ארכיון הנושא 'כללי'

אוג' 12 2010

אשפוז כפוי – משפט פלילי

מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות על אשפוז כפוי? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מהי התקופה המקסימאלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? ומהו תפקידו של עורך דין פלילי בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי של נאשם? על כך במאמר זה.

אשפוז כפוי

על פי חוק הטיפול בחולי נפש, ישנם שני מסלולי אשפוז בכפייה. המסלול האזרחי והמסלול הפלילי.האשפוז האזרחי מבוסס על החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד האדם החולה הוראת אשפוז, בין היתר, בשל העובדה כי האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת והוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי .

האשפוז הפלילי נקבע באמצעות צו של בית משפט אשר ניתן לאחר שהוגש כתב אישום כנגד אדם בגין עבירה פלילית שביצע.

שני מסלולי האשפוז הנ"ל מפוקחים ע"י אותו גוף – הוועדה הפסיכיאטרית.

תקופת אשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי

אשפוז כפוי של אדם מלווה בפיקוח מתמיד של הוועדה הפסיכיאטרית, אשר מחויבת לדון בעניינו לפחות אחת ל-6 חודשים. סעיף 28 לחוק קובע כדלקמן:

" חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בעניינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בעניינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל".

כלומר, הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת בעניינו של המאושפז לפחות אחת לשישה חודשים, בודקת את מצבו ובהתאם מחליטה האם ניתן להורות על שחרורו מהאשפוז.כתוצאה מכך, נאשמים שאושפזו עפ"י החלטת בית משפט, נותרו שנים רבות בבתי החולים לחולי נפש, ללא קשר לתקופת המאסר המרבית שניתן היה להטיל על אותם נאשמים במידה והיו הם מורשעים בדין.

כלומר, אדם שביצע עבירת איומים שהעונש בגינה בחוק הנו עד 3 שנות מאסר יכול להישאר באשפוז הכפוי הרבה מעבר ל-3 שנים בשל קביעת הוועדה כי מצבו הבריאותי / נפשי אינו מתיר שחרורו.

כב' השופט ברלינר מבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע בתיק ע"ו 18082-06-10 (חודש יוני 2010) כדלקמן :

" משך האשפוז לא יעלה אפוא, בשום מקרה, על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שיוחסה לחולה בכתב האישום. תקופת האשפוז אף תהא קצרה מכך, וראוי לה שלא תארך יותר מתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה הזה לו היה מורשע במיוחס לו, הכל על פי הנתונים והנסיבות הקשורים לנאשם עצמו, האישום, ונסיבותיו, כגון: הרשעות קודמות, אשפוזים קודמים מכוח צו, נסיבות אישיות, נסיבות ביצוע העבירה, וכד'."

בתיק הנ"ל הנאשם ביצע עבירת איומים שהעונש המרבי הקבוע בחוק בגינה הנו 3 שנות מאסר (בפועל תקופת המאסר המרבית אשר יכל בית המשפט להטיל על הנאשם יכולה הייתה להיות מעל ל-3 שנים, זאת במידה ולנאשם היה מאסר על תנאי שניתן היה להפעילו).

הלכה למעשה, שהה אותו נאשם בבית חולים פסיכיאטרי תקופה ארוכה של 29 שנים, לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית האריכה את אשפוזו אחת לשישה חודשים .

בית המשפט קבע כי אשפוז במסגרת משפט פלילי לא יימשך מעבר לתקופת המאסר המרבית שהייתה צפויה לחולה לו היה מורשע במיוחס לו ולכן הורה על הפסקת אשפוזו הכפוי של החולה.

האם לאחר שבוטל האשפוז הפלילי ניתן להחזיק החולה באשפוז אזרחי?

התשובה הינה חיובית. בית המשפט קבע שאין קשר בין אשפוז פלילי ואזרחי.

העניין האזרחי בסמכות הפסיכיאטר המחוזי והוא יחליט על המשך הטיפול בחולה , בין אם לפני שחרורו מאשפוז פלילי ובין אם אחרי שחרורו או תוך כדי האשפוז (ובכך לשמור על רצף אשפוזי).

תפקידו של עורך הדין הפלילי בסוגיית האשפוז הכפוי

עורך דין פלילי הנו בעל חשיבות מרבית בנושא זה של אשפוז כפוי (פלילי), שכן עליו להיות בפיקוח מלא ותדיר על משך אשפוזו של החולה , לוודא כי הוועדה הפסיכיאטרית מתכנסת לדיון בעניינו כמחויב על פי החוק, לייצגו בפני הוועדה הפסיכיאטרית ולוודא כי ישנה מידתיות בתקופת אשפוזו ביחס לעבירה שביצע ושבכל מקרה תקופת האשפוז לא תחרוג מתקופת המאסר המרבית  שהייתה צפויה לחולה, לו היה מורשע במיוחס לו במסגרת כתב האישום במשפט פלילי.

עורך דין פלילי הנו הגורם המקצועי המלווה את החולה המאושפז ולו הכלים המקצועיים להתמודד עם החלטות לא סבירות /מוטעות של הוועדה הפסיכיאטרית.

אין תגובות

אוג' 05 2010

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות – אי מתן דגימת אוויר ינשוף


מדי יום ביומו מוגשים לבית המשפט כתבי אישום בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך סירוב נבדק לספק דגימה של אוויר נשוף במכשיר הינשוף על פי דרישת שוטר.  לעתים רבות, אין מדובר בסירוב מילולי מפורש להיבדק, אלא מצב בו השוטר הבודק מסיק מהתנהגותו של הנבדק את אותו סירוב –  למשל:  משיכת זמן עד הבדיקה, נשיפה שאינה מספיקה בכדי לבצע את בדיקת הינשוף וכדומה.

