ארכיון הנושא 'נהיגה בשכרות'

אוג' 05 2010

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות – אי מתן דגימת אוויר ינשוף


מדי יום ביומו מוגשים לבית המשפט כתבי אישום בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך סירוב נבדק לספק דגימה של אוויר נשוף במכשיר הינשוף על פי דרישת שוטר.  לעתים רבות, אין מדובר בסירוב מילולי מפורש להיבדק, אלא מצב בו השוטר הבודק מסיק מהתנהגותו של הנבדק את אותו סירוב –  למשל:  משיכת זמן עד הבדיקה, נשיפה שאינה מספיקה בכדי לבצע את בדיקת הינשוף וכדומה.

האם ישנה דרך להתמודד בבית המשפט בכתב אישום המייחס נהיגה בשכרות לאור סירוב להיבדק ?

לאחרונה ניתנה הכרעת דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר זיכתה נאשמת מעבירה של נהיגה בשכרות, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדה, אשר ייחס לה סירוב לתת דגימה של אוויר נשוף במכשיר הינשוף לפי דרישת שוטר.

במסגרת התיק הנ"ל, נבחנה טענת הנאשמת, לפיה לא הצליחה, בשל מצבה הרפואי, לספק דגימת אוויר נשוף לבקשת השוטר, ולפיכך, למעשה, אין לראותה כמי שסירבה ליתן דגימה.

בפסיקה נקבע כי ככלל, כשנבדק נושף כמות אשר אינה מספקת לשם מתן תוצאה על ידי מכשיר הינשוף, רואים בהתנהגותו כדי לבסס הנחה שהוא, למעשה, ביקש להכשיל את הבדיקה. התנהגות זו נתפסת כסירוב למתן דגימה של אויר ינשוף.

עם זאת, הנבדק יכול להוכיח כי יכולת הנשיפה שלו הושפעה על ידי גורמים אחרים, אשר לא אפשרו לו לתת את אותה הדגימה.כבר במועד האירוע טענה הנאשמת בפני השוטרים כי הינה במצב בריאותי קשה ובהמשך אף הציגה תעודה רפואית המציינת כי במועד הרלבנטי היא סבלה ממחלות הקשורות בדרכי הנשימה, מה שהקשה על מסירת אותה דגימת אוויר נשוף מבוקשת.

בנוסף לחקירתה של הרופאה, עורכת התעודה הרפואית, על ידי המאשימה, העיד בבית המשפט עד מומחה מטעם הנאשמת, אשר פירט לגבי המחלה ממנה סבלה הנאשמת במועד האירוע ועל השפעתה של המחלה על יכולתה של הנאשמת לתת דגימה של אוויר נשוף.

קביעתו של המומחה כי ברוב המקרים שבהם אדם סובל ממחלה זו לא יוכל לבצע פעולה של נשיפה באופן מלא סיפקה את בית המשפט, אשר קבע כי בנסיבות אלו לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת אכן הכשילה את בדיקת הינשוף ולכן לא ניתן לייחס לה סירוב למתן דגימת אוויר נשוף.

עם קביעתו זו, בחן בית המשפט האם ניתן להרשיע את הנאשמת בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך ראיות נוספות שהוצגו בפני בית המשפט.- ראיות שאינן מדעיות או שלא על בסיס הסירוב להיבדק.

בית המשפט בחן במסגרת הכרעת הדין את דוחות השוטרים שהיו במקום בצירוף ובהתאמה לעדויותיהם בבית המשפט.  במסגרת זו קבע כי ריח חזק של אלכוהול מפיה של הנאשמת כאינדיקציה יחידה, אינו יכול, כשלעצמו, ללמד כי הנהג היה נתון תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע.

לבסוף הגיע השופט למסקנה כי לא ניתן להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי אכן הנאשמת נהגה בשכרות וזיכה אותה.

אין תגובות

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

יולי 04 2010

על עבירות הריגה, הפקרה ונהיגה תחת שכרות מקרה טל מור


טל מור מתוך NRG

הבוקר התבשרנו כי הפרקליטות תגיש כתב אישום חמור נגד טל מור, החשוד בדריסתו למוות של בנו של השופט בדימוס חשין. סעיפי האישום בהם יואשם מור הם הריגה, הפקרה ונהיגה בשכרות. סעיפי האישום הוגשו במסגרת הצהרת תובע בה התחייבה הפרקליטות על הגשת כתב האישום עד ליום רביעי השבוע.

