע ע"י הפעלת כוח בדרך אחרת (השונה מזו של תקיפה ישירה) ובמידה כזו שיש בה כדי לגרום נזק לאדם או אי נוחות (הפסיקה נוטה לפרש מושג זה באופן נרחב).

במישרין או בעקיפין, מה הכוונה?

האבחנה בין תקיפה במישרין לבין תקיפה בעקיפין מטרתה להראות כי אין חובה שיד אדם תיגע באופן לא ראוי בגוף אדם אחר וכי גם שימוש בחפץ כלשהו, כגון מכשיר או כלי שנוגעים בגוף אדם אחר באופן לא ראוי שיש בהם כדי לגרום לנזק או לאי נוחות מהווה תקיפה .

סוגי עבירות תקיפה

החוק מתייחס למספר רב של עבירות תקיפה. המטרה בהבחנה בין סוגי התקיפה הינה להחמיר עם אדם שביצע עבירת תקיפה בנסיבות מסוימות חמורות יותר (למשל, כשיש התארגנות של מס' אנשים לתקיפה או כשהנזק מהתקיפה הנו חמור).

להלן חלק מסוגי התקיפות (בסדר עולה מבחינת חומרתן) והעונש בצידן :

-    תקיפה סתם- תקיפה הנחשבת לקלה ביותר בין עבירות התקיפה, העונש בצידה הנו עד 2 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש- העונש בצידה עד 3 שנות מאסר.
-    התוקף את חברו לשם בצוע עבירה מסוג פשע- עד 3 שנות מאסר
-    תוקף את חברו כדי לגנוב דבר- עד 3 שנות מאסר.
-    תוקף את חברו כדי להתנגד ל- מעצר או ללכידה כדין (ע"י שוטר למשל) או כדי למנוע לכידה או מעצר- עד 3 שנות מאסר.
-    תקיפת עובד ציבור או מי שממלא חובתו עפ"י דין או מי שנותן שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי תפקידו – עד 5 שנות מאסר
-    תקיפה סתם כששניים נכחו או יותר (בין אם אדם אחד ביצע התקיפה או כולם), כלומר תקיפה בנסיבות מחמירות, עד 4 שנות מאסר.
-    תקיפה הגורמת חבלה של ממש כששניים נכחו או יותר – עד 6 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה – תקיפה של אדם באופן שנגרמה לו חבלה חמורה (מדובר בחבלה העולה עד כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד מאיברי גוף האדם, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים), העונש יגיע עד 7 שנות מאסר.
-    חבלה חמורה כשהתוקף נשא נשק חם או קר או כשנכחו שניים או יותר עד 14 שנות מאסר.

התייחסות בתי המשפט לעבירת תקיפה

עבירות אלימות פיזית / תקיפה בישראל הולכות ומתרבות עם הזמן . בשל כך בתי המשפט כמדיניות יחמירו עם אדם הלוקח החוק לידיו ונוקט באלימות פיזית כלפי אדם אחר מכל סיבה שהיא. ככל שנסיבות התקיפה חמורות יותר הרי שהעונש יהיה חמור יותר.

למשל כשאדם מארגן שני אנשים או יותר ויחד תוקפים אדם אחר או כשנעשה שימוש בנשק חם או קר או כשתוצאת התקיפה חמורה מאוד.  בדר"כ עבירות תקיפה כאלו תגרורנה יד קשה מצד התביעה שתטה להגיש כתב אישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד התוקפים. עבירות תקיפה כאלו יגררו אף ענישה קשה יותר מצד בתי המשפט.

חשוב לזכור בנקודה זו כי במסגרת שיקולי הענישה בית המשפט ישקול את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה וכאן ישנה חשיבות מכרעת לתפקודו של עורך דין פלילי. עורך דין פלילי חייב לשטוח בפני בית המשפט את כלל הנסיבות המקלות ביחס למבצע העבירה, ובין היתר, נסיבות חייו הקשות, התמכרותו לאלכוהול או סמים , בריאותו, מצבו הנפשי וכו'.

חשוב לציין כי במקרים לא מעטים מוגש כתב אישום בגין עבירת תקיפה חמורה מאוד. יחד עם זאת, בחינת הראיות בתיק החקירה ע"י עורך דין פלילי מנוסה ומציאת פגמים כאלה ואחרים יש בה כדי להביא לשינוי עבירת התקיפה לעבירה קלה יותר ובהתאם לכך לענישה קלה יותר ובמקרים מסוימים לאחר בחינת הראיות ע"י עורך דין פלילי מקצועי, יתנהל משפט הוכחות שיביא לזיכוי הנאשם.

חשיבות נוספת במאבק עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה נובעת מהנושא של רישום פלילי. הדרך למחיקת רישום פלילי הינה באמצעות בקשת חנינה לנשיא המדינה. ככל שהעבירה חמורה יותר הרי שסיכויי בקשת חנינה פוחתים (לא מבוטלים כליל שכן ישנם שיקולים נוספים במסגרת בקשת חנינה).

רישום פלילי הנו נושא משמעותי עבור כל אחד ואחת מאיתנו שכן יש לו חשיבות במקרים רבים, כגון קבלה לעבודה, קבלת רישיון לעסוק במקצוע מסוים או אפילו הגירה לחו"ל.

לכן , אין להשלים מראש עם הנטען בכתב האישום ויש לנהל מאבק עיקש עם התביעה על חומרת עבירת התקיפה או לחילופין על ביטול כתב האישום.

אין תגובות