האם ישנה דרך להתמודד בבית המשפט בכתב אישום המייחס נהיגה בשכרות לאור סירוב להיבדק ?

לאחרונה ניתנה הכרעת דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר זיכתה נאשמת מעבירה של נהיגה בשכרות, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדה, אשר ייחס לה סירוב לתת דגימה של אוויר נשוף במכשיר הינשוף לפי דרישת שוטר.

במסגרת התיק הנ"ל, נבחנה טענת הנאשמת, לפיה לא הצליחה, בשל מצבה הרפואי, לספק דגימת אוויר נשוף לבקשת השוטר, ולפיכך, למעשה, אין לראותה כמי שסירבה ליתן דגימה.

בפסיקה נקבע כי ככלל, כשנבדק נושף כמות אשר אינה מספקת לשם מתן תוצאה על ידי מכשיר הינשוף, רואים בהתנהגותו כדי לבסס הנחה שהוא, למעשה, ביקש להכשיל את הבדיקה. התנהגות זו נתפסת כסירוב למתן דגימה של אויר ינשוף.

עם זאת, הנבדק יכול להוכיח כי יכולת הנשיפה שלו הושפעה על ידי גורמים אחרים, אשר לא אפשרו לו לתת את אותה הדגימה.כבר במועד האירוע טענה הנאשמת בפני השוטרים כי הינה במצב בריאותי קשה ובהמשך אף הציגה תעודה רפואית המציינת כי במועד הרלבנטי היא סבלה ממחלות הקשורות בדרכי הנשימה, מה שהקשה על מסירת אותה דגימת אוויר נשוף מבוקשת.

בנוסף לחקירתה של הרופאה, עורכת התעודה הרפואית, על ידי המאשימה, העיד בבית המשפט עד מומחה מטעם הנאשמת, אשר פירט לגבי המחלה ממנה סבלה הנאשמת במועד האירוע ועל השפעתה של המחלה על יכולתה של הנאשמת לתת דגימה של אוויר נשוף.

קביעתו של המומחה כי ברוב המקרים שבהם אדם סובל ממחלה זו לא יוכל לבצע פעולה של נשיפה באופן מלא סיפקה את בית המשפט, אשר קבע כי בנסיבות אלו לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת אכן הכשילה את בדיקת הינשוף ולכן לא ניתן לייחס לה סירוב למתן דגימת אוויר נשוף.

עם קביעתו זו, בחן בית המשפט האם ניתן להרשיע את הנאשמת בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך ראיות נוספות שהוצגו בפני בית המשפט.- ראיות שאינן מדעיות או שלא על בסיס הסירוב להיבדק.

בית המשפט בחן במסגרת הכרעת הדין את דוחות השוטרים שהיו במקום בצירוף ובהתאמה לעדויותיהם בבית המשפט.  במסגרת זו קבע כי ריח חזק של אלכוהול מפיה של הנאשמת כאינדיקציה יחידה, אינו יכול, כשלעצמו, ללמד כי הנהג היה נתון תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע.

לבסוף הגיע השופט למסקנה כי לא ניתן להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי אכן הנאשמת נהגה בשכרות וזיכה אותה.

אין תגובות

יולי 26 2010

בעקבות רצח הילדים בנתניה על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין


שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו?

היום התבשרנו ב"הארץ" כי איתי בן דרור הודה ברצח ילדיו ואף שחזר את המעשה וזאת מבלי להביע חרטה. מצאנו לנכון ליידעכם אודות מס' מושגים מקצועיים במשפט פלילי, בין היתר, אי שפיות הדעת, כשרות משפטית ורצח.

כמו כן, מה תפקידו של עורך דין פלילי כשמרשו סובל מבעיות נפשיות ולסיום חווינו דעתנו בדבר קו ההגנה במשפטו של איתי בן דרור.

מהי ההגדרה של "אחריות פלילית"?

כל אדם מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית, לא היה חולה במחלה שפגעה ברוחו או בעל ליקוי בשכלו וידע להבחין בין טוב לרע ולשלוט במעשיו, יישא באחריות פלילית למעשיו.

לכלל זה ישנם חריגים בחוק במסגרת ההגנות השונות, כגון הגנה עצמית, צורך, כורח צידוק ועוד. כלומר, אדם לא יישא באחריות פלילית, אם בית משפט יקבע כי פעל מתוך הגנה עצמית.

מהי ההגדרה המשפטית של אי שפיות הדעת?

אדם אשר בשעת המעשה הפלילי היה חולה במחלה שפגעה ברוחו (מחלה נפשית) או בעל ליקוי שכלי ובשל כך היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה, או את הפסול במעשהו, או לחילופין לא יכול היה להימנע מעשיית המעשה, הנו אדם שהגנת אי שפיות הדעת חלה במקרהו ולכן לא יישא באחריות פלילית למעשיו.

מהי ההגדרה לעבירת רצח?

סעיף 300 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת רצח: (א) "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו.

(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.

(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה.

(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות  מעונש.

מה משמעות  המונח "במזיד" ?

