ארכיון הנושא 'מאמרים'

מרץ 28 2010

מחדלי חקירה – החזקת סכין

מאת admin נושאים כללי, מאמרים

מהם מחדלי חקירה, מה משמעותם והאם יש בהם כדי להביא לכדי זיכוי נאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום?

מחדלי חקירה

מחדלי חקירה, כשמם כן הם. מדובר במחדלים באופן ניהול החקירה בתיק הפלילי כנגד חשוד, כלומר המשטרה במהלך חקירת התיק הפלילי לא ביצעה פעולות חקירה מסוימות שיש בהן כדי לשפוך אור על נסיבות המקרה ו/או כדי למנוע הגשת כתב אישום כנגד אדם.

לדוגמא, אדם נחקר במשטרה בחשד לבצוע עבירה של תקיפה , האדם / החשוד טוען כי למעשה לא הוא שתקף אלא ההיפך הוא הנכון, כלומר האחר תקף אותו וכי יש עד שראה התקיפה בבירור ומסר פרטים מפורטים של העד.

המשטרה מסיבה כזו או אחרת לא הזמינה לחקירה את העד שנכח בעת התקיפה ובהמשך הוגש כתב אישום כנגד החשוד.

דוגמא נוספת, אדם נתפס ע"י המשטרה כשהוא מחזיק ברשותו נכס מסוים שבדיעבד הסתבר כי מדובר בנכס גנוב. אותו אדם נחקר במשטרה וסיפר לחוקר המשטרה כי קנה הנכס מאדם מסוים, מסר את פרטיו המלאים, והמשטרה נמנעה מבדיקת טענת החשוד.

כידוע וכפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט , המטרה של חקירת משטרה בגין אירוע פלילי הינה איתור ומציאת ראיות שמטרתן לחשוף את האמת ולא מציאת ראיות לשם הרשעת אדם וכי זכותו של כל אדם למשפט הוגן שתלוי בין היתר, באופן חקירת המשטרה והתנהלותה .

משמעות מחדלי חקירה

מחדל חקירתי חמור העומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, יש בו כדי להביא לזיכויו של אדם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מהו מחדל חמור ?  מדובר במחדל כה חמור עד  כדי חשש כי יש בכך כדי קיפוח הגנת הנאשם, שכן המחדל מקשה עליו להתגונן כראוי עם טענות התביעה וחומר החקירה נגדו.

משימתו העיקרית של בית המשפט בתחום זה של מחדלי חקירה הינה הכרעה בשאלת חומרת מחדל החקירה והמשקל שיש ליתן לו.

חשוב לציין כי מחדל חקירה שאין בו כדי פגיעה בהגנת הנאשם, לא יביא לזיכוי .

זיכוי בגין מחדלי חקירה

בית משפט השלום בטבריה (תפ' 13544-06-09 ) זיכה נאשם מעבירה של החזקת סכין שלא כדין בגין מחדלי חקירה .

במקרה זה, הנאשם קנה סכין ונתפס ע"י המשטרה רגעים ספורים לאחר רכישת הסכין.

הנאשם סיפר לחוקר המשטרה כי רכישת הסכין ממש טרייה, אך המשטרה נמנעה מבדיקת גרסתו והוגש נגדו כתב אישום.

בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת החזקת סכין שלא כדין שכן גרסת הנאשם נטענה באופן מיידי בתחילת החקירה וכי גרסתו לא זכתה להתייחסות מצד המשטרה.

בכך למעשה ביצעה המשטרה מחדל חקירתי שיש בו כדי פגיעה חמורה בהגנת הנאשם, שכן אם גרסת הנאשם הייתה נבדקת כהלכה, הרי שהמדינה הייתה נמנעת מהגשת כתב אישום נגדו.

אי בדיקת גרסת הנאשם במקרה זה, מהווה פגיעה חמורה שיש בה כדי להביא לזיכויו מעבירת החזקת סכין שלא כדין.

 

סוף דבר – מחדל חקירה חמור, כאמור לעיל = זיכוי !!!

אין תגובות

מרץ 25 2010

מעשה מגונה עבירת מין אחריות פלילית

מאת admin נושאים מאמרים

מהו מעשה מגונה, מה העונש בגינו, האם ניתן לזכות נאשם מעבירת מין זו בגין טענה של הגנה מן הצדק, כיצד תוכנית טלוויזיה קשורה לעבירת מין ?

מעשה מגונה

באופן עקרוני וכללי, ניתן להגדיר מעשה מגונה כמעשה מיני כלפי אדם, בניגוד לרצונו החופשי ושאינו כולל פעולה של חדירה לאברי הגוף, שכן אז מדובר בעבירות של אונס ו/או מעשה סדום.

החוק עושה אבחנה בין סיטואציות שונות במסגרת המעשה המגונה, ובין היתר, תוך התייחסות לגיל האדם כלפיו בוצעה עבירת מעשה מגונה.

כך למשל, עבירה שבוצעה כלפי קטין שמלאו לו 14 תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו מאסר ארבע שנים.

עבירת מעשה מגונה כלפי קטין מתחת לגיל זה ובנסיבות שונות חמורה יותר, והעונש בגינה הינו  7 שנים או 10 שנים (תלוי בנסיבות).

 האם ניתן לזכות נאשם מעבירה של מעשה מגונה בגין טענת הגנה מן הצדק?

 מהי טענת הגנה מן הצדק?

מדובר בטענה מקדמית של נאשם במשפט הפלילי, לפיה המדינה כתובעת, התנהגה כלפי הנאשם באופן שערורייתי שיש בו משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. מדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת.

