רישום פלילי צבאי – בעקבות הצעת החוק של ח"כ מירי רגב
בימים האחרונים פנה צ'יקו תמיר לנשיא המדינה בבקשת חנינה לבטל את רישומו הפלילי בגין עבירה שהורשע עליה בבית הדין הצבאי. ח"כ מירי רגב העלתה הצעת חוק בנושא סוגיית הרישום הפלילי למשרתי הסדיר, הקבע והמילואים, שלתחושתה נעשה להם עוול – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים), התש"ע–2010. נוכח הצעת חוק זו שהעלתה מצאנו לנכון להתייחס לסוגיה זו שעלתה, והיא רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו במהלך השירות הצבאי. קרא עוד 
עבריינות נוער
קטינים במשפט הפלילי
נושא עבריינות נוער הנו נושא מורכב ועדין ביותר. ישנם חוקים ספציפיים ונפרדים ביחס לעבריינות נוער, ועל כן נדרש טיפול מקצועי ביותר כשקטין מעורב בהתנהגות פלילית.
חשוב ביותר כי הורים יגנו על ילדם וישכרו שירותיו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום הנוער מיד עם היוודע מעורבות הקטין בהתנהגות פלילית כלשהי. קרא עוד 
עבירות תנועה
משרדנו בעל ניסיון רב בתחום התעבורה ומייצג נהגים מכל רחבי המדינה במשפטי תעבורה . קרא עוד 
דוגמא לחקירה בשלב מעצר ימים שהביאה לשחרור עצור בעבירת אלימות
מהו מעצר ימים?
מעצר ימים הנו מעצר אותו מבצעת המשטרה לאחר שבוצעה עבירה פלילית מסוג עוון ו/או פשע המצדיקה מעצר אדם.
מטרת המעצר הינה חקירת המקרה. חשוב לציין כי לא כל ביצוע עבירה מסוג עוון ו/או פשע יגרור מעצר לצורכי חקירה. מדובר באירועים שבאופן יחסי הינם חמורים יותר, אירועים שכדי להגיע לחקר האמת ולהימנע משיבוש החקירה, ישנה הצדקה למעצר , מנקודת הראות של משטרת ישראל. קרא עוד 
מקרה של זיכוי חשוד בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

תפסו אתכם על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית? דעו לכם 4 דברים:
- המדינה חייבת להוכיח שאכן מדובר בסם.
- המדינה חייבת להוכיח כי הכמות שנתפסה אכן עוברת את הכמות המוגדרת בחוק לצריכה העצמית.
- המדינה חייבת להוכיח שהסם שייך לכם.
- המדינה חייבת להוכיח כי "שרשרת הסם" מלאה ותקינה. קרא עוד

מעצר – ההגדרה במשפט הפלילי

מהו מעצר, מהיכן נשאבת הסמכות לעצור אדם, לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר אדם, ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים. על כך ועוד במאמר זה.
מעצר
מעצר משמעותו הגבלת חירותו של אדם על ידי הגורם החוקי המוסמך לכך. הגוף העיקרי בנושא זה של מעצר הנו , מן הסתם, משטרת ישראל.
מעצר אדם תמיד ייעשה מתוקף חוק, כלומר מכוח הסמכה מפורשת בחוק ולפי הקריטריונים הקבועים בחוק.
מעצר ימים , מה מטרתו ?
מעצר ימים באופן עקרוני, הנו מעצר אדם החשוד בבצוע עבירה מסוג פשע ו/או עוון (עבירה מסוג חטא אינה נחשבת לעבירה בת מעצר) לצורכי חקירה שבסופה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו ללא כתב אישום.
מעצר זה יתבצע בדר"כ, כאשר יש חשש שאם החשוד לא ייעצר הוא לא יופיע להליכי חקירה ו/או ישבש הליכי משפט ו/או הוא עלול לסכם בטחונו של אדם ו/או בטחון הציבור או המדינה.
זאת ועוד, קמה לה עילת מעצר אוטומטית ע"י שוטר, כאשר אדם מבצע עבירת ביטחון מסוימת, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (חוץ מעבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לצריכה עצמית), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם וכן עבירת אלימות בבן משפחה.
האם יש עדיפות למעצר בצו שופט?
התשובה הינה חיובית.
סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) קובע :
" מעצר אדם יהיה בצו של שופט (להלן – צו מעצר), אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו ".
מהן העילות למעצר על ידי שופט?
סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן :
" שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:
(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.
