ארכיון הנושא 'חקירה משטרתית'

אוג' 02 2010

ביטול כתב אישום על סחר בסמים


מהי הגדרת החוק לסחר בסמים, מה העונש לאדם הסוחר בסמים, האם ניתן לבטל כתב אישום בעבירת סחר בסמים? על כך במאמר הבא

סחר בסמים

החוק אינו מגדיר מהו סחר בסמים. הפסיקה קבעה כי משמעותו של המונח סחר בסמים הינה  קנייה ומכירה של סמים. אין די בכך כי גובש הסכם למכירה וקנייה של סם בין שני צדדים לשם הרשעת נאשם בעבירת סחר בסמים. יתר על כן, אף אם סוכם מחיר הסם  והכסף הועבר מיד ליד, אך הסמים טרם הועברו  – לא מתקיימים כלל יסודות העבירה של סחר בסמים.

במקרה האמור לעיל, לא בוצעה עבירת סחר בסמים, אך בוצעה עבירה בתחום עבירות הסמים, כגון "עסקה אחרת בסם" או ניסיון לעבור עבירה של סחר בסמים.

האם ניתן להרשיע אדם בבית המשפט בבצוע עבירה של סחר בסמים אם סמים לא נתפסו?

ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים גם אם סמים לא נתפסו ובלבד שהוכח בדרך מסוימת, בראיות אחרות, כי סמים הועברו מיד ליד. למשל, שמיעת עדים שראו את הסחר מתבצע, או שמיעת עדות קונה הסם שהעיד בבית המשפט כי קנה סמים מהנאשם ובלבד שהעדות תיחשב אמינה ע"י בית המשפט.

האם ניתן להרשיע אדם בעבירה של סחר בסמים מסוכנים אם לא ידע כי ה"דבר" שהעביר לאחר הינו סם?

עבירת  סחר בסמים הינה עבירה התנהגותית, לשם הרשעה בעבירה זו מתחייבת מודעות כלפי רכיבי הייסוד העובדתי, המעשה והנסיבות. במילים אחרות, לא ניתן להרשיע בעבירה של סחר בסמים אם ה"סוחר" לא ידע כי סחר בסם מסוכן.

העונש  עפ"י החוק לעבירת סחר בסמים מסוכנים

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי העונש לנאשם שביצע עבירת סחר בסמים הנו עד 20 שנות מאסר. כמן כן, ניתן להטיל על נאשם בנוסף עונשים כגון קנס ו/או חילוט רכוש ,שלילת רישיון הנהיגה או למנוע ממנו קבלת רישיון נהיגה.

ביטול כתב אישום בעבירת סחר בסמים, האם הדבר אפשרי?

התשובה לכך חיובית לחלוטין!!! הדבר תלוי בחומר החקירה/בראיות בתיק בגינו הוגש כתב האישום ויכולת הניתוח המשפטית של עורך דין פלילי.

ניתוח מקרה

באחד מהתיקים שמשרדנו ייצג, הוגש כתב אישום בגין עבירת סחר בסמים. לאחר בחינת הראיות בתיק, משרדנו סבר כי מן הראוי שהתביעה תבטל את כתב האישום בתיק זאת בשל טענות משפטיות כבדות משקל בדבר מחדלי חקירה אשר הובילו לקשיים ראייתיים בתיק.

התביעה התקשתה בהתחלה לקבל את טענותינו המשפטיות ואף הציעה הצעה מקבילה לסיום התיק בהסדר טיעון מקל, אך הצעה זו נדחתה על ידינו בשל סברתנו המקצועית כי כתב אישום זה דינו להתבטל ואין לקבל כל הצעת פשרה בתיק.

לבסוף נאותה התביעה לבטל את כתב האישום , הגם שמדובר בעבירות חמורות של סחר בסמים מסוכנים (לא מקרה אחד, כי אם שניים!!!). תופעה שמשטרת ישראל מנסה למגר ככל יכולתה.

לסיכום, אין להרים ידיים! עצם הגשת כתב האישום אין משמעה הרשעה אוטומטית, ניתן להיאבק משפטית באמצעות עורך דין פלילי מנוסה ולשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום, חמור ככל שיהא.

ביטול כתב אישום על סחר בסמים

אין תגובות

יולי 15 2010

מקבץ שאלות ותשובות במשפט הפלילי


מהם ההליכים המשפטיים  השונים ואף הליכי החקירה הנוגעים לעבירות אלימות? בתחום רחב זה קיימים מינוחים משפטיים שונים, כאשר לקטינים בית המשפט לנוער מתייחס באופן שונה וסלחני יותר מתוך הגישה הטיפולית-שיקומית הרווחת בו.