קבלת טענה של הגנה מן הצדק ע"י בית המשפט משמעה ביטול כתב אישום !!!

בית המשפט קבע מבחן של שלושה שלבים להגנה מן הצדק:

  1. על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו ולקבוע את עוצמתם.
  2. על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך המשפטי כנגד הנאשם, למרות הפגמים, יש פגיעה חריפה בתחושת הצדק
  3. על בית המשפט לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום

להלן מספר סיבות לקבלת טענת הגנה מן הצדק:

  • אכיפה בררנית
  • שימוש בסוכן מדיח
  • שיהוי רב /התמהמהות רבה בהגשת כתב האישום באופן המקשה על הנאשם להגן על עצמו

זיכוי בגין קבלת טענת הגנה מן הצדק / תוכנית טלוויזיה

באחת מתוכניות הטלויזיה שמטרתה היתה איתור פדופילים, תחקירנית החלה לשוחח בצ'ט באינטרנט עם גבר/הנאשם ואף הציגה עצמה כקטינה בת 13 שנים.

בהמשך אך נקבעה פגישה בבית בין התחקירנית /הקטינה לבין הגבר / הנאשם.

התחקירנית הגיעה לפגישה מחופשת ומאופרת כנערה צעירה , לאחר שיחה קצרה עם הנאשם עזבה את החדר ואנשי התוכנית נכנסו והתעמתו עמו.

 נציין כי בפועל ובשום שלב, לא היתה מעורבת קטינה ואותו גבר לא נפגש עם אף קטינה.

כנגד הגבר הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית באינטרנט וכן בגין ניסיון  למעשה מגונה בקטינה בת 13.

כבר עתה נציין כי הגבר זוכה ע"י בית המשפט הנכבד לאחר שהתקבלה טענת הגנה מן הצדק.

הנימוק לזיכוי היה כי מדובר בהדחה בנסיבות המקימות הגנה מן הצדק וכן משום שלא הוכחה מחשבה פלילית לעבירה של הטרדה מינית ולא הוכח כי מעשי הנאשם חרגו מרמת ההכנה בעבירת מעשה מגונה.

כמו כן קבע בית המשפט כי הנאשם הודח למעשים ע"י התחקירנית באופן בלתי ראוי הפוגע בזכויות האזרח מעבר לראוי.

בית המשפט קבע לגבי עבירת ההטרדה המינית במסגרת הצ'ט, כי מהות הגלישה באינטרנט והשיחות במסגרת זו הינן אנונימיות.

הגולשים מזהים עצמם כאנשים מסויימים בגילאים מסויימים שאינם תואמים את המציאות ולכן אף אדם אינו יודע מי האדם עמו הוא משוחח.

בבסיס המודעות של הנאשם קיננה המחשבה כי אינו יודע מי הגולש שמולו.

בית המשפט קבע שאם עמדת התביעה היתה מתקבלת אזי כל שיחה בעלת תוכן מיני באינטרנט עשויה להפוך לעבירה כי הרי תמיד קיים סיכון שהצד השני הנו ילד המציג עצמו כבוגר.

לגבי הניסיון למעשה מגונה, קבע בית המשפט, כי העבירה לא הוכחה ע"י התביעה שכן הנאשם טרם הספיק לברר עד תום את הנסיבה בגינה מעשיו עתידים היו אמורים להפוך לאסורים ולא הונחה בפני בית המשפט כל ראיה כי הנאשם היה ממשיך במעשיו (להזכירכם, התחקירנית יצאה מהחדר ומיד אח"כ נכנסו אנשי ההפקה והתעמתו עם הנאשם).

לפי בית המשפט, כוונת הלב של הנאשם היתה רחוקה ממעשה גלוי של ביצוע עבירת מעשה מגונה, שכן מס' התנהגויות של הנאשם יכולות היו להתרחש אך בפועל דבר לא קרה והנאשם טרם הספיק לגבש כוונה פלילית ותוכנית למימוש .

סוף דבר זיכוי הנאשם מעבירת הטרדה מינית וניסיון למעשה מגונה בקטינה בת 13.

אין תגובות

מרץ 22 2010

קבלת דבר במרמה עבירת מרמה

מאת admin נושאים מאמרים

מהי קבלת דבר במרמה , האם הגעה לכדי סיפוק מיני תיחשב כ"קבלת דבר" לצורך עבירה זו,  האם יש לנקוט בפעולה אקטיבית או שגם מחדל יענה על יסודות סעיף העבירה, מה העונש עפ"י החוק, על כך ועוד במאמר זה.

קבלת דבר במרמה-

עבירה זו של קבלת דבר במרמה מוגדרת בסעיף 415 לחוק העונשין, כדלקמן:

" המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים" .

מהו "דבר"

בהוראת החוק הרלוונטית  מצוין כי: "דבר" לצורך עבירת קבלת דבר במרמה, הנו מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה.

בעבר רווחה הגישה בפסיקה כי "דבר" צריך להתאפיין בהקשר של רכוש ממשי כלכלי וברוח זו יש לפרש גם את המונחים זכות וטובת הנאה שבהגדרת "דבר".

בהמשך שונה הדבר ולמעשה ניתנה למונחים אלו פרשנות רחבה ונקבע כי טובת הנאה , למשל, אינה חייבת לבוא לידי ביטוי באופן חומרי.

לכן, לצורך העניין, אף סיפוק גופני ו/או נפשי יש בהם כדי לענות על הגדרת המונח "טובת הנאה" !!!