ההבדל בין מעצר ע"י שופט לבין מעצר ע"י שוטר (ללא צו שופט)
בעיקרון יש זהות חלקית בין עילות המעצר בידי שוטר לעילות המעצר ע"י שופט.
יחד עם זאת, ההבדלים העיקריים בין עילות המעצר הם:
- שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו כאשר האדם עבר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והשוטר סבור, בשל כך, כי האדם עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
- שופט יורה על מעצרו של אדם לצורכי חקירה כששוכנע כי לא ניתן לנקוט הליכי חקירה אלא כשהחשוד במעצר.
לאיזה בית משפט הסמכות לדון במעצר ימים ?
בית המשפט שידון במעצר ימים הנו בית משפט השלום.
מה ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים?
מעצר ימים הנו מעצר לצורכי חקירה. בסיום החקירה תתגבש ההחלטה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את תיק החקירה נגדו.
מעצר עד תום ההליכים , הנו מעצר לאחר שהוגש כתב אישום כנגד החשוד לבית המשפט.
בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט יחד עם כתב האישום.
בקשת מעצר עד תום ההליכים מוגשת כאשר המדינה סבורה שהנאשם מהווה סכנה לביטחון אדם/ציבור/המדינה, ו/או כאשר יש חשש לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
משפט פלילי – הקץ להימשכות הטיפול בתיקי חקירה במשטרה ובפרקליטות
![]()
מה משך הזמן החוקי להגשת כתב אישום כנגד חשוד? מהו שיהוי ומהו עינוי דין?
האם צפוי שינוי בזמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים בביצוע עבירות? על כך במאמר זה.
התיישנות עבירות
חוק סדר הדין הפלילי קובע את משך הזמן במסגרתו ניתן להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירות שונות.
החוק עושה הבחנה בין עבירות מסוג חטא (שהעונש בגינן אינו עולה על 3 חודשי מאסר), עוון (מעל 3 חודשי מאסר עד 3 שנים) ופשע (מעל לשלוש שנות מאסר).
להלן דברי החוק:
"9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
(2) בפשע אחר – עשר שנים;
(3) בעוון – חמש שנים;
(4) בחטא – שנה אחת. "
המצב הנוכחי
יש לציין כי רשויות התביעות עושות ככל יכולתן בכדי לקצר זמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים או קבלת החלטה באם להגיש כנגדם כתב אישום.
בתיקי חקירה שאינם מורכבים, ההחלטה באם להעמיד לדין את החשוד או לסגור את תיק החקירה, מתקבלת במהרה , תוך חודשים ספורים. בתיקים מורכבים , מסובכים ומסועפים, מן הסתם, נדרש זמן רב יותר עד לקבלת החלטה באשר לגורל התיק , קרי, סגירת התיק או הגשת כתב האישום.
שיהוי
שיהוי, כשמו כן הוא. המדינה משתהה בהגשת כתב האישום לבית המשפט. אין המדובר בחריגה ממשך הזמן כפי שהחוק מקציב לה להגשת כתב אישום ,אלא בתקופה יחסית ארוכה שחלפה (בדרך כלל מדובר שנים, אך כאמור, אין חריגה מזמני ההתיישנות) שיש בה טעם לפגם ופגיעה בנאשם.
בע"פ 46547-02/10 אפרימה נ' מ"י , נדון עניין השיהוי לאחר שהעבירות בוצעו ע"י הנאשם בשנת 2001 וכתב האישום הוגש רק בשנת 2005. בית המשפט קבע כי :
"השיהוי והסחבת הינם תקלה קשה, ובמקרה זה קיבלו משנה תוקף שכן מאז ביצוע העבירות, הוגבל המערער בעבודה כסוכן ביטוח, אחר כך רישיונו הוחזר לו, ועתה שוב ניצב בפני שלילת רישיונו כסוכן ביטוח. המערער ללא עבר פלילי קודם, עבר עינוי דין, עת עניינו נמשך על פני שנים, כאשר לו אין חלק בהתמשכות ההליכים."
מהו עינוי דין ?
עינוי דין נגרם בעת הליכים פליליים כנגד אדם, הנמשכים זמן רב שלא באשמתו. במהלך פרק זמן זה, האדם למעשה "נענש" (בלי כל קשר לעונש שיוטל עליו בגין כתב האישום נגדו, אם בית המשפט ירשיעו), שכן הוא חי בחוסר וודאות לגבי עתידו מעבר לזמן הנדרש (כשהליכים מסתיימים במהרה). חוסר הוודאות פוגע גם בבני המשפחה ולא רק במבצע העבירה.