במזיד הנו מונח שמשמעותו היסוד הנפשי של העבירה הספציפית. לפיכך היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה לפי סעיף 300(א)(1) , קרי רצח של אם/אב /סב /סבתא הנו של מודעות כלפי המעשה שעשוי לגרום למוות (גם אם בפועל לא הייתה כוונה להמית אלא רק לפגוע, אך אפשרות המוות נלקחה בחשבון).

מה משמעות המונח בכוונה תחילה?

משמעות המושג בכוונה תחילה הינה שהייתה כוונה מלכתחילה להביא למות אדם .קרי, כוונת קטילה של אדם, מדובר ברמה הגבוהה ביותר של הלך נפש (היסוד הנפשי בעבירה).

מהי כשרות משפטית?

באופן כללי מדובר במסוגלותו של אדם לעמוד לדין ולהבין את הליכי משפט, כמו גם לסייע לסנגורו לנהל את הגנתו.

כאשר אדם עומד לדין ועולה חשד כי הוא סובל מבעיה נפשית או שכלית ,עורך דין פלילי המייצג את החשוד/נאשם יידע את בית המשפט אודות המצב הנפשי של מרשו, בית המשפט יורה על  עריכת בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה , האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מי ההגדרה של אי שפיות הדעת?

ישנם שני מצבים שונים :

  1. כשירותו המשפטית של אדם לעמוד לדין  .
  2. מצבו הנפשי של האדם בעת ביצוע העבירה.

ישנם מקרים במסגרתם ישנה חפיפה מבחינת זמנים בין שני המצבים, כלומר, העבירה בוצעה בסמוך למועד הגשת כתב האישום  ולכן הזמנים חופפים, בניגוד למצב שהעבירה בוצעה לפני מס' חודשים או שנים וכתב האישום מוגש כעת .

ישנם מצבים שהמועדים אינם חופפים, כלומר, העבירה בוצעה תקופה מסוימת לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט. במצבים כאלו יש לבחון את המצב הנפשי  של הנאשם בעת הגשת כתב האישום כדי לראות האם הוא כשיר לעמוד לדין  וכן יש לבדוק האם במועד ביצוע העבירה סבל הנאשם ממחלת נפש מסוימת או ליקוי שכלי אשר מנעו ממנו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה האסור.

מה קורה עם ההליכים המשפטיים כנגד מי שנמצא כי אינו כשיר לעמוד לדין?

אם יקבע לאחר בדיקה פסיכיאטרית כי נאשם אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך,  יופסקו ההליכים המשפטיים הפליליים נגדו ויוצא צו המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול אמבולטורי במרפאה פסיכיאטרית (ללא אשפוז).

חשוב לציין, כי בהמשך, לאחר שהנאשם יבריא ויהיה כשיר לעמוד לדין, התביעה תוכל לחדש את ההליכים הפליליים נגדו, זאת כמובן אם לא נקבע כי במועד ביצוע העבירה מחלה נפשית מנעה ממנו, בין היתר, להבין את אשר עשה.

הנאשם ביצע את העבירה בהיותו חולה נפש-  מה משמעות הדבר?

שימו לב: אדם אשר ביצע עבירה פלילית בהיותו חולה נפש ובשל המחלה לא הבין את אשר עשה או לא יכול היה להימנע מכך, לא יישא באחריות פלילית למעשיו !!!

הבדיקה הפסיכיאטרית

עורך דין פלילי המייצג נאשם, נדרש ליידע את בית המשפט בדבר הרקע הפסיכיאטרי של מרשו, בית המשפט יעיין בראיות בדבר מצבו הנפשי של החשוד/נאשם ובהתאם יורה על שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית. במרבית המקרים יהיה צורך כי הבדיקה תתבצע במהלך אשפוז , קרי הסתכלות.

במהלך ההסתכלות, הצוות הרפואי בוחן במשך כל שעות היממה את התנהגותו ומצבו של החשוד/נאשם (בפרט ברגעים בהם הנבדק סבור (בטעות) שלא מסתכלים עליו)  .  לאחר מכן  נערכת חוו"ד פסיכיאטרית, הקובעת האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

מה יהיה קו ההגנה של עורכי הדין המייצגים את האב שרצח את ילדיו

ככל הנראה, בשל בעיותיו הפסיכיאטריות של האב שרצח את ילדיו, קו ההגנה יהיה מצבו הנפשי. ההגנה תטען כי איתי בן דרור, הביא למות ילדיו בשל מחלה שפגעה ברוחו ומנעה ממנו להבין את מעשיו.

האם ניתן לאשפז אדם נגד רצונו בבית חולים לחולי נפש?

לבית משפט, במסגרת משפט פלילי, סמכות להורות על אשפוזו של אדם בניגוד לרצונו.

אין תגובות

יולי 22 2010

מעצר וחקירה – זכויות קטינים


בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.

ביולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.

פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו.  במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.

מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.

החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.

ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).

נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד

החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר.  – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.

הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).

במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):

א.      זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).

ב.      זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.

גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).

כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.

הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.

שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק

למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).

לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער.  לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור.  השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר.  במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .

נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער.  מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק.  בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.

תגובה אחת

יולי 19 2010

מהי סמכות מעצר ומהי עילת מעצר?


מקורה של " סמכות מעצר ", למי הסמכות לעצור אדם, מהו מעצר ימים, מהו מעצר עד תום ההליכים, על כך ועוד במאמר זה.

סמכות מעצר

סמכות מעצר הינה סמכות להגביל את חירותו של אדם. סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.