ניתן למעשה להגדיר את המונח "דבר" באופן הבא: אם הרמאי (האדם המרמה) השיג יתרון ומאידך המרומה סופג נזק ו/או הפסד, אזי, יש בכך כדי לענות על הגדרת "דבר"  בעבירת קבלת דבר במרמה.

יש לציין כי נקבע בפסיקה  : " חזות הכל בעבירה של קבלת דבר במרמה הינה ביתרון או בהישג למרמה, ולא בחסר למרומה" . לכן, ייתכנו מקרים שגם אם המרומה לא ספג נזק ו/או הפסד ובלבד שהמרמה השיג יתרון נוכח מעשיו, הרי שדי יהיה בכך כדי להרשיע בעבירה של קבלת דבר במרמה.

להלן דוגמאות שהוכרו ע"י הפסיקה כקבלת דבר במרמה:

  1. הבאת אדם (בין אם אישה ובין אם גבר) להתמסרות וגרימת סיפוק מיניו/או נפשי שהמרמה מקבל.
  2. קבלת תלמיד לבית ספר ברמה גבוהה מזו שהיה צריך ללמוד בו.
  3. וויתור על החזרת הלוואה.
  4. השגת תיקון רישום בדבר מצב משפחתי מכוח פסק דין שהציג מצב עובדתי מוטעה.
  5. הארכת שירות בעירייה, מעבר לגיל שבו היה צריך לפרוש.

מרמה

מרמה עפ"י החוק הינה: " טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".

"לרמות", הכוונה להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל.

כלומר, כדי לבצע עבירה של קבלת דבר במרמה על האדם לטעון טענה כוזבת וביודעו כי הטענה כוזבת. אם אדם אינו יודע כי טענה שטען כוזבת הרי שלא מתקיימים יסודות הסעיף.

שתיקה והעלמת עובדות

נקבע בפסיקה כי שתיקה זהה להעלמת עובדות. כלומר, אם בהתקשרות בין גורמים לא צוינו פרטים שיש צורך לאומרם במסגרת התקשרות מאותו סוג, אזי ייתכן והשתיקה ואי גילוי הנתונים הרלוונטיים היה בהם כדי לשנות את המצב ועשיית מעשה זה יוצרת למעשה מצג שווא.

"המקבל דבר"

חשוב לציין כי מדובר ביסוד חשוב ומהותי בעבירת קבלת דבר במרמה.

לא ניתן להרשיע אדם בעבירה זו אלא אם המקבל קיבל את "הדבר" בשל פעולת המרמה. כלומר, יש צורך בקשר סיבתי ממשי בין פעולת "המרמה" לבין הוצאת "הדבר" מהמרומה.

לסיום יצוין כי עבירת "קבלת דבר במרמה" הינה עבירה מורכבת ביותר ויש לנקוט משנה זהירות ולבחון היטב האם כלל מרכיבי העבירה מתקיימים לשם הגשת כתב אישום כנגד אדם .

יתירה מכך, לעיתים ,לכאורה, כלל מרכיבי העבירה מתקיימים אך עדיין ייתכנו מצבים בהם לא מדובר בעבירה או שעדיין נותר ספק בעניין, שכן הסיטואציה במסגרתה "העבירה" בוצעה מורכבת ומסועפת.

המלצה – אם הינכם חשודים בבצוע עבירת מרמה ו/או הוגש נגדכם כתב אישום, גשו בהקדם לעו"ד פלילי מנוסה שייצג אתכם !!!

עורך דין פלילי יבחן את חומר החקירה בקפידה ובהתאם ידע מה עליו לעשות במטרה להגן עליכם בדרך הטובה ביותר .

2 תגובות

מרץ 10 2010

פומביות הדיון בית משפט לנוער

מאת admin נושאים מאמרים

לשם ההגנה על קטין, (בין אם הוא נאשם ובין אם הוא עד בהליך פלילי), יתקיים הדיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות, כאשר נאסר לפרסם את פרטי הקטין וזהותו. 

רק לאחרונה נתקלנו בפרשיית האונס הקבוצתי בתל אביב, שבה קורבן הפרשייה הינה נערה קטינה ואילו רוב רובם של החשודים הינם קטינים (למעט חשוד אחד כבן 19).

שם  הנערה ו/או פרטים מזהים לגביה ושמותיהם ופרטיהם המזהים של הקטינים החשודים המעורבים אינם מתפרסמים וזאת בשל האיסור לפרסמם.  להבדיל מהקטינים, פרטיו של החשוד בן ה- 19 פורסמו במלואם, כך ששמו ומקום מגוריו ידועים לכל.

במסגרת מאמר זה נבדוק מהו כלל פומביות הדיון ומדוע בתיקי נוער קיים חריג לכלל זה.

מהו כלל פומביות הדיון

סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי (הגם שהם בדרך חשודים בלבד בשלב זה וטרם הוכרע דינם ו/או נקבע כי ביצעו העבירות שמיוחסות להם).

מחד, עקרון פומביות הדיון מביא לכך שבתי המשפט יתנהלו תוך שקיפות מלאה, וכך מאפשר לכל אזרח להכיר, ללמוד ולבקר את ההליך השיפוטי המתנהל . 

מאידך, פרסום כאמור עלול לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של אדם ו/או לגרום לחשוד ו/או לקורבן העבירה נזק בלתי הפיך.