נגרמת פגיעה כלכלית, בין אם פיטורים ממקום העבודה ו/או אי קבלה למקום עבודה אחר, מניעת קבלת רישיון הנדרש לעיסוק בתחומים שונים ו/או השהיית הרישיון ועוד. לאחר הסבל הנ"ל מתווסף העונש בגין המעשים הפליליים שביצע החשוד .
בל נשכח כי ישנם נאשמים שבסוף ההליך הפלילי מזוכים ע"י בית המשפט וחרף זאת, עד לזיכוי המיוחל, סבלו שנים רבות בגין השיהוי . כתוצאה מכך, בין היתר, שמם הטוב נפגע ,שכן תויגו ע"י החברה כעבריינים ובמקרים רבים משפחתם התפרקה.
מה קורה כשנגרם שיהוי קיצוני בהגשת כתב אישום?
שיהוי מהווה אחד השיקולים שישקלו ע"י בית המשפט בהטלת העונש.
כשנגרם שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום , כזה שאינו נובע מהתנהגות הנאשם ושאין לו הסבר הגיוני המתקבל על הדעת, הרי שבית המשפט יטה להקל בעונשו של הנאשם. יתרה על כך, במקרים קיצוניים יותר, בית המשפט יקבל טענה משפטית בדמות הגנה מן הצדק , וכתוצאה מכך כתב האישום יבוטל (בדרך כל בעבירות יחסית, קלות, שכן בית המשפט יערוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של הנאשם וזכויותיו).
האם צפוי שינוי בעתיד הקרוב בכל הקשור לזמני הגשת כתבי אישום?
התשובה הינה חיובית.
היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, קבע הנחיה חדשה שגובשה ע"י המשטרה והפרקליטות, לפיה יוגדרו סדרי עדיפויות לרשויות התביעה ולוחות זמנים עד להגשת כתב אישום.
במסגרת ההנחיה נקבע כדלקמן:
- בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ויותר , על המדינה להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך כשנתיים.
- בעבירות פשע שדינן עד 10 שנות מאסר,יש להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג עוון יושלם הטיפול תוך שנה.
- בעבירות מסוג חטא, יושלם הטיפול תוך חצי שנה.
כדי לאפשר למדינה להיערך בהתאם לשינוי הנ"ל, נקבע כי ההנחיה תיכנס לתוקף בעוד שנה.
ביטול פסילה מנהלית – אי כיול מכשיר הממל"ז

במאמר זה נפרט על מכשיר הממל"ז (מד מהירות הלייזר), על התפתחות הפסיקה בכל הנוגע למכשיר מדידה זה, כולל פסיקה חדשה ועדכנית, אשר מבקרת את התנהלות המשטרה בכל הנוגע לשמירה על תקינות המכשירים.
בסוף השבוע התפרסמה כתבה ב- YNET, המתייחסת למספר החלטות שקיבלה כב' השופטת, לאה שלזינגר שמאי, בבית המשפט לתעבורה במחוז המרכז.
במסגרת בקשות לביטול פסילה מנהלית שהוגשו לכב' השופטת שלזינגר שמאי, הורתה כב' השופטת על ביטול הפסילה המנהלית וזאת משום שלא הוצגו בפניה ראיות להוכחת כיולו של מכשיר המדידה, הממל"ז.
ממל"ז – מהו?
מד מהירות הלייזר – הממל"ז – הנו אחד מהמכשירים של משטרת ישראל, למדידת מהירות נסיעתם של רכבים.
הממל"ז מודד את מהירות נסיעת הרכב בשולחו קרן לייזר לעבר הרכב הנמדד, כשהמהירות נמדדת על ידי חישוב הפרש בין הזמן שלוקח לקרן להגיע למטרה לזמן שלוקח לו לחזור מהמטרה. תוצאות קריאת הלייזר מתורגמים למהירות הרכב והמרחק ממנו נקלט הרכב על ידי המכשיר.
מדובר במכשיר הניתן להפעלה על ידי שוטר (חייב להיות מפעיל מוסמך), הן באחיזה ידנית והן על ידי העמדתו על חצובה.
אמינותו של הממל"ז בהחלטות בית המשפט
בע"פ 4682/01 גבריאל לוי, משה עטיה נ' מדינת ישראל (פס"ד לוי), קבע בית המשפט העליון כי מדובר במכשיר אמין, אך יש להפעילו בהתאם לכללי המדידה המופיעים בהוראות היצרן.