מעצר אדם יתבצע מתוקף הכללים והנהלים הקבועים בחוק.מעצר אדם יתבצע באופן שיבטיח שמירה על כבוד האדם וזכויותיו.

בית המשפט אשר ידון במעצר

זהות בית המשפט אשר ידון בבקשת מעצר תקבע עפ"י סמכות עניינית וסמכות מקומית.

1. סמכות מעצר עניינית:

סמכות מעצר עניינית מתייחסת לסוגייה האם בית משפט שלום או מחוזי יטפל בנושא מעצר אדם שהובא לפתחו. החלוקה בקטגוריית הסמכות העניינית הינה כדלקמן:

  1. בטרם הוגש כתב אישום, כלומר האדם עדיין במעמד של חשוד, הסמכות נתונה לבית המשפט השלום ומדובר במעצר ימים לצורכי חקירה, בין היתר.
  2. לאחר הגשת כתב אישום – כשהאדם במעמד של נאשם והוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו, בסיטואציה זו יש לבחון את העבירה המיוחסת בכתב האישום וכן את העונש הקבוע בחוק בצד העבירה, כלומר אם מדובר בעונש מעל 7 שנות מאסר, במקרה כזה הסמכות שייכת לבית המשפט המחוזי. מתחת לתקופה של 7 שנות מאסר הסמכות נתונה לבית המשפט השלום, למעט החריגים הקבועים בחוק.
  3. בשלב הערעור על פסק הדין – הסמכות נתונה לערכאה הגבוהה יותר בין אם בית המשפט המחוזי ובין אם בית המשפט העליון.

2. סמכות מעצר מקומית:

סמכות מקומית קובעת את האזור בארץ בו קיים בית משפט ובו יתנהל הדיון. סמכות מקומית נתונה לבית משפט אשר באזור שיפוטו התקיים אחד מאלה:

  1. נעברה העבירה נושא הפנייה לבית המשפט (כולה או חלקה).
  2. מיקום היחידה החוקרת הממונה על החקירה, שבקשר אליה הוגשה הפנייה לבית המשפט.
  3. אדם מוחזק במעצר ובשל נסיבות מיוחדות לא ניתן להגיע לבית המשפט הממוקם באזורים שצוינו בסעיף 1 ו- 2 לעיל, בקטגוריה זו.

עדיפות למעצר עפ"י צו:

ישנה עדיפות למעצר אדם עפ"י צו בית משפט.

כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט שמטרתה מעצר אדם, בית המשפט בוחן את הנסיבות בגינן הוגשה לפתחו הבקשה . בית המשפט למעשה מעביר ביקורת שיפוטית על בקשת המשטרה לעצור אדם, לאחר בחינת כלל השיקולים בית המשפט מקבל החלטה אם להורות על מעצר אדם ואם לאו.

חוק המעצרים קובע כי: "מעצר אדם יהיה בצו של שופט אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו".

סמכות מעצר ללא צו שופט

סמכות מעצר זו מכוונת כלפי אדם החשוד בביצוע עבירה מסוג עוון או פשע.

עבירה מסוג חטא (שהעונש בצידה עד 3 חודשי מאסר) לא מקימה סמכות מעצר בידי שוטר.תנאי בסיסי למעצר אדם ללא צו  כי ישנו "יסוד סביר לחשד" שאדם ביצע עבירה בת מעצר.

לחשד זה יש עילות מעצר מצטברות, השילוב בין החשד לעילות, יש בו כדי להקים סמכות מעצר כלפי אדם .



עילות מעצר עפ"י החוק :

  1. העבירה בביצועה נחשד האדם נעברה בפניו של העוצר או שנעברה "זה מקרוב" (הפסיקה פירשה ביטוי זה באופן שהעבירה בוצעה במהלך מספר שעות ועד 24 שעות שקדמו למעצר ללא צו).
  2. לעוצר יש יסוד סביר לחשש שהאדם החשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  3. לעוצר יש יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי המשפט.
  4. לעוצר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
  5. האדם שנעצר חשוד בביצוע אחת מהעבירות הבאות: עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה, עבירת בטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותה בחוק למניעת אלימות במשפחה.
  6. אם אדם משוחרר בערובה ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר את תנאי שחרורו, או כי הוא עומד להימלט מן הדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

חשוב לדעת כי  לא ייעצר אדם ללא צו, אם ניתן להסתפק בעיכוב .

משמעותו של מעצר בלתי חוקי

אדם אשר נעצר באופן לא חוקי  יכול להתנגד למעצרו ולעזוב את "מקום מעצרו" .

תגובה אחת

יוני 13 2010

עבירת תעבורה חמורה נהיגה ללא רישיון

בשישי האחרון עצרה המשטרה נהג אמבולנס שנהג במהירות מופרזת ליד צומת יגור. לאחר בדיקת רשיונות שגרתית, התברר לשוטרים המופתעים כי האיש מעולם לא הוציא רשיון נהיגה, וכי במשך השנים האחרונות  הוא מועסק כנהג בחברת אמבולנסים פרטית.


עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה מבין העבירות החמורות שבפקודת התעבורה. הסעיף הדן בעבירה זו הינו סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה .

במסגרת  זו יש להפריד בין שתי אפשרויות:

1.  נהיגה במצב של אי חידוש רישיון הנהיגה - כלומר, נהג שהיה לו רישיון נהיגה, אך מסיבה זו או אחרת לא חודש רישיונו.
2.  נהיגה ללא רישיון נהיגה - נהג בלתי מורשה מי שמעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה.