דיון בדלתיים סגורות

המחוקק, אשר צפה פגיעה זו, ראה לנכון לאזן בין שני השיקולים כאמור, וקבע בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט חריגים לכלל פומביות הדיון.  במסגרת חריגים אלו, יכול לקבוע בית המשפט, לבקשת הצדדים, כי הדיון בתיק ספציפי זה או אחר יתנהל בדלתיים סגורות (סעיף 68 לחוק בתי המשפט).

כך, למשל, בסעיף 68(ב)(4) נקבע כי ניתן לחרוג מכלל פומביות הדיון "לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז – 1977."

משמעות הדיון בדלתיים סגורות

ראשית, משמעותה של החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, הינה כי כל דיון במסגרת התיק יתנהל ללא נוכחותו של קהל.  רק הצדדים המעורבים יוכלו לשהות באולם במהלך הדיון !!!

במהלך משפט פלילי המתנהל בדלתיים סגורות, יתירו גם לבני משפחה של הנאשם מקרבה ראשונה להיות נוכחית במהלך הדיונים. 

שנית, החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, תביא, באופן אוטומטי, לאיסור פרסום מידע ו/או פרטים לגבי הדיון כאמור, אלא אם הורה בית משפט אחרת, כלומר, למרות "הדלתיים הסגורות", הרשה בית המשפט לפרסם על הדיון הנ"ל.

איסור פרסום

כלל פומביות הדיון הביא, כאמור, לכך שככלל דיון משפטי יהיה פתוח לציבור וכן יותר לפרסם על הדיונים הנ"ל בכל דרך שהיא.

המחוקק, שזיהה את הבעייתיות בכלל נרחב זה, ראה לנכון לקבוע חריגים, שבמסגרתם ייאסר פרסום מידע לגבי דיונים משפטיים ו/או מידע לגבי זהות צדדים לדיון משפטי.  זאת עשה בסעיף 70 לחוק בתי המשפט.

סעיף 70 לחוק קובע רשימה של מקרים שבהם לא יתפרסם מידע על דיון שהתנהל/מתנהל בבית המשפט ו/או לא יתפרסמו פרטיו של אדם שמתנהל נגדו הליך משפטי.

למשל: סעיף 70(א) קובע באופן חד משמעי: "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". – כלומר, אין לפרסם מידע על הדיון או פרטים מזהים לגבי הצדדים לדיון.

האם חל כלל פומביות הדיון במסגרת ניהול תיק פלילי של קטין, בבית משפט לנוער?

מטרתו של המחוקק בכל הקשור לניהול משפט פלילי כנגד קטין הינה, בראש ובראשונה, שיקומו של הקטין. 

כל פרסום לגבי דיון פלילי של קטין ו/או מידע לגבי זהותו של קטין שנחשד או נאשם בפלילים תחשוף אותו לפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ובפרטיותו והטבעתו ב"אות קין".

בכדי להימנע מפגיעה זו ובכדי להקל על שיקומו של הקטין עם סיומו של ההליך הפלילי, ראה לנכון המחוקק לקבוע , במסגרת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (בסעיף 9 לחוק), כי במסגרת ניהול משפט בבית משפט לנוער, הכלל הינו כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות (בניגוד לכלל של פומביות הדיון), למעט נוכחותם של אחרים בהרשאת בית המשפט.

אי לכך, יחול סעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט, אשר גורר איסור פרסום של הדיונים בבית המשפט לנוער.

זאת ועוד, סעיף 70(ג) לחוק בתי המשפט אף הרחיב האיסור וקבע כי לא יפרסם אדם, ללא רשות בית המשפט, פרטיו המזהים של קטין (מתחת לגיל 18) שהוא נאשם או עד במשפט הפלילי.

 

אין תגובות

מרץ 08 2010

נהיגה בשכרות מכשיר הינשוף

מאת admin נושאים מאמרים

מהי נהיגה בשכרות, כיצד בודקים האם אדם נהג כשהוא שיכור, מה הבעיה עם דרך זו, ומה בעצם משמעות החלטת בית המשפט מיום 7.3.10 בנושא מכשיר הינשוף? על כך במאמר זה.

שכרות

החוק מגדיר שכרות כשאדם נוהג ברכב, כשבליטר אוויר נשוף בגופו יש למעלה מ-240 מיקרוגרם אלכוהול או 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

תקנה 169ב.(א) לתקנות התעבורה קובעת כי: "לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור".

כיצד בודקים האם אדם שיכור

אדם החשוד כי נהג בשכרות יתבקש ע"י שוטר לבצע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר המכונה "ינשוף" . תפקידו של מכשיר הינשוף, למדוד את רמת האלכוהול בגופו של אדם אשר נהג ברכב.

מהי בדיקת נשיפה

החוק מגדיר "בדיקת נשיפה" כך: " בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

מה הבעיה עם מכשיר הינשוף?

אנו, עורכי הדין, טוענים זמן רב בבתי המשפט טענות הנוגעות, בין היתר, לאמינות מכשיר הינשוף.

נוכח ריבוי הטענות בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ , הוחלט בבית המשפט לתעבורה, בירושלים, למנות 3 שופטים (סגן הנשיא,יוסף ריבלין, אברהם טננבוים ואביטל חן) שידונו בנושא מכשיר הינשוף.

ביום 7.3.10, לאחר שנתיים של דיונים בנושא, ניתנה החלטת השופטים, המשתרעת על פני 123 עמודים, לפיה יש להעלות את רף כמות האלכוהול בהגדרת השכרות, לכמות מינימאלית של 400 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף .

מה משמעות החלטה זו?

בשלב זה כולם ממתינים להתפתחויות. בראש ובראשונה על משטרת ישראל ללמוד את פסק הדין ולאחריו לקבל החלטה האם לאמץ את החלטת בית המשפט לתעבורה אם לאו.

