מח"ש – אלימות שוטרים
אלימות שוטרים – מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים)
- מה קורה כשמוגשים כתבי אישום כנגד נאשמים בגין אלימות כנגד שוטרים כשבמקביל תלונתם במח"ש כלל לא נחקרה משיקולים של "עניין ציבורי"?
- האם אכן אין עניין ציבורי בחקירת תלונת אזרח כי הותקף ע"י שוטר אך יש עניין בחקירת המשטרה את האזרח בגין אלימות כנגד שוטרים ובהתאם הגשת כתב אישום בגין עבירה זו?
- כיצד בית המשפט מתמודד עם סגירת תיק כנגד שוטר במח"ש בגין שיקולים של עניין ציבורי כשמנגד מוגש כתב אישום כנגד האזרח בגין תקיפת שוטר?
על כך במאמר זה.
החזקת סכין / אגרופן – אי הרשעה
החלטה עדכנית של בית המשפט העליון אשר ביטלה הרשעה בדין של בגיר שהורשע בהחזקת אגרופן.
בית משפט השלום בחיפה , החליט להימנע מהרשעה בדין. בגזר דין מקיף, ביהמ"ש נעתר לבקשת ההגנה והחליט שלא להרשיע את המבקש, וחייבו לבצע של"צ בהיקף 200 שעות, פיקוח לתקופה של שנה, והתחייבות להימנע מעבירה.
אלימות מילולית – זיכוי !!!
מהי אלימות מילולית, מה העונש בגין אלימות מילולית בחוק העונשין.
האם האמירה : " בוא, בוא, צא החוצה מהחצר יא חתיכת שמוק" כלפי שוטר, הינה העלבת עובד ציבור?
על כך וכן על זיכוי טרי בתחום זה של אלימות מילולית (איומים והעלבת עובד ציבור שהנו שוטר) במאמר זה.
אלימות שוטרים – עבירות אלימות – מח"ש
מאמר זה יעסוק במשמעות של אי חקירת טענת אזרח כי שוטר תקף אותו.
ישנם לא מעט מקרים שישנה טענה מקבילה , הן של אזרח והן של שוטר כי האחד תקף את השני, המדינה מחליטה להגיש כתב אישום כנגד האזרח בעוד שמח"ש סוגרת את התיק כנגד השוטר מעילה של "אין עניין לציבור".
האומנם אין עניין לציבור? כיצד בתי המשפט מגיבים למצב זה? על כך במאמר זה.
אלימות במשפחה – שחרור ממעצר
אלימות במשפחה – מעצר – תסקיר שירות המבחן
במאמר זה נעסוק בנושא של מעצר חשודים / נאשמים בעבירות אלימות במשפחה , שחרור ממעצר ותפקידו של קצין המבחן בעת עריכת תסקיר מעצר והמלצתו לשחרר חשוד/נאשם לחלופת מעצר.
תקיפת שוטר – ענישה מקלה !!!
מהי עבירה של תקיפת שוטר, דירוג חומרת העבירה, מה עמדת התביעה בעבירה זו ,כיצד בתי המשפט נוהגים בכל הקשור לעבירת אלימות כנגד שוטרים, דיווח על גזר דין מקל בתיק של משרדנו, במהלך ייצוג נאשם שתקף שוטרות בהיותו שיכור וכן בעבירה של נהיגה בשכרות, על כך במאמר זה.
אלימות במשפחה – שחרור ממעצר
מהי אלימות במשפחה, כיצד בתי המשפט מתייחסים לאלימות במשפחה והאם ייתכן כי בחלק מהמקרים מדובר בתלונת שווא של בן/ת הזוג?
לקוח של משרדנו נעצר בחשד כי תקף את פרודתו ואיים לפגוע בה. הפרודה התלוננה בתחנת המשטרה ומייד לאחר מכן הנ"ל נעצר .
לאחר 24 שעות במעצר, הובא העצור לבית המשפט לשם הארכת מעצרו. המשטרה ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו ב-5 ימים. קרא עוד 
תקיפת שוטר – זיכוי
האם ניתן לייחס לנאשם בכתב אישום עבירה של תקיפת שוטר ועבירת תקיפה אחרת , כגון תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגין אותו אירוע?
בית משפט השלום בקריות ענה על שאלה זו בשלילה.