מבין השניים העבירה של נהג בלתי מורשה היא החמורה.

אי חידוש רישיון

העבירה של אי-חידוש הרישיון נחשבת יותר כעבירה טכנית (לעתים קרובות, הרישיון לא  מחודש בשל קושי כלכלי אי תשלום קנסות המביא לאי חידוש רישיון הנהיגה במשרד הרישוי, או היסח הדעת).  לכן, הענישה שבצד עבירה זו של נהיגה ללא רישיון בשל אי חידושו תהה, בדרך כלל, בדרך של הטלת קנס.  במצב כזה, באם יסדיר הנהג ה"עבריין" את חידוש רישיונו בטרם הדיון המשפטי, הרי שבית המשפט יתחשב בו ברמת העונש, שכן, כאמור, רואים בעבירה זו עבירה טכנית.

נהיגה ללא רישיון

לעומת זאת, הנהיגה ברכב ללא רישיון של אדם אשר מעולם לא עבר טסט ולא הונפק לו רישיון נהיגה, כלומר כלומר, נהג בלתי מורשה, הינה עבירה חמורה  ביותר, אשר בצידה ענישת מינימום הכוללת מאסר בפועל של עד שנתיים, מאסר מותנה ופסילה בפועל מינימאלית של רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים.

הסיבה לגישה השונה בין שתי האפשרויות נעוצה ב"רמת הסיכון" הצפוייה מהעבריין.  הראייה הינה כי אדם שבעבר הונפק לו רישיון ולפיכך עבר את דרישות המדינה בקבלת רישיון הנהיגה, חזקה עליו שהינו פחות מסוכן מנהג שלא עמד בדרישות המדינה, שלא עבר את הבחינות הנדרשות לשם קבלת רישיון הנהיגה (תיאוריה וטסט מעשי).

אמנם, אין בתי המשפט נוהגים למהר ולהטיל עונשי מאסר בפועל ממשיים בשל עבירה זו, אך בנסיבות מסויימות אכן הדבר נעשה.  במקרה זה, בו מדובר באדם הנוהג ברכב מזה 16 שנים ללא רישיון נהיגה, כשהוא נוהג באמבולנס רכב שמסיע אחרים ובעל אחריות אף גדולה משל נהג רכב רגיל אזי קרוב לוודאי שבית המשפט יחמיר בעניינו ואף יטיל עונש מאסר בפועל ממשי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ביותר.

איזו משמעות יש לפסילת רישיון נהיגה למי שאינו בעל רישיון נהיגה במועד הטלת הפסילה?
המשמעות הינה שביום שבו אותו עבריין תנועה יוציא רישיון נהיגה, תכנס לתוקף אותה תקופת פסילה.  אך חשוב לדעת, כי הפסילה לא תתחיל באופן אוטומטי מיום הוצאת הרישיון, אלא רק לאחר הוצאתו והפקדתו של הרישיון החדש בבית המשפט.

כפי שציינתי, סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה מתייחס למי שנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה.

בהמשך לסעיף זה  סעיף 10 (ב) לפקודה דן במי שהעמיד לרשותו של אותו נהג ללא רישיון את רכבו.   הסעיף קובע כי חל איסור על בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו להרשות למי שאין בידיו רישיון נהיגה לנהוג ברכבו.  הסיפא לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב.

במקרה זה, היה על בעל חברת האמבולנסים ומעסיקו של הנהג העבריין, אשר הינו בעל הרכבים ולכל הפחות בעל השליטה ברכבים, לוודא שאכן נהג האמבולנס מטעמו מחזיק ברישיון נהיגה ומשלא עשה כן, הינו בעל אחריות מתוקף סעיף 10 (ב) כאמור.

מבחינת החוק, העבירה לפי סעיף 10 (ב) לפקודה, קרי, התרה לאחר לנהוג ברכב בידיעה כי אינו מורשה לנהוג, הינה עבירה עוד חמורה יותר מהעבירה של נהיגה ללא רישיון, כאשר העונש הצפוי בחוק למי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים.

אין תגובות

מאי 17 2010

עבריינות נוער: על אחזקת סמים, שימוש עצמי וסחר בסמים


משרד עורך דין פלילי שביט-קנטור - סחר בסמים בני נוער

לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, לצערנו הרב, הסמים הם מנת חלקם  אף של בני נוער.

ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר.

בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לקוחות רבים פונים אלינו מודאגים ואובדי העצות, ומעוניינים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל

מהו סחר בסמים?

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה.

הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה.

האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ?

כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת  סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר.

חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית).

זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים.

משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט  את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים  ושווי העסקה.

מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים.

מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות  סחר בסמים בקרב בני נוער ?

בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס  לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר  בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום.

ביום 30.7.09 בוצע תיקון  לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  התיקון בחוק הנ"ל  נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר.

מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין  – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום.

לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד.

בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש).

ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית?

לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים.

לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו .

הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן  בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.

תגובה אחת

מאי 02 2010

מקרה עדי אשכנזי: על החזקת סם לשימוש עצמי


בטח כבר יצא לכם לשמוע על זה: הבדרנית עדי אשכנזי נעצרה בסוף השבוע בחשד להחזקת סמים מסוג חשיש. בתקשורת אוהבים מאוד את הסיפורים האלה של ידוענים הנתפסים בקלקלתם, ומה שעניין אותם בעיקר בסיפור הוא "מי הלשין", אבל אנחנו רצינו לתת את הדעת על ההיבט המשפטי של המקרה מתוך ידיעה כי דבר כזה יכול לקרות גם לאדם לא מוכר מהיישוב ולא רק למפורסמים שיש להם תוכנית בערוץ 2.