אם תתקבל החלטה חיובית, לאמץ את פסק הדין, הרי שכמות עצומה של דוחות בגין נהיגה בשכרות יבוטלו.

חשוב לציין,  מדובר רק בדוחות שטרם נדונו בבית המשפט והוטל בגינם עונש כזה או אחר.

אם משטרת ישראל תחליט שלא לאמץ את פסק הדין , הרי שיוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ויחלוף זמן רב עד אשר תתקבל החלטה סופית בעניין.

מה הסיכוי לשינוי פסק הדין ע"י בית המשפט המחוזי, במידה ויוגש ערעור?

הסיכוי מניסיוננו הרב, כי בית המשפט המחוזי יתערב בפסק הדין, נמוך מאוד. מדובר בפסק דין ארוך ומנומק של 3 שופטים, שניתן לאחר שמיעת מומחים רבים , הן מטעם התביעה והן מטעם הסנגוריה.

אין תגובות

מרץ 08 2010

עבירות תקיפה חמורות

מאת admin נושאים מאמרים

מאמר זה הנו המשך למאמרנו: "מהי עבירת תקיפה- מה ההגדרה של אלימות פיזית" ויעסוק בסוגים השונים של עבירות תקיפה חמורות, החל מתקיפה בנסיבות מחמירות ועד עבירת חבלה בכוונה מחמירה, נפרט אודות הנסיבות הגורמות להחמרת העונש והכוונה הנדרשת לשם הרשעה בעבירות תקיפה אלו.

עבירות תקיפה מדורגות בחוק העונשין עפ"י חומרתן, מהרף התחתון של העבירות ובהן תקיפה סתם, שהעונש בצידה הינו שתי שנות מאסר ועד לרף העליון ובהן עבירת רצח (עונש מאסר עולם)  ועבירת חבלה בכוונה מחמירה, שהעונש בצידה הינו 20 שנות מאסר.

הגדרת חומרת עבירת תקיפה תקבע עפ"י אחת משתי החלופות שלהלן:

א.    באם נגרמה חבלה ומהי חומרתה של אותה חבלה.

ב.     נסיבות ביצוע התקיפה ו/או מיהו קרבן התקיפה.

תקיפה בנסיבות מחמירות

המחוקק רצה להחמיר עם אנשים שביצעו עבירה של תקיפה מסוימת, לשם כך בחר עבירה מסוימת שהגדירה בסעיף מסוים ובסעיף נפרד ציין כי אם אותה עבירה בוצעה בנסיבות מסוימות הרי שהעונש בגין בצוע אותן נסיבות מחמירות יהיה חמור יותר מעבירת הבסיס.

לדוגמא, סעיף 382 לחוק העונשין, קובע נסיבות מחמירות לעבירות תקיפה סתם (סעיף 379 לחוק העונשין) ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (סעיף 380 לחוק העונשין). 

הנסיבות המחמירות

נסיבות ביצוע העבירה – כששניים או יותר חברו לביצוע המעשה.

בנסיבות אלו העונש יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה בחוק, כלומר, העונש בגין תקיפה סתם בנסיבות מחמירות – 4 שנים ובעבירת תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות – 6 שנים.

פציעה

כפי שצוין לעיל, בצד עבירת תקיפה החבלנית, שבסעיף 380 לחוק העונשין, עונש מאסר של שלוש שנים.

חוק העונשין מגדיר עבירה נוספת, אשר מבחינת רמת חומרתה מקבילה לעבירת תקיפה חבלנית, אך נבדלת במהות החבלה עצמה, זו עבירת הפציעה, שבסעיף 334 לחוק העונשין. 

על פי סעיף 334 כאמור, מי שפוצע את חברו שלא כדין, צפוי לעונש מאסר של שלוש שנים.

מהו פצע?   "חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף".

חבלה חמורה – עבירת פשע

סעיף 333 לחוק העונשין קובע כי מי שחובל בחברו חבלה חמורה צפוי לעונש של 7 שנות מאסר. 

הגדרת חבלה חמורה:  "חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים."

פציעה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות

כפי שציינו, חומרת עבירת תקיפה נלמדת מחומרת החבלות שנגרמו לקורבן.   היא יכולה גם להילמד מנסיבות העבירה או זהות הקורבן עצמו.

סעיף 335 עושה, למעשה, שילוב בין השניים.  כלומר, שילוב בין עבירות הפציעה והחבלה החמורה (חומרת החבלות) ונסיבות ו/או זהות קורבן אשר מחמירים את העבירה.

הנסיבות המחמירות

החוק קובע כי עבירה של פציעה או חבלה חמורה שנעברה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש בצד העבירה יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה (! ).

כלומר, מי שפצע אחר כשהוא נושא נשק קר או חם או ביחד עם אחרים, כמפורט לעיל, העונש בצד העבירה יהיה 6 שנים ומי שגרם לחבלה חמורה בנסיבות אלו, העונש לצד העבירה יהיה 14 שנות מאסר.

סעיף 335א1  ו- סעיף 335ב מגלים נסיבות מחמירות בפציעה וחבלה חמורה כלפי בן משפחה (בן משפחה הנו בן זוג או ידוע בציבור וכן קטין שהפוגע אחראי עליו).

מי שגורם חבלה חמורה לבן משפחה דינו מאסר 10 שנים  ואילו מי שפוצע בן משפחה, דינו כפל העונש הקבוע לעבירה, קרי 6 שנים.