בתום הדיון אמר מור כי הוא מקווה ש"לא יעשו איפה ואיפה", בהתייחסו לייחוסו של חשין, בנו של שופט העליון בדימוס, ולאור הסיקור התקשורתי הנרחב שהפרשה קיבלה. ראוי להתייחס לאמירה זו, כמו גם להיבטים המשפטים האחרים העולים מתוך המקרה ומכתב האישום. אך תחילה להגדרות:

מהי הריגה?

סעיף 298 לחוק העונשין קובע כי מי שגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה ודינו מאסר 20 שנה.

מהי עבירת נהיגה בשכרות?

"העונש בצידה של עבירת נהיגה בשכרות הינה, בין השאר, בין השאר, עונש מאסר של שנתיים וחובת פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים. חשוב להבין, כי שיכור, על פי פקודת התעבורה, הינו, בין השאר, גם מי שבגופו היה מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן ו/או היה נתון תחת השפעה של סם מסוכן (ולא רק אלכוהול).

מהי עבירה של הפקרה?

העבירה של הפקרה אחרי פגיעה (סעיף 64 א') היא מהחמורות בפקודות התעבורה. הסעיף מחולק לשניים:
סעיף קטן (א) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה" דינו מאסר שבע שנים.
סעיף קטן (ב) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע , או בנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי", דינו 9 שנות מאסר.

בשני המקרים, על פי פקודת התעבורה, יש חובת עונש מאסר בפועל ולא ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי בלבד.

מעצר עד תום ההליכים האם הליך מקובל בעבירות מסוג זה?

בשל חומרת העבירות ונסיבות ביצוען לאור הפרסומי, נהג טל מור באותו לילה, לאחר ששתה אלכוהול בכמויות אדירות ואף לאחר שהשתמש בסמים מסוכנים, ואף פורסם כי עצר בצד הדרך לאחר הפגיעה, יצא מהרכב כשהוא נסער וחבריו אף הרגיעו אותו כלומר, היה מודע לפגיעה, אך לא עשה דבר בכדי לסייע לשניאור חשין או לבדוק מצבו, אזי, מבחינת המדינה, מדובר באדם אשר מהווה סכנה לציבור.

עצם הסגרתו, בסופו של דבר, אין לה ולא כלום מבחינת רמת מסוכנותו לציבור. ההיפך הוא הנכון לטענת חוקרי המשטרה, במהלך הזמן שבו נמלט מור לביתו ועד להסגרתו, נקט טל בפעולות לשיבוש החקירה המשטרתית.

המדינה תבקש את מעצרו של מור טל, ככל הנראה, הן בשל מסוכנותו לציבור (נובעת מחומרת נסיבות המקרה נהיגה בשכרות והריגה כמו גם הפקרתו של הקורבן) והן מחשש לשיבוש מהלכי משפט פעולותיו לשיבוש החקירה, כפי שטוענים, כאמור, חוקרי המשטרה.

אין מדובר בהליך יוצא דופן בעבירות מסוג זה ולכן גם לא התנגד סנגורו של מור לבקשה להאריך את מעצרו של מור במסגרת הצהרת התובע שהוגשה לבית המשפט.

מהי הצהרת תובע?

סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים), קובע כי עצור שחקירתו הסתיימה, ישוחרר מהמעצר.  אולם אם הצהיר תובע (כולל גם פרקליט) כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ובית המשפט שוכנע כי קיימת עילה לכאורה לבקש גם את מעצרו של אותו עצור עד לתום ההליכים נגדו -  יוכל בית המשפט להאריך מעצר לתקופה של עד 5 ימים.