לפי מה שהתפרסם, השוטרים הגיעו לביתה של אשכנזי במרכז ת"א בעקבות מידע מודיעיני כי היא מחזיקה ברשותה סמים. באותה שעה אשכנזי הייתה מחוץ לביתה בהופעה והשוטרים המתינו עד שתגיע. כשהגיעה, ביקשו ממנה להיכנס והיא נענתה לרצונם. בחיפוש קצר הם מצאו בביתה כמות קטנה של חשיש ועצרו אותה בחשד להחזקת סם. אשכנזי הובאה לתחנת המשטרה, ובמהלך חקירתה הודתה בהחזקת הסם לצריכה עצמית. היא שוחררה לביתה בערבות עצמית.

החזקה לשימוש עצמי מה זה אומר?

לא הרבה יודעים זאת, אבל אין הגדרה משפטית למונח "החזקת סם לשימוש עצמי". על פי פקודת הסמים המסוכנים חל איסור על החזקת סם מסוכן, כפי שהינו מוגדר בתוספת לפקודה. בתוספת לפקודה ישנה רשימה ארוכה של סמים שונים שהמחוקק ראה לנכון להגדירם כסם מסוכן.  חלק מסמים אלו ניתן להחזיק כדין על פי מרשם רופא. וגם סמים קלים כמו הקנבוס ו/או החשיש מופיעים ברשימה זו. המשמעות היא שאלא אם ניתן מרשם רפואי המתיר החזקת הסם הנ"ל אסור על פי חוק להחזיק בסם זה.

מה שעשה המחוקק, הוא להגדיר שני סוגי עבירה הנוגעים לאותה החזקה אסורה:

  • החזקת סם לשימוש עצמי
  • החזקת סם שלא לצריכה עצמית

המחוקק גם קבע רף כמותי, בתוספת לחוק לגבי מספר סוגי סם מסוכן, אשר מעליו קיימת חזקה כי הסם שמוחזק אינו לצריכה עצמית. מדובר בחזקה שבחוק, והיא גם ניתנת לסתירה. במידה וכמות הסם שנתפסה קטנה מאותה כמות מוגדרת בתוספת, אין זה אומר באופן אוטומטי כי מדובר בהחזקה לשימוש עצמי, אך במקרה כזה הנטל להוכיח זאת יהיה על רשות התביעה, בניגוד למקרה שבו הכמות גדולה יותר מהקבוע בחזקה שבחוק, אז החשוד הוא שיצטרך להוכיח כי הוא מחזיק הסם רק לשם שימושו העצמי.

אשכנזי התיק ייסגר

מאחר וככל הנראה אשכנזי נתפסה עם כמות קטנה של סם מסוג חשיש (מתחת ל- 15 גרם נטו יראו בדר"כ כהחזקה לשימוש עצמי), ובהנחה שמדובר בתיק ראשון שלה, אזי קרוב לוודאי שהתיק ייסגר (כפי שקורה בפועל לחשודים שאינם מפורסמים). בכל מקרה, מאחר וככל הנראה מדובר בכמות קטנה, גם אם עצרו אותה והובילו אותה לתחנה לשם חקירה, לא הייתה, למעשה, עילה להמשך מעצרה והיא שוחררה, יתכן בתנאים מגבילים כלשהם זו, ככל הנראה, אותה אזהרה עמה שוחררה.

אדם שמודה בהחזקת סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית ובדיקת הכמות מעידה על כמות קטנה מהחזקה שבחוק, וכשמדובר בתיק ראשון, ניתן יהיה לסגור את התיק כבר במקום, גם ללא שליחת הסם לבדיקה. במידה והחשוד כופר בחשדות, יש לשלוח את החומר הנ"ל שנתפס לבדיקה במעבדות הזיהוי הפלילי בכדי לוודא כי אכן מדובר בסם מסוכן מסוג חשיש ומהי הכמות המדוייקת של הסם.

חיפוש בבית מותר או אסור?

השוטרים הגיעו לביתה של אשכנזי על פי מידע מודיעיני שקיבלו. לא ברור אם היה בידם צו חיפוש ואם לאו. בכל מקרה, אשכנזי הסכימה לעריכת החיפוש בביתה.  פקודת הסמים מרחיבה את סמכות השוטרים לערוך חיפוש בבית גם בעבירות מסוג עוון (קרי, גם בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית), כך שגם אם לא הייתה מסכימה, היה רשאי השוטר לערוך את  החיפוש בביתה. למרות אישור זה, בדרך כלל דואגים השוטרים להצטייד מראש בצו חיפוש שמוציא שופט על סמך המידע המודיעיני שבידיהם.

היה צריך לחקור את אשכנזי

מהטוקבקים הרבים שהתלוו לידיעה על עדי אשכנזי עולה כי מרבית הציבור חושב שהמשטרה נטפלה אליה רק מפני שמדובר בדמות מוכרת. לטענתם, אם היה מדובר באדם רגיל, היא לא הייתה מטריחה את עצמה עבור עבירה מסוג זה.