במהלך שנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד נאשם , בבית משפט השלום בקריות, שייחס לו 2 עבירות אלימות כנגד שוטר. עבירה של תקיפת שוטר ועבירה נוספת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש שכן השוטר נחבל באותו אירוע. (כתב האישום ייחס עבירות נוספות של איומים כלפי השוטר, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר והיזק בזדון). קרא עוד 
אלימות בתוך המשפחה – תקיפת בן זוג

היום התפרסמה ידיעה נוספת ב- YNET, לגבי אירוע נוסף של אלימות בתוך התא המשפחתי. מדובר באירוע שהתרחש בנתניה, שבו דקר בעל את אשתו ואת בנו ואף ניסה להתאבד. שלושת בני המשפחה הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. מבדיקת האירוע עולה כי אין מדובר במקרה ראשון של אלימות בין בני הזוג וכי האישה פנתה בשנת 2009 והתלוננה על אלימות מצד הבעל. הבעל אף הורשע לפני כחודש ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.
מהי עבירה של אלימות כלפי בן זוג?
מערכות היחסים בין בני זוג ובכללם בין גברים ונשים הינם דבר מורכב ורב סתירות, כאשר מחד קיימת המשיכה לבן הזוג ומאידך, יחסי מתח ועויינות הנובעים מחיי היום יום.תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי אינה חדשה, אך המודעות לה גברה במהלך שני העשורים האחרונים.
מדובר באלימות, בדרך כלל של הבעל כלפי האישה, אשר מופעלת במספר מישורים (לעתים חלקם ולעתים בכולם) – במישור הנפשי, במישור הכלכלי, במישור הפיזי ובמישור המיני.
ממה נגרמת אלימות במשפחה?
על פי המחקרים, אלימות בין בני זוג נגרמת מניסיונו של הבעל להשיג שליטה על האישה, כאשר מדובר בצורך הנובע, ברוב המקרים, מחולשה של הגבר, שבדרך כלל סובל מהערכה עצמית נמוכה ורגשי נחיתות. הוא מביא במעשיו (שליטה על משאבים כלכליים, בידוד מהמשפחה ומחברים, אלימות מילולית הכוללת איומים, עלבונות והשפלה, אלימות פיזית ואף פגיעה מינית), לתלות של האישה בו ובדרך זו מצליח להתמודד עם העולם על אף דימויו העצמי הנמוך.
ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, כך התסכול גדול יותר, והאלימות כנגד האישה אף עשויה להיות קשה יותר. האלימות אף תגבר כאשר קיים חשש של הגבר כי האישה עוזבת אותו. את מצב זה חווה הגבר כאסון, כשהוא אינו יודע כיצד לשרוד ללא האישה – היא אובייקט התלות שלו.
ברוב המקרים, אותם בעלים אלימים, נחזים, כלפי חוץ, כאנשי משפחה אוהבים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. לרוב, מדובר באנשים שחוו בילדותם אלימות בתוך התא המשפחתי.
כיצד התמודד המחוקק עם תופעת האלימות במשפחה?
עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה;"
נקבע בסעיף גם כי:
"הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."
זוהי הגדרה כללית של עבירת התקיפה. בהמשך להגדרה זו, מדרג המחוקק עבירות תקיפה שונות, על פי רמת חומרתן, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו (העונש בצידה עד שנתיים מאסר), ועבירת התקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן (כשבצידה עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר).
עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בתוך המשפחה
עם התגברות המודעות לתופעה של האלימות בתוך התא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות כלפי בן זוג ובין אם מדובר באלימות כלפי ילדים, הוסיף המחוקק לחוק העונשין את סעיף 382 (ב) (סעיפים קטנים (1) ו- (2)) ואת סעיף 382 (ג) לחוק.
במסגרת זו, לאותה עבירה של תקיפה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינן.
למשל: עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) – תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות – קובעת בצידה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה סתם, כלומר עד 4 שנות מאסר.- עבירה זו תיוחס כאשר קיימות ראיות לתקיפה אך לא נגרמו לאישה חבלות של ממש.
סעיף 382(ג) לחוק העונשין מטפל במקרה שבו תוקף בן הזוג את האישה ואף גורם לה לחבלות של ממש (כגון: סימנים כחולים, שפשופים, שריטות – אך לא מגיע לכדי קרעים של העור ו/או שברים. קיימים סעיפים נוספים בחוק אשר מתייחסים לאירועים אלו שהינם חמורים אף יותר- פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות). העונש בצד עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות הינו עד 6 שנות מאסר (כפל העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית – סעיף 380 לחוק העונשין).
כאמור, קיימים סעיפים נוספים בחוק המתייחסים לעבירות תקיפה קשות יותר, הגורמות לחבלות קשות יותר, ואלמנט בן הזוג מודגש גם בהן כנסיבה מחמירה, אשר תביא להחמרה ברמת הענישה.