קטין

•    מיהו קטין על פי חוק?
קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

•    האם קטין המבצע עבירה פלילית ייענש בבית המשפט?
לא ניתן להעמיד כל קטין לדין פלילי.  רק קטין מעל לגיל 12 – גיל האחריות הפלילית – יכול להיחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ואף ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום, אשר יידון בבית המשפט לנוער, שיכריע בעניינו האם יש לנקוט כנגדו בהליך טיפולי או עונשי.  על פי קביעת המחוקק, לא ניתן לחקור כחשוד (באזהרה) קטין מתחת לגיל 12 ואף לא ניתן להעמידו לדין פלילי.

בית המשפט לנוער

•     מהי "אזהרת קטין"?
זהו השם שניתן להליך החתמתו של הקטין , לאחר שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית, על התחייבות שלא לבצע עבירות פליליות.  מדובר בחלק מההליך של סגירת תיק חקירה כנגד קטין בדרך של אי תביעה, כלומר, החלטה שלא להמשיך ולחקור בתיק זה וזאת משיקולים של הרתעתו של הקטין ושיקומו.

•     מהו בית המשפט לנוער?
בית המשפט לנוער הינו בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בראשו שופט נוער. בכדי שיוכל שופט לשמש כשופט נוער, עליו לעבור הכשרה מיוחדת.  הגישה השלטת בבית המשפט לנוער, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, הינה בראש ובראשונה גישה טיפולית ושיקומית ורק במקרים חמורים ו/או מקרים בהם אין צפי להצלחה להליך הטיפולי, נקיטה בגישה העונשית, כלומר הרשעתו של הקטין והטלת עונשים כגון: מאסר, מאסר על תנאי, קנס או התחייבות.

•     מתי יישפט קטין שלא בבית משפט לנוער?
הכלל הוא שקטין יועמד לדין בבית משפט לנוער.   כמו כן, קובע חוק הנוער כי אין להעמיד לדין קטין ביחד עם בגיר (מי שאינו קטין).  עם זאת, כשעבירה מבוצעת על ידי קטין ביחד עם בגיר, ניתן להגיש נגדם כתב אישום משותף לאחר קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.  במצב זה, יוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית משפט לנוער, אך כלפי הקטין ינהג בית המשפט כאילו היה זה בית משפט לנוער.

חומרת מעשים ועונשים

•    האם אדם שהודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום יורשע באופן אוטומטי?
משקבע בית המשפט בהליך פלילי שאדם ביצע את העבירות שבכתב האישום (אם לאחר הודאתו של הנאשם או לאחר ניהול הוכחות ושמיעת הראיות), הכלל הוא כי בית המשפט ירשיעו בגין העבירות הללו.   ניתן, בנסיבות מיוחדות ובאופן חריג, לבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן הממליץ על כך.

•    מתי ניתן לטעון להגנה עצמית?
כשאדם נוקט בפעולה לא חוקית, כגון: אלימות פיזית, והוא עשה זאת במטרה להדוף תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, ואין זה משנה אם התקיפה כוונה כלפי גופו או רכושו של אותו אדם או כלפי אדם אחר, הוא למעשה פעל מתוך הגנה עצמית והוא לא יישא באחריות פלילית למעשיו אלו.  ההגנה תעמוד לצד אותו אדם אך ורק אם לא הוא זה שגרם למעשה לתקיפה באמצעות התנהגות פסולה שלו.

•    מהו מעצר ימים?
מדובר במעצר שאותו מבקשת היחידה החוקרת של משטרת ישראל, וזאת תוך כדי ניהול החקירה הפלילית. במקרים אלו מבקשת המשטרה לעצור אדם או להאריך את מעצרו, לשם ביצוע פעולות חקירה ו/או לשם מניעת שיבוש החקירה אשר בעיצומה.

ההבדל המשפטי בין סכין לאולר

•     מהו סכין, על פי חוק העונשין?
חוק העונשין מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר (שאינו בעל להב), אשר באמצעותו ניתן לדקור או לחתוך.

•    האם מותר לי להחזיק באולר?
חוק העונשין אוסר על החזקת סכין, כהגדרתו לעיל.  כידוע, אולר הינו גם כלי בעל להב.  עם זאת, חוק העונשין קובע כי מי שמחזיק באולר, החזקה לגביו הינה שהחזיקו למטרה כשרה.  לכן גם מאבחן החוק את האולר מהסכין, בהגדירו את האולר כסכין מתקפלת, שאורך הלהב שלה אינו עולה על 10 ס"מ וכן שלא ניתן לקבע אותה בעזרת כל אמצעי (כגון: קפיץ). מדובר בשני תנאים מצטברים.

