ארכיון הנושא 'חדשות'

ינו' 03 2010

כשרות משפטית

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים


נחמן אינשין,החשוד ברצח בתו התינוקת, הוארך בבית משפט השלום בירושלים.

במהלך דיון המעצר, ציין עורך הדין הפלילי של החשוד, כי הנ"ל סובל מבעיות נפשיות ויש לשולחו לבדיקה פסיכיאטרית.

כשרות משפטית פלילית – כשירות לעמוד לדין

כשרות משפטית הינה יכולתו ומסוגלותו של אדם לעמוד לדין בבית המשפט, להבין את הליכי המשפט, לתקשר עם עורך דין פלילי ולסייע בהגנתו.

כאשר יש חשד כי אדם העומד לדין סובל מבעיה נפשית או שכלית (פיגור שכלי), תיערך בדיקה פסיכיאטרית, במסגרתה ייקבע האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

כשרות משפטית – אי שפיות הדעת

יש לאבחן בין שני מצבים:

  1. כשירות משפטית לעמוד לדין.
  2. מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה.

לעיתים ישנה חפיפה בין שני המצבים/מועדים הללו, כלומר, העבירה בוצעה זה עתה והגשת כתב האישום התבצעה אף היא עתה. לכן , מועד ביצוע העבירה מקביל למועד העמדת הנאשם לדין.

ישנם מצבים שהמועדים אינם חופפים, קרי העבירה בוצעה תקופה מסוימת לפני מועד הגשת כתב האישום לבית המשפט. במצבים אלו יש לבחון את המצב הנפשי המשפטי של הנאשם בעת הגשת כתב האישום כדי לראות האם הוא כשיר לעמוד לדין כעת וכן יש לבדוק האם בעת בצוע העבירה סבל הנאשם ממחלת נפש מסוימת שמנעה ממנו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה האסור.

אי כשירות לעמוד לדין

אם ייקבע ע"י הפסיכיאטר המחוזי כי נאשם בביצוע עבירה, אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך לאחר חקירת המומחים ע"י עורך דין פלילי, הן מטעם המדינה והן מטעם ההגנה, אזי, יופסקו ההליכים המשפטיים הפליליים נגדו וכן יוצא צו ע"י בית המשפט המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול במרפאה פסיכיאטרית (ללא אשפוז).

יודגש, בהמשך, לאחר שהנאשם יבריא ויוכל לעמוד לדין, ניתן לחדש את ההליכים הפליליים נגדו, זאת בתנאי שלא נקבע כי במועד בצוע העבירה מחלה נפשית מנעה ממנו, בין היתר, להבין את אשר עשה.

מה קורה במצב שהנאשם ביצע את העבירה בהיותו חולה נפש?

סעיף 34ח לחוק העונשין קובע כי: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש :

  1. להבין את אשר הוא עשה או את הפסול שבמעשהו: או
  2. להימנע מעשיית המעשה.

חשוב לדעת, בית המשפט אינו מחויב לחוות הדעת הפסיכיאטרית ובסמכותו לקבל כל החלטה לאחר חקירת המומחים הרפואיים ע"י עו"ד פלילי מטעם המדינה וההגנה. במידה ובית המשפט ישתכנע כי הנאשם לא היה שפוי בדעתו בעת ביצוע העבירה , אזי הנאשם לא יישא באחריות פלילית למעשה האסור שעשה.

כיצד מתבצעת הבדיקה הפסיכיאטרית

תפקידו של עורך דין פלילי להעביר מידע לבית המשפט בדבר הרקע הפסיכיאטרי ובהתאם בית המשפט ישלח את החשוד/נאשם לבדיקה. במרבית המקרים בדיקה חד פעמית אינה מספיקה כדי להעריך מצבו של אדם ולכן יש לבודקו במסגרת הסתכלות.

הסתכלות בדר"כ, משמעותה, כי האדם מאושפז למשך מספר ימים בבית חולים פסיכיאטרי , במהלכם הצוות הרפואי בוחן 24 שעות ביממה, את התנהגותו .  לאחר מכן  נערכת חוו"ד פסיכיאטרית, המציינת האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בעת ביצוע העבירה.