הפסיקה קבעה כי מדידה של מכשיר ממל"ז המופעל באופן ידני תהיה תקפה במדידות של רכבים עד למרחק של 300 מטר. כמו כן, נקבעו כללים מנחים לרשויות התביעה, כשהן מבקשות להסתמך על תוצאות בדיקת הממל"ז להוכחת נהיגה במהירות מופרזת:
- התביעה צריכה להוכיח כי המכשיר פעל בצורה תקינה בשעה שבוצעה המדידה.
- יש להוכיח כי מי שהפעיל את מכשיר הממל"ז הינו שוטר מיומן לכך.
- יש להוכיח כי המכשיר, בנסיבות העניין, הופעל כראוי על ידי השוטר המפעיל, וכן כי תנאי השטח במקום המדידה מבטיחים כי המדידה נעשתה באופן נכון וללא שיבושים (כגון: תנאי מזג אוויר).
חשוב להדגיש כי על אף אמינותו של המכשיר, נקבע כי יש להפחית 3% מהמהירות שנמדדה, וזאת בשל סטייה בדיוקו של המכשיר.
אמינות מדידת מכשיר הממל"ז – פסיקה חדשה
לאחרונה ניתנה שורה של החלטות בבתי המשפט השלום לתעבורה וכן במסגרת ערעורים בבתי משפט מחוזיים בעניין אמינות מכשיר הממל"ז.
בע"פ (ב"ש) 5355/08 מדינת ישראל נ' עמיקם לוין, מטיל בית המשפט ספק באמינות תוצאות מדידת המכשיר וזאת משום שנמצא כי המדינה אינה מקיימת את חובת כיול מכשיר הממל"ז במעבדה מורשית.
נציין כי המדינה אינה משלימה עם החלטה זו ולכן הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט בע"פ לוין קבע כי על פי הוראות היצרן של המכשיר, יש לבצע במכשיר כיול תקופתי.
משמעות ההוראה הינה, כי דיוקו ותקינותו עלולים במשך הזמן להיפגם באם לא יעבור כיול כאמור. אין מכשיר שניתן להסתמך עליו לאורך זמן, אם לא כוייל במעבדה מורשית לכך.
משלא הוכיחה המדינה כי הדבר נעשה, לא ניתן להסתמך על המדידה של המכשיר לצורך הרשעתו של אדם.
לאחרונה, התקבלו בבתי המשפט לתעבורה בארץ מספר החלטות המסתמכות על החלטתה של כב' השופטת רחל ברקאי בע"פ לוין, כשבתי המשפט מבטלים החלטות של קצין משטרה לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ל- 30 יום.
מהי פסילה מנהלית?
מדובר בפסילה של רישיון נהיגה לתקופה מסויימת, אשר נעשית על ידי קצין משטרה בפועל.
סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע כ כשלשוטר יסוד סביר להניח כי נהג ביצע עבירת תנועה, הוא רשאי ליטול את רישיון הנהיגה שלו ולזמנו לשימוע בפני קצין משטרה בתוך שלושה ימים.
במסגרת השימוע יכול הנהג לפרוס טענותיו בפני הקצין, אשר יכול לשלול לו את הרישיון לתקופה של 30-90 ימים, בהתאם לנסיבות המקרה, במידה וקיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום נגד הנהג וכי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג.
סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כי נהג שנפסל על ידי קצין המשטרה כאמור, רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול פסילה מנהלית.
אי כיול הממל"ז – ביטול פסילה מנהלית והחזרת רישיון הנהיגה !!!
לאחרונה ניתנו מספר החלטות ע"י בתי המשפט, במסגרתן הוחזר רישיון הנהיגה לנהגים לאחר שקצין משטרה פסל אותם מנהלית.
בתי המשפט קבעו באותם מקרים, כי אין תשתית ראיות לכאורה המספיקה להרשעה, נוכח ההחלטה בע"פ לווין.
בהחלטתם קבעו בתי המשפט, כי תוצאות מדידה באמצעות מכשיר הממל"ז, מבלי שכוייל, אינן אמינות ולכן המדינה אינה עוברת את הרף הראיתי שנדרש לצורך הרשעה בעבירת מהירות.
כשנקבע כי העדרו של כיול המכשיר פוגע באמינות תוצאות מדידתו והמדידה הינה, בעצם, הראיה היחידה שמביאה המדינה להוכחת המהירות שבה נהג הנאשם, אין די בראייה זו, כדי לגבש פוטנציאל ראייתי שנדרש לשם הרשעה בבצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת (נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת ).
