אלימות מילולית – זיכוי !!!
מהי אלימות מילולית, מה העונש בגין אלימות מילולית בחוק העונשין.
האם האמירה : " בוא, בוא, צא החוצה מהחצר יא חתיכת שמוק" כלפי שוטר, הינה העלבת עובד ציבור?
על כך וכן על זיכוי טרי בתחום זה של אלימות מילולית (איומים והעלבת עובד ציבור שהנו שוטר) במאמר זה.
רישום פלילי
אנשים רבים מביעים תמיהה כשלפתע הם מגלים כי הרשעה בעבירה של תכנון ובנייה מובילה לרישום פלילי שיש בכוחו למנוע מהם להתקדם בחייהם המקצועיים או בכל תחום אחר הדורש הצגת פלט הרישום הפלילי (בשפת הציבור " תעודת יושר").
לכן מצאנו לנכון לכתוב מאמר נוסף בעניין זה ולהביע את החשיבות ביצירת קשר עם עו"ד פלילי המתמחה, בין היתר, בתחום של רישום פלילי ותכנון ובנייה, עו"ד פלילי שידע להעניק לכם את הייעוץ המשפטי שיהא בו למנוע מכם פגיעה בעתיד.
התנאים להחזקת עצורים
לצערנו, אנו נתקלים מדי יום ביומו בתלונות עצורים בנוגע לתנאים שבהם הם מוחזקים במעצר: החזקת עצורים בתאים קטנים וצפופים, שינה על הרצפה, בתנאים סניטריים לקויים, הפרדה לא נאותה בין העצורים לפי הקטגוריות השונות (קטינים עם בגירים, עצורים "ותיקים" עם עצורים שזהו להם מעצרם הראשון וכדומה), טיפול רפואי חסר וכדומה. קרא עוד 
משפט פלילי – סיום תיק פלילי בדרך של אי הרשעה
במסגרת משפט פלילי שמתנהל בבית משפט, לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכלל הוא, כי האדם יורשע בביצוע עבירות אלו. אי הרשעה של נאשם הינה החריג לכלל. במסגרת מאמר זה נבחן מהי חשיבותה של אי הרשעה, מהן הנסיבות שבהן יסטה בית המשפט מכלל זה, מהו שירות המבחן והאם כפוף בית המשפט להמלצת קצין המבחן. קרא עוד
רישום פלילי – בנייה בלתי חוקית – תכנון ובנייה
מהי בנייה בלתי חוקית, האם מדובר בעבירה פלילית ובעקבותיה משפט פלילי, האם כל בנייה בלתי חוקית גוררת כתב אישום, מה הקשר בין עבירת תכנון ובנייה למרשם פלילי? על כך במאמר זה. קרא עוד
זכות השימוע במשפט הפלילי
הודעה על שימוע במסגרת משפט הפלילי
מהו שימוע? מתי יש לעורכו? מי עורך את השימוע? מה קורה כששימוע לא מתקיים כמחויב על פי חוק? על כך במאמר זה.
רוב האנשים אינם מודעים לכך, כי המכתב שקיבלו לביתם המציין תקופה של 30 ימים להגשת הסבר מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדם , הנו למעשה הודעת שימוע מרשויות התביעה במדינת ישראל.
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כי על רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע , לשלוח לחשוד הודעה על כך .
מטרת הודעה זו, הינה לאפשר לחשוד הליך מקדמי , במסגרתו הוא פונה לרשות התביעה הרלוונטית, ומנסה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הליך זה של שימוע, נעשה בעבירות מסוג פשע בלבד, שכן מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מעל 3 שנות מאסר עפ"י החוק .
להלן דברי ההסבר להצעת החוק בנושא שימוע:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי, שמרגע ההכרעה בעניינו, ישונה מעמדו בציבור".
האם התביעה יכולה להימנע מהודעת שימוע במקרים מסוימים?
התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).
איך מתנהל השימוע?
החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה, 3 עבירות ובמסגרת השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).
בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.
אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.
לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.
עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .
האם המדינה חייבת להמתין 30 ימים ורק אז להגיש את כתב האישום?
הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.
יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.
האם יש מקרים שאין חובה לשלוח הודעת שימוע לחשוד?
התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.
מה קורה אם ביצעתי עבירה פלילית מסוג פשע והגישו נגדי כתב אישום ללא שקוימה זכות השימוע?
במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.
ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.
אם הייתי עצור במסגרת מעצר ימים ושוחררתי לפני שהוגש כתב אישום, האם יש חובת שימוע במקרה שלי?
בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.
עבירות אינוס – מונחים והגדרות משפטיות
עבירות אינוס
אתמול התפרסם בתקשורת מקרה חמור נוסף של אונס במשפחה. לפי הפרסומים, אישה התלוננה כנגד בעלה, חודש אחרי החתונה, על כך שהוא נוהג לאנוס אותה, להכות אותה ולבצע בה מעשי סדום. הבעל נעצר ביום שבת ובמסגרת חקירתו הכחיש את המיוחס לו. לטענת החשוד, יש לאשתו בעיות בקיום יחסי מין.
מהי עבירת אונס?
סעיף 345 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") מגדיר את עבירת האונס וקובע את העונשים שבצידה.
העונש הקבוע בחוק לעבירת האינוס הינו עונש מקסימאלי של 16 שנות מאסר. עם זאת, קובע המחוקק גם כי בנסיבות מיוחדות – נסיבות מחמירות – יהיה העונש המקסימאלי בגין העבירה 20 שנות מאסר.
ראשית, אדגיש כי עבירת האונס הינה רק כנגד אישה. הסעיף קובע באופן חד משמעי כי "הבועל אשה", תוך פירוט הנסיבות המקימות את העבירה, הרי שהינו אונס.
מהי הגדרת "בועל"?
ההגדרה על פי חוק הינה: "המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האשה".
במסגרת הסעיף, מוגדר אדם כמי שאונס אם הוא קיים יחסי מין עם אישה בנסיבות הבאות:
א. כשיחסי המין קויימו שלא בהסמכתה החופשית של האישה.
ב. גם כאשר קויימו יחסי מין בהסכמה, אך הסכמתה של האישה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה (דוגמא להשגת הסכמה למהות המעשה – כאשר אישה מבקרת במרפאת הרופא המטפל, אשר מבצע בה בדיקה הכוללת חדירה, זאת כאשר מבחינתה מדובר בבדיקה הכרחית ורלבנטית, כשבפועל לא היה צורך בבדיקה והרופא ביצע אותה לצורך סיפוקו המיני ולא לשם טיפול רפואי; דוגמא להשגת הסכמה למיהות העושה – הצגת פרטים שקריים לגבי זהותו של האדם, אשר הובילו לקיום יחסי המין בהסכמה, כאשר אילו היו מוצגים פרטיו הנכונים, לא הייתה הסכמה של האישה לקיום יחסי מין).
ג. אדם המקיים יחסי מין עם קטינה שלא מלאו לה עדיין 14 שנים, הגם וקויימו בהסכמתה, יחשב כמי שאנס את הקטינה (המחוקק יוצא מנקודת הנחה כי קטינה מתחת לגיל 14 לא יכולה ליתן כלל הסכמה כאמור ולכן אין רלבנטיות באם ניתנה הסכמתה ואם לאו).
ד. קיום יחסי מין עם אישה, תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר אשר מונע ממנה לתת הסכמה חופשית – יחשב כאונס.
ה. כשאדם מקיים יחסי מין עם אישה תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה (קרי, סובלת מפיגור שכלי) ובשל מצב זה של אותה אישה הסכמתה לקיום יחסי מין עמו לא הייתה הסכמה חופשית – הרי שמדובר באונס.
מהן אותן נסיבות מחמירות, אשר מביאות להחמרה בעונש?
למשל: כאשר נאנסת קטינה מתחת לגיל 16 (כשקיום יחסי המין היו שלא בהסכמתה החופשית).
- שקטינה בין הגילאים 14-16 מקיימת יחסי מין בהסכמה, ניתן לייחס עבירה של בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346 לחוק העונשין), כשהקטינה אינה נשואה לאדם עמו קיימה את יחסי המין.