אין תגובות

דצמ' 30 2009

שכרות – שכרות כסייג לאחריות פלילית

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים


ביום 27.12.09 פורסם בכלי התקשורת כי נרצח החייל ראמז אל עביד ע"י חברו, שאף הוא חייל, אבו זריילה, באמצעות נשקו הצבאי, בקניון באר שבע.

אתמול, במהלך הארכת מעצרו של חמזה אבו זריילה, טען עורך דינו של החייל העצור, כי לא רצה להרוג את חברו, כי בבוקרו של אותו יום, שתה וודקה ולכן היה שיכור במועד ביצוע המעשה.

השאלה הנשאלת הינה, האם לאחר שיוגש נגדו כתב אישום, בית המשפט יקבל את טענתו בדבר הגנת השכרות שבחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין")?

סעיף 34ט' לחוק העונשין קובע סייג לאחריות פלילית, במקרה שבו אדם עשה מעשה במצב של שכרות (כלומר, שאדם לא יישא באחריות פלילית).

יחד עם זאת, יש לציין כי אין מדובר בסייג גורף, לפיו כל מי שביצע עבירה כשהוא במצב של שכרות לא נושא באחריות פלילית למעשיו. ההגנה תעמוד אך ורק למי שנכנס למצב השכרות  שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו (ראה דוגמא למצב זה בהמשך המאמר).

להדגיש,  לא מדובר באדם שיכור, אלא "מצב של שכרות", כפי שמוגדר בסעיף קטן ד' לסעיף הנ"ל – "מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש בשעת המעשה להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה".

מהגדרה זו אנו למדים, כי החשיבות הינה לא לכמות האלכוהול או החומר המסמם שנצרך, אלא דווקא להשפעה שהייתה לו על הכרתו של הנאשם ותפקודו בשעת המעשה שמיוחס לו.

רק כאשר נשללה מאותו אדם, עקב צריכת האלכוהול או הסם, צריכה שלא נעשתה מדעתו או מהתנהגותו הנשלטת, היכולת להבין בשעת מעשה את הפסול שבמעשה או נשללה ממנו היכולת להימנע מעשיית המעשה, רק אז יוכל ליהנות  מהגנת השכרות המלאה.

דוגמא למצב שבו תוכר הגנה זו, למשל, כשאדם יושב במועדון ומזמין משקה לא אלכוהולי וללא ידיעתו מוכנס למשקה גורם משכר או מסמם כלשהו, שלא ניתן להבחין בו.

במידה ועקב צריכת חומר זה, אותו אדם מבצע עבירה כשהוא במצב שבו נשללה ממנו היכולת להימנע מביצועה או נשללה ממנו היכולת להבין את המעשה או את הפסול שבמעשה, אזי תעמוד לו הגנת השכרות, הוכחת טיעון זה מוטלת על עורך דינו של הנאשם.

האם תתקבל טענת החייל בדבר הגנת השכרות ?

במקרה זה, לאור גרסתו של העצור, לפיה שתה וודקה, ככל הנראה, מרצונו ובאופן מודע, לפני האירוע, נראה כי בית המשפט לא יאפשר לו ליהנות מהגנת השכרות.

אין תגובות

נוב' 29 2009

תקיפה מינית עבירת מין

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים



במהלך סוף השבוע פורסמה ידיעה אודות קצין צה"ל המשרת ביחידה לאבטחת אישים בצה"ל, שתקף על רקע מיני ובמטרה לבצע עבירת מין בצעירה מאזור המרכז.

מה קרה שם באותו לילה ?

נכון לרגע זה, טרם נודע האם ניסיון האונס הושלם או שמא נותר בגדר ניסיון בלבד.

כל שאנו יודעים בשלב זה הוא, כי הצעירה הוכתה וספגה חבטות וכי היא מצויה בטראומה נפשית נוכח התקיפה המינית שחוותה.

כפי הנראה, הצעירה (כך לטענתה) הותקפה על ידי החשוד אשר הבחין בה, ניגש אליה והחל לגרור אותה בכוח לאורך מטרים לעבר השיחים שעל גדות הירקון, היכה אותה בגופה והפשיטה .