טיפול הרשויות בתופעה
במהלך הטיפול בתופעה של אלימות בתוך התא המשפחתי קיימת דילמה. מחד קיים אינטרס חד משמעי להגן על הקורבן, היא האישה, על ידי הרחקת הבעל והאיום העתידי לשלומה ולביטחונה של האישה. מאידך, קיימת מודעות לכך שענישה מחמירה בלבד אין בה בכדי לנטרל את התופעה. שכן, גם אם יוטל עונש מאסר ארוך על בן הזוג, הרי שעם שחרורו מן הכלא, ישוב, לעתים קרובות לחיק משפחתו, ובמידה ולא יטופל, הרי שהאלימות תחזור על עצמה.
לכן, במקביל לפתיחת התיק הפלילי, קיימת חשיבות עליונה להפנות את בני הזוג (הן את הגבר האלים והן את האישה, היא קורבן האלימות) לגורמים טיפוליים וגורמי סיוע בקהילה.
אותם גורמי סיוע יכולים להגן על הקורבן (מקלט לנשים מוכות), לספק לקורבן סיוע נפשי ואף ייעוץ משפטי.
הגשת כתב אישום נגד המתקיף, צו הרחקה וגזר דין
במקביל, במידה ואכן קיימות ראיות לתקיפה, יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג התוקף, ולעתים קרובות ילווה כתב האישום בבקשה למעצרו של בן הזוג עד לתום ההליכים כנגדו. המטרה הינה הרחקת בן הזוג התוקף לכאורה מהקורבן, אשר חולק עמו קורת גג. במידה ובית המשפט יחליט בסופו של הדיון שלא לעצור אותו ולשחררו, ישוחרר לרוב לחלופת מעצר, אשר אינה בבית קורבן האלימות בצירוף עם הוראה על איסור יצירת קשר עם הקורבן וערבויות שונות, שמטרתן הינה לוודא שהתוקף לא יפר את התנאים שבהם שוחרר.
לאחר קביעת אשמתו של התוקף (אם לאחר הודאתו בעבירות ואם לאחר ניהול הוכחות), כשבית המשפט עומד בפני מתן גזר דין, יעמדו בפניו מספר אלמנטים שיש בהם בכדי להשפיע על גזר הדין הסופי. ראשית, יבחן בית המשפט את אופיו של הנאשם. כאן תיבחן השאלה האם מדובר באירוע חד פעמי או אירועים רבים לאורך זמן? האם מדובר בהרשעה ראשונה או שלנאשם עבר פלילי מאותו סוג? ניתן להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לגבי אופיו של הנאשם, אם באמצעות עדי אופי ואם באמצעות קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.
שילוב טיפול ושיקום במסגרת גזר הדין
בית המשפט יבחן את תוצאות המעשה/ים – ישנה חשיבות לרמת האלימות אשר הופנתה כלפי הקורבן. אין דינה של דחיפה קלה כדינו של אגרוף, למשל. גם כאן ישנה חשיבות באם מדובר באירוע חד פעמי או באם ישנה רצידיביסטיות של המעשים. אם האישה סובלת לאורך תקופה מאלימות המופנית כלפיה, גם אם אין מדובר באלימות קשה, אזי מדובר ברמת חומרה גבוהה יותר.
בנוסף, ייתן בית המשפט דעתו לגורם ההרתעה, שיקולים של הגנה על הקורבן וכן שיקולים לשיקום הנאשם.
למצער הוא כי אין בארץ מספיק גורמים שמטרתם לסייע לטיפול בגבר המכה. טיפול בשורש הבעיה, סיוע לשיפור הערכתו העצמית הנמוכה ומתן כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועימותים בתוך התא המשפחתי. לכן, לעתים קרובות, יינתן גזר דין כנגד בן הזוג המכה, אשר "מעניש" אותו, תוך התחשבות בנסיבותיו בהתאם לחומרת העבירות, אך גזר הדין לא ילווה במתן טיפול ושיקום לאותו אדם. במצב זה, ללא טיפול, במידה ובן הזוג האלים חוזר לחיק משפחתו, גבוהים מאד הסיכויים לכך שהוא ישוב ויפעל באלימות כלפי בת הזוג.
עורך דין פלילי בעבירות של אלימות כנגד בן זוג
לעורך דין פלילי תפקיד חשוב ביותר בעבירות של אלימות כנגד בן זוג. עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יודע לבחון את הראיות שבתיק החקירה ולהעריך את עצמתן של הראיות. הוא גם ידע, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית חזקה כנגד בן הזוג שהוגש נגדו כתב האישום, כיצד לפעול בתיק על מנת להביא, בסופו של דבר, לצמצום הפגיעה בנאשם עצמו ואף לשיקומו.
בעקבות רצח הילדים בנתניה – על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין
![]()
שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו? קרא עוד 