- העונש המקסימאלי בצד עבירה זו הינו 5 שנות מאסר וקיימת גם הגנה באם הבדל הגילאים בין אותו אדם לקטינה אינו עולה על שלוש שנים והאקט היה בהסכמה ובמהלך יחסי רעות רגילים (ולא תוך ניצול מעמד כזה או אחר של אותו אדם).
דוגמאות נוספות לאינוס בנסיבות מחמירות הינה כשהעבירה מתבצעת תוך איום בנשק חם או קר, או תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או גרימת הריון, או תוך התעללות באישה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו.
מהו מעשה סדום?
חוק העונשין מגדיר "מעשה סדום" כ: "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם".
מבחינת המחוקק, מדובר בביצוע המעשה באדם אחר (כאן, אין מדובר בעבירה שבהגדרתה נעברת רק כלפי אישה, ההיפך. המחוקק משתמש במינוח הרחב של "אדם" ולא במינוח הספציפי שבו משתמש בסעיף האינוס של "אשה".)
באם נעשה המעשה הנ"ל באדם כאמור, בנסיבות המנויות בסעיף 345 (סעיף האינוס) לחוק העונשין, אזי יראו את עושה המעשה, בשינויים המחוייבים, כאונס וכך גם העונשים הצפויים בצד העבירה.
בעקבות המקרה, האם אישה נשואה יכולה להתלונן כנגד בעלה כי אנס אותה או כי ביצע בה מעשה סדום?
התשובה לכך הינה חיובית.
עם זאת, יש לציין כי הוכחת עבירה של אינוס בין בני זוג הינה קשה יותר, שכן נקודת המחלוקת בדרך כלל אינה השאלה אם קויימו יחסי המין, כלומר אם אכן התקיים אקט של בעילת האישה, אלא האם האקט הנ"ל היה בהסכמה (האישה טוענת שלא והבעל יטען כי הייתה הסכמה) והאם, במידה ונטענות נסיבות מחמירות, אכן התקיימו נסיבות אלו, כגון, הפניית אלימות פיזית כנגד האישה וגרימת חבלה גופנית במהלך האקט.
בנסיבות המקרה שפורסם מדובר באישה נשואה טרייה, אשר טענה כי במהלך החודש שבה נשואה לבעלה, נוהג הוא לאנוס אותה ולבצע בה מעשי סדום בלא הסכמתה. כמו כן, התלוננה האישה כי בעלה נוהג כלפיה באלימות וכי יש תיעוד רפואי לחבלות כתוצאה מאירועים אלו.
במידה ואכן קיים תיעוד רפואי, אשר מעיד על חבלות הקשורות בקיום יחסי מין שלא בהסכמה (למשל: חבלות באזור הירכיים או חבלות בזרועות המעידות על לפיתה והחזקה שלא בהסכמה) – אזי קיים חיזוק לגרסת האישה ויוגש, ככל הנראה, כתב אישום כנגד הבעל בגין עבירות של אינוס ומעשי סדום.
גם אם יש תיעוד רפואי , שאינו מחזק באופן ישיר את עבירות המין, אבל יש בו לחזק את גרסת האישה בנוגע להפעלת האלימות, אזי שעדיין קיים סיכוי גבוה כי אכן יוגש כנגד הבעל כתב אישום המייחס לו גם את עבירות האינוס ומעשי הסדום. זאת משום שמדובר בראייה שיש בה לחזק את אמינותה של המתלוננת, הגם ואינה נוגעת ישירות לעבירת האינוס.
השיהוי בהגשת התלונה
בדרך כלל, אדם שמשתהה בהגשת תלונה, יש בכך בכדי לפגוע במשקל אשר יינתן לתלונתו, אלא אם פירט והסביר מה הביא לאותה השתהות בהגשת התלונה.
בעבירות מין, דווקא קיימת סלחנות לגבי אותה השתהות, לאור הבנה בקושי של הקורבן להיחשף ולפנות לעזרת המשטרה, בייחוד כאשר מדובר בקורבנות מתוך מגזרים הנחשבים סגורים יותר כמו המגזר החרדי או המגזר הערבי.