הצעירה שנלחמה על גופה ונפשה נאבקה בו בכל כוחה, הכתה אותו תוך שהיא זועקת לעזרה.

בשל צעקותיה נרתע הקצין החשוד בבצוע המעשה וברח מהמקום.

מה הראיות שהביאו למעצרו של הקצין כחשוד בבצוע תקיפה מינית?

בשלב זה מדובר בראיות נסיבתיות . הצעירה נמצאה כשהיא זועקת לעזרה, חבולה ועירומה. מצב זה מחזק את גרסתה כי בוצעה תקיפה מינית כנגד גופה.

הקצין החשוד בבצוע המעשה נתפס כשהוא מסתתר, חבול , ככל הנראה ממאבק הצעירה שנלחמה על חייה והכתה בו .מכנסיו היו מופשלים וכן תיאורו תאם את תיאור הצעירה.

מהן ראיות נסיבתיות?

ראיה נסיבתית היא ראיה שאינה קושרת באופן ישיר את החשוד/נאשם בבצוע העבירה. למשל כמו במקרה של הקצין החשוד בתקיפה מינית, הוא נתפס מסתתר, כשמכנסיו מופשלים והוא חבול . לכאורה המצב הפיזי בו היה שרוי כשנתפס יכול ללמד על סיטואציות אחרות ולאו דווקא על תקיפה מינית.

כשעסקינן בראיות נסיבתיות יש לבחון האם מצירוף כלל הראיות הנסיבתיות יחד עולה המסקנה המפלילה את הנאשם בבצוע העבירה שמייחסים לו בכתב האישום וזאת ברמה של מעבר לכל ספק סביר.

מה משמעות המונח "מעבר לכל ספק סביר" ?

המשמעות היא כי אין כל תיאוריה חלופית סבירה אחרת שיכולה להסביר את הנסיבות העולות מהראיות באופן כזה המתיישב עם חפותו של הנאשם.

כיצד הליך בחינת הראיות הנסיבתיות מתבצע ע"י בית המשפט?

הליך הסקת המסקנה כי כלל הראיות הנסיבתיות מצביע מעבר לכל ספק סביר על אשמת הנאשם, נעשה בשלושה שלבים:

  1. בחינת כל ראיה בפני עצמה לצורך בדיקה האם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי כלשהו.
  2. בחינת כלל הראיות יחד לצורך בדיקה וקביעה האם הן מערבות לכאורה את הנאשם בבצוע העבירה.
  3. בדיקת הסבר הנאשם לראיות הנסיבתיות המפלילות שהוכחו לכאורה ע"י התביעה. למעשה הסבר הגיוני,סביר, מתקבל על הדעת ורציני של נאשם לראיות נסיבתיות, יש בו כדי לחלצו ממסקנה מרשיעה כי הוא זה שביצע את העבירה.

האם מסדר זיהוי נחשב לראיה ישירה?

התשובה לשאלה זו נחלקת . אם נערך מסדר זיהוי ובו זוהה אדם כמבצע עבירה , אזי מדובר בראיה ישירה הקושרת אדם לכאורה למעשה ומפלילה אותו.

אם במסגרת מסדר הזיהוי זוהה אדם שברח למשל, ממקום מסויים , אזי מדובר בראיה נסיבתית שלא קושרת את החשוד/נאשם ישירות לבצוע המעשה אלא רק לעצם הבריחה שנחשבת כשלעצמה כראיה נסיבתית בלבד, שלבדה אין בה כדי להביא להרשעת נאשם בבצוע מעשה עבירה.

האם ניתן להרשיע נאשם בבצוע עבירה מינית / תקיפה מינית, עפ"י עדות יחידה של הקורבן?

בעבר התשובה לשאלה זו הייתה שלילית. הכלל המסורתי בעבר היה כי אין מרשיעים אדם בעבירת מין עפ"י עדות יחידה של קורבן העבירה, אלא אם לעדות זו נלוותה ראיה נוספת כלשהי המכונה ראיית סיוע.

ההיגיון בכך היה נעוץ בעובדה כי בדר"כ בעבירות מין אין עדים וקל מאוד לטפול עלילות שווא על אדם והן משום שמאוד קשה להתגונן בפני טענה שקרית של בצוע עבירה מינית בין שני יחידים.