מונחים משפטיים – אודות עבירות אלימות, חקירתן, דיון והליכי משפט הקשורים אליהן

•     מהו מרשם פלילי?
המרשם פלילי הינו רשום המנוהל על ידי משטרת ישראל, אשר כולל בחובו את הרישום הפלילי של אדם (תיקים במסגרתם אדם נדון בבית משפט ונקבע כי ביצע את  העבירה שיוחסה לו בכתב האישום), וכן מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל  ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.

•     שיבוש מהלכי משפט – מהו ?
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה,  "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט (לרבות חקירת משטרה) יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין ביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.
למשל: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה, אמירת שקר במשטרה שמטרתה  מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

•    מהו צו שירות לתועלת הציבור (של"צ)?
מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, בהסתמך על המלצת תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית המשפט בעניינו של נאשם, לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו.  מטרת הצו הינה חינוכית -  ביצוע עבודות התנדבות למען הציבור (בגופים ציבוריים, כגון: בתי חולים, מתנ"סים, עמותות המשרתות את הציבור ועוד).

•     מהו הליך השימוע ?
השימוע הינו הליך הנעשה בטרם הגשת כתב אישום כנגד אדם, כאשר העבירה הפלילית  בה הוא חשוד, הינה עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על תקופה של שלוש שנים).
השימוע נערך על ידי הרשות התובעת, המגישה את כתב האישום לאחר שנבחן חומר החקירה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית).
במסגרת השימוע הפלילי החשוד או סנגורו יכולים להשמיע את טענותיהם בנוגע לחלקו של החשוד בביצוע העבירות. את הטענות ניתן להשמיע בכתב או בעל פה.  מטרת החשוד או סנגורו הינה לשכנע את גורמי התביעה כי חומר הראיות אינו מספיק לשם הגשת כתב אישום או כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום.

•     תקיפה סתם- מהי?
סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי אדם התוקף שלא כדין את חברו, דינו מאסר שנתיים.
לדוגמא, סטירה או דחיפת אדם אחר, ללא גרימת חבלה, יש בהן כדי לענות על הגדרת העבירה של תקיפה סתם.

•    מהי הגנת השכרות במשפט הפלילי?
חוק העונשין קובע כי במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות, לא יישא באחריות פלילית למעשיו.  אין מדובר בסייג גורף, אלא אך ורק למי שמצב השכרות נגרמה לו שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.  כמו כן, מבהיר החוק כי מדובר במצב שבו האדם נמצא בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את שעשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.

•     האם ביטול תלונה בגין אלימות, תביא לסגירתו של תיק המשטרה?
כשאדם מגיש תלונה במשטרה על עבירת אלימות, ביטול תלונתו לא יביא באופן אוטומטי לסגירתו של תיק החקירה כנגד החשוד.
יש לציין כי בנסיבות מסוימות, ביטולה של  התלונה יכול להוות סיבה לסגירת התיק מ"אין עניין לציבור".

•     מהו כלל פומביות הדיון?
סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .
סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", למעט חריגים שנקבעו בחוק (למשל:  הדיונים בבתי המשפט לנוער), ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי .

•     מהי סמכות מעצר?
סמכות מעצר הינה סמכות  להגביל את חירותו של האדם, סמכות זו קבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
לא ניתן לעצור אדם אלא מתוקף הכללים והנהלים המפורשים בחוק.
יש לציין כי מעצר אדם יעשה בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ועל זכויותיו !

•    האם ישנה עדיפות למעצר עפ"י צו ?
התשובה הינה חיובית !  הסיבה לכך נעוצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמטרתו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבודו של אדם ובחירותו.

אין תגובות

יולי 12 2010

מעצר לא חוקי שחרור חשוד בעבירת מין


השבוע פורסם מקרה שבו  פליט סודני, אשר נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בתושבת רמלה,  שוחחר בשל כשל של שוטרים , אשר הביאו אותו בפני שופט בחלוף יותר מ- 24 שעות ממועד מעצרו, שהיה שעות מספר לפני כניסת השבת.