מדובר, למעשה, במתן ארכה לרשויות התביעה, לאחר סיומה של החקירה, לשם הכנת כתב האישום והגשתו ובמקביל הגשת בקשה למעצרו של הנאשם הנ"ל עד תום ההליכים נגדו.- זאת ללא שחרורו באותה תקופת ביניים שבין סיום החקירה מחד והגשת כתב האישום, מאידך.
במסגרת הדיון בהצהרת התובע יבחן שופט מעצר האם יש עילה לכאורה לבקש את המעצר עד תום ההליכים ובמידה ואין עילה לכאורה, לא יאריך בית המשפט את מעצרו, הגם שהדבר מתבקש על ידי רשויות התביעה.

רמת הענישה

קשה היום לדבר על רמת הענישה במקרה של מור. השאלה נסובה סביב מספר אלמנטים בדרך להכרעת דינו. ראשית, חומרת כתב האישום ומה, למעשה, יכולה התביעה להוכיח.

  • האם ניתן להוכיח את הנהיגה בהשפעת סמים ו/או אלכוהול?
  • האם אכן, כפי שהתפרסם, קיימות ראיות לכך שטל היה מודע לפגיעה בשניאור ולמרות זאת עזב המקום?
  • האם טל יקבל אחריות ויודה בכתב האישום או שמא יתנהל המשפט כולל שמיעת הראיות?
  • האם יתוקן כתב האישום במסגרת עסקת טיעון?

בית המשפט לא יסטה מהנורמה

על פניו, מדובר בעבירות חמורות ביותר וקיימת כרגע נטייה בבתי המשפט להעלות את רמת הענישה בעבירות מסוג זה (במיוחד כאשר מעורבים סמים).  ראה, לדוגמא, את העונש הכבד שהוטל על ירון ברכה, מי שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול וגרם למותם של שישה, כולל אחיו התאום, אשר נשלח למאסר לתקופה של 16 שנים , מאסר על תנאי ורישיונו נשלל לצמיתות.

במקרה זה, לעניות דעתינו,, בית המשפט לא יסטה מרמת הענישה הקיימת, הגם שהנפגע הינו בנו של השופט בדימוס חשין.

תגובה אחת

יוני 10 2010

נהיגה בשכרות: ביטול כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות בטענה של הגנה מן הצדק


נהיגה בשכרות - עו"ד פלילי

הגנה מן הצדק הינה טענה הגנה במסגרת המשפט הפלילי, במסגרת רשימת הטענות המקדמיות שניתן להעלות והמצוינות בחוק סדר הדין הפלילי. קבלת הטענה על ידי בית המשפט יכולה להביא לביטולו של כתב אישום או ביטול חלקים מכתב האישום. כיום המבחנים הנהוגים הינם כפי שנקבעו בפסק דין בורוביץ (ע"פ 4855/02) – מבחן תלת שלבי להחלת ההגנה:

1. בית המשפט יזהה את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו, תוך קביעת עוצמתם;
2. בית המשפט יבחן את השאלה אם למרות הפגמים יש פגיעה חריפה בתחושת הצדק אם יקוים ההליך הנבחן;
3. בית המשפט יבחן האם הפגמים ניתנים לריפוי באמצעים מתונים מביטול כתב האישום.

בפסק דין בורוביץ נקבע כי:

"מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות; ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן" .

חשוב להבין, במסגרת העלאת טענת הגנה מן הצדק, אין חשיבות לשאלת "אשמתו" של הנאשם – והיא יכולה להיטען גם מקום שבו מדובר באדם אשר ביצע העבירה שיוחסה לו וניתן, על סמך ראיות התביעה, אף להוכיח זאת.

בתי המשפט בארץ אינם ממהרים לקבל את טענת ההגנה מן הצדק ומספר המקרים במסגרתם התקבלה הטענה, מצומצם מאד.

ביטול כתב אישום – הגנה מן הצדק

לאחרונה, ניתנה החלטה על ידי כב' השופט ש. בנג'ו, בבית המשפט לתעבורה בחיפה, במסגרתה התקבלה טענת הגנה מן הצדק, כתוצאה מכך, כתב האישום אשר ייחס לנאשם נהיגה בשכרות, בוטל.

בתיק זה הוגש כתב אישום לפיו נהג הנאשם בהיותו שיכור, כאשר בדגימת אויר נשוף שנתן באמצעות מכשיר הינשוף, נמצאו 275 מיקרוגרם אלכוהול.