דרישת הסיוע בעבר לעדות יחידה של קורבן עבירה מטרתה הייתה להבטיח כי ההרשעה לא תתבסס על התרשמותו של בית המשפט מהאופן שבה נמסרה העדות לבדה.

לאחר התיקון שבא לידי ביטוי בסעיף 54א(ב) לפקודת הראיות, בית המשפט רשאי לסמוך על עדות יחידה של קורבן לעבירת מין ובלבד שיפרט את הנסיבות והמסקנות וסמך אותן על נסיבות אובייקטיביות וחיצוניות.

ההנמקה של בית המשפט חייבת להיות ממשית וככל שהעדות היחידה קלה וחלשה יותר על ההנמקה להיות ממשית יותר ומהותית יותר.

ההנמקה חייבת להיות הגיונית ובשכל ישר, הנמקה שיש בה להסביר מדוע בית המשפט מצא לנכון להרשיע אדם על סמך אותה עדות יחידה על אף הסיכונים הכרוכים בכך (מאסר ממושך למשל).

הלכה למעשה, אותן ראיות סיוע מהעבר, יש בהן כדי לעמוד בדרישת ההנמקה, הן למעשה יכולות להיות אותה הנמקה שבית המשפט מחויב בה בכדי להרשיע אדם בבצוע עבירה כה חמורה.

למען הסר ספק נחזור ונציין כי חובת ההנמקה מחליפה את ראיית הסיוע ולכן יש צורך בהנמקה רצינית ומהותית שיש בה כדי לסלק את כלל החששות המלווים עדות יחידה של קורבן בעבירת מין, קרי סילוק החשש שמא הנאשם לא ביצע את העבירה, דבר שיוביל לזיכויו.

מה קורה כעת עם הקצין שנעצר כחשוד בתקיפה מינית?

הקצין מצוי כעת במעצר ימים שמטרתו חקירת המקרה בטרם יועבר התיק לפרקליטות לשקילת הגשת כתב אישום נגדו ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

בשלב זה של חקירה פלילית, ייערך ככל הנראה גם מסדר זיהוי במסגרתו תנסה הצעירה לזהות את הקצין כמבצע העבירה נגדה וכן ממתינים לתוצאות הבדיקה שנערכה לצעירה בבית החולים, בדיקה שמטרתה לגלות חומרים ביולוגיים של החשוד בגופה של הצעירה (כגון, שיער, זרע וכו'),קרי ראיה שקושרת את החשוד באופן ישיר לבצוע העבירה המינית / התקיפה המינית, אלא אם יטען הקצין כי היה מגע מיני בין השניים, דבר שיש בו כדי להסביר הימצאות אותם חומרים ביולוגים בגוף הצעירה .

אין תגובות

נוב' 15 2009

יריות באזור מגורים בעקבות ירי לעבר חזיר בר שפגע באורית לוי

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים



כדור של רובה צייד שהיה אמור לפגוע בשני חזירי בר, חדר שמשה כפולה ופגע באורית לוי שפתרה תשבץ בביתה שליד יוקנעם.

תושבת עין העמק מאושפזת במחלקה הכירורגית בבית חולים רמב"ם כשהיא סובלת ממס' חבלות וביניהן שבר בארובת העין.

האם הירי באזור מגורים הוא חוקי?

הירי באזור מגורים אסור בתכלית האיסור. המטרה היא להגן על האנשים החיים בקרבת מקום ולמנוע מהם פגיעה של כדור תועה.

מה העונש עפ"י החוק לעבירה כזו של ירי באזור מגורים?

עפ"י החוק, היורה מנשק חם באזור מגורים, ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה.

מה הכוונה ב" הסבר סביר" ?

הסבר סביר משמעותו כי יש צורך מיידי לכאורה, במניעת סכנה , קרי שנשקפת סכנה מיידית בעיקר כלפי גוף האדם וחייו, ובכדי להימנע מכך יש לנקוט בפעולה קיצונית ו/או מרחיקת לכת, ובמקרה זה ירי באזור מגורים.

ליורה צריך להיות הסבר מתקבל על הדעת, עפ"י מבחן אובייקטיבי, להפעלת כלי הירייה בתחומיו של אזור מגורים.