פרקליטו טען בפני השופט כי מדובר במעצר בלתי חוקי, משום שהמשטרה הייתה מחוייבת לבקש את הארכת מעצרו עוד טרם כניסת השבת. השופט קבע כי "קיים חשד למעלה מהסביר כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו", אולם הורה על שחרורו המיידי לאחר שנזף בשוטרים על שלא הביאו את החשוד להארכת מעצר במועד.

ב- YNET פורסם כי לאחר שחרורו, עזב החשוד את המשטרה בדרכו לחבר המתגורר באום אל פחם, כפי שקבע בית המשפט. לחשוד אין כתובת מגורים קבועה או בני משפחה בישראל, ולכן תתקשה מאוד המשטרה לאתרו אם תהיה מעוניינת לעצור או לחקור אותו בשנית, הפעם לפי החוק.

כיצד קורה שאדם החשוד בעבירת מין, שבית המשפט, לאחר עיון בחומר הראיות, קבע כי קיימות ראיות לכאורה כי אכן ביצע העבירה בה הוא חשוד, משוחרר למרות שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו לשם סיום חקירתה? מה קובע החוק בעניין זה?  כיצד החוק מאזן בין האינטרסים השונים, בהם האינטרס להגן על הציבור מפני חשודים בביצוע עבירות והצורך לאפשר למשטרה לבצע את חקירתה לבין האינטרס של החשוד וזכותו לחירותו? האם ניתן היה למנוע את ה"פאשלה" של היחידה החוקרת במקרה זה?  על זאת  ועוד במאמר הבא.

ראשית, נתחיל עם הגדרות:

מהי ההגדרה של מעשה מגונה?

חוק העונשין מגדיר "מעשה מגונה" כמעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".  העונש המוטל בצד עבירה זו משתנה, בהתאם לחומרת נסיבות ביצוע העבירה, החל מעונש מקסימאלי של שנת מאסר אחת לאדם המבצע מעשה מגונה בפומבי ועד לעונש מקסימאלי של 15 שנות מאסר (מעשה מגונה בקטין בן משפחה).

מעצר בלתי חוקי מתי?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע בסעיף 29(א) כי מי שנעצר, יובא "בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 24 שעות, בפני שופט".
משמעות הסעיף הינה, כי ניתן להחזיק עצור לתקופה שלא עולה על 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט (כל דקה מעבר לכך, משמעותה החזקתו במעצר לא חוקי).  עם זאת, הסעיף מציין מפורשות, כי את העצור יש להביא בהקדם האפשרי בפני השופט – כלומר, להביא את העצור כמה שיותר מהר בפני השופט, אשר יבחן את הראיות כנגד העצור והאם יש להאריך את מעצרו או שמא לשחררו על אתר.

מה קורה במצב בו מועד ההתייצבות מול שופט היא בשבת או בחג?

סעיף 29(ב) לחוק המעצרים מתייחס למצב שבו מועד הבאת העצור בפני שופט חל בשבת או בחג, כפי שהיה במקרה זה (החשוד נעצר ביום שישי בשעות הצהריים, ומועד פקיעת 24 השעות חל בשבת).  במצב זה, קובע החוק, כי את העצור יש להביא בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. החוק הינו מפורש.

אין משמעות ל"הספיקו" או "לא הספיקו" חוקרי המשטרה לבצע פעולת חקירה זו או אחרת. את העצור, על פי חוק, יש להביא בפני השופט בטרם כניסת השבת או החג, זאת, כאמור, בכדי לוודא כי אכן קיימת עילה להשארתו במעצר וכי אין מדובר באדם, אשר בבחינת חומר החקירה בתיק ופעולות החקירה שאותן על המשטרה לבצע, אין מקום להשאירו כלל במעצר מיותר. מדובר בדרישה נוקשה, שלא ניתן  לפרשה לכאן או לכאן.

איך מונעים מצב בעייתי זה?

למרות דרישה נוקשה זו, דאג המחוקק, בהבינו כי יתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה להביא חשוד שנעצר זה מכבר בפני שופט להארכת מעצרו בטרם כניסת השבת או החג, לקבוע לכך חריג.  לפיכך, קובע סעיף 29(ג) לחוק המעצרים כי בנסיבות אלו (כלומר, יש להביא העצור בפני השופט לפני כניסת החג ובסמוך למעצרו), אם יאשר קצין בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביא את העצור בפני השופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, אז ניתן לדחות הבאתו בפני השופט.  במצב זה, יובא העצור בפני השופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג.