בתום פרשת התביעה – כלומר, לאחר שנשמעו כל עדי התביעה טען הנאשם, שתי טענות,  אחת מהן הייתה הגנה מן הצדק, אשר התקבלה על ידי בית המשפט.

במסגרת זו התייחס כב' השופט בנג'ו לפסיקת בית המשפט לתעבורה בירושלים בעניין מכשיר הינשוף (בה נקבע כי יש להעלות את רף האכיפה בעבירות של נהיגה בשכרות ל- 400 מיקרוגרם) וכן התייחס לערעורה של המדינה על החלטה זו, אשר במסגרתו עתרה המדינה לבטל את פסק הדין הנ"ל ותחת זאת להורות כי רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות יועמד על 290 מיקרוגרם (הוא הרף שעליו הצביע המומחה מטעם המדינה שהעיד בפני בית המשפט השלום בטרם קבלת החלטתם).

השופט בנג'ו הגיע למסקנה, כי גם אם יתקבלו טענות המדינה בערעור על פסק דין בירושלים, הרי שגם לשיטת המדינה, רף האכיפה הראוי הנו 290 מיקרוגרם ומעלה!!!

כב' השופט בנג'ו התרעם בהחלטתו על כך שלמרות שהאמור לעיל מייצג את עמדת המדינה, אין אחידות בעמדה זו ולבתי המשפט לתעבורה ברחבי המדינה, ממשיכה המשטרה להגיש כתבי אישום ברף נמוך מ- 290 מיקרוגרם.

כב' השופט בנג'ו קבע כי המדינה נתפסת ב"השתק שיפוטי", כלומר, היא מושתקת במסגרת ההליך שבפניו מלטעון טענות הסותרות את טענותיה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים.  לשיטתו של השופט בנג'ו, התוצאה הינה הקמת הגנה מן הצדק לנאשם וביטול כתב האישום.

כב' השופט בנג'ו קבע כי בהתנהלותה של המדינה במקרים אלו (כאשר מחד טוענת במסגרת ערעור שהגישה כי על רף האכיפה להיות 290 מיקרוגרם ומאידך ממשיכה להגיש תיקים בהם רף האכיפה נמוך מכך) קיים דופי הפוגם בחובת תום הלב של המדינה בקיום וניהול הליכים פליליים, בהציגה עמדות מנוגדות בסוגיה עקרונית, זאת מבלי שניתן ליישב בין עמדות מנוגדות אלה. – לא ניתן לקבל מצב שבו רשויות התביעה מדברות, למעשה, בשתי לשונות.

הפגיעה באזרחים

משמעותה של סתירה זו בעמדת המדינה הינה הכתמתם והרשעתם של אזרחים רבים, דבר העשוי לפגוע קשות בזכויות היסוד שלהם למשל: פגיעה בכבודם, בקניינם או בחירות תנועתם.

יש לזכור כי בעבירה של נהיגה בשכרות, בדר"כ ,נפסל רישיונם של אזרחים בפסילה מנהלית ל- 30 יום ואף נאסר השימוש ברכב שבו נהגו.

כך, שלמרות עמדת המדינה / משטרה, במסגרת הערעור כאמור, ממשיכה היא לפסול רישיונם של אזרחים ולמנוע שימוש ברכבם, גם כאשר נמדדת אצלם כמות הנמוכה מ- 290 מיקרוגרם אלכוהול באוויר נשוף.  הדבר פוגע באופן קשה וקיצוני בזכויותיהם של אותם אזרחים.

בדיקת מאפיינים

במסגרת ההחלטה, בחן כב' השופט בנג'ו האפשרות לרפא את הפגם באמצעי אחר, מתון יותר, כגון קביעה כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול, בהתאם לבדיקת המאפיינים שעבר.  לאחר בחינת חומר הראיות בתיק, הגיע השופט למסקנה כי מאחר והנאשם עבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים, לא קיימות בתיק ראיות כי הנאשם נהג כשהוא תחת השפעת אלכוהול ולפיכך הגיע לתוצאה הבלתי נמנעת והמתחייבת, לשיטתו, והיא ביטול כתב האישום

אין תגובות