מה משמעות המונח "ירי" ?

המעשה הנ"ל משמעו : מי שגורם להתהוותה של ירייה בכלי ירייה מכל סוג שהוא ובלבד שהתהוות הירייה כרוכה בחום, כלומר, מדובר בירייה מנשק חם להבדיל מנשק קר, כגון סכין, אבן ו/או רובה אוויר.

מהו אזור מגורים ?

כשמדברים על ירי באזור מגורים, אזור מגורים הנו אזור המשמש בפועל למגורי אדם. ישנה גרסה אחרת לביטוי זה והיא כי מדובר באזור שהוגדר ומסווג כ"אזור מגורים". לפי הדיווחים, אורית לוי נפגעה בביתה כך שאם הירי היה בקרבת מקום, סביר כי הוא היה באזור מגורים.

מה העבירות בגינן יוגש כתב אישום כנגד היורה מרובה הציד?

העבירות שיצוינו בכתב האישום כנגד היורה מרובה הציד באזור מגורים,יכול שתהיינה, בין היתר, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, זאת נוכח החבלות שנגרמו לאורית לוי וכן ירי באזור מגורים.

יש צורך בבדיקת קיומו של רישיון להחזקת רובה ציד בידי היורה, אם ליורה לא היה רישיון נשק, אזי הוא צפוי להיות מואשם בעבירות חמורות של נשיאה והחזקת נשק שלא כדין.

העונש המרבי עפ"י חוק העונשין לעבירה זו הנו 10 שנות מאסר !!!

יחד עם זאת, יש לעיין בחומר החקירה של תיק הירי הנ"ל, כדי לבחון קיומן של ראיות לביסוס עבירות נוספות, אם בכלל.

מהו העונש הצפוי ליורה ?

שאלה זו מורכבת , שכן הדבר תלוי בעבירות שייוחסו ליורה בכתב האישום, בעברו הפלילי ובעוצמת ראיות התביעה.

בהנחה שהיורה בעל עבר פלילי נקי והחזקת הנשק הייתה כדין , העונש הצפוי לו, עשוי לנוע בין עבודות שירות לתקופה של 6 חודשים ועד לתקופת מאסר שלא תחרוג משנה.

אין תגובות

נוב' 12 2009

יעקב טייטל כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים

היום בבוקר הוגש כתב אישום חמור במיוחד כנגד יעקב טייטל, שכונה "המחבל היהודי" מההתנחלות שבות רחל.

במסגרת כתב האישום מואשם יעקב טייטל בשני מקרי רצח בכוונה תחילה, שלושה מקרים של ניסיונות לרצח, הצתה, החזקה ויצור נשק וכן הסתה חמורה לגזענות.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים גם בקשה למעצרו של יעקב טייטל עד לתום ההליכים כנגדו ולעת עתה הוארך מעצרו ליום 16 לדצמבר 2009, עד לקיום הדיון בבקשת הפרקליטות.

מהי בקשה למעצר עד לתום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם, במקרה זה
יעקב טייטל, עד לתום ההליכים כנגדו מוגשת לבית המשפט ביחד עם כתב האישום
כנגדו.
במסגרת בקשה זו מבקשים גורמי התביעה, במקרה זה – פרקליטות ירושלים, מבית
המשפט אליו הוגש כתב האישום, להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים,
כלומר, עד לסיום ההליך המשפטי .

מדוע מבקשים לעצור נאשם עד תום ההליכים?

הבקשה למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו, אינה לשם הענשתו.

המדינה מבקשת את מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים לאור מסוכנותו של הנאשם או לשם מניעת שיבוש מהלכי משפט.

כיצד נקבעת מסוכנותו של נאשם?

מדובר בהליך שמטרתו להגן, למעשה, על הציבור, מפניו של הנאשם, אשר לו מיוחסת עבירה פלילית.

השופט בוחן את רמת הסכנה הנשקפת מפניו של הנאשם , כשהוא לוקח בחשבון מספר גורמים:

  1. חומרתה של העבירה/ות המיוחסת/ות לו.
  2. המסוכנות שנובעת מהנאשם עצמו, אם בשל מעשיו ואם בשל עברו הפלילי.