שני תנאים מצטברים יכולים להביא, למעשה, להארכת מעצרו של חשוד מעל 24 שעות בנסיבות כאמור, ללא הבאתו לשופט:

קיימים צורכי חקירה מיוחדים שמונעים הבאתו כאמור בפני השופט וזאת באישורו של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות. למשל: לא די בכך שהחוקרים לא הספיקו לגבות את הודעתו של החשוד-העצור בכדי להיכנס לגדר דרישות סעיף 29(ג).

בנוסף לחריג הנ"ל, המשיך וקבע המחוקק, במסגרת סעיף 29(ד) לחוק המעצרים, כי אם מעצרו של החשוד בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, אז יש להביא את העצור בפני שופט לא יאוחר מתוך ארבע שעות מצאת השבת או החג.  במידה ואדם נעצר במהלך כניסת השבת או החג, יש להביאו בפני השופט במוצאי השבת או החג, ולא יאוחר מ- 24 שעות ממועד מעצרו.

בכך, הכיר המחוקק בקושי הרב המצוי בפתחה של היחידה החוקרת להספיק ולהביא עצור שנעצר שעות בודדות לפני כניסת השבת או החג, בפני שופט ולמעשה מתיר למשטרה להחזיק אותו עצור במעצר מעבר ל- 24 השעות הנקובות בחוק.

האם הייתה פאשלה של המשטרה?

נסיבות מקרה זה אינן ידועות. עם זאת, מהחלטת השופט בבית המשפט ברמלה ניתן להבין כי החשוד-עצור, נעצר ביום שישי, בטרם כניסת השבת, וככל הנראה למעלה מארבע שעות לפני כניסת השבת. לכן, היה על השוטרים להביאו בפני שופט עוד לפני כניסת השבת.

עוד ניתן להבין, כי במקרה זה לא הוגש לבית המשפט אישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן היה להביא את העצור בפני שופט בשל צורכי חקירה מיוחדים.
לפיכך, כל דקה שבה הוחזק העצור במעצר מעבר לאותן 24 שעות, כפי שנקבע בחוק, הוא הוחזק במעצר לא חוקי.

אין מדובר כאן ב"תקלה טכנית" כפי שנכתב בכתבה.  מדובר בעניין מהותי ביותר – זכות יסוד חירותו של אדם. המחוקק קבע כללים לפיהם ניתן לשלול חירות זו ואף הגדיל ועשה, בקובעו חריגים, במסגרתם תוכל המשטרה להחזיק את העצור בנסיבות דומות מעבר לתקופה של 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט.

במקרה זה, ככל הנראה, היה בידי המשטרה די והותר זמן להביא את העצור בפני שופט בטרם כניסת השבת, ומשלא עשו כן ואף לא נכנסו בגדר החריגים המותרים בחוק, אזי מעצרו היה לא חוקי וחובה היה לשחררו באופן מיידי.

מדוע השופט החליט לשחרר במיידי את החשוד, למרות שהיה יכול להורות לעוצרו?

אכן, יכול בית המשפט במסגרת הבקשה להארכת מעצרו של חשוד להורות על מעצרו (מאחר והמעצר שלו לא חוקי, למעשה בית המשפט יעצור אותו מחדש).  בתי המשפט אינם נוהגים להרבות לעשות כן, מאחר וכפי שציינו, החזקתו של אדם במעצר לא חוקי הינו פגיעה בזכות יסוד של אדם והיא זכותו לחירות.

בית המשפט במצב זה ישקול מצד אחד את אותה פגיעה בזכות היסוד של החשוד, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי במידה ולא ייעצר מחדש. ברי הוא כי ככל שהעבירה חמורה יותר, בית המשפט יתקשה יותר לשחרר את החשוד, הגם וקיים פגם בבקשה למעצרו.

במסגרת מאזן השיקולים, יבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה כנגד החשוד שמעצרו מתבקש, אך מעבר לכך, יבחן את חומרת העבירה המיוחסת לו וכן את עברו הפלילי.  רק במקרה שבו כף המאזניים תיטה לעבר השמירה על האינטרס הציבורי, כלומר מדובר בעבירה חמורה ו/או חשוד מסוכן לציבור, יורה בית המשפט על מעצרו של החשוד הנ"ל.

לצערנו, אותן "תקלות טכניות" קורות לעתים קרובות מדי.  ההחלטה לשחרר באופן מיידי את העצור המוחזק שלא כדין הינה מעין אקט חינוכי למשטרת ישראל – זאת כל עוד בוחן בית המשפט את נסיבות התיק ומגיע למסקנה כי זכותו של החשוד לחירותו גוברת על האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי.

תגובה אחת