בהחלטות שניתנו על ידי כב' השופטת, שלזינגר שמאי, בבית המשפט לתעבורה במחוז המרכז, נקבע כי מקום שבו לא ניתן לבסס הרשעה של נאשם על מדידה של מכשיר פגום, או מכשיר שלא הוכח כי הוא תקין, משום שלא הובאה בפני בית המשפט כל ראייה המעידה על כיולו, הרי שלא ניתן לבסס פסילה מנהלית על מדידה כזו.
לדידה של כב' השופטת , מכשיר שלא כוייל או שלא ברור מתי כוייל והאם כוייל במעבדה מוסמכת ובהתאם להוראות היצרן, תקינותו מוטלת בספק והוא לא יוכל לשמש בסיס להרשעה בפלילים ולא כראייה לכאורה לצורך פסילה מנהלית ע"י קצין בתחנת המשטרה.
כב' השופטת אף הוסיפה והדגישה כי על המשטרה מוטלת חובה לציין, ברישום של דו"ח של נהיגה במהירות מופרזת על סמך הממל"ז (במעמד רישום הדו"ח), את מועד כיולו של המכשיר, זאת כדי שלקצין המשטרה יהיה בסיס חוקי ותשתית ראייתית לשם הטלת פסילה מנהלית.
כשההחלטה אינה מתבססת על נתונים אלו, אין ראיות לכאורה להוכחת האשמה ואין לפסול את רישיונו של הנהג.
לסיכום: על אף שנקבע בפסיקה, כי מכשיר הממל"ז הינו מכשיר אמין, לאחרונה הועלו טענות לגבי תקינות הפעלתו של המכשיר, טענות אשר התקבלו בבתי המשפט לתעבורה.
שאלת אמינות תוצאת המדידה בהעדר כיולו המכשיר, תידון במסגרת בקשת רשות לערעור שהוגשה בעניין זה על ידי המדינה. עד אז, קיימות החלטות שונות בעניין, שהינן מנחות אך אינן מחייבות את כל בתי המשפט לתעבורה.
סעו בזהירות !!!
אלימות במשפחה בהיבט של המשפט הפלילי
במאמר זה נסביר מהי ההגדרה של אלימות במשפחה, הסוגים השונים של אלימות וכיצד בתי המשפט מתייחסים לעבירות אלימות במשפחה.
סוגי אלימות – הגדרות
אלימות הינה שם כולל למגוון התנהגויות שליליות של אדם כלפי אדם אחר. ישנה אלימות פיזית, אלימות מילולית וכן אלימות כלכלית.
אלימות פיזית – כשמה כן היא, עת אדם תוקף אדם אחר וביחס למאמר זה, עת אחד מבני הזוג מבצע תקיפה פיזית של בן/ת זוגו . ישנן בחוק העונשין עבירות תקיפה שונות . למשל , תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, פציעה , חבלה וכן סעיף ספציפי לעבירת אלימות במשפחה .
סעיף 382 לחוק העונשין שכותרתו הינה "תקיפות בנסיבות מחמירות", קובע באחד מסעיפיו כי:
העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.
(סעיף 379 עוסק בתקיפה סתם, העונש בגינה הנו עד 2 שנות מאסר)
(סעיף 380 עוסק בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש בגינה עד 3 שנות מאסר).
כלומר, המחוקק רואה בעין מחמירה תקיפה בתוך התא המשפחתי, זאת, אנו למדים מלשון הסעיף הקובע הכפלת העונש לעבירות אלימות המבוצעות בתוך התא המשפחתי.
האם גרוש שתקף את גרושתו מבצע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות?
התשובה הינה חיובית. החוק מציין באופן מפורש "לרבות מי שהיה בן משפחתו".
אלימות מילולית - כשאחד מבני הזוג מאיים על בן/ת זוגו. החוק מגדיר איומים באופן הבא:
" המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים."
כלומר, אף אמירה של אחד מבני הזוג כלפי האחר כי יפגע בשמו הטוב , למשל, מהווה עבירת איומים.
אלימות כלכלית – מדובר בסוג אלימות חדש יחסית מבחינת המודעות הציבורית, אך לאנשי מקצוע, כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים התופעה מוכרת היטב מזה עשרות שנים .
אלימות זו מתרחשת לה בדר"כ בתוך התא המשפחתי שכן מדובר באמצעי שליטה חזק ביותר של אחד מבני הזוג כלפי האחר (למשל, אי מתן כסף לרכישות שונות, לסיפוק צרכים אישיים, שליטה על משכורת בן הזוג ועוד).