אז ראשית, המשטרה נלחמת בעבירות הסמים, הן בעבירות החמורות של סחר, הספקה, יבוא, הדחת קטינים לסם וכדומה והן העבירות החמורות פחות של החזקת הסם לשם צריכה עצמית. הגישה היא, כי דרך צרכני הסמים יגיעו לייצרני וספקי הסמים. יש לזכור כי לכל סם, גם אלו הנחשבים הקלים שבהם (כמו הקנבוס והחשיש, למשל), ישנה השפעה מזיקה על האדם.

המחוקק ראה לנכון לקבוע כי גם החזקתו של סם מסוכן, הגם שהדבר הוא למטרת צריכה עצמית, הינה עבירה על החוק ורשויות אכיפת החוק  תפקידן לאכוף את דבר המחוקק. בנוסף, תפיסתו של מי שהחזיק בסם מסוכן לשם צריכה עצמית יכולה להוביל לחשיפתם של משתמשים ו/או מחזיקים נוספים בסמים וכן לחשיפתם של מי שייצרו ו/או סיפקו לאותם מחזיקים בסם את הסם המסוכן.מנסיונינו הרב, ניתן להסיק ולציין כי מיד לאחר חקירתה בדבר החזקת סם לצריכה עצמית, נשאלה עדי אשכנזי לגבי זהות האדם אשר סיפק לה את הסם.
מנסיונינו הרב, ניתן להסיק ולציין כי מיד לאחר חקירתה בדבר החזקת סם לצריכה עצמית, נשאלה עדי אשכנזי לגבי זהות האדם אשר סיפק לה את הסם. כך מגיעה המשטרה, פעמים רבות, לסוחרי הסמים עצמם כחלק ממלחמתה למיגור עבירות הסמים.

אין תגובות

אפר' 14 2010

"האם עם האקדח" קוי הגנה אפשריים


לפני שבוע התוודענו למקרה החמור שהתרחש בבית הספר "תדהר" ביקנעם בו אם של אחת התלמידות נכנסה לבית הספר חמושה באקדח, פרצה לכיתה בזמן הלימודים ואיימה על שתי תלמידות בכיתה בדרישה שתפסקנה להקניט את בתה הקטנה. בהמלך האירוע היא תקפה את השתיים ופצעה אותן קל.

האם נעצרה על ידי יהמשטרה במהרה ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שאמורה להעריך את מצבה הנפשי. בהמשך, בית משפט השלום בנצרת החליט להאריך את מעצרה ב-8 ימים. למרות שמהאקדח לא נורתה ירייה והילדות הנתקפות נפגעו בצורה קלה, אין להקל ראש באירוע יוצא דופן זה.

נפנוף נשק בבית ספר לאור היום ופגיעה בקטינים, הוא משהו שקשה לקבל בשלוות נפש. אין ספק שגורמים אלה יילקחו בחשבון בדיון המשפטי, יחד עם זאת, ה"אם המנפנפת" תוכל "לצאת בזול", במידה ופרקליטיה יתכננו נכון את קו ההגנה. הנה מספר סעיפים בקו ההגנה שיש לתת עליהם את הדעת:

1. מצבה הנפשי

תחילה יש לבחון את כשירות האם לעמוד לדין ו/או האם המעשים החמורים בוצעו על רקע מחלה נפשית ובשעת ביצועם לא יכלה להבין את אשר עשתה או את הפסול במעשיה או להימנע מעשיית המעשים.

בהתחשב בעובדה שהאם מטופלת פסיכיאטרית יש לבקש מבית המשפט להפנותה להסתכלות פסיכיאטרית לבדיקת מצבה הנפשי.

במידה וחוו"ד הפסיכיאטרית תקבע שאין היא כשירה לעמוד לדין, יופסקו ההליכים המשפטיים נגדה ותקבע דרך הטיפול בה, או ע"י אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי או ע"י טיפול מרפאתי כפוי. דבר זה מצריך צו של בית המשפט.

אם האם תמצא כשירה לעמוד לדין ולהבין את מעשיה הרי שיהיה צורך לבדוק את חומר החקירה נגדה ואת האישומים שייוחסו לה בכתב האישום ע"י הפרקליטות ובהתאם לפעול להסדר טיעון שייקח בחשבון את מצבה הנפשי ויתר הנסיבות הרלוונטיות למקרה זה.

2. המניע

האם קיבלה טלפון מבתה במסגרתו נאמר לה כי הבת הותקפה והוקנטה ע"י הבנות מכיתתה. בהתחשב בעובדה כי אין מדובר במיידיות, בהימצאות האם במחיצת הבת בעת התקיפה, כלומר האם הגיעה לבית הספר לאחר התקיפה, ובכך שלא נשקפה סכנה מיידית לבתה, הרי שהיא לא תוכל לטעון טענות הגנה כגון הגנה עצמית (הגנה עצמית אינה רק ביחס לגוף התוקף המואשם אלא גם ביחס לזולת) או הגנת הכורח.

3. חומרת הפגיעה

הבנות שהותקפו ע"י האם סבלו משטפי דם וחבלות חיצוניות נוספות, כלומר מדובר בתקיפה חמורה שנזק גופני בצידה. הדבר יחמיר את עונשה ביום גזר הדין.

4. העונש

עונש הנו נגזרת , בין היתר, של סעיפי האישום. אם הפרקליטות תייחס לאם עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, הרי שהעונש רק בגין עבירה זו עפ"י החוק הנו עד 10 שנות מאסר. למיותר לציין שעבירה זו מחייבת הגשת כתב האישום לבית משפט מחוזי (ולא לשלום).