חבלה בכוונה מחמירה

סעיף 329 א' קובע: "העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו מאסר עשרים שנים:

  1. פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין
  2. מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר 
  3. גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ
  4. שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור
  5. מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך
  6. זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה 5 או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת."

בעבירה זו של חבלה בכוונה מחמירה, החמורה מבין עבירות התקיפה, החומרה נובעת משילוב בין חומרת הנזק שנגרם לקורבן (חומרת החבלה) לבין קיומה של כוונה מיוחדת של  עובר העבירה לגרום לאותו נזק

חשוב לדעת-  בעבירות התקיפה האחרות לא נדרשת כוונה ממשית לגרימת התוצאה בשונה מעבירה זו.

 

אין תגובות

מרץ 01 2010

שיבוש מהלכי משפט שיבוש הליכי חקירה

מאת admin נושאים מאמרים

מהי עבירה של שיבוש מהלכי משפט, מה מוגדר כשיבוש, מה העונש בחוק לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, על כך במאמר זה.

שיבוש מהלכי משפט – הגדרת חוק העונשין

" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה, " הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

מטרת המחוקק בעבירת שיבוש מהלכי משפט

עבירה זו של שיבוש מהלכי משפט מטרתה לשמור על טוהרו של ההליך השיפוטי ולוודא כי תהליך חשיפת האמת במשפט יישמר ולא ייפגע.

שמירה על טוהר ההליך השיפוטי תבטיח ,הלכה למעשה, כי כלל הראיות הדרושות לעניין יוצגו בפני בית המשפט, כי עדים יגיעו לבית המשפט ללא חשש ויאמרו את דברם.

בחקיקת סעיף החוק בדבר שיבוש מהלכי משפט, המחוקק פעל ל"הבאת" האמת לבית המשפט לשם הכרעה עניינית, צודקת ונכונה, ובמילים אחרות, לשם עשיית משפט צדק .

מה נחשב לשיבוש מהלכי משפט ?

הוראת החוק העוסקת בעבירה זו של שיבוש מהלכי משפט, עושה שימוש במילים: "העושה דברובין בדרך אחרת" .

מכך ניתן להבין שבאופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי המשפט יש בו כדי לענות על הגדרת עבירת השיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם.

לדוגמא: העלמת ראיה או הסתרתה בכל דרך , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרתית (שיבוש הליכי חקירה) , אמירת שקר במשטרה שמטרתה, בין היתר, למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

יש לציין כי, אף הימנעות מעשיית מעשה ביודעין כי הדבר יביא לשיבוש מהלכי משפט, יש בה כדי לעבור עבירת שיבוש מהלכי משפט !!!

חשוב לדעת כי,  אין מעשה השיבוש חייב להסתיים בהתנהגות חד פעמית. כלומר, עבירת השיבוש יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות החוזרת על עצמה , התנהגות המורכבת מרצף של פעולות התנהגותיות , מעשים, שמטרתם לשבש את הליכי המשפט.

בע"פ 236/88 בעניינו של אייזמן נקבע כי : גם צורת ייעוץ לנהוג בדרך פלונית, שהיה בה אם תמומש,  כדי להביא להעלמת העובדות הנכונות"

האם המעשה חייב להביא לתוצאת שיבוש מהלכי משפט, כדי שאדם יואשם בעבירה זו?

התשובה הינה חד משמעית לא!

כדי שאדם יועמד לדין בגין בצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט, די בכך שבידי התביעה ראיות לכך כי נעשה מעשה שמטרתו הייתה פגיעה בהליכי המשפט. אין הכרח כי בפועל הליכי המשפט ישובשו, לא נדרשת תוצאה. מדובר בעבירה התנהגותית ולא בעבירה תוצאתית.

מהו הליך שיפוטי ?

משמעותו של מושג זה רחבה ביותר. הליך שיפוטי כולל ,הלכה למעשה, גם חקירה פלילית (שיבוש הליכי חקירה) וכל הליך  דיוני בכל ערכאה שיפוטית (כלומר, גוף/מוסד שיפוטי שבסמכותו לשפוט אדם ולקבל החלטה לגביו).

חשוב לציין, אין חובה שההליך השיפוטי יתקיים כעת, די בכך כי אדם ידע או האמין כי צפוי להתקיים הליך שיפוטי (כך צוין, בין היתר, בתיק רע"פ 7153/99), כדי שניתן יהיה להעמידו לדין ולהרשיעו בגין המעשה שעשה שמטרתו הייתה לפגוע בהליך שיפוטי צפוי.

אין תגובות

פבר' 28 2010

מהי עבירת תקיפה ? מה ההגדרה של אלימות פיזית ?

מאת admin נושאים מאמרים

תקיפה מהי?

סעיף 378 לחוק העונשין, קובע את הגדרתה של עבירת התקיפה:

 "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"

הסעיף אף קובע כי, "הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

המדובר בהגדרה כללית ובסיסית של עבירת התקיפה, כאשר החוק מוסיף ומחלק עבירות אלו למספר עבירות על פי רמת החומרה. 

עבירה של  תקיפה סתם (כפי שיוסבר בהמשך) הינה ברף הנמוך ביותר של עבירות אלו, ואילו עבירת התקיפה בכוונה מחמירה הינה החמורה שבעבירות התקיפה השונות (העונש בצידה הינו של 20 שנות מאסר).

במאמר זה נפרט לגבי מספר עבירות תקיפה / אלימות פיזית.

תקיפה סתם

כקבוע בסעיף 379 לחוק העונשין, אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים. 

