התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: חוק הנוער), נכנס לתוקף ביום 30.7.09. מדובר בשינוי מהותי ביותר לגישה שהייתה נהוגה עד כה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער. אמנם בעבר ניתן דגש על הגישה של שיקום בני נוער המעורבים בפלילים, וחוק הנוער טרם תיקונו עסק בכך, כך גם הייתה גישתם של בתי המשפט לנוער. עם זאת, התיקון החדש לחוק הנוער דואג ליתן תוקף חוקי לגישה זו ואף קובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער גם במסגרת החקירה הפלילית הקודמת להגשת כתב האישום והטיפול בבית המשפט לנוער.
טרם התיקון לחוק הנוער, כל הליכי החקירה והמעצר של קטין לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער. המשטרה נהגה בקטינים בהתאם להנחיות פנימיות של המשטרה והדבר לא קיבל ביטוי בחוק. בשל כך, פעמים רבות לא כובדו ולא קוימו ההנחיות הנ"ל.
כיום, עם כניסת התיקון לתוקף, רוב ההנחיות המשטרתיות קיבלו ביטוי חוקי, והן מחייבות !!!
כאמור, התיקון לחוק הביא עמו מספר שינויים מהותיים בגישה לחקירת קטין חשוד.
להלן מספר דוגמאות:
ראשית, המחוקק ראה לנכון להכניס לחוק הנוער סעיף עקרונות, הקובע:
"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."
המחוקק הוסיף וציין כי החוק בא להוסיף על זכויותיו של קטין לפי כל דין ולא לגרוע מהן.
מדובר בסעיף מפתח, אשר מבסס באופן חוקי את הגישה הטיפולית בבני הנוער, תוך האמונה כי יש לטפל בעבריינות הנוער באופן שונה מעבריינות בגירים, יש להעדיף את הפן השיקומי של הקטינים, שאין להשוות בין שיקול דעתם, הגם שיש להם אחריות פלילית על פי חוק.
שינוי דרמטי בא לידי ביטוי בחלקו האחרון של הסעיף הנ"ל, המבקש להתחשב בגילו ובמידת בגרותו של כל קטין וקטין.
לאור השינוי הנ"ל אומצה הגישה לפיה, הגם שגיל האחריות הפלילית הינו 12, אין לראות מעשיו של קטין בן 13 או 14 כפי שיראו מעשיו של קטין בן 17.
כמן כן, יש למדוד מעשיו של כל קטין על פי מידת בגרותו. בכך, אימץ המחוקק הישראלי את הגישה הנהוגה בארצות רבות בעולם, הלוקחת בחשבון את השינויים העוברים על הקטין המתבגר בין גילאים 12 ועד 18, בהתחשב בהתפתחותו הפיסיולוגית והנפשית.
כמובן, שיהיו מקרים בהם יראה בית המשפט לנכון להעניש את הקטין על ידי הרשעתו והטלת עונשים, לעתים אף מאסר בפועל, אך גם אז יהיה עליו לשקול את המעשים לאור גילו ובגורתו של הקטין ולעולם ישקול אף את אפשרות שיקומו, גם לאחר ריצוי העונשים שהוטלו.
הליכי מעצר נגד קטין
עד כה הליכי מעצר לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער!!!
התיקון לחוק הנוער קבע כללים ברורים למעצר, חיפוש וחקירתו של קטין.
למרות הכללים הברורים הקבועים בחוק ישנם גם חריגים לכללים הנ"ל, נסיבות שבהם ניתן יהיה לחרוג מהקבוע בחוק (למשל: לבצע חקירת קטין בשעות הלילה, בניגוד לקבוע בחוק), אך כל סטייה מהכלל צריך שתעמוד בדרישות החוק וצריך שתפורט בכתב בתיק החקירה ותאושר, כמובן, על ידי הדרג הפיקודי כנדרש.
נוכחות הורה בחקירת קטין
דוגמא לשינוי מהותי נוסף ניתן למצוא בנושא חקירתו של הקטין – נוכחותו של הורה בחקירה. בעבר, קטין שלא היה עצור אך הגיע לתחנה לשם חקירתו כחשוד, אם היה מעל גיל 14, לא הייתה חובה לאשר נוכחות הוריו בחקירתו.
כיום, קטין שאינו עצור, זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירתו ואף יוכל להיוועץ במי מהם לפני תחילתה של החקירה. בכל מקרה, קובע החוק כי החקירה תעוכב עד להגעתו של ההורה !!!
לצערנו הרב, התיקון לחוק הנוער טרם חילחל כראוי ברשויות החקירה, כולל משרדי הנוער במשטרת ישראל.
למרות שחלפו חודשים רבים מאז כניסתו לתוקף של החוק, משטרת ישראל עדיין אינה נוהגת על פיו
במקרים לא מעטים קטינים נחקרים בשעות אסורות על פי חוק ללא הסבר או סיבה ראויה, קטינים ממשיכים להיחקר במשטרה ללא יידוע הוריהם, ללא כל סיבה, וכשמודיעים להורה, אין מתירים את כניסתו לחקירה ו/או אין מתירים לקטין להיוועץ בו בטרם חקירתו. כל זאת, מבלי שתהיה לכך הצדקה על פי הכללים הקבועים בחוק הנוער.
לאור האמור לעיל, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי המתמחה בעבריינות נוער. גם מקום שבו סטתה המשטרה מהקבוע בחוק, ניתן להילחם בכך במסגרת בתי המשפט ולהביא לשמירה על זכויותיו וכבודו של קטין בפני רשויות החקירה ואכיפת החוק.