אלימות זו אינה באה לידי ביטוי בחוק העונשין שכן לא מדובר בתקיפה גופנית או באיומים. יחד עם זאת, החלה התארגנות של קורבנות האלימות הכלכלית, לשם עיגון הנושא בחוק (נושא מורכב ובעייתי מאוד לחיקוק ) .
כיצד בתי המשפט מתייחסים לעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי?
בתי המשפט רואים בחומרה כל עבירת אלימות בתוך התא המשפחתי. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.
בתי המשפט עושים הבחנה בין נאשם שאין זו מעידתו הראשונה כלפי בן/ת הזוג ולא הפנים את חומרת מעשיו ושב לסורו, לבין אדם שביצע עבירת אלימות במשפחה לראשונה בחייו (גם בקבוצה זו ישנו מדרג ביחס לחומרת העבירה ותוצאותיה).
כאשר אדם נוהג באלימות קבועה ולא מפנים חומרת מעשיו , בתי המשפט יענישוהו בחומרה .
כאשר אדם מועד לראשונה , יש לאבחן המקרה הספציפי שלו. אם מדובר בתקיפה קלה, יחסית, והנאשם מביע חרטה, הפנים חומרת מעשיו , לוקח אחריות על מעשיו ואף עובר הליך טיפולי למניעת הישנות המקרה, הרי שבית המשפט ישקול בחיוב הענקת הזדמנות נוספת, בדמות ענישה קלה בצד טיפול או הליך טיפולי בלבד .
במידה ומדובר באלימות חמורה, כזאת למשל שהצריכה טיפול רפואי משמעותי (תפרים, אשפוז וכו') הרי שלא ניתן להתייחס רק לנסיבות האישיות של התוקף ולהתחשב רק בו ולכן בית המשפט ישית עליו עונש מחמיר (תלוי בטיב האלימות).
כיצד ניתן להימנע מעונש מאסר בפועל בעבירת אלימות במשפחה?
לקוחות רבים של משרדנו שהואשמו בעבירת אלימות במשפחה, שואלים אותנו: " איך אני לא נכנס לבית הסוהר ? "
חשוב לציין כי משרדנו פועל ללא לאות עבור לקוחותיו אך בד בבד מעביר מסר חד משמעי כי הוא נגד אלימות כלשהי.
יחד עם זאת, תפקידו של עורך דין פלילי, הוא לסייע ללקוחותיו הנאשמים בבצוע עבירה כלשהי כמו גם בעבירת אלימות במשפחה.
עבירות אלימות במשפחה הינן שונות במקצת, נוכח הרגישות הרבה והאמוציות בין בני הזוג. בחלק לא מבוטל של המקרים, הקורבן והתוקף מעוניינים לשוב לחיות יחדיו , הם אינם מעוניינים, מסיבות כאלה ואחרות, לפרק את התא המשפחתי ולכן הליך טיפולי הנו חשוב ביותר.
תפקידו של עורך דין פלילי לבדוק את חומר החקירה כנגד הנאשם ולבדוק האם מדובר בעלילת שווא כלפי לקוחו או שמא מדובר באלימות שאכן התרחשה במציאות.
אם מדובר בעלילת שווא ("הקורבן" טוען באופן שקרי כי הותקף ע"י בן הזוג , אכן הדבר קורה !!!) , הרי שעליו להיאבק בבית המשפט באמצעות חקירת העדים, במטרה להוכיח לבית המשפט כי מדובר בתלונה שקרית ובעקבות זאת להביא לזיכוי הלקוח.
במידה ובידי התביעה ראיות לביצוע העבירה, הרי שעל עו"ד פלילי בראש ובראשונה, לייעץ למרשו ולהפנותו להליך טיפולי פרטי שיהיה בו כדי לסייע לו במניעת אלימות בעתיד והן כדי לסייע לו בהמשך הדרך, כשיגיע שלב העונש בבית המשפט.
במקביל, תפקידו של עורך דין פלילי לנהל מו"מ עם התביעה הן באשר לטיב המעשים המצוינים בכתב האישום והן באשר לחומרת העונש (לרבות הליך טיפולי דרך בית המשפט ושירות המבחן).
חשוב לציין, עבירות אלימות במשפחה נחשבות לנושא רגיש, לכן עו"ד פלילי נדרש להתייחסות שונה בעבירה זו ולנקוט בהליכים רבים ומורכבים עד לסיום התיק הפלילי באופן המיטבי הכולל עבור מרשו.