במקרה זה, למרות שהאישה עזבה את בעלה לבית הוריה, עולה מתלונתה כי הגיעה למשטרה רק כעבור שבוע, מאחר ולא יכלה לצאת מבית ההורים, אשר לחצו על "סולחה" בין בני הזוג והחזרתה לבית הבעל ולא רצו כי תתלונן כלל במשטרה.
בנסיבות אלו, מובן השיהוי בהגשת התלונה והשיהוי לא יבוא לחובתה או לפגיעה באמינותה.
מעצר קטינים – ברוח התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971
תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (להלן: "חוק הנוער"), הוא התיקון האחרון לחוק אשר חולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בכל הקשור לזכויותיו של קטין במהלך חקירת משטרה / מעצר / משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו לראשונה מספר עקרונות כלליים, אשר יש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים במהלכו של הליך/ משפט פלילי בו מעורב הקטין. בין השאר, נקבע כי יש לשמור על כבודו של הקטין וכן יש להעמיד את שיקול שיקומו של הקטין והטיפול בו כעקרון מנחה.
מאת: עו"ד פלילי שביט -קנטור
בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אלו, הוסיף המחוקק את סעיף 10א לחוק הנוער, אשר קובע כי אין להחליט על מעצרו של קטין, אם את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר פוגעת פחות בחירותו של הקטין.
כמו כן, קובע חוק הנוער כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה הנ"ל. במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין, על בית המשפט להביא בחשבון את גילו של הקטין העומד בפניו וההשפעה הצפויה של מעצרו על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחותו.
דוגמא ליישום חוק הנוער
בימים אלו אנו עדים יותר ויותר לפסיקה של בתי המשפט, אשר ניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.
אחת כזו ניתן למצוא בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בבית המשפט העליון. במסגרת תיק זה, הובא קטין בן 17 ו- 8 חודשים (כלומר, על סף הבגירות), בפני בית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרו בחשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר. במסגרת הבקשה למעצרו של הקטין, נדחתה הבקשה למעצרו ובית המשפט השלום הורה על שחרורו של הקטין בתנאים מגבילים.
המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה כי נדרשת הארכת מעצרו של הקטין נדרשת לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, ואשר קשורות לאותו אירוע שבגינו נעצר מלכתחילה.
מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, בית המשפט המחוזי מנע מהסנגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה. לכן, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגין חשדות אלו.
הארכה של מעצר קטין
למרות זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על הארכת מעצרו של הקטין למלוא התקופה שהתבקשה על ידי המשטרה, קרי 5 ימים. החלטה זו נומקה בכך שיש להסתכל על הפרשה בהיקפה הרחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות, אשר שחרורו של הקטין יכולה לשבש.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון.
לאחר שעיין כב' השופט, אדמונד לוי, בחומר החקירה, קיבל את הערר והורה על שחרורו של הקטין באותם התנאים שקבע בית המשפט השלום.
בהחלטתו ציין כב' השופט לוי, כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשך החקירה.
במסגרת החלטתו, מציין כב' השופט לוי: " כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור. "
מאחר ומדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר יקבעו את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בכל הקשור למעצר קטינים וחקירת קטינים במשטרה.
ביטול כתב אישום על סחר בסמים
מהי הגדרת החוק לסחר בסמים, מה העונש לאדם הסוחר בסמים, האם ניתן לבטל כתב אישום בעבירת סחר בסמים? על כך במאמר הבא קרא עוד
בעקבות רצח הילדים בנתניה – על אחריות פלילית ואי כשירות לעמוד לדין
שוב המדינה גועשת אחרי עוד רצח מזוויע של ילדים על ידי הוריהם. במקרים מסוג זה עולה באופן טבעי שאלת האי-שפיות ומצבו הנפשי של ההורה הרוצח. הרי איך ניתן להעלות על הדעת שאדם שפוי ובריא בנפשו יכול לרצוח את ילדיו? קרא עוד