בנסיבות מסוימות הדבר עשוי לגרור אף ביטול כתב אישום או הגעה להסדר טיעון מקל ביותר עם הקטין, אך לשם כך יש להתמחות בתחום הנוער ולהיאבק בהתאם בבית המשפט.
האם נער שנחקר בנושא מסויים והורה התלווה אליו בתום החקירה שנמשכה חמש שעות נמבר להורה כי הנער לא אשם אך שמו שורבב שוחרר בערבות ללא מעצר בסך 3000 ש"ח ונשלח לתת טביעות אצבעות ותמונה, האם הליך זה תקין, האם בכל מצב יש צורך בטביעת אצבע ותמונה? האם ניתן היהלהתנגד? תודה רבה
קרן שלום רב,
לא ברורה לי הסיטואציה. אם במסגרת החקירה, ובטרם הועבר הקטין להטבעה וצילום, החוקרים אישרו ש"אין אשמה", הרי שלא ברורה ההפנייה של הקטין להטבעה וצילום. אם ברור שהקטין שורבב בטעות או שאין אשמה, לא היה צריך לקחת ממנו טביעות אצבע ולצלמו. האם הורה של הקטין נכח במהלך החקירה? אני חייבת גם לציין , כי במידה והקטין לא היה מעורב כלל באירוע, הרי שלא היה משוחרר בערבות , אלא היו משחררים אותו ללא כל תנאי.
בכבוד רב,
אילנה קנטור, עו"ד
שלום קרן,
ראשית , עלי לדעת בוודאות האם האחראים על החקירה אמרו לך בוודאות שהקטין אינו חלק מהעבירה שבוצעה ונקי לחלוטין , אם כן, האם התיק נסגר כנגד הקטין מחוסר אשמה? אם חשוד נחקר והתברר שאינו אשם ואין לו חלק
בבצוע העבירה הנחקרת, הרי אין כל בסיס חוקי להחתמתו על ערבות. לכן עלי לדעת את כלל הנתונים הרלוונטים למקרה בגינו פנית אלי לקבלת דעתי המשפטית.
באשר לנטילת טביעות אצבע וצילום , הרי שהחוק קבע מפורשות מתי ניתן לקחת אמצעי זיהוי מאדם כדלקמן:
" סימן ב': נטילת אמצעי זיהוי מחשוד, מנאשם או ממורשע
11ב. (א) שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור בסעיף 11ד, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה:
(1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין;
(2) הוא נאשם בביצוע עבירה;
(3) הוא הורשע בעבירה; לענין זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית משפט או של בית דין צבאי, שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת.
(ג) המפקח הכללי רשאי לקבוע בפקודות משטרת ישראל, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה.
(ד) הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן:
(1) לענין חשוד כאמור בסעיף קטן (א)(1) – במועד חקירתו באזהרה כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור – עד תום תקופת מעצרו;
(2) לענין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) – עד יום מתן פסק הדין בענינו;
(3) לענין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) – עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר – עד תום תקופת מאסרו.
(ה) אמצעי זיהוי יינטלו מאדם לפי הוראות סעיף זה בתחנת משטרה, במקום מעצר או בבית סוהר, לפי הענין.
11ג. (א) ניטל מאדם שנחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות סעיף 11ב(א)(1), וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה (בסעיף זה – הבקשה); הבקשה תוגש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לענין זה (בסעיף זה – קצין המשטרה).
(ב) מצא קצין המשטרה, או עורך דין שהוא הסמיכו לכך, כי לא היה בסיס סביר מלכתחילה לחקור אדם באזהרה כאמור בסעיף קטן (א), יורה על אי הכללת נתוני הזיהוי הגנטי שהופקו מאותו אמצעי זיהוי במאגר נתוני הזיהוי; הוכללו נתוני הזיהוי כאמור במאגר – יורה על מחיקתם מן המאגר, והוראת סעיף 11כג(ב) תחול על אמצעי הזיהוי שניטל כאמור.
11ד. (א) אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות סעיף 11ב, ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי.
(ב) נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד:
(1) הכללתם במאגר;
(2) השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד;
(3) אימות או עדכון הנתונים שבמאגר.
לכן, לאור האמור לעיל, אם אכן קיבלת מסמך בידך לפיו , הקטין נקי מכל רבב ולא ביצע כל עבירה , הרי שהיה על השטרה להמנע מנטילת אמצעי זיהוי מהקטין. ההסבר לכך הנו כדלקמן, כל עוד הקטין היה בגדר חשוד, לא היתה בעיה ליטול ממנו אמצעי זיהוי. אך נטילת אמצעי הזיהוי היתה לאחר סיום החקירה וכשנאמר לך (אם אכן כך הדברים היו בפועל) כי הקטין אינו אשם, לכן הוא אינו מוגדר עוד כחשוד ,שכן שמו, (לטענת החוקרים), נוקה מכל רבב. כך היא פרשנותי המשפטית.
שימי לב, כי לפי סעיף 11ג(א) ניתן להגיש עיון חוזר לגבי נטילת אמצעי הזיהוי, במידה והבקשה תיענה בחיוב הרי שיוציאו את אמצעי הזיהוי מהמאגר המשטרתי.
בהצלחה,
דנה שביט, עו"ד