מתי חומרת העבירה בלבד יכולה להביא למעצר עד תום ההליכים?

ישנן מספר עבירות, המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), אשר יכולות להביא למעצרו של אדם עד לתום ההליכים כנגדו כשהן עומדות בפני עצמן , אפילו אם הנאשם עצמו אינו בעל עבר פלילי ואפילו אם נתפס בעיני בריות כאדם נורמטיבי לחלוטין.

מדובר בעבירות שהמחוקק רואה את מבצען כמסוכן לציבור רק בשל אופייה של העבירה, בהן:

  • עבירה שדינה מוות או מאסר עולם (למשל: עבירת רצח).
  • עבירות ביטחון מסוימות.
  • עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שאינן לשם צריכה עצמית.
  • עבירות שנעשו באלימות חמורה, באכזריות או כשהעבריין ביצען כשהוא משתמש בנשק קר או חם.
  • עבירות אלימות במשפחה.

האם ביצוע עבירה מהמפורטות לעיל תמיד תביא למעצר עד תום ההליכים?

התשובה לכך הינה שלילית. זאת חרף קביעת המחוקק כי עבירות חמורות אלו מקימות חזקה כי מדובר בנאשם המסוכן לציבור, מה שלכאורה עפ"י החוק, מצדיק מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

משמעותה של חזקה זו הינה, כי במקרה שבו מואשם נאשם בעבירות שברשימה לעיל, יוצאים מנקודת ההנחה שהוא מסוכן והמדינה אינה צריכה עוד להוכיח זאת.

במצב זה, חובת ההוכחה היא על הנאשם וסנגורו, להוכיח לבית המשפט כי אינו מסוכן לציבור וכי ניתן לשחררו מהמעצר בתנאים מגבילים.

מה משמעות המונח "תנאים מגבילים" ?

מדובר בתנאים שבית המשפט מטיל על הנאשם כתנאי לשחרורו מן המעצר.

הנאשם צריך למלא בקפידה אחר התנאים הללו וזאת עד לסיום ההליך המשפטי.

תנאים אלו יכולים לכלול מעצר בית מלא או חלקי, הפקדת כספים, חתימה על ערבויות, אזוק אלקטרוני ועוד.

מה יקרה אם הנאשם יפר את תנאי השחרור / התנאים המגבילים?

אם הנאשם בהיותו משוחרר יפר את התנאים המגבילים, התביעה תגיש בקשה לבית המשפט, להחזיר את הנאשם למעצר.

כיצד עוד ניתן ללמוד על מסוכנותו של נאשם?

במקרים בהם לא בוצעה עבירה שמקימה חזקה למסוכנותו של הנאשם, כפי שפורט לעיל, אזי המדינה יכולה להוכיח את מסוכנותו של הנאשם באמצעות עברו הפלילי , טיב העבירה שביצע – גם אם אינה מופיעה ברשימה מקימת החזקה – ונסיבות ביצוע העבירה.

למשל: אדם שמיוחסת לו עבירה של החזקת סכין. מדובר בעבירה שהעונש המרבי בצידה הינו חמש שנות מאסר, והיא אינה מקימה חזקת מסוכנות.

עם זאת, נסיבות החזקת הסכין כמו גם רישומים קודמים של הנאשם, יכולים להביא למעצרו עד תום ההליכים, גם בגין עבירה זו.

האם ניתן לבקש מעצר עד תום ההליכים גם כשאין מסוכנות?

כן. ניתן לבקש מעצר של נאשם עד לתום ההליכים גם בשל עילה של שיבוש הליכי משפט.

במסגרת עילה זו, חייבת המדינה להוכיח כי קיים יסוד סביר לחשש כי אם לא ייעצר הנאשם עד לתום ההליכים , הדבר יכול לשבש הליכי משפט.

המטרה הינה למנוע השפעה על עדי תביעה, פגיעה בראיות, העלמת רכוש או התחמקות מאימת הדין. ראו לעניין זה: הימלטותו של השופט בדימוס דן כהן מהארץ.

האם מעצר עד תום ההליכים הוא לתקופה בלתי מוגבלת?