עבירה זו של תקיפה סתם הינה ברף הנמוך ביותר של החומרה בסדרת עבירות התקיפה.

לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

תקיפה חבלנית (תקיפה הגורמת חבלה של ממש)

סעיף 380 לחוק העונשין קובע שמי שתוקף את אדם וגורם לו חבלה של ממש, דינו מאסר שלוש שנים.

מהי חבלה?

לפי חוק העונשין, חבלה מוגדרת כ: "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים".

למשל, סטירה בפניו של אדם וגרימת המטומה (סימן כחול), תיחשב, בין היתר, כעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

תקיפות שונות

סעיף 381 מפרט מספר תקיפות שונות, שהעונש בצידן הינו עד שלוש שנות מאסר.  בתקיפות אלו אין נדרשת גרימת החבלה, חומרתן נמדדת על פי הנסיבות הנלוות לתקיפה:

  1. תקיפה לשם ביצוע פשע;
  2. תקיפה לשם גניבת דבר;
  3. תקיפה לשם התנגדות למעצר או ללכידה כדין, של התוקף או זולתו, בשל כל עבירה או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

תקיפת עובד ציבור

במסגרת סעיף 381 (ב) מוגדרת גם עבירת תקיפת עובד ציבור.

המחוקק קבע כי מי שהינו עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, זכאי להגנה מיוחדת מצד החוק ויש לראות בחומרה כל תקיפה שלו, כשהתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של המותקף.  לכן, נקבע לצד עבירה זו עונש גבוה יחסית, של 5 שנות מאסר !!!

לדוגמא , תקיפת רופאים/ות ואחים/ות במסגרת הליך טיפולי, תקיפת עובדי עירייה בהקשר של עבודתם וכו'.

עבירות אלימות בתוך המשפחה , אף הן נכללות במסגרת עבירות אלימות.

על עבירות אלו ועל עבירות תקיפה / אלימות חמורות נוספות, כגון פציעה וחבלה חמורה נרחיב בהמשך.

האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?

כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא תביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.

יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

 

אין תגובות

פבר' 24 2010

מהי עבירה שיש עמה קלון ?

מאת admin נושאים מאמרים

חדשות לבקרים אנו רואים ושומעים באמצעי התקשורת על אנשי ציבור / עובדי מדינה כאלה ואחרים שהוגש נגדם כתב אישום בגין בצוע עבירה פלילית ובית המשפט הרשיע אותם בביצוע העבירה.

כעת נאלצים הם להתמודד עם השאלה :האם יש קלון בעבירה שבוצעה על ידם?

החשיבות בהימצאות קלון בעבירה אם לאו, נובעת מההשלכה הישירה על יכולתם של מבצעי העבירה להמשיך ולעסוק בתפקידם חרף העבירה שביצעו.

כלומר, אם יקבע שיש קלון בעבירה שבוצעה הרי שבמרבית המקרים, תהיה השלכה על המשך העסקתם בתפקידם.

 

מהו קלון?

החוק אינו קובע באופן מפורש מהו קלון.

הגדרת "קלון" הינה יציר הפסיקה , המקרים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט הם אשר מחייבים קבלת החלטה האם יש קלון בעבירה מסוימת, כך בית המשפט יוצק תוכן למושג קלון.

המושג קלון עדיין נותר עמום, חרף הפסיקה הרבה, וכל מקרה נדון בהתחשב בנסיבותיו ובתכלית החוק שמכוחו הוא מוטל.

למרות האמור לעיל, דבר אחד ברור (!) נושא הקלון נדון בהקשר של ערכים ומוסר למרות שהקריטריונים לקביעתו הם משפטיים.

בבג"צ 11243/02 בעניין פייגלין ואח' נגד יושב ראש וועדת הבחירות ואח' נקבע כי : " עבירה שיש עמה קלון היא עבירה שדבק במבצעה פגם מוסרי חמור, כאשר על טיבו של הפגם יש לעמוד בכל מקרה לגופו על פי הקשרם של דברים ושל המעשים".

מהי עבירה שיש עמה קלון

ישנה הבחנה בין שלושה סוגי עבירות לצורך הקביעה, האם מדובר בעבירה שיש עמה קלון, כדלקמן:

עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול להיות שהנסיבות המיוחדות בהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון.

עבירות שמטבע ברייתן אין עימן קלון ושום נסיבה לא תהפוך אותן לעבירות עם קלון (למשל עבירות לגביהן ישנה אחריות מוחלטת אף ללא כוונה פלילית (עבירות תעבורה, בין היתר) ).

עבירות גבוליות שאין עמן קלון אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון.

מאופן חלוקת סוגי העבירות ע"י הפסיקה , ניתן להבין כי התשובה לאיזו קטגוריה משתייכת עבירה מסוימת תלוי , בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירה.

נקבע כי לצורך הכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים הרלוונטיים , בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו.

באשר לעבירות אלימות , נקבע בפסיקה, כי עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון. עם זאת, הקלון בעבירות אלימות תלוי במידה רבה בחומרת  המעשה , בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות.

בין היתר, תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף (למשל, תקיפת אדם זר אל מול אדם שמהווה חלק ממשפחתו הגרעינית של התוקף) .

עבירות מרמה – נחשבות לעבירות שמטבע ברייתן יש עימן קלון.

האם בכל מקרה בו עובד מדינה מורשע בעבירה שיש עמה קלון הוא ייענש בחומרה ו/או יפוטר?