ניתן לייחס לה עבירה זו שכן ככל הנראה אין לאם רישיון לנשק, מדובר בנשק של האב!!! אם תיוחס לה עבירה של החזקת נשק שלא כדין הרי שהעונש עפ"י החוק קל יותר ומגיע ל-7 שנות מאסר וניתן להגיש לבית משפט השלום. ביחס לתקיפה, הרי שתיוחס לה עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, סעיף 368ב(א), העונש הנו עד 5 שנות מאסר.

העונש הצפוי לאם הנו של מאסר בפועל, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להימנע מכך.

5. סוגי התקיפה

סעיף 380 לחוק העונשין מדבר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש הנו עד 3 שנות מאסר. הפרקליטות לא תייחס עבירה זו שכן העונש קל יותר וכן בשל העובדה שהתקיפה הייתה כלפי קטינות, קרי אלמנט מחמיר.

האם לא תואשם בעבירה לפי סעיף 335(א)(1), חבלה בנסיבות מחמירות שכן הסעיף מחייב פגיעה בגוף ברמה של חבלה חמורה, עפ"י החוק חבלה חמורה הינה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

6. האב

אם האב אבטח את נשקו כפי שהחוק מחייבו והאם הגיעה בדרכים שונות שגברו על אבטחת הנשק , הרי שלא צפויים הליכים משפטיים נגד האב .אם האב לא אבטח נשקו כמחויב עפ"י החוק, הרי שאף הוא צפוי לעמוד לדין בגין הזנחת השמירה על כלי ירייה , סעיף 339(א) לחוק העונשין, העונש בגינו הנו עד – שנת מאסר וכמובן שרישיונו יישלל .

אין תגובות

מרץ 28 2010

מחדלי חקירה – החזקת סכין

מאת admin נושאים כללי, מאמרים

מהם מחדלי חקירה, מה משמעותם והאם יש בהם כדי להביא לכדי זיכוי נאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום?

מחדלי חקירה

מחדלי חקירה, כשמם כן הם. מדובר במחדלים באופן ניהול החקירה בתיק הפלילי כנגד חשוד, כלומר המשטרה במהלך חקירת התיק הפלילי לא ביצעה פעולות חקירה מסוימות שיש בהן כדי לשפוך אור על נסיבות המקרה ו/או כדי למנוע הגשת כתב אישום כנגד אדם.

לדוגמא, אדם נחקר במשטרה בחשד לבצוע עבירה של תקיפה , האדם / החשוד טוען כי למעשה לא הוא שתקף אלא ההיפך הוא הנכון, כלומר האחר תקף אותו וכי יש עד שראה התקיפה בבירור ומסר פרטים מפורטים של העד.

המשטרה מסיבה כזו או אחרת לא הזמינה לחקירה את העד שנכח בעת התקיפה ובהמשך הוגש כתב אישום כנגד החשוד.

דוגמא נוספת, אדם נתפס ע"י המשטרה כשהוא מחזיק ברשותו נכס מסוים שבדיעבד הסתבר כי מדובר בנכס גנוב. אותו אדם נחקר במשטרה וסיפר לחוקר המשטרה כי קנה הנכס מאדם מסוים, מסר את פרטיו המלאים, והמשטרה נמנעה מבדיקת טענת החשוד.

כידוע וכפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט , המטרה של חקירת משטרה בגין אירוע פלילי הינה איתור ומציאת ראיות שמטרתן לחשוף את האמת ולא מציאת ראיות לשם הרשעת אדם וכי זכותו של כל אדם למשפט הוגן שתלוי בין היתר, באופן חקירת המשטרה והתנהלותה .

משמעות מחדלי חקירה

מחדל חקירתי חמור העומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, יש בו כדי להביא לזיכויו של אדם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מהו מחדל חמור ?  מדובר במחדל כה חמור עד  כדי חשש כי יש בכך כדי קיפוח הגנת הנאשם, שכן המחדל מקשה עליו להתגונן כראוי עם טענות התביעה וחומר החקירה נגדו.

משימתו העיקרית של בית המשפט בתחום זה של מחדלי חקירה הינה הכרעה בשאלת חומרת מחדל החקירה והמשקל שיש ליתן לו.

חשוב לציין כי מחדל חקירה שאין בו כדי פגיעה בהגנת הנאשם, לא יביא לזיכוי .

זיכוי בגין מחדלי חקירה

בית משפט השלום בטבריה (תפ' 13544-06-09 ) זיכה נאשם מעבירה של החזקת סכין שלא כדין בגין מחדלי חקירה .

במקרה זה, הנאשם קנה סכין ונתפס ע"י המשטרה רגעים ספורים לאחר רכישת הסכין.

הנאשם סיפר לחוקר המשטרה כי רכישת הסכין ממש טרייה, אך המשטרה נמנעה מבדיקת גרסתו והוגש נגדו כתב אישום.

בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת החזקת סכין שלא כדין שכן גרסת הנאשם נטענה באופן מיידי בתחילת החקירה וכי גרסתו לא זכתה להתייחסות מצד המשטרה.

בכך למעשה ביצעה המשטרה מחדל חקירתי שיש בו כדי פגיעה חמורה בהגנת הנאשם, שכן אם גרסת הנאשם הייתה נבדקת כהלכה, הרי שהמדינה הייתה נמנעת מהגשת כתב אישום נגדו.

אי בדיקת גרסת הנאשם במקרה זה, מהווה פגיעה חמורה שיש בה כדי להביא לזיכויו מעבירת החזקת סכין שלא כדין.

 

סוף דבר – מחדל חקירה חמור, כאמור לעיל = זיכוי !!!

אין תגובות

הבא