חוק המעצרים מגביל את תקופת המעצר עד תום ההליכים לתקופה של תשעה חודשים בלבד !.

הכוונה הינה כי מיום הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין בעניינו של הנאשם העצור (לא גזר הדין) לא תעבור תקופה של למעלה מ- 9 חודשים.

בכך, חייב המחוקק את המדינה ואת בית המשפט לזרז את ניהולו של תיק פלילי, במסגרתו אדם עצור עד תום ההליכים המשפטיים.

האם בתום התקופה של 9 חודשים ישוחרר העצור באופן אוטומאטי?

התשובה הינה שלילית. כמובן, שבחלוף התקופה על סנגורו של העצור להעלות הטענה בפני בית המשפט.

זאת ועוד, ניתן להאריך התקופה האמורה על ידי הגשת בקשה, מבעוד מועד, לבית המשפט העליון.

כך, גם אם מוארכת התקופה, והדבר אינו ניתן כדבר של מה בכך, בית המשפט העליון מפקח על התקדמות התיק הפלילי.

פעמים רבות לא ייעתר בית המשפט העליון לבקשה להארכת מועד והעצור ישוחרר בחלוף התקופה.

האם "המחבל היהודי", יעקב טייטל, ייעצר עד תום ההליכים?

להערכתנו המקצועית, במקרה זה, בסופו של יום, ייעצר יעקב טייטל,  "המחבל היהודי", עד לתום ההליכים כנגדו.

ראשית, מיוחסות לו עבירות חמורות רבות, ביניהן עבירות שמקימות חזקת מסוכנות : שתי עבירות רצח, ניסיונות לרצח וכו'.

כמו כן, מדובר במספר רב ביותר של אישומים, בעבירות חמורות ביותר, גם אלו שאינן מקימות את חזקת המסוכנות, עבירות שנעברו לאורך שנים רבות, כלפי מגוון רחב של מטרות.

לכל אלו נוסיף את התנהגותו של טייטל לאחר הגשת כתב האישום, הערותיו בריש גלי כי אינו מתחרט על מעשיו, הערות אשר מעידות על העדר חרטה ומסוכנותו הרבה לציבור.

בנוסף למסוכנותו של טייטל, יבחן בית המשפט את הסכנה כי שחרורו עלול להביא לשיבוש מהלכי משפט.

במקרה זה, בהתחשב בכלל הנסיבות ובכך כי מדובר באזרח אמריקאי, קיימת סכנה ברורה, כי מר יעקב טייטל ינסה להימלט מן הארץ, די בכך בכדי להביא למעצרו עד תום ההליכים!!!

תגובה אחת

נוב' 12 2009

מריחואנה גידול סמים (בעקבות האחים מנשר)

מאת admin נושאים חדשות, מאמרים

שני אחים מנשר נעצרו ע" המשטרה לאחר שנמצא כי גידלו מאות ק"ג של צמחי מריחואנה (קנביס).

במקום "המפעל" בנשר, נמצאה מעבדה לייצור של סם מסוכן מאותם צמחי המריחואנה שנתפסו.

כיצד המשטרה ידעה להגיע למקום המפעל בנשר בו גידלו סמים?

לידי המשטרה הגיע מידע מודיעיני לפיו במקום הספציפי מתנהלת פעילות חשודה של ייצור ו/או גידול ו/או החזקת סמים מסוכנים האסורים עפ"י החוק.

מהו מידע מודיעי?

מידע מודיעיני הנו מידע הנאסף ע"י אנשי המודיעין של המשטרה במטרה

להלחם בפשיעה בכללותה.

מי מוסר את המידע ליחידת המודיעין של המשטרה?

את המידע מוסרים אנשים בשר ודם. לעיתים אותם אנשים שומרים על קשר קבוע עם אנשי המודיעין ומוסרים דיווחים שוטפים ולעיתים מדובר באזרח שבמקרה נחשף לעבירה וברצונו למסור המידע למשטרה שתפעל למיגור הבעיה.

האם זהותו מוסר המידע תיחשף ותיוודע לעבריין?