התשובה לכך ניתנה בפרשת אור, שם נקבע כי :

"לגבי עובד מדינה, על-אף החומרה הכרוכה בהחלטה כזאת [החלטה שעובד המדינה הורשע בעבירה שיש עמה קלון- ד.ב], עדיין נותר לבית הדין למשמעת שיקול-דעת לגזור את עונשו של עובד המדינה לפי נסיבות המקרה. אם הנסיבות אינן חמורות, או אם קיימים שיקולים להקל עם הנאשם, חזקה על בית הדין למשמעת שייתן לכך ביטוי בגזר הדין".

השלב בו נדון נושא הקלון

נושא הקלון יידון בבית הדין המשמעתי של אותו גוף בו מועסק העובד שהורשע בפלילים.

כלומר, תחילה יתנהל ההליך הפלילי בבית המשפט ורק לאחריו יועבר הנושא לבית הדין המשמעתי.

עו"ד פלילי וחשיבותו בהליך קביעת הקלון

מהאמור לעיל עולה, כי המושג קלון אינו בעל הגדרה חד משמעית וכי יש ליתן חשיבות, בין היתר, לנסיבות בצוע העבירה.

אדם המועסק בגוף ציבורי המתמודד עם כתב אישום בגין בצוע עבירה פלילית חייב לשכור שירותיו של עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי שייאבק למענו ויגן על זכויותיו ועתידו המקצועי !!!

ישנה חשיבות מכרעת לעובדות המצוינות בכתב האישום, עובדות אלה עשויות להוות את ההבדל בין עבירה שיש עימה קלון לעבירה שאין עימה קלון. על עובדות אלו ניתן ורצוי לנהל מו"מ עם התביעה וזה, בין היתר, תפקידו של עו"ד פלילי.

עו"ד פלילי מנוסה יודע את המשמעות המקצועית שיש להרשעה בפלילים עבור אדם העובד במגזר הציבורי ובשל כך יפעל , בהתאם לראיות ונסיבות המקרה, לזיכויו של מרשו או לחילופין להסדר טיעון מקל שימנע את הקלון ממרשו. 

אין תגובות

פבר' 16 2010

מהי עבירת התפרצות לדירה ?

מאת admin נושאים מאמרים

מהי עבירת התפרצות לדירה / בית מגורים, מה העונש הקבוע בחוק בצד עבירה זו , מה היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה זו. על כך ועוד בגוף המאמר.

סעיף 406 לחוק העונשין דן בעבירת כניסה והתפרצות למקום מגורים

סעיף א' קובע כי: " הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים " .

סעיף ב' קובע כי: המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן א' בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים"

ההבדל בין סעיף א' לסעיף ב' נעוץ בפעולת הפריצה הגורמת אף להחמרה בענישה כלפי אדם המבצע עבירת רכוש זו. בסעיף א' הקובע ענישה של עד 5 שנות מאסר, מדובר על כניסה למקום המוגדר כבית מגורים ובסעיף ב' הקובע ענישה של עד 7 שנות מאסר, מדובר על פריצה.

להלן הסבר אודות שני המונחים הנ"ל והאבחנה ביניהם:

משמעות המונח נכנס

סעיף 405 (ב) לחוק העונשין מגדיר את משמעות המילה "נכנס" -  " המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס ".

משמעות המונח מתפרץ

סעיף 405 (ג) מגדיר מונח זה: "הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא – נקרא מתפרץ".

משמעות המונח פורץ

סעיף 405 (א) מגדיר מונח זה: "השובר חלק חיצוני או פנימי של בניין, או פתח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבניין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבניין, נקרא פורץ".

האם התפרצות לחלק של בניין תיחשב כהתפרצות לבית מגורים?

אף אם אדם מתפרץ לחלק של בניין מגורים שאינו משמש למגורי אדם (כגון מחסן), הדבר ייחשב עפ"י החוק כעבירת התפרצות לדירה / בית מגורים.

היסוד הנפשי בעבירת התפרצות לדירה / בית מגורים

כדי שאדם יואשם בעבירת התפרצות לבית מגורים על התביעה לוודא כי המעשה נעשה בכוונה לבצע גניבה או פשע. כלומר שמטרת הכניסה או ההימצאות במקום תהיה ביצוע גניבה או פשע.

גניבה בהקשר של עבירת ההתפרצות לבית מגורים משמעה כל עבירה שיש בה יסוד של נטילת רכוש האחר שלא בהסכמתו ובכל אופן.

לכן, גם כניסה לבית מגורים וביצוע שוד תביא למצב שניתן להגיש כנגד מבצע השוד כתב אישום גם בגין בצוע עבירת התפרצות לדירה / בית מגורים.

האם אדם שנכנס לבית מגורים ואנס אישה, ייחשב גם כמבצע עבירה של התפרצות לדירה / בית מגורים?

התשובה לכך חיובית. כפי שצוין לעיל, כניסה לבית מגורים הן לשם בצוע גניבה והן לשם בצוע פשע נחשבים כעבירת התפרצות לבית מגורים.

לכן, אדם שנכנס לבית מגורים או נמצא שם, לשם בצוע עבירה מסוג פשע, הגם שאינה קשורה כלל וכלל לעבירת גניבה ובדוגמא שלנו, אונס, ייחשב גם כמבצע עבירת התפרצות לבית מגורים.

במאמרינו הקודמים ציינו את משמעות עבירת הפשע, לאלו שטרם הספיקו לקרוא, נציין בקצרה כי מדובר בעבירה שהעונש בצידה הינו מעל 3 שנות מאסר.

אין תגובות

הבא