בדר"כ זהות מוסר המידע לא תיחשף שכן הנושא יוסכם עם אנשי המודיעין ובהמשך הפרקליטות או יחידת התביעות של המשטרה יפנו לשר לביטחון פנים במטרה לקבל תעודת חיסיון על זהותו של מוסר המידע במטרה להגן על חייו ולא להעמידו בסכנה .

מהן העבירות שיצוינו בכתב האישום כנגד שני האחים שגידלו את צמחי ה- מריחואנה?

ניתן לייחס לשני האחים, במידה ויוגש נגדם כתב אישום, עבירה של גידול סם מסוכן, ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סמים מסוכנים בכמות שאינה לשימוש עצמי וכן החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן.

מה הכוונה בהגדרה "החזקת סם בכמות שאינה לצריכה עצמית"?

במריחואנה, הוא סם מסוכן מסוג קנבוס, הכוונה הינה לכמות העולה על 15 גרם, כפי שנקבע בפק' הסמים המסוכנים.

כמות הקטנה מ-15 גרם, תיחשב, בדרך כלל, ככמות המוחזקת לשם שימוש עצמי.

מהם עונשי המאסר הצפויים לשני האחים שגידלו סמים – מריחואנה ?

עפ"י החוק ניתן להטיל בגין כל אחת מהעבירות עד 20 שנות מאסר !!!

האם ניתן להטיל עונשים נוספים?

התשובה לכך הינה חיובית.

עפ"י החוק ניתן להטיל על מגדלי סמים, ובמקרה של האחים מנשר, מריחואנה, קנסות כבדים ביותר !

עפ"י החוק, גובה הקנס יכול להגיע עד פי חמישה משווי הסם או משווי טובת ההנאה שהושגה בעבירה או שווי הקנס הקבוע בחוק לעבירה הספציפית, והכל לפי הסכום הגדול יותר !

מה באשר לגורל "המפעל" בו גודלי ה- סמים / צמחי ה- מריחואנה ?

בפקודת הסמים המסוכנים ישנו סעיף מיוחד העוסק בכך, שכותרתו: "חילוט רכוש בהליך פלילי" .

לפי החוק, בית המשפט, בהליך פלילי, יכול לצוות על חילוט רכוש ששימש לביצוע העבירה !!!

כלומר, במקרה זה של האחים מנשר, שגידלו סמים / צמחי מריחואנה, לבית המשפט שידון בתיקם, הסמכות, לאחר הרשעתם, לחלט את "המפעל" בו גודלו הסמים לטובת קופת המדינה !!!

ניתן להימנע מחילוט רכוש, רק אם בית המשפט סבר מנימוקים מיוחדים שיפרט בגוף גזר הדין, שאין זה המקרה לעשות כן !!!

האם התביעה תבקש מבית המשפט לחלט את המפעל?

בעבירות חמורות כמו במקרה זה, ובשל כמות הסם העצומה, המדינה תעתור, בדרך כלל, לחילוט המפעל ולחילופין תסכים לקבל סכום השווה לשוויו של המפעל .

מה קורה במצב שהמפעל בבעלות אדם אחר?

גם במקרה כזה,התביעה תעתור לחילוט הרכוש. יחד עם זאת, אם יוכח כי בעל הדירה לא ידע כלל ולא יכול היה לצפות כי ברכושו מתבצעת עבירה מסוג זה, אזי ניתן יהיה להימנע מחילוט רכושו.

יחד עם זאת, מאחר והמבנה אינו בבעלותם של האחים שנעצרו, אלא הושכר על ידם שטח במבנה, כשבעלת הנכס, ככל הנראה, לא הייתה מודעת ל"מפעל" לייצור סמים שהתנהל במקום, אזי, סביר יהיה להניח, כי התביעה תמנע מלבקש את חילוטו של המבנה, בו גודלו הסמים.

מה קורה כעת עם האחים מנשר?

האחים מנשר יישארו במעצר לצורך המשך החקירה.

בית משפט השלום ברמלה האריך את מעצרם לשם המשך החקירה.

קרוב לוודאי, השניים יובאו לבית המשפט פעם נוספת, לשם הארכת מעצרם ויישארו במעצר עד להגשת כתב אישום נגדם ע"י הפרקליטות הפלילית, אשר תבקש את מעצרם עד לסיום המשפט נגדם.